יום שלישי, 10 ביוני 2014

הר הבית בידיו

אחד המשפטים המפורסמים בהיסטוריה של מדינת ישראל נאמר אל תוך מכשיר הקשר שנשא על גבו אשר קלוש מעין הבשור. לכבוד יום ירושלים שמענו מאשר את סיפורו • עפרה בן נתן

'הר הבית בידינו'. מי מאיתנו לא גדל על המשפט המפורסם שהפך להיות חלק בלתי נפרד מההוויה הישראלית. החייל הצעיר שהמשפט הזה נאמר אל תוך מכשיר הקשר שנשא על גבו הוא לא אחר מאשר אשר קלוש ממושב עין הבשור.
אשר, בן 68, נשוי לללה ולהם ארבעה ילדים, כולם חברי מושב עין הבשור. המשפחה הענפה מגדלת שישה נכדים לתפארת יחד עם משק חקלאי של הודים לפיטום. משפחת קלוש היא ממפוני חבל רפיח, ביתה הראשון של המשפחה היה ביישוב שדות. ישבתי עם אשר בביתו היפה, המלא חפצי אמנות מכל העולם, ושמעתי ממנו את סיפורו.
"שרנו ביחד את 'ירושלים של דהב'. הקשר הצעיר אשר קלוש
"במלחמת ששת הימים, כשהוחלט בצה"ל להפנות כוחות לכיבוש ירושלים המזרחית יצאנו חטיבה 55 בתגבור פלוגת הסיור של חטיבה 80 להיות כוח התקיפה העיקרי על העיר. בשעות הערב התמקמה מפקדת החטיבה בשכונת רוממה כאשר הגדודים יוצאים לכיבוש בית הספר לשוטרים וגבעת התחמושת.
"היו אלה קרבות עקובים מדם. כל אותו לילה ישבנו שעונים על גדרות הבתים כאשר בסמוך אלינו זורמים ללא הרף אמבולנסים מאולתרים מאתרי הלחימה לעבר בית חולים הדסה עין כרם.
"בעודנו שוהים בשכונה הסתבר שבאחת הדירות מעלינו נמצאת משפחה שהתגוררה מעל לכותל המערבי עד שגורשה. זמוש, הקמב"ץ החטיבתי, עלה לדירת משפחה וקיבל מהם דגל ישראל בתמורה להבטחה שזה יהיה הדגל הראשון שיונף מעל הכותל מיד עם כיבושו.
"בבוקר יום רביעי, ה־7 ביוני 1967, נערכו הכוחות לקראת כניסה לעיר העתיקה, בדקה התשעים החליט דודו פירסט הסמ"פ שחסר לו קשר וצעק : 'קשר עם מ"ק 10 אליי'. הייתי אמנם חסר ניסיון, אבל צעיר וזריז מכולם וכך הצטרפתי לזחל"ם העמוס לעייפה.
"עלינו למלון אינטרקונטיננטל שעל הר הזיתים. מרחבת הכניסה למלון השקפנו אל עבר העיר העתיקה, הרחובות היו שוממים, נראה היה שחיילי הלגיון הירדני נטשו את העיר. עלינו על הרכבים ודהרנו מטה אל עבר שער האריות.
"מוטה גור המח"ט היסס לשנייה ואז נתן את הפקודה 'בן צור סע', בן צור לחץ על דוושת הגז והזחל"מ עבר את השער. לאחר השער פנינו שמאלה ומצאנו עצמו ברחבת מסגד עומר, כיפת הזהב, שעל הר הבית.
אשר בעין הבשור
"רשת הקשר עליה הייתי מופקד בחפ"ק הייתה הרשת הפיקודית וכך מצאתי את עצמי שעון על קיר הכניסה של מסגד עומר כאשר מוטה גור ניגש אליי, נטל את השפופרת ודיווח לאלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס 'הר הבית בידינו, אני אומר שנית, הר הבית בידינו'.
"מספר דקות לאחר ההודעה הגיע הרב גורן במרוצה אל רחבת המסגד כשהוא תוקע בשופר, קיבלנו את פניו בהתרגשות רבה ושרנו יחד את 'ירושלים של זהב'. מיד לאחר מכן ירדנו בריצה אל הכותל המערבי כאשר זמוש הקמב"ץ עולה על גג הבית הסמוך ומניף את דגל ישראל אותו קיבל למשמרת".

יום ראשון, 8 ביוני 2014

החיים שלהם, ההצגה שלנו

עידו מן ויוסי כרמון
צילום: אייל בריברם

חמישה גברים עומדים על הבמה ומספרים על החיים שלהם. לא זה לא 'האח הגדול', זו ההצגה החדשה של תיאטרון הנגב • נגה גדג'

ההצגה 70-60-50 של תיאטרון הנגב מתארת חשבון נפש של שלושה גברים בעשורים השישי והשביעי לחייהם. בהצגה משתתפים מיגל אורבך מניר יצחק, עידו מן מיד-מרדכי, יוסי כרמון מסעד, יוחי לוין ממגן ויוסי סגל מתל אביב. צפיתי באחת החזרות להצגה, שתעלה על במת אולם אשכול ב־12-9 ביוני. ישבתי באולם סקרנית אך מבולבלת. פעמים רבות במהלך החזרה לא הבנתי מה פה משחק ומה על אמת? מה חלק מהמחזה ומה מציאות? מה חיים ומה תיאטרון? כשהסתיימה החזרה ישבתי עם השחקנים והשאלה הראשונה הייתה כמובן: זה אמיתי?
מיגל: "זה חשוב?".
זה מעניין.
"אז כן, זה אמיתי. הסיפורים מבוססים על החיים שלנו".
איסי ממנוב, מנהל תיאטרון הנגב, איך כותבים דבר כזה?
מיגל אורבך             צילום: אייל בריברם
"הדרך ביצירת הפקה מסוג זה שונה מאוד מהפקה רגילה. התחלנו בתהליך לפני שנה וחצי. נפגשנו ופשוט התחלנו לדבר על החיים. כל אחד סיפר על חייו האישיים וביחד העלינו דברים שהיוו את הבסיס לטקסט".זה שונה מההצגות שעשיתם עד היום?יוסי כרמון: "שונה לגמרי. ההצגה הזאת היא על החיים שלנו".
יותר קשה לשחק בהצגה שהיא על החיים שלך?
מיגל: "כן, יותר קשה. פה אי אפשר להסתתר. כששחקן עומד על במה הוא תמיד משחק את עצמו ומשתמש ברגשות, בחלומות ובסיוטים של עצמו ובכל זאת יש הגנה, הקהל מבדיל בין השחקן לדמות, יודעים שזה לא הוא באמת. בהצגה הזאת אנחנו גם השחקנים וגם הדמויות. אני יותר חשוף כי אני משחק את עצמי, מביא את הסיפור שלי".
עידו: "בגלל הקושי חשבנו בהתחלה שאולי כל אחד ישחק את התפקיד של השני, אבל בסוף החלטנו שכל אחד ישחק את עצמו".
בהצגה נחשפים דברים אישיים מאוד. איך הייתה עבורכם החשיפה?
עידו: "החשיפה לא קלה. התלבטנו הרבה מה לחשוף וכמה לחשוף, והיו דברים שהחלטנו לצנזר".
יוחי לוין ממגן הוא תפאורן תיאטרון הנגב כבר עשר שנים. ההצגה הזו היא הפעם הראשונה בה הוא עולה על הבמה כשחקן.
יוחי, איך חצית את הקווים?
יוחי לוין                  צילום: אייל בריברם
"בהתחלה בניתי להצגה תפאורה, כרגיל. איסי הציע שאני אעבוד על הבמה, שהכנת התפאורה תהיה חלק מההצגה, והסכמתי. לאט לאט איסי משך אותי לקדמת הבמה. אם אני כבר על הבמה למה שאני לא אגיד משהו, אם אני כבר אומר משהו אז אולי גם אני אחשוף פיסת חיים כמו כולם. כל פעם אמרתי עוד שתי מילים ועוד חצי משפט, עד שהעזתי להיות ממש חלק".
מצא חן בעיניך?
"אני מאוד מבסוט. חיי הבמה לא זרים לי לגמרי כי הייתי בעבר פנטומימאי, אבל פה זה משהו אחר".
חושב לעשות הסבת מקצוע?
לא )-:


חיים עם ספק

נוסף לסיפורי החיים שנחשפים בהצגה מסתובב בה גם שחקן ששכחו אותו על הבמה. את התפקיד מבצע יוסי סגל, שחקן מוכר וותיק ששיחק בהצגות, סרטים ותוכניות טלוויזיה רבות. יוסי מסתובב על הבמה ומחכה לדמות. בינתיים כל שנותר לו הוא לדקלם טקסטים שהוא מכיר מתפקידים שונים אותם ביצע בעבר.
"כתבתי את התפקיד הזה על יוסי, מתוך ההיכרות שלי איתו", מספר איסי. "הכרנו כאשר הוא שיחק בתרגיל שביימתי כסטודנט באוניברסיטת תל אביב לפני כ־15 שנה, ומאז עבדנו ביחד לא מעט".
יוסי, אתה מתל אביב. מה לך ולתיאטרון הנגב?
"הייתי בקשר הדוק עם שמוליק שילה, מייסד תיאטרון הנגב. דרכו הגעתי לשחק בהצגות בתיאטרון, וכך הכרתי את איסי ועבדנו ביחד. אני אוהב את תיאטרון הנגב ורציתי לשחק בו עוד, למרות שאני עובד די הרבה במקומות אחרים".
יוסי סגל                  צילום: אייל בריברם
איך התגברתם על המרחק מתל אביב?
איסי: כשהתחלנו לעבוד על המחזה ויתרנו על ההשתתפות של יוסי בגלל קשיים הטכניים - הוא גר בתל אביב ואנחנו בדרום. התחלנו את החזרות בלעדיו. אבל שאר השחקנים לא רצו לוותר עליו, וצירפנו אותו למרות הקשיים. חלק מהחזרות עשינו בתל אביב כדי להקל עליו את הנסיעות".
יוסי, אתה היחיד שלא משחק את עצמך, ובכל זאת התפקיד הוא מאוד 'אתה'.
"נכון. את התפקיד שלי איסי כתב, אבל במהלך החזרות הוספתי דברים משלי. כל פעם שאני מוסיף משהו איסי מסמן לי אם להגיד את זה גם בפעם הבאה או שאני יכול לשכוח מזה".
איסי, על מה הצגה בעצם?
"תיאטרון הנגב הוא תיאטרון פרינג'. בהצגה הדגש הוא לא נושא ההצגה אלא הניסיון להעביר חוויה של חיים עם ספק. המטרה היא לתת תחושה, חיפוש אחר משמעות. זה הדבר שאני חוקר בחיים ובטח בעשייה שלי בתיאטרון. הנושא הנבחר להעביר את חוויה הזו הוא חלומות שלא התגשמו של גברים בגילאים מתבגרים, זוגיות, משפחה, הישגים".
ראיתי את רוב ההצגה אך לא הגענו לסוף. גלו לי מה הסוף.
"אנחנו בעצמנו לא יודעים. אחד הדברים המסקרנים בתהליך הוא ששבועיים לפני שהצגה עולה אנחנו לא יודעים איך המחזה מסתיים וכל הזמן בודקים סוף אחר. גם המפגש עם הקהל הוא חלק מהתהליך, ואנחנו מתכננים חזרות נוספות אחרי ההצגות הראשונות על מנת להמשיך ולשנות את המחזה בהתאם לתגובות הקהל".

יום חמישי, 5 ביוני 2014

אוניברסיטת אשכול בנגב

תיכון מעולה זה כבר לא מספיק בשבילנו - בקרוב תהיה לנו גם אוניברסיטה. קמפוס של האוניברסיטה הפתוחה מתוכנן להיפתח במרכז הצעירים במועצה כבר באוקטובר הקרוב. ההשכלה הגבוהה מגיעה לאשכול, וכולם מוזמנים להצטרף • נגה גדג' 

צעירים מאשכול שחשקה נפשם בהשכלה גבוהה רכשו עד היום את תורתם ותארם בתל אביב, ירושלים או באר שבע, והאופציה הקרובה ביותר הייתה מכללת ספיר. אך ייתכן שבקרוב לא יהיה צורך להתרחק כדי ללמוד – קמפוס של האוניברסיטה הפתוחה מתוכנן להיפתח במרכז הצעירים אשכול כבר בשנת הלימודים הבאה.
הלימודים באשכול יתקיימו כמו בכל הקמפוסים של האוניברסיטה הפתוחה ברחבי הארץ, והתואר יהיה תואר ראשון של האוניברסיטה. למי שלא מכיר, נספר שהאוניברסיטה הפתוחה היא אוניברסיטה לכל דבר, רק שאין לה מבנה מרכזי אלא היא מאפשרת לימודים בכ־50 מרכזים ברחבי הארץ. הסטודנטים מגיעים להרצאות פעם או פעמיים בשבוע, ובנוסף עומדים לרשותם אמצעים ללמידה מהבית דרך ספרים ודרך האינטרנט.
"השכלה גבוהה היא אחת המטרות של מרכז הצעירים מיום היווסדו", אומרת עינת אלישיב, מרכזת פעילות מרכז הצעירים באשכול, "אנחנו רוצים להנגיש את ההשכלה הגבוהה לצעירים באשכול, שילמדו לתואר ראשון פה, ליד הבית".
איך עלה הרעיון להקים קמפוס באשכול?
"התחלנו לטפל בנושא ההשכלה הגבוהה כבר בשנה שעברה, כשניסינו והצלחנו לקיים במרכז הצעירים קורס פסיכומטרי. לפני כמה חודשים פנה אלינו אביעד בשרי, שמשתתף בפורום הצעירים – הוא הפורום שמנהלת טל קלמר־גלעד ומורכב מצעירי המועצה - וסיפר שהוא לומד באוניברסיטה הפתוחה בבאר שבע ושכדאי לנסות להקים קמפוס גם באשכול".
רעיון מצוין!
"זה גם מה שאנחנו חשבנו. אביעד סיפר שהוא כבר נפגש עם המנהלת והיא לגמרי בעניין. אני ושרון בסיל יצרנו קשר עם האוניברסיטה הפתוחה ונסענו להיפגש עם המנהלת ד"ר דיתה קלינמן. היא נרתמה לרעיון, באה לפה לפגישה עם חיים ילין ובעז קרצ'מר, וככה קיבלנו אישור לפתוח פה קמפוס".


לשלב לימודים ועבודה

אביעד בשרי, בן 23 מחולית, הוא סטודנט למדעי המדינה וחינוך שנה שנייה באוניברסיטה הפתוחה, וכאמור הוא זה שהעלה את הרעיון לפתוח קמפוס של האוניברסיטה באשכול. "האוניברסיטה הפתוחה מבוססת על שיטה שמאפשרת לך ללמוד מהבית", מספר אביעד, "אני לומד יום מרוכז בשבוע (ויש אנשים שמעדיפים ללמוד שני ימים בשבוע אחרי הצהריים) אבל הרעיון הוא שאתה לא חייב לבוא לשיעורים - יש ספרים שיש בהם את כל החומר הלימודי, ויש שיעורים מצולמים ואתר אינטרנט, ומי שרוצה יכול ללמוד מהבית ולבוא רק למבחנים".
יש מבחנים?
"בטח, כמו בכל אוניברסיטה. גם השיעורים הם כמו בכל אוניברסיטה, רק שבאוניברסיטה הפתוחה הכיתות הן קטנות מה שמאפשר למרצה לתת יחס אישי לכל תלמיד".
וכשיהיה קמפוס פה באשכול?
"זה יהיה אדיר. אני חושב שחייבת להיות אפשרות לצעירים באשכול לקבל השכלה גבוהה ליד הבית. זה יהיה נהדר אם הצעירים של אשכול יעשו את התואר הראשון שלהם פה במועצה. זה מתאים לנו גם כי אנחנו מועצה של אנשים עובדים, והאוניברסיטה הפתוחה מאפשרת לשלב לימודים עם עבודה. העובדה שיש גמישות ושיש אפשרות ללמוד רוב הזמן מהבית מאפשרת גם לאנשים עובדים או להורים ללמוד. אני עובד במשרה מלאה ואסיים את התואר בשלוש שנים, אם כי יש אפשרות לפרוס את התואר עד שבע שנים".
מזל שאתה חלק מפורום הצעירים...
"נכון )-: אני קורא לכל הצעירים במועצה לבוא לפורום של מרכז הצעירים, זה גוף שדרכו כל תושב יכול לעשות שנוי בצורת החיים שלנו פה במועצה".

מסלול לתואר

הלימודים באוניברסיטה הפתוח הם לימודים אקדמיים ברמה גבוהה, ויש להם כמה יתרונות שאין באוניברסיטה רגילה. פרט לאפשרות ללמוד קרוב לבית אין צורך בפסיכומטרי ובתעודת בגרות כדי להתקבל לאוניברסיטה – זה אומר שמי שרוצה להתחיל ללמוד ואין לו פסיכומטרי ובגרות לא צריך להשקיע שנה בהכנות אלא יכול להתחיל ללמוד כבר באוקטובר הקרוב. בנוסף אפשר להמשיך ללמוד במקום אחר אם עוברים דירה, ואפילו ללמוד מחו"ל. יש גם אפשרות לעבור באמצע התואר לאוניברסיטה אחרת ולקבל הכרה בקורסים שנלמדו באוניברסיטה הפתוחה.
"אנחנו רוצים שהצעירים יישארו לחיות פה גם כשהם סטודנטים", אומרת שרון בסיל, מנהלת המחלקה לצמיחה דמוגרפית במועצה, "המועצה רואה בהשכלה גבוהה חלק מסל השירותים שניתנים לתושבים. כרגע הכוונה היא לפתוח כאן מסלול לתואר ראשון, אבל אם יהיה ביקוש נפתח גם לימודי תעודה, לימודי שפות וקורסים שונים".
שרון מספרת שבתוכנית שותפים גופים רבים שהקמפוס יכול להתאים להם: צה"ל – שמעוניין שאנשי קבע וקצינים ילמדו פה, 'נופי הבשור' – כי יש לאוניברסיטה הפתוחה תוכנית לתלמידי תיכון מצטיינים, 'נווה אשכול' – כי נבחנת אפשרות שפנסיונרים יוכלו להשתתף בשיעורים כשומעים חופשיים. שרון: "שיתפנו גם את 'מעברים' וגם נציגים מהחלוציות, כדי שאם יהיה צורך נוכל לתת מענה מיוחד לסטודנטים מהחלוציות. כמובן שהלימודים יהיו פתוחים גם לסטודנטים מחוץ לאשכול".
אז מה קורה עכשיו?
"קודם כל יתקיים יום פתוח ב־10.7. כל מי שמתעניין ורוצה לשמוע פרטים מוזמן לבוא ליום הפתוח, או להתקשר אלינו בכל יום אחר. כדאי גם להיכנס לאתר של האוניברסיטה הפתוחה ולהסתכל על המגוון הרחב של אפשרויות הלימודים. בשלב הזה אפשר להירשם מבלי לשלם דמי הרשמה. הקורסים ייפתחו לפי העניין שיביעו הנרשמים - כיתת לימוד תיפתח אם יהיו לפחות 15 נרשמים, כך שאם יהיו 15 סטודנטים שרוצים ללמוד כלכלה נפתח קורסים בכלכלה, אם יהיו 15 סטודנטים שרוצים ללמוד היסטוריה נפתח קורסים בהיסטוריה. המטרה היא שהסטודנטים יתחילו ויסיימו את התואר הראשון כאן".
לפרטים, שאלות והרשמה: sharon@erc.org.il ;08-9929123/181
היום הפתוח יתקיים ב־10.7 במרכז הצעירים 

יום שלישי, 3 ביוני 2014

בעלי זבוב

הצרה של הקיץ כבר כאן - מיליוני זבובים פשטו על המועצה, הורסים כל פיקניק ומקלקלים כל ארוחה בגינה. יצאנו לבדוק למה יש פה כל כך הרבה זבובים ומה אפשר לעשות. לא תאמינו, אבל יש פתרון, והוא אפילו די פשוט • נגה גדג' 

הקיץ בפתח ופתאום כולם מדברים עליהם. בכל חדר אוכל ובכל קבוצת פייסבוק נשמעות התלונות: "בלתי נסבל", "אי אפשר לחיות ככה", "צריך לעשות משהו". קשה להאמין שאת כל העצבים האלה עושים יצורים בגודל של פחות מסנטימטר.
אין חולק על כך שבאשכול יש הרבה זבובים. הצרה לא פוסחת על אף יישוב. הם מציקים, מטרידים ומזיקים. יצאנו לבדוק למה יש אצלנו כל כך הרבה זבובים, ונדמה לנו שאפילו עלינו על הפתרון.
את מסעי אל עולם הזבובים התחלתי אצל אברהם הברון בבארי, שיש המכנים אותו ד"ר זבוב. אברהם הוא דוקטור לאנטומולוגיה (תורת החרקים) ורפתן בעברו, כך שיש לו הרבה ניסיון עם זבובים. "זבובים מתרבים בחומר אורגני מרקיב", אומר אברהם, "לא בחומר יבש ולא בחומר שסיים להירקב. לזבוב לוקח בקיץ שמונה ימים להפוך מביצה לזבוב, כך שכל חומר אורגני לח שנמצא בשטח יותר משמונה ימים הוא מקור לזבובים".
מה המקורות העיקריים אצלנו?
"המקורות הם בעיקר חקלאיים – זבל בעלי חיים, מזון לבעלי חיים, פסולת חקלאית של פירות וירקות ופגרים של בעלי חיים; אבל גם ביתיים – פסולת ביתית, פירות רקובים בגינה, צואה של כלבים. אצלנו עיקר הבעיה היא ברפתות, בלולים ובגזם חקלאי של פירות וירקות".
יש מה לעשות?
"הפעולה העיקרית נגד זבובים היא מניעה. ברגע שהזבוב בקע מהביצה והתחיל לעוף אין הרבה מה לעשות. מלכודות זבובים מושכות אליהם הרבה זבובים ואז הורגות חלק מהם, זה לא פתרון. גם ריסוס הוא בדרך כלל לא כדאי, כי הריסוס הורג גם את האויבים הטבעיים של הזבובים – צרעות, נמלים וחרקים אחרים, ועלול גם לסכן את התושבים ולפגוע בסביבה. לכן לא מומלץ לרסס ערימות פסולת".
אז מה עושים ד"ר הברון, מה עושים?
"הפתרון הוא במניעת ההתרבות של הזבובים. אין טעם לנסות ללכוד זבוב שכבר חי, צריך למנוע ממנו לבקוע. מכיוון שזבובים מתרבים בפסולת אורגנית, צריך לסלק את הפסולת. פסולת ביתית צריך להשליך לפחים הירוקים שמפונים פעמיים בשבוע ולכן הזבובים – שכאמור בוקעים מהביצה אחרי שמונה ימים – לא מתרבים שם. הפסולת מפונה לאתר דיה שם הופכים את הפסולת פעם ביום, מה שמונע בקיעה של הזבובים. חשוב מאוד לזרוק לפח גם את גללי הכלבים, שהם מצע לזבובים. חקלאים צריכים לטפל בפסולת האורגנית, לפנות להטמנה או לקומפוסטציה. הטיפול צריך להיות מוניציפאלי – יישובי ומועצתי, ופרטי - התושבים צריכים לדאוג לנעשה אצלם בבית ובמשק".
שמעתי טענה שהזבובים מגיעים בכלל מרצועת עזה...
"זו טענה שנשמעת מדי פעם, ורק לעתים רחוקות נמצאת נכונה. זה נכון שלפעמים מגיעים מהרצועה זבובים, אבל לא באופן שוטף. זבובים יכולים לעוף כמה קילומטרים, כשעבדתי בים המלח נוכחנו לדעת שיש זבובים שחוצים את הים מהצד הישראלי לצד הירדני – 18 ק"מ בסך הכל. אבל הרצועה היא לא המקור הראשי, הרבה פעמים קראו לי לבדוק תלונות על זבובים שמגיעים מרצועת עזה, ובכל פעם מצאתי את המקור לזבובים אצלנו".


אינספור מקורות

דני פזיק מסופה, יו"ר הוועדה לאיכות הסביבה וקיימות של המועצה, הכריז מלחמה על הזבובים באשכול. "כשנכנסתי לתפקיד הצהרתי קבל עם ועדה שאם כמות הזבובים באשכול תרד ב־40 אחוז אני את שלי עשיתי. בינתיים אני נוחל כישלון חרוץ. המצב בלתי נסבל בעליל בכל המועצה".
מאיפה מגיעים הזבובים?
"יש אינספור מקורות, כל מרבץ של חומר אורגני יכול להיות מקור לזבובים".
מה עושה הוועדה לאיכות הסביבה בנושא?
"הקדשנו לנושא הזבובים כמה ישיבות של הוועדה לאיכות הסביבה. אנחנו עוקבים כל ישיבה אחרי מה שהמועצה עושה כדי לטפל בזבובים ואחרי העבודה של אופיר ארז, פקח איכות הסביבה של המועצה. יש תוכנית לטיפול ושיקום המפח"קים (משטחי אצירה לפסולת חקלאית) בעלות של מיליון שקל, שכבר אושרה במליאה, והיא עומדת להתחיל בקרוב במבטחים. אנחנו מקווים שזה ישפר את המצב, אבל כאמור המקורות לזבובים הם רבים".
אז מה עושים, דני, מה עושים?
"המודעות של התושבים היא חיונית לטיפול בבעיה. בחלקות החקלאיות הבעיה היא בגזם, בשאריות של ירקות, וגילינו שגם סברס הוא גידול שמושך הרבה זבובים. בקיבוצים הבעיה היא במיוחד ברפתות. התושבים כל הזמן מבקשים עוד ועוד מלכודות, אבל מלכודות זה כמו אקמול, זה לא פותר את הבעיה. צריך להגיע למקור, לא לתת לזבוב להתפתח".
תמונות קשות. כך נראית עוגה בעין הבשור
צילום: סול גנילוין


על יד הבית

בשמת גלין, מנהלת האגף לאיכות הסביבה ותברואה במועצה, מספרת כי המועצה מטפלת בזבובים בשני מישורים: הדברה - מלכודות וזילוף, ומניעה – הסברה, הדרכה ופיקוח.
מה הכוונה בהסברה, הדרכה פיקוח?
"אנחנו מפרסמים הנחיות המועברות ליישובים ומפורסמות באתר המועצה; תברואן המועצה מדריך את הפונים באיתור מקורות אפשריים לזבובים, בטיפול ובעיקר במניעה; פקח איכות הסביבה והתברואן מבצעים סיורי ניטור למציאת המקורות האפשריים הן באופן יזום והן על פי תלונות ממוקדות המגיעות אלינו. מפגע שאינו מטופל מקבל התראה ואם זו לא עוזרת אז דו"ח".
אז מה עושים, בשמת, מה עושים?
"אפשר לצמצם מאוד את כמות הזבובים בפעולות מניעה פשוטות, הן על ידי החקלאים והן ביישובים. רוב הזבובים נוצרים ממש על יד הבית. נשמח לפניות למזכירות האגף על מנת שנוכל לכוון ולסייע".


250,000 זבובים

אופיר ארז מסופה הוא פקח איכות הסביבה של המועצה. התפקיד שלו הוא לטפל בכל מפגע שמפריע לאיכות החיים במועצה, שזה למעשה כמעט כל דבר: רעש, ריח, אשפה, כלבים משוטטים, וגם זבובים. אופיר זמין לקריאות של תושבים 24 שעות ביממה, דרך מוקד אשכול.
"לרוב המפגעים אחראים בני אדם", אומר אופיר, "והתפקיד שלי הוא לאתר המפגע ולטפל בו, ולמצוא את האחראי ולתת לו אזהרה או קנס".
וזבובים?
"קילוגרם אחד של זבל אורגני משמעותו 250,000 זבובים. תכפילו את זה בקילוגרמים של פסולת אורגנית שיש אצלנו ותגיעו לתוצאות מפלצתיות. הבעיה היא גם בחוסר מודעות וגם עניין של כסף - לחקלאי יש תוצרת פגומה, לפנות אותה למזבלה עולה לו כסף אז הוא פשוט זורק אותה מאחורי החממה והיא הופכת לזבובים. גם הקנסות שאני נותן - שמגיעים למאות שקלים - לא תמיד עוזרים, כי לפעמים חקלאי עושה שיקול שיעלה לו פחות לשלם את הקנס. במישור הפרטי הבעיה היא בדרך כלל של חוסר מודעות, אנשים לא יודעים שאם הצואה של הכלבים נשארת בחוץ היא הופכת לזבובים, שאם פירות שנופלים מהעצים נשארים על הקרקע הם הופכים לזבובים".
אז מה אתה עושה?
"אני מחפש. פשוט הולך ומחפש ערימות זבל. כשאני מוצא אני נותן קנס או אזהרה, ושולח את עובדי מחלקת התברואה לעשות זילוף - טיפול בחומר שאמור למנוע את בקיעת הרימות. אם אני מוצא ערימת זבל שעוד אין עליה זבובים אני מבקש לפנות אותה, ועוקב שזה אכן נעשה".
אז איך זה שיש כל כך הרבה זבובים במועצה?
"פשוט מאד – אנשים זורקים זבל. המועצה היא גדולה ואני בחיים לא אמצא את כל הזבל, אבל הזבובים כן מוצאים אותו. כל עוד יש זבל אורגני יהיו זבובים, הפתרון הוא למנוע את הפסולת".
אז מה עושים אופיר, מה עושים?
"לא משאירים זבל בחוץ. חקלאים צריכים לפנות או לטפל בפסולת האורגנית ותושבים צריכים לנקות את סביבתם. זבובים בוקעים אחרי שמונה ימים, אם פעם בשבוע כולם ידאגו לנקות – לא יהיו זבובים". 

הידעת?

• לזבוב יש רק שתי עיניים, אך הן בנויות מאלפי עדשות קטנטנות שפונות לכיוונים שונים.
• זבובה מטילה במהלך חייה 1,500–1,000 ביצים.
• אורך חיים ממוצע של זבוב הוא  בין שבוע לשלושה שבועות.
• זבובים מסוגלים לשנות את כיוון  מעופם ב־30 אלפיות השנייה.
• המהירות הממוצעת שבה עף זבוב  הבית היא 9 קמ"ש.
• הזבוב פעיל בטמפרטורה של  35-16 מעלות.
• הזבובים מעבירים לבני האדם חיידקים, תולעים ומחלות.


וסבתא הייתה אומרת... שיטות בדוקות לחיסול והברחת זבובים

• ממלאים שקית ניילון גדולה  וקושרים בחוץ. הזבובים רואים את  ההשתקפות שלהם, נבהלים ובורחים.
• מניחים פרוסות עגולות של לימון  על שולחן האוכל.
• מפזרים קעריות חומץ ברחבי הבית.
• מדליקים מקלות קטורת שמבריחים  מיד את הזבובים.
• מורידים את האפליקציה Anti Mosquito שמשמיעה צלילים על קוליים וגורמת ליתושים להימלט.

יום שני, 2 ביוני 2014

מי ישמור על ילדי הגן


מספר הילדים שנרשמו לגנים של קיבוצון בחבל שלום לשנה הבאה הוא אפס. מתוך 60 ילדים בעין הבשור נרשמו 15, והתינוקייה שפועלת השנה במושב תיסגר ככל הנראה. אז איפה מתחנכים ילדי המושבים, וחשוב יותר - למה? • נגה גדג'

ההרשמה לגנים של קיבוצון בחבל שלום עומדת כיום – שלושה חודשים לפני פתיחת השנה – על אפס נרשמים. בעין הבשור נרשמו כרבע מהילדים במושב (15 מתוך כ-60) וגם בגוש צוחר בוחרים רבים מההורים לא לשלוח את ילדיהם למסגרות של קיבוצון, הרשת שמפעילה את מסגרות החינוך לגיל הרך (3-0) במושבים במועצה.
"ההורים איבדו אמון מערכת, ובמצב כפי שהוא כיום הם לא ירשמו את הילדים שלהם לקיבוצון" אומרת דנה אדמון, מרכזת ועדת חינוך של חבל שלום.
למה?
"השנה הנוכחית נפתחה עם כמות ילדים גבוהה והסתיימה באכזבה גדולה. אנשי הצוות הטובים שהיו בשנה שעברה עזבו כי התייאשו מההתנהלות מול המערכת, הייתה אצלנו תחלופת סגל גבוהה, המון דברים לא טופלו ברמה הבטיחותית וברמת המשאבים. לפני ארבעה חודשים ההורים נפגשו עם מנכ"ל קיבוצון עדי אמזלג, והוא הבטיח לטפל בכל הבעיות. היום, ארבעה חודשים אחרי, עדיין לא טופל שום דבר".
אז מה תעשו?
"אנחנו בבעיה. בקיבוצים אין מקום, אבל על קיבוצון אנחנו פשוט לא סומכים".
"תחושת האכזבה היא מאוד גדולה", אומרת אנה דובדבני מתלמי יוסף, "הבטיחו לנו משהו אחד וקיבלנו משהו אחר. אין מהם שום מענה. בפגישה שלנו עם עדי הוא הבטיח שהדברים יטופלו ושום דבר לא קרה, לא ברמה הכי פשוטה כמו דלת מקולקלת ולא ברמה הפדגוגית. אנשי הצוות הטובים עזבו או מתכוונים לעזוב, ומי שנשאר או שמגיע עושה את זה מחוסר ברירה, וככה זה גם נראה. התחושה היא שכל מי שיכול בורח מהספינה הטובעת ורק הילדים שלנו נשארים בלי אף גלגל הצלה".
מה תעשו?
"אנחנו לא יודעים. אנחנו חסרי אונים. אין לנו איפה לשים את הילדים. בקיבוצים הקרובים כבר אין מקום והקיבוצים הרחוקים הם מאוד רחוקים. אמנם יש בחבל שלום הורים שנוסעים כל בוקר לנירים וניר-עוז אבל מדובר בחצי שעה נסיעה לכל כיוון, ולא כל אחד יכול להרשות לעצמו. בכל מקרה אם לא יהיה שינוי מהותי ואמיתי אנחנו לא נרשום את הילדים לקיבוצון. במצב כמו שהוא היום אנחנו לא מוכנים להכניס את הילדים שלנו לשם".
התינוקיה בעין הבשור

"אנחנו בבעיה"

מושב עין הבשור ידוע בילודה הגבוהה שלנו ולא פחות מ-24 תינוקות נולדו בו בשנה האחרונה. למרות זאת בשנה הבאה לא תיפתח בעין הבשור תינוקיה, ותינוקות שיירשמו לגנים במושב ייכנסו למסגרת המיועדת לבני חצי שנה עד שנה וחצי.
קיבוצון הודיעה כי תפתח בעין הבשור שני גנים: פעוטף - לילדים בני 6-18 חודשים, וגנון, לילדים בני שנה וחצי עד שלוש. עד היום פעלו במושב שלוש מסגרות: לבני שלושה חודשים עד שנה, שנה עד שנתיים ושנתיים עד שלוש.
בקיבוצון מדגישים כי פתיחת הגנים תלויה בהרשמה. "במידה ומספר הנרשמים יצדיק פתיחת תינוקייה נעשה זאת בשמחה גדולה", אומרת מאיה עתיר מנהלת פיתוח והדרכה בקיבוצון, "בחודש האחרון היו מפגשים להורים ואנחנו מקווים שיירשמו ילדים רבים".
אך בעין הבשור מטילים ספק בכוונות של קיבוצון, ירון כספי מוועדת חינוך בעין הבשור טוען כי הרשת אינה עושה מספיק כדי להביא להרשמה: "רק לאחרונה חולקו דפי הרשמה להורים, אנחנו מנסים לארגן מפגש עם ההורים כבר שנתיים – קיבוצון מתחמקים ורק עכשיו, בסוף מאי, הם קבעו מפגש כזה, כשזה כבר מאוחר מדי. התחושה היא שקיבוצון לא עושה די מאמץ להביא להרשמה לשנה הבאה לתינוקייה בעין הבשור. זה מוזר. אנחנו, ועדת חינוך, אלו שרודפים אחריהם, אלה שמפצירים בהם להיפגש עם ההורים, לשלוח מכתבים, מזכירים להם שבפברואר אנשים כבר מתחילים להירשם בכל מיני מקומות. אולי בגלל שהם השקיעו בתינוקיה במבטחים ובגלל רצון לחסוך בעלויות הם עושים הכל כדי לאחד יישובים וכדי שלא יצטרכו לפתוח תינוקיה בעין הבשור".
בקיבוצון טוענים כי הרשת פועלת בכפוף להסכם עם המועצה "קיבוצון התחייבה מול מועצה אזורית אשכול לקיים שתי יחידות חינוכיות, ובהסכם הזה היא עומדת", אומרת מאיה, "חשוב לציין שאנחנו קולטים את כל הילדים שיירשמו, לכל הילדים יינתן מענה. בנוסף, גם אם תיפתח קבוצה אחת לקטנים - פעוטף – תהיה הפרדה בין התינוקת הקטנים לפעוטים: עבודה בשתי קבוצות, סדרי היום שונים, חלוקת השטח אחרת, מענה אחר לשתי הקבצות. זה שאין תינוקיה לא אומר שאין התייחסות לתינוקות, תהיה התייחסות מתאימה לתינוקות גם במסגרת הפעוטף".
לא בטוח שאת ההורים זה מספק. "אני בבעיה", אומרת גלית קלוש מעין הבשור, "הבת שלי אמורה להיות בפעוטון, שכנראה יאוחד עם התינוקייה. זה בעייתי גם מבחינה פדגוגית - הרי לתינוקות ופעוטות יש צרכים שונים, וגם מבחינת המחיר – המחיר של הפעוטף יהיה כמו תינוקייה – 2,870 שקל בחודש, זאת אומרת שאני אשלם במשך שנתיים את המחיר הגבוה, של התינוקייה. אני מבינה שיש פה שיקול כלכלי ושמנסים לחסוך, אבל התוצאה היא שחוסכים על גב הילדים שלנו. רשמתי את הבת שלי לשנה הבאה כי אין לי הרבה ברירות ואני אוהבת את הצוות, אבל מרגיז ששלושה חודשים לפני תחילת השנה אנחנו עוד לא יודעים מה הולך להיות".
"רוצים שנירשם בלי שנדע כמה ילדים, כמה גננות, איפה יהיה מבנה, בני כמה יהיו הילדים", אומרת אמא אחרת, ועוד מבקשים דמי הרשמה של יותר מ-700 שקל. אני אולי אאריך את חופשת הלידה שלי, כי פשוט אין לי ברירה".
גם אירית תלמי מעין הבשור לא יודעת מה לעשות בשנה הבאה. "אני בבעיה קשה", אומרת אירית, "אני כנראה אצטרך לקחת מטפלת עד סוף השנה, כי הנסיעה לקיבוצים כל בוקר היא מאוד קשה. אבל מטפלת זה מאוד יקר, ומתחיל להיות לא שווה לחזור לעבוד. עצוב שאנחנו לא מסוגלים לחנך את הילדים שלנו כאן במושב".

איפה כל הילדים?

בעין הבשור יש כיום 85 ילדים בני 0-3, מתוכם לומדים במסגרות של קיבוצון פחות מ-40. בחבל שלום מתחנכים בקיבוצון 33 ילדים, שהם פחות ממחצית הילדים בגיל המתאים, וגם ביישובי צוחר ילדים רבים לא רשומים בקיבוצון. מה עושים ההורים שלא שולחים את הילדים למסגרת במושב? איפה מתחנכים ילדי המושבים?
עפרי מישוב מאוהד נוסעת כל בוקר וכל צהריים יותר משעה כדי לשים את ילדיה בגנים בניר יצחק ובנירים, למרות שיש גנים של קיבוצון ממש ליד הבית שלה. "אני מעדיפה לנסוע שעתיים וחצי כל יום כדי שלילדים שלי יהיה חינוך טוב. את הילד האמצעי שלי הכנסתי לניר יצחק, ובגלל שלקטנה לא היה אצלם מקום נאלצתי לרשום אותה לנירים. הבעיה עם קיבוצון היא בעיקר בגילאים הצעירים, הם לא ערוכים לטיפול בתינוקות, לא מבחינת כוח אדם, לא מבחינת המבנה, תינוקות בני ארבעה חודשים הם שמים ביחד עם ילדים בני שנה וחצי. זה לא מספיק טוב. החינוך בקיבוצים יותר טוב ולמען הילדים שלי אני מוכנה להשקיע זמן בנסיעות ולהוציא כסף על דלק".
אדוה ברזילי-משה מעין הבשור עברה שנה אחת בקיבוצון עם הילד שלה, ואת התינוק שיוולד לה בקרוב בשעה טובה היא מתכוונת לרשום לתינוקיה ברעים. "הניסיון שלי עם קיבוצון לא היה טוב", אומרת אדוה, "והחלטתי שאת הילד הבא שלי אני ארשום מחוץ למושב, לצערי. אני מוכנה לנסוע עד רעים ולהשקיע זמן וכסף, אבל לדעת שאני מקבלת תמורה. אחרי השנה שהייתה לנו בקיבוצון הילד שלי היה אמור להיות שם שנה נוספת, ועשיתי הכל כדי שזה לא יקרה. כל ההתנהלות שלהם הייתה מאכזבת: הבטחות שלא קוימו, בעיות שלא טופלו או טופלו רק אחרי שנדנדנו, ימי חופשה מיותרים ובכלל דברים שהובטחו לא באו לידי ביטוי והדוגמה המובהקת לכך היא התקן של המטפלות והסייעות שבפועל שונה ממה שהם הבטיחו. זה מגוחך שבמושב שיש בו כל כך הרבה ילדים אנחנו נאלצים לשלוח את הילדים להתחנך בקיבוצים".
מרים ירובוי מאוהד מספרת שבמושבים של גוש צוחר הבעיה חריפה עוד יותר, כי להורים אין אופציות אחרות פרט לקיבוצון. "הרבה הורים שולחים לקיבוץ גבולות אבל אין שם מקום לכל הילדים של המושבים. אם הייתה לי אופציה אחרת לא הייתי רושמת לקיבוצון, אבל אין מענה אחר. עם הקיבוצון זה פשוט לא עובד. הגננות והמטפלות מקסימות, אבל מול הנהלת קיבוצון אנחנו כל הזמן צריכים לבדוק שהכל מתנהל כמו שצריך, כל הזמן צריך להיות עם היד על הדופק".
ניצן נחמני מעמיעוז מסיימת עם הילדה שלה שנה ראשונה בקיבוצון ומתלבטת לגבי שנה הבאה. "מצפים ממני שאני ארשום את הילדה שלי למסגרת שעוד לא ידוע באיזה פורמט היא תפעל, מי יהיה הצוות ומה הולך להיות. הם לא מתחייבים לכלום ועוד מתפלאים שלא נרשמים. צורת החשיבה שלהם היא כלכלית בלבד וזה מרגיז. האינטרסים שלנו לא זהים, להם יש אינטרס כלכלי ולי יש אינטרס שלילדה שלי יהיה הכי טוב ולא תמיד שני האינטרסים האלה חופפים".

תקווה לשינוי

בימים אלו חלים מספר שינויים ברשת קיבוצון. לתפקד מנהלת הרשת נכנסת מה-1 ביוני סנדרה קליירוף, ולתפקיד
מנהלת אזור דרום נכנסת קנית רגב, שתחליף את הילה קטרי בריכוז הפעילות באשכול. ההורים תולים תקוות גדולות בשינוי, ומקווים כי מעתה ואילך הדברים ייראו אחרת.
"חשוב שההורים יבינו שהדברים מתחילים להיות אחרים", אומרת סנדרה, "אני לא רק מביאה רוח חדשה – אני רוח
חדשה. יש הבנה עמוקה שנדרש שינוי, והנהלת קיבוצון תפעל למען השינוי. קולות ההורים נשמעו, אנחנו מבינים מה שההורים אומרים ודברים הולכים להשתנות. זאת המשימה שלנו".


לקראת השנה הבאה: פגישה סוערת בין ההורים לקיבוצון

בשבוע שעבר התקיימה פגישה בין נציגי קיבוצון להורים במועצה, בה הציגו אנשי קיבוצון תוכניות לשנה הבאה וענו לשאלות ההורים. בפגישה השתתפו סנדרה קליירוף, מאיה עתיר וקנית רגב. איש מעובדי המועצה לא הגיע לפגישה.
סנדרה סיפרה על מספר שינויים בהיערכות של קיבוצון לקראת השנה הבאה וביקשה לשמוע מההורים שאלות לגבי שנה הבאה, אך את ההורים עניינו דברים אחרים לגמרי. "אתן רוצות לדבר על שנה הבאה", אמרו ההורים, "אבל אותנו מעניין מה קורה מחר בבוקר".
ההורים סיפרו על חוסר יציבות בצוותים, על סייעות שמתחלפות, על מבנים שאין בהם מים חמים, אסלה אחת שמשמשת עשרים ילדים, על עשבייה שמגיעה עד המותניים, על דלק שבורה שכבר חצי שנה מחכה לתיקון, על ביוב שפורץ, על היעדר אינטרקום. חלק מהתלונות נגעו לצד הפדגוגי – אין בקיבוצון מעג"ן - תוכנית לאיתור וטיפול בעיות התפתחות, והיעדר ליווי פדגוגי לגננות ולהורים.
"כל מה שהבטיחו לנו לא קיבלנו", חזרו ואמרו הורים רבים, "זאת לא פעם ראשונה שאנחנו מעלים את הדברים. את כל זה כבר סיפרנו למנהלי הקיבוצון פעמים רבות, דיברנו, התרענו, כתבנו מיילים, שלחנו מכתבים - וכלום לא השתנה. עדי ועופר [מנכ"לי קיבוצון] הבטיחו בפירוש לטפל בדברים ולא נעשה דבר, פשוט שיקרו לנו בפנים".
ההורים מאוהד סיפרו כי בגן התגלתה מחלה מדבקת, ובמקום להודיע להורים, בקיבוצון ניסו להסתיר את הדבר. "רק כשאחת האמהות גילתה את זה התחלנו לטפל בזה בעצמנו. יחד עם הצוות ניקינו את הגן וכיבסנו את כל הבדים והצעצועים. כשפנינו לקיבוצון הם אמרו שאין מספיק מקרי מחלה בשביל להביא חברת ניקיון". הורים אחרים טענו שאנשי קיבוצון ניסו לטייח מקרה של שימוש באלימות.
ההורים אמרו שרוב המטפלות בגנים נהדרות, אך היכולות שלהם מוגבלות. אין מי שמפקח על הגננות, מדריך אותן, מלווה אותן. הורים מתלמי אליהו סיפרו כי הגננת שלהם משלמת מכיסה על כל דבר שהיא רוצה לקנות לילדים – סביבונים בחנוכה, דגל ביום העצמאות – כי היא לא מקבלת לשם כך תקציב מקיבוצון. "בסופו של דבר המטפלות הטובות עוזבות", אמרו ההורים, "אם היו משלמים להן יותר היה להן יותר חשק לעבוד והייתה פחות תחלופה".
"אנחנו לא רגועים כשאנחנו שמים אותם בגן. אנחנו שולחים את הילדים לקיבוצון מחוסר ברירה. אין לנו אופציות אחרות. בקיבוצים מלא ומסגרת אחרת אין. המועצה פשוט הפקירה את הילדים שלנו".
סנדרה ומאיה הבטיחו להתייחס ברצינות לכל התלונות ואמרו כי פגישות נוספות יתקיימו בקרוב ובהן יינתן מענה לכל השאלות שעלו. "חובת ההוכחה עלינו", אמרה סנדרה, "מכם נדרש עוד קצת אורך נשמה". אך נראה כי ההורים נשמו מספיק, הסבלנות שלהם פשוט נגמרה.


"הכתובת היא המועצה"

כשהעבירה המועצה את הפעוטונים לידי קיבוצון הובטח להורים כי המועצה תמשיך ללוות את המערכת ולהיות
כתובת להורים בכל הנוגע לחינוך בגיל הרך. האם המועצה לוקחת אחריות על מה שנעשה בפעוטונים במושבים?
"מי שצריך לקחת את האחריות זו המועצה", טוענת אנה, "מבחינתנו המועצה היא זו שצריכה לתת לנו את המענה". ירון מסכים: "הטענות שלי הן לא כלפי הקיבוצון אלא כלפי המועצה שמאפשרת להם לעשות את מה שהם עושים. המועצה לא נותנת לנו גב מול קיבוצון, לא דורשת מהם לעמוד במה שהם הבטיחו".
"המועצה הבטיחה שהיא לא מפריטה את הפעוטונים ושהיא תלווה את ההורים מול המפעילים", אומרת דנה, "אבל בפועל המועצה לא לוקחת אחריות. הקיבוצון הוא גוף עסקי והאינטרס שלו זה להרוויח, מי שאמור לאכוף זו המועצה ומי שאמור להתוות את הדרך זו המועצה. ועד עכשיו לא הרגשנו אותה עושה את זה". גם אדוה מפנה אצבע מאשימה כלפי המועצה: "המועצה התנערה מאיתנו, והשאירה אותנו להתמודד עם הבעיות לבד. התחושה היא שהמועצה מנסה להיפטר מגילאי 3-0, וכשהייתה לה הזדמנות היה לה נוח לזרוק אותנו".


תגובת המועצה

חוק חינוך חל החל מגיל 3 בכל הארץ, לכן מעונות יום מופעלים בכל הרשויות על ידי גופים פרטיים ועמותות ולא על ידי הרשויות עצמן. המועצה שלנו לקחה תחת אחריותה העמדת תשתיות להפעלת מעונות היום.
מועצת אשכול היתה הרשות היחידה שהפעילה מעונות יום עד לפני שנתיים. המעבר לניהול פרטי נעשה עקב תלונות רבות על אופן ניהול המעונות ובשל אחוז מאוד נמוך של נרשמים למעונות שהיו תחת ניהול המועצה.
מהסתכלות על נתוני ההרשמה עולה כי מאז המעבר לקיבוצון (שנבחרה במכרז) דווקא חלה עלייה במספר הנרשמים למעונות היום שמפעילה הרשת ולצד הביקורת הנשמעת מחלק מההורים, ישנם הורים רבים המרוצים מהשירות ומהחינוך שהשתפר משמעותית.
המועצה מגייסת תקציבים לבינוי לטובת המעונות ובשנת הלימודים הקרובה ייפתח במבטחים מרכז מעונות היום החדש והממוגן לרווחת הילדים וההורים. בנוסף, בחודשים הקרובים תחל הבנייה של מרכז מעונות באבשלום ולהערכתנו גם בחבל שלום יעמוד לרשות הילדים, עם תום הבנייה, מרכז מעונות יום חדש וממוגן.
אכן התמודדנו עם מבנה ברמת תחזוקה נמוכה בפריגן (מבנה שאינו בבעלות המועצה) ונעשו מאמצים לפתור בהקדם את הבעיות, שחלקן עדיין לא נפתרו ונמצאות בטיפול.
אחריות נוספת שהמועצה לוקחת על עצמה היא וידוא עמידת קיבוצון בתנאי משרד הכלכלה בכל הנוגע למצבת כוח האדם והבטיחות על מנת לאפשר המשך קיום 'סמל מוסד' המעון, המאפשר החזר להורים במסגרת השתתפות במעונות יום לאם עובדת.
הסכם המועצה עם קיבוצון מגדירה מתן מענה עד גיל 3, כאשר לכל שכבת גיל הוגדר מספר מינימלי של ילדים לפתיחת מסגרת חינוכית שכבתית. כאשר אין מספיק נרשמים, מאחדים גילאים, כפי המקובל, תוך יצירת הפרדה מקסימלית בין שכבות הגיל השונות.
דלית קוטלר, רכזת הגיל הרך, ואנוכי נמצאות בקשר רציף עם הנהלת קיבוצון במהלך כל השנה ומתקיימות ישיבות גם עם נציגי ההורים על מנת לפתור בעיות ולשפר את המענה.
על אף הנושאים הטעונים שיפור, אנחנו מאמינים שרשת קיבוצון נותנת מענה חינוכי טוב לילדים שלנו. בימים אלו נכנסו נציגים חדשים להנהלת קיבוצון שיהיו אחראים על הקשר עם אשכול ואנחנו רואים מוטיבציה גדולה להקשבה ולשיתוף פעולה.

יעל אדר, מנהלת אגף החינוך


תגובת קיבוצון

ראשית חשוב לציין כי כיום מתחנכים באמצעות רשת קיבוצון למעלה מ-100 ילדים גידול של כ-20% מהשנה שקדמה לה, דבר אשר בהחלט מהווה הוכחה לכך שהורי אשכול צוברים אמון על בסיס ניסיון באיכות החינוך של רשת קיבוצון, אמון שגדל משנה לשנה.
מצב ההרשמה במועד הוצאת גיליון זה אינו משקף את מצב ההרשמה בסופו של יום. בהרשמה לשנה שעברה, בדיוק כמו שנה שלפני, נרשמו ההורים רק בחודשיים האחרונים לפני תחילת השנה, דבר שמאפיין לצערנו את תהליכי ההרשמה של תושבי אשכול.
כמי שהוביל ומוביל את הקשר עם מערכות החינוך במועצה וביישובים תמוהה בעיניי האמירה כי הערות ההורים או נציגי המערכת היישוביים לא נשמעו ולא טופלו ברובם, לאחר כל פגישה הוצאה תוכנית עבודה ונעשה מעקב אישי שלי אשר בדק ווידא כי הדברים בתחום האחריות של רשת קיבוצון באו לידי ביטוי ויושמו.
ישנו קושי רב מצד ההורים (ובצדק) להבחין בין תחומי האחריות של רשת קיבוצון לבין תחום האחריות של המועצה וזאת בכל הקשור לבעיות התשתית איתם אנו מתמודדים, למרות שתחום האחריות לא בתחום רשת קיבוצון, אנו יחד עם מחלקת החינוך של מועצה פועלים בצורה סדירה ועקבית לטובת מתן פתרון בגבולות היכולת שלנו.
הורים רבים בעיקר ממערכות החינוך אוהד ותלמי אליהו חשו אכזבה רבה (אכזבה שאנו שותפים לה) מכך שלא הופעלה מערכת החינוך במבנה החדש במבטחים. לצערנו המועצה לא הצליחה עקב קשיים כאלה ואחרים לסיים ולאפשר הפעלה של מערכת הגנים במבטחים דבר שאילץ אותנו להמשיך ולפעול במבנים הישנים.
אותו הנושא לעניין פריגן, תשתית המבנה והבעייתיות שהיא גורמת ידועה למועצה ולנו והן להורים ,קיימנו פגישה עם נציגת המועצה וההורים בנושא והדברים מקבלים התייחסות הגם שלא תמיד מהירה (כפי שהיינו רוצים) אנו ממשיכים לפעול בנושא יחד עם המועצה ואף נקבעה פגישה בנושא לאמצע החודש, וזאת על מנת לראות הכיצד ניתן לשפר ולהביא את התשתית למצב האידיאלי האפשרי.
לגבי אי פתיחת תינוקיה בעין הבשור - הדבר תואם את ההסכם עם המועצה. רשת קיבוצון, מתוך הרצון לתת מענה איכותי יותר, הפעילה שלושה שנתונים בשנתיים האחרונות למרות העלויות הרבות שנגמרו לה (ראו ציטוט מהכתבה "מעניין את הרשת רק הצד הכספי") וזאת עקב הרצון של ועדת החינוך לאפשר זאת לתושבי עין הבשור.
רשת קיבוצון אינה רואה רק את הצד הכלכלי בפועלה ההיפך הוא הנכון, לראייה הרשת השקיעה ומשקיעה מעבר לאמור בהסכם ופועלת לא מעט לטובת שיפור תמידי של השירות לו זוכים הילדים וההורים.
חשוב לציין ולהציג את ההצלחות הרבות אותם מובילה רשת קיבוצון במועצה אזורית אשכול. ביניהם ולא רק: תקן כוח אדם יחס ילד מבוגר מהטובים שידעו מערכות אלו בעבר, צוותים אשר מקבלים הכשרה שוטפת ומקצועית מגורמי המקצוע המובילים בתחום, סדר יום חינוכי איכותי הכולל טיול יומי, פתיחת מטבח ומעבר לבישול עצמי בפריגן ובשאיפה בשנה הבאה גם בשאר המערכות, תפריט מזון מאוזן ומבוקר המנחיל הרגלי אכילה בריאים ומזינים לילדי הרשת, רכש וחידוש מתקנים, כוח אדם לומד ומתפתח אשר מלווה מקצועית בכל דילמה ובכלל כך בנושאי איתור ומניעה.
לסיום, רשת קיבוצון ואני בראשה מקיימים שיח רצוף עם ההורים בכלל המערכות, שיח ושקיפות שמבחינתנו הן הבסיס לכל התנהלות, אנו מקיימים אותו שיח ועשייה עם מנהלת מחלקת החינוך במועצה והכול על מנת לספק את החינוך הטוב ביותר לילדי אשכול.
אנחנו מעריכים את קשרי העבודה שלנו עם ועדת החינוך של עין הבשור ומזמינים קשר דומה עם ועדת החינוך של חבל שלום.
שנת הלימודים הבאה בדיוק כמו השנה מכינה לנו לא מעט אתגרים, יחד עם זאת אני בהחלט שמח לראות איך הניצנים שהנחנו במהלך השנתיים האחרונות גדלים לכדי מערכת חינוך איכותית וטובה.
אנו ממשיכים לפעול יחד עם המועצה לטובת ילדי אשכול וכל זאת בכדי להנחיל חינוך איכותי, בטוח ומעשיר לילדי אשכול.

אמזלג עדי, מנכ"ל קיבוצון