אם הכול יתקדם לפי לוחות הזמנים, בספטמבר 2018, בעוד שנה ושלושה חודשים, ייפתחו שני בתי ספר יסודיים חדשים במועצה. בשנה וחצי האחרונות ערכה ועדת ההיגוי שהוקמה לטובת הפרויקט 17 פגישות. מה ההחלטות העיקריות שהתקבלו עד כה, ומה עוד נותר להחליט בזמן הקצוב שנותר לפתיחה • צליל דיבקר
⇐ בינואר 2014 החליטה מליאת המועצה על הקמת בית ספר יסודי ממלכתי חדש בקרית החינוך במועצה, שישלב בין הקהילות של המושבים והקיבוצים גם בקבוצת הגיל הזו. שנתיים לאחר מכן, בינואר 2016, החלה לפעול ועדת היגוי מורחבת שהוקמה לטובת התהליך ולחבריה, 23 במספר, ניתנה הסמכות לקבל את ההחלטות וההכרעות בצורה דמוקרטית. הוועדה מורכבת מבעלי תפקידים במועצה, מנהלי בתי הספר היסודיים, אנשי חינוך מהקהילה, מלווה פדגוגית מקצועית, מפקחת משרד החינוך, שני חברי מליאה ונציגי ציבור מהמושבים והקיבוצים.
ביולי 2016 הוחלט על חלופה לביצוע - בניית שני בתי ספר, שיוקמו בצמוד לניצני אשכול ונופי הבשור. בתי הספר יהיו ממוגנים באופן מלא, וצפויים להיפתח בספטמבר 2018. כיום, שנה ושלושה חודשים לפני תאריך היעד לפתיחת בתי הספר ולאחר 17 פגישות שערכה ועדת ההיגוי, מגישה מערכת 232 דו"ח מצב עדכני אודות התהליך, לפי חלוקה לנושאים המרכזיים שעל הפרק.
לוחות זמנים
על פי נציגים מוועדת היגוי, תאריך היעד נשאר בתוקף, ונעשים מאמצים רבים בכדי לעמוד בו. לפי משה מורג, הפרויקטור של התהליך, "מדובר בפרויקט הכי חשוב למועצה כרגע, לכן אנו רוצים לעמוד בלוח הזמנים המקורי - בספטמבר 2018". לדבריו, העבודה לא מתנהלת בנוהל רגיל, אלא בנוהל מהיר ומורכב, "נכון לעכשיו זה התאריך. אם הוא ישתנה - נודיע".
החלטות מרכזיות שהתקבלו
עבודת ועדת ההיגוי על בתי הספר החדשים עדיין בעיצומה, ולכן החלטות גדולות ברמה הפדגוגית טרם התקבלו. אולם, החלטה משמעותית שכן התקבלה היא על הקמת שני בתי ספר חדשים ולא אחד כפי שתוכנן תחילה, כך שבסוף התהליך יהיו בקריית החינוך שלושה בתי ספר יסודיים – ניצני אשכול ועוד שניים חדשים. יעל אדר, מנהלת אגף החינוך במועצה, מספרת שהחלטה מהותית נוספת שהתקבלה היא על כניסה לפיילוט פרויקט החדשנות של משרד החינוך: "זה בא לידי ביטוי בתכנון האדריכלי ובתפיסה הכללית".
אופי קריית החינוך
בין השאלות שעלו לגבי תכנון ובניית בתי הספר, עלתה השאלה האם לבנות מבנים חד-קומתיים בלבד, או לשלב בקריה גם מבנים דו-קומתיים. "אופי כפרי בדרך כלל מתחבר למבנים חד-קומתיים", מסביר משה מורג. "זה עלה לוועדת ההיגוי במספר פרמטרים, ולבסוף הוועדה החליטה שהולכים על מבנים חד קומתיים בלבד". ההחלטה התקבלה על ידי ועדת ההיגוי לאחר דיונים של ועדת משנה שעבדה יחד עם האדריכל המתכנן, והגישה לה המלצות בנושא.
תקציב הפרויקט
בפרוטוקול מינואר 2016, נכתב כי העלות המוערכת לבניית בית הספר החדש, ללא עלות אולם ספורט, מתקני ספורט ומרכז מוזיקה, היא 35 מיליון שקל. מאז פרסום הפרוטוקול השתנו דברים רבים, וכן הוחלט כאמור על הקמת בית ספר נוסף, ומסתבר כי התקציב יהיה גבוה יותר. מכיוון שהמבנים נבנים כולם במעטפת ממוגנת, עלות הבנייה גבוהה מאשר בבנייה רגילה.
תקצוב בתי הספר מגיע משלושה מקורות: הראשון הוא משרד החינוך, שאחראי על חלק הארי של התקצוב. מכיוון שמדובר בחינוך ציבורי, משלם המשרד את השכר של המנהל, המורים, וכן מעביר תקציבים נוספים. בנוסף, התקבלה ממשרד החינוך תוספת של 30% לבתי הספר עבור פרויקט החדשנות. המקור השני לתקציב הוא הרשות - מועצה אזורית אשכול - שמתקצבת את התלמידים ומממנת את אחזקת המבנים. המקור השלישי והמינורי הוא אגרת ההורים.
לדברי יעל, "במשרד החינוך הנוסחאות מאוד ברורות: אגרת חינוך נקבעה על-פי ועדת חינוך של הכנסת, והחלק של הרשות זה תמיד על פי יכולתה, הרצון וסדרי העדיפויות. אין לי ספק שגם כאן יתקיים, ומתקיים דיון בנוגע לכמה נשקיע מעבר לבסיס הנדרש - ואנחנו משקיעים מעבר לנדרש. גם בתהליך הזה שאלת התקציב תעלה. אם אנחנו רוצים חינוך אחר, ייחודי, תוספתי, גם שאלת המשאבים תמיד עולה".
לפי משה, אולמי הספורט ומרכז המוזיקה לא קשורים באופן ישיר להקמת בית הספר. הם יסייעו לו מכיוון שהם נמצאים במרחב הקריה, אך התקציב עבורם יגיע מתקציב חיצוני של המועצה ומפעל הפיס.
מצב התוכניות האדריכליות
בפגישה העשירית של ועדת ההיגוי שנערכה בנובמבר 2016, הוצג התכנון האדריכלי לקמפוס עם שלושה בתי ספר ומרכז משותף. על פי הפרוטוקול, מדובר בתכנון די סופי של המבנה הדו-שכבתי ויחסי הגומלין המתקיימים בו. בפגישה ניתן אישור עקרוני לתכנון המוצע.
בוועדת ההיגוי שנערכה בינואר 2017, הוצג עדכון של התוכנית האדריכלית. התוכנית המתוקנת הוכנה בעקבות הערות אדריכל מלווה מטעם משרד החינוך. בפרוטוקול נכתב כי התפתח דיון די ארוך בנושא, כולל בקשה להתייחסויות ליצירת הפרדה ובידול בין בתי הספר החדשים, הערות על תחנות ההסעה, על נושא חיבור ניצני אשכול לשני בתי הספר החדשים ועוד.
סוכם כי התוכנית עצמה מתקדמת לאישור סופי של משרד החינוך. כמו כן, נכתב כי ייעשה מאמץ ליצור הפרדה בין בתי הספר, ומיקום נכון ומדויק של חדרי המורים ומרכז המדעים החדש. בנוסף, נכתב שתיבחן אפשרות להוספת שער או שניים בכביש ההיקפי הצפוני לצורך פינוי מיידי בשעת חירום. מיקום ואופי תחנות ההסעה לא ישתנה.
האדריכל המלווה מטעם משרד החינוך אישר את התוכנית, מסביר משה מורג, והגיש המלצות למנהל הפיתוח במשרד החינוך. "התוכנית הופכת להיות מתוכנית כללית, שזה העמדת המבנים על השטח, לתוכנית מפורזת שצריכה מצד אחד לקבל אישורי בנייה ובמקביל צריך להפוך את זה לתוכניות מפורטות עם כל היועצים, כדי שיהיה אפשר להוציא למכרז, ולהפוך את זה לתוכנית ביצוע לקבלן".
לדבריו, כל השאלות הגדולות של מספר המבנים, מיקומם, הזוויות ביניהם, יחסי הגומלין ועוד - כבר סוכמו, וכיום העבודה מתמקדת בתכנון מפורט יותר, שכולל תכנון של מבנה נוסף עבור פרויקט חדשנות. גם עבור נושא זה הוקמה ועדת משנה, שתעסוק בין היתר גם בהצטיידות המיוחדת עבור הפרויקט, שלמענו התקבלה כאמור תוספת תקציבית.
משרד החינוך אישר את התוכניות, והן הוגשו לוועדה המקומית לתכנון ובנייה נגב מערבי, עבור קבלת אישור היתרי בנייה. להערכתו של משה, האישור אמור להתקבל בעוד כחודש וחצי.
חלוקת התלמידים
אחת הסוגיות הרגישות ביותר מבחינת הציבור, היא אופן חלוקת התלמידים בין בתי הספר. "המיזוג הוא מיזוג מלא", מסבירה יעל אדר, "כבר הוחלט שבכל בית ספר יהיו תלמידים גם מהקיבוצים וגם מהמושבים". אולם, לדבריה טרם הוכרע כיצד תתבצע בפועל החלוקה. עבור סוגיה זו הוקמה ועדת משנה שעוסקת בבניית עקרונות מודל השיבוץ, והיא אמורה להציג את הצעותיה לוועדת ההיגוי. מכיוון שוועדת ההיגוי מודעת לחשיבות הרבה של הרצון לאפשר להורים מרחב בחירה, עובדת הוועדה עם דנה ישראלי, נציגה ממשרד החינוך שאחראית על התחום של בחירה מבוקרת.
דנה אדמון משדי אברהם, נציגת ציבור בוועדת ההיגוי ובוועדת המשנה שעוסקת בנושא חלוקת התלמידים, מספרת שמשרד החינוך מעודד מצב שבו ההורים בוחרים את בית הספר, ורשויות שמעוניינות לעבור תהליך דומה מלוות על ידי צוות המתמחה בעניין. בימים אלה לומדת הוועדה את הנושא, ועתידה להציג את המלצתה לציבור. "מכיוון שזה העניין העיקרי שיושב על לב הציבור, זה נושא שחשוב לשתף בצורה מלאה, ולכן רוב ההחלטות יהיו פרוסות וגלויות, כדי שהציבור ירגיש שותף בתוך הדבר הזה". בנובמבר השנה צפויה הוועדה להציג לציבור את עקרונות השיבוץ, אך השיבוץ עצמו יתבצע רק לקראת פתיחת שנת הלימודים הרלוונטית.
חינוך מיוחד
אחת מוועדות המשנה עוסקת בבחינת מערך החינוך המיוחד בבתי הספר. ההתלבטות המרכזית בסוגיה זו היא האם לייצר בתי ספר משלבים, שבהם ילדי החינוך המיוחד ישולבו בחינוך הרגיל, או שמא בתי ספר שבהם יוקמו כיתות נפרדות לחינוך מיוחד. הוועדה עתידה להציג בפני ועדת ההיגוי שתי חלופות לדיון, שיוצגו גם לציבור במעגלי השיח הבאים. התוכנית האדריכלית נותנת מענה לכל אחת מההמלצות.
חינוך בלתי פורמלי
סוגייה מרכזית נוספת היא החינוך הבלתי פורמלי ומסגרות הצהריים במושבים ובקיבוצים. מתוך ההנחה שביישוב מסוים (מושב, קיבוץ או יישוב קהילתי) לא כל הילדים ילמדו באותו בית ספר, עלתה השאלה האם ואיך זה עלול להשפיע על מסגרות אחר הצהריים. לפי דנה אדמון, המחשבות האלה עלו בתחילת התהליך מכיוון שוועדת ההיגוי תצטרך לקבל החלטה בנושא "אם מפצלים ישובים בין בתי ספר זה משפיע על מערך ההסעות, על החינוך הבלתי פורמלי ועל דברים נוספים".
"אין לי ספק שכל מה שיקרה, יקרה בתיאום עם הקיבוצים", אומרת יעל אדר. "אנחנו מכירים בחינוך הקיבוצי ובחשיבות קיום של מסגרות אחר הצהריים בקיבוצים, והמטרה היא לא לפגוע בפעילות הזו, אבל מצד שני, איך נותנים מענה לילדי המושבים שלהם אין את המענה המשלים הזה?". לדברי יעל, ועדת ההיגוי לא עוסקת בסוגייה הזו, אבל בבוא היום היא תעלה לדיון ותתקבל החלטה בנושא.
