יום שני, 10 בפברואר 2014

להשאיר את המגבלה על החוף

יאיר, אלמוג ויותם בן נתן מתלמי יוסף אוהבים לצלול. גם לעזור ולהתנדב הם אוהבים, לכן הם הצטרפו לפרויקט הצלילה של עמותת 'אתגרים' והיום הם מלווים מוגבלים מתחת למים • בר צ'פט

לפני שנה יצאה משפחת בן נתן מתלמי יוסף - האב יאיר (49) ובניו אלמוג (21) ויותם (16) - לעוד צלילה ספונטנית באילת, אחת מיני רבות שהם נוהגים לעשות במהלך השנה. בשובם לחוף בסיום הצלילה הבחינו השלושה בקבוצת צוללנים מיוחדת. היה זה מועדון הצלילה של עמותת 'אתגרים', שמאפשר לאנשים עם מגבלות לצלול בעזרת צוללנים מתנדבים.
צוללן נכה במסגרת פרויקט 'אתגרים'
"נדהמתי כשראיתי אותם", נזכר יאיר. "ברגע שהם יצאו מהמים אי אפשר היה שלא לראות את האושר על פניהם ואת שמחת החיים שלהם. עד אותה צלילה לא שמעתי שום דבר על הפרויקט הזה אבל באותו רגע הבנתי שהמים נותנים למוגבל תחושה של חופש מוחלט ושל שחרור. זה מקום בו הם מרגישים שווים בין שווים באוכלוסייה. הצלילה מאפשרת להם להשאיר את המגבלה על החוף, לשכוח מקשיי היומיום ולזרום עם המים".
בפגישה נוספת עם חבורת הצוללנים של 'אתגרים' ביקש יאיר להצטרף ולהתנדב יחד עם אלמוג ויותם בפרויקט הצלילה. "יצאנו להסמכה של יומיים, במהלכה עברנו צלילות שונות ומגוונות על מנת שנוכל להבין את תחושת הצוללן המוגבל מתחת למים. עברנו צלילות כאשר פלג הגוף תחתון שלנו קשור ומנוטרל, או צלילות עם עיניים מכוסות לחלוטין כדי לדמות צלילת עיוורים".
לאחר ההסמכה הצטרפו יאיר, אלמוג ויותם למספר צלילות ניסיון עם 'אתגרים', בהן שימשו כמלווים של מלווים כדי ללמוד את העבודה עם 'החברים' (כך מכונים המוגבלים בעמותה) ולרכוש ניסיון.
כיצד מתנהלת צלילה עם מוגבל?
"זו עבודה מאוד מורכבת. ישנם סוגים רבים של מוגבלויות ולכל מתנדב יש עבודה שונה עם החבר שלו. העבודה שלנו כמתנדבים היא להוביל את הצוללנים בבטחה לאורך כל התהליך שמתחיל עוד לפני הצלילה עצמה. אנחנו עוזרים להם להתארגן ולעלות על ציוד הצלילה, להגיע למים ולדאוג שהצלילה תעבור בשלום. ישנם מוגבלים שצריכים שממש יסחבו אותם מתחת למים ויובילו אותם, וישנם רבים שמסתדרים לבד ורק זקוקים להשגחה כללית".
יותם, אלמוג ויאיר בן נתן

כיף חיים

רונית טבוש מראשון לציון מרכזת בהתנדבות את פרויקט הצלילה של אתגרים.
מי יכול להתנדב בפרויקט?
"בכדי להתנדב בפרויקט הצלילה של העמותה עליך להיות מוסמך ברמה של שני כוכבי צלילה לפחות ומספר מסוים של צלילות. בנוסף המתנדבים עוברים קורס הדרכה בסופו הם מוסמכים ללוות צוללנים נכים".
איך נראה סוף שבוע של צלילה משותפת?
"בשתי מילים - כיף חיים. צריך לראות את זה כדי להבין במה מדובר, חבורה של מטורפים יורדת למים ועושה חיים מטורפים. רוב הצלילות מתבצעות באילת ולכן אנו נערכים מראש, קובעים תאריכים, מפרסמים אותם ומזמינים את המתנדבים ואת החברים להירשם".


קצה גבול היכולת

עמותת 'אתגרים - ספורט אתגרי, העצמה ושילוב חברתי של אנשים מיוחדים' הוקמה על ידי נכי צה"ל ובעלי מוגבלות לפני 18 שנה. מטרת העמותה היא לתמוך באנשים מיוחדים בעלי מוגבלות פיזית, פגועי מוחין ואוטיסטים, דרך פעילויות ספורט מגוונות ופרויקטים רבים וגדולים כמו צלילה, רכיבה על אופניים, קארטינג, אומניות לחימה ועוד רבים.
העמותה מאפשרת למוגבלים להגשים חלומות על ידי לקיחת הגוף עד לקצה גבול היכולת ואף מעבר לו, כאשר כל זה נעשה במאמץ רב, הנאה וחיוך.
הצלילות והטיולים של אתגרים פתוחים בפני כל מוגבל שעבר את הקורסים הנדרשים ואת מבחני הבטיחות וההתאמה של הפרויקט. יותר מ-100 צוללנים הוכשרו במסגרת קורסי הצלילה שקיימה עמותת אתגרים עד היום.
איך מצטרפים: צוללנים שרוצים להתנדב בפרויקט יכולים ליצור קשר באינטרנט עם 'אתגרים' או לפנות לרונית טבוש  052-6134048 או ליאיר בן נתן 050-6686559. 

מהחבית בנגב

אם תבקשו בירה בפאב בתל אביב סיכוי טוב שהברמן יציע לכם אייסיס. חובבי בירות מכל הארץ כבר התאהבו במשקה של איציק כהן מדקל • עפרה בן נתן

מי יודע מה זה אייסיס (isis)? אם תשאלו בחוג להיסטוריה יגידו לך שזה שמה של אלה מצרית קדומה, אבל אם תשאלו חובבי בירות יגידו לך שזו שמה של בירה בוטיק שמיוצרת במושב דקל. "בדרך כלל נהוג לקרוא לבירה על שם המבשל או הבעלים, אבל לא התחבר לי 'בירה יצחק לוי' אז בחרתי בשמה של האלה" מסביר בחיוך איציק לוי, שמייצר בדקל אלפי ליטרים של בירה בחודש.
איציק לוי והבירה
מבשלת הבירה של איציק נמצאת במבנה גדול בחצר המשק. ריחה המיוחד של הבירה התוססת מקבל את פני הבאים והכל מבהיק מניקיון וסדר. אני מתענגת על משקה מאלט שחור ללא אלכוהול עם ערמה של קצף ומקשיבה לאיציק שמדבר על הבירה שלו באהבה רבה.
איך מכינים בירה?
"מלתת (דגן), כשות (צמח) ושמרים. מגוון סוגי הלתת והכשות הם המעניקים לבירה את טעמה המיוחד. אני מייצר חמישה סוגי בירה קבועים וגם בירות עונתיות, כולן שייכות למשפחת בירות האייל (ALE). לוקח לי חודש להכין בירה, והייחוד של הבירה שלי הוא בטריות".
למי אתה מוכר את הבירה?
אני מייצר היום כ-3,000 ליטר בירה בחודש ומוכר למסעדות ופאבים בעיקר מתל אביב. לא מדובר בתחביב אלא בעסק לכל דבר הכולל אישורים ממשרד הבריאות וכשרות. מכיוון שהעסק הולך וגדל אני בתהליך של מעבר לאזור התעשייה המוקם במרכז אבשלום. בינתיים אני מעסיק עובד אחד קבוע ועובדים זמניים לפסטיבלים ואירועים".

ניסוי וטעייה

איציק, בן 48 , נשוי לעדי ולהם ארבע בנות. הזוג הגיע לדקל לפני 18 שנה. איציק למד בכלל אמנות אבל כיום הוא מביע את היכולות האמנותיות שלו בתכנון והקמת גינות. אל הבירה הגיע לפני שמונה שנים. "חיפשתי מקור פרנסה נוסף ועלה לי רעיון לפתוח מבשלת בירה. למדתי את המקצוע בישראל ובחו"ל וגם הרבה תוך כדי ניסוי וטעייה".
איציק מבטיח לשתף מתכונים שלו לבירה עם מי שיבקש. "לא מדובר בסוד מדינה", הוא מצטחק, "אפשר להכין בירה בכמויות קטנות בבית. את כל החומרים ניתן לרכוש בחנויות המתמחות בכך".

סמוך למבשלת הבירה ישנן פינות ישיבה מעץ לארח את אוהבי הבירה הבאים מכל הארץ לשתות את הבירה המיוחדת של איציק. "באים הרבה ג'יפאים בחבורות, חיילים, צעירים ומבוגרים. כולם נמשכים לשילוב של בירה, מדבר ושקיעה אדומה". המקום פתוח בכל ימות השבוע למעט יום שבת, בתיאום מראש. 

נשים מובילות שינוי

פורום הנשים של אשכול יצא לדרך. המטרה - העצמת נשים במועצה, הדרך - חשיבה ופעולה משותפת, האמצעי - את ואני • עפרה בן נתן

שלושים נשים תושבות אשכול התקבצו בחודש שעבר בחדר הישיבות במועצה, לדבר על העצמה, ייצוג, צרכים ובעיקר - על שינוי. פורום הנשים של אשכול החל את פעילותו ואת הנשים שהגיעו לפגישה הראשונה איחדה מטרה משותפת - לקדם מעורבות של נשים בעשייה הציבורית במועצה.
מאחורי הפורום עומדות שתי נשים – רונית מינקר דוברת המועצה שמכהנת גם כיועצת הרשות לקידום מעמד האישה, וענת חן רכזת יזמות ועסקים במועצה. רונית וענת פועלות יחד עם צוות מנהלות מהמועצה שיזם את הקמת הפורום.
בתחילת המפגש הציגה רונית סקירה על מספר הנשים בעמדות מפתח במועצה. על פי הנתונים ברוב ועדי היישובים ובמליאת המועצה הנשים מהוות מיעוט - במליאת המועצה יושבות רק 14% נשים (5 מתוך 37), ובוועדי היישובים יש 29% נשים. בתשעה יישובים באשכול יושבים בוועד אך ורק גברים. לעומת הנתונים הלא מעודדים האלו בקרב בעלי התפקידים במועצה המצב שונה – רוב המנהלים במועצה - 62% - הן נשים.
ראש המועצה חיים ילין הגיע לברך את המשתתפות ואמר כי הוא מקווה לראות בעתיד ראש מועצה אישה וסגנית ראש מועצה אישה. “אני קורא לכן לכבוש את מליאת המועצה", אמר חיים, “אם נשים היו מנהלות את המדינה הכל היה נראה אחרת".
יפעת ניימן, יועצת ארגונית מטעם עמותת כ"ן שליוותה את הקמת הפורום, נתנה רקע כללי למשתתפות והזמינה את הנשים להיות חלק מהשיח ולהשמיע את קולן. “לנשים יש יכולת לראות צרכים אחרים בחברה", אמרה יפעת, “ככל שיהיו יותר נשים בעמדות של קבלת החלטות איכות החיים של כולנו תעלה".
פורום הנשים בפגישתו הראשונה
בשיח שהתפתח לאחר מכן העלו המשתתפות נושאים הנוגעים ישירות לנשים במועצה ודורשים טיפול. דובר על פיתוח מקורות תעסוקה ופנאי לנשים בשלבי חיים שונים (לאחר לידה, מעל גיל 60 וכו’), על הצורך בהארכת שעות הפעילות של מערכת החינוך, על הצורך בהכשרות ייעודיות לנשים ועל רצון לקבע בחוק את שיפור ייצוג הנשים במליאה ובוועדי היישובים )בעיקר במושבים(. נושאים נוספים שעלו היו אפשרות של שיתופי פעולה בין עסקים במועצה לעידוד כלכלה מקיימת, סיוע למשפחות עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים ועוד.
נשים המעוניינות להצטרף לפורום יכולות ליצור קשר במייל: nashim.eshkol@gmail.com
בחודש מרץ עתיד להיפתח קורס “מנהיגות את המחר". נשים המעוניינות ללמוד ולהתפתח לקראת השתלבות בעמדות מפתח מוזמנות להירשם.

לא טוב היות האדם לבדו

פנויים בני 60-45 מאשכול - רוצים להכיר חברים חדשים, להיפגש, לטייל ולבלות? הכתבה הבאה היא בשבילכם • עפרה בן נתן

הפרסומים בפייסבוק היו מסקרנים: קבוצת ‘אמצע הדרך’ מזמינה פנויים ופנויות בני 60-45 מאשכול והסביבה לבלות ביחד: לצאת לטיולים, מסיבות או סתם ליום כיף בטבע, ובעיקר - להגדיל את מאגר החברים. לא מעט תושבים מאשכול הרימו את הכפפה, וכך קמה קבוצה חיה ותוססת, שנפגשת פעם בכמה שבועות ועושה חיים משוגעים.
את קבוצת 'אמצע הדרך' הקימו עלי וורבוף מקיבוץ חולית וסילבינה אוליקי מקיבוץ נירים, מתוך רצון ליצור מעגל חברתי לתושבים בגילאי אמצע הדרך שאין להם מסגרת מתאימה באזור. “אנחנו מחפשות אנשים בני גילנו, פלוס- מינוס חמישים, שכרגע לא נמצאים בזוגיות", אומרת עלי, “המטרה היא ליצור קשרי ידידות, בילויים וטיולים משותפים, יציאה למופעים ואפילו טיסה משותפת לחו"ל".
יש היענות?
“כן. נכון להיום הקבוצה מונה כ 20- איש ואישה. היו לנו כבר שלושה מפגשים, נפגשנו בשבת לארוחת בוקר, עשינו פיקניק בטבע ונפגשנו כולנו בקיבוץ חולית. אנחנו כמובן מחפשים לצרף חברים חדשים, ככל שנהיה רבים יותר נוכל לעשות יותר.
“במפגש האחרון בחולית כבר היינו קבוצה גדולה ונעימה. התכוונו לשהות אחד עם השני כשעתיים אך המפגש ארך חמש שעות. צחקנו הרבה ולמדנו להכיר אחד את השני. הקמנו צוות תפעול לדף הפייסבוק וחילקנו תפקידים. נוצרה אווירה מאוד נעימה עם טעם של עוד".
מה מטרת הקבוצה?
קבוצת אמצע הדרך
“מדובר בקבוצת אנשים המחפשים אנשים דומים להם מבחינת הסטטוס למטרת חברה נעימה. מטרתו להיות גשר לקשר בין אנשים שמסיבות שונות אינם בזוגיות ומעוניינים ליצור קשרים חברתיים. אנחנו מאמינות שאם ברצוננו בשינוי עלינו להיות השינוי. חברתם של ילדינו נעימה לנו אך היא אינה מחליפה את חברתם של מבוגרים בני גילנו".
עלי וסילבינה מדגישות כי לא מדובר בקבוצה של פנויים פנויות. “אין זה אתר הכרויות. מי שימצא בן או בת זוג דרך הקבוצה מה טוב, אך זו אינה המטרה המוצהרת של הקבוצה".
מי שמעוניין להצטרף לקבוצה יכול ליצור קשר דרך הפייסבוק של הקבוצה “אמצע הדרך" ולהשאיר מספר טלפון. עלי וסילבינה יוצרות קשר על מנת לוודא התאמה, וברגע שחבר או חברה חדשים מתווספים לקבוצה הם מצורפים לקבוצת וואטסאפ או הודעות טקסט, מקבלים עדכונים שוטפים על פעילות הקבוצה ויכולים להיות בקשר רציף אחד עם השני.

המפגשים הבאים של ‘אמצע הדרך': 22.2.2014 טיול טבע בכלניות. פרטים בקבוצת הפייסבוק ‘אמצע הדרך’ או בטלפונים: עלי 054-7917636 , סילבינה 054-7916502. 

יום שישי, 7 בפברואר 2014

עולם ומליאה

מליאת המועצה היא הגוף שבסמכותו לקבוע איך ייראו חיינו באשכול. מה היא בעצם המליאה ומי הם חבריה שמשפיעים על כל מה שקורה במועצה • נגה גדג'

פעם בחודש מתכנסים בחדר הישיבות במועצה 37 נציגי היישובים באשכול ודנים בשאלות הנוגעות לכולנו. איך יחולק תקציב המועצה, מה יהיה גובה הארנונה, מה עושים נגד הזבובים, איפה יוקם בית הספר החדש - הגוף שאחראי על כל אלו ובעצם על כל העניינים שהמועצה עוסקת בהם הוא מליאת המועצה.
מליאת המועצה היא “בית הנבחרים" שלנו. היא מוסמכת לחוקק חוקי עזר, לפקח על עבודת המועצה, לאשר מינוי בעלי תפקידים במועצה, ובאופן עקרוני לקבל החלטות הנוגעות לחיינו באשכול. בכתבה זו נסביר מהי המליאה, כיצד היא פועלת ונציג את עבודתה.
מזכיר המועצה מורדי ביטון הוא האיש שאחראי לכינוס מליאת המועצה ולניהול הישיבות. מורדי מסביר כי המליאה מתנהלת על פי ‘צו המועצות’ של משרד הפנים, שמסדיר את אופן בחירת המליאה, תפקידיה וסמכויותיה.
מיהם חברי המליאה?
“במליאה חברים נציגי היישובים במועצה. לרוב היישובים יש נציג אחד וליישובים גדולים יש שניים ואפילו שלושה נציגים – בהתאם לגודל היישוב (מספר בעלי זכות הצבעה). במליאה הנוכחית יש לבארי שלושה נציגים, לעין הבשור ולניר יצחק שני נציגים ולכל שאר היישובים נציג אחד. ראש המועצה הוא יו"ר המליאה, וסך הכל יש בה 37 חברים".
איך נבחרים חברי המליאה?
“כל בעל זכות הצבעה רשאי להגיש רשימת מועמדות. אם ביישוב הוגשה רשימה אחת - אין בחירות. אם ביישוב כלשהו יש שתי רשימות מתקיימות בחירות, במקביל לבחירות לראשות המועצה. בבחירות האחרונות התקיימו בחירות למליאה בשדה ניצן, בדקל ובצוחר".
כל אחד יכול להיות חבר מליאה?
“כל בעל זכות הצבעה שהוא בן 21 ומעלה יכול להציג את מועמדותו ביישוב שלו, ואם ייבחר - להיות חבר מליאה. יוצאי דופן הם חברי הוועדים המקומיים, הם לא יכולים להיות חברי מליאה, בשל חשש לניגוד עניינים".
מה בעצם עושה המליאה?
“המליאה היא הגוף שמוסמך לקבל החלטות בשם המועצה. אפשר לומר שעובדי המועצה הם המוציאים לפועל – הרשות המבצעת, ואילו המליאה וההנהלה הם קובעי המדיניות. המליאה מתכנסת אחת לחודש, וניתן גם לכנס ישיבות שלא מן המניין בהתראה של שלושה ימים. החלטות שהמליאה מקבלת הן החלטות מחייבות: לאשר תקציב, למנות עובדים סטטוטוריים, לאשר את צו המסים (הארנונה), לקבוע חוקי עזר, לאשר את תקציב הוועדים המקומיים. סדר היום לישיבות המליאה נקבע על ידי ראש המועצה והנהלת המועצה, אבל כל חבר רשאי להעלות נושא לדיון במליאה ולהעלות שאילתא לראש המועצה. חשוב לציין שכל הפרוטוקולים של ישיבות המליאה מופיעים באתר המועצה".
אז איך זה עובד בעצם? יושבת המליאה ודנה בענייני המועצה?
"לא בדיוק. בגלל שהמליאה היא גוף גדול וקשה לנהל דיונים אפקטיביים בכזה פורום, יש למועצה הנהלה שנבחרת על ידי המליאה ומורכבת מ-17 חברי מליאה. בנוסף יש ועדות שנבחרות אף הן על ידי המליאה, לדוגמה ועדת הנחות בארנונה, ועדת איכות הסביבה, ועדת תחבורה ועוד. למעשה רוב הדיונים מתקיימים כבר בוועדות או בהנהלה וחלק גדול מעבודת המליאה נעשית שם. אבל יש נושאים שמגיעים למליאה עצמה. לדוגמה, עניין הסייעת השלישית בגני הילדים, זה נושא שהגיע מחברי המליאה שביקשו להעלות את הנושא לדיון. הוקמה ועדה שבחנה את הנושא, החלטות הוועדה הועברו להנהלת המועצה שאימצה חלק מהן והעבירה אותן למליאה לאישור. המליאה אישרה את החלטת ההנהלה ובכך ניתן להחלטה תוקף מחייב".
קורה שהמליאה לא מאשרת את החלטות ההנהלה?
“בדרך כלל מה שההנהלה והוועדות מביאות למליאה המליאה מאשרת. אני לא זוכר מקרה בו הדעות במליאה נחלקו חצי חצי, בדרך כלל יש קונצנזוס, לפעמים עם מתנגד או שניים".
צילום ארכיון: 232

מוצאים זמן

חברי המליאה המייצגים את היישובים עושים את פעילותם בהתנדבות. העבודה במליאה כוללת ישיבה פעם בחודש, וישיבות נוספות בהתאם לחברות בהנהלה או בוועדות, וכמובן הכנות מקדימות, קריאת חומר ולימוד הנושאים שיעלו לישיבה במליאה. למרות שמדובר בהתחייבות לא פשוטה, יש במליאה נציגים החברים בה כבר שנים רבות.
 סילביה גרין מאורים מכהנת קדנציה שנייה במליאה. "זה מעניין, זו חוויה שאפשר לקחת ממנה המון דברים. המפגש עם חברי המליאה האחרים הוא מאוד מפרה. גם העבודה בוועדות היא מעניינת, הייתי בוועדת מכרזים ועכשיו אני בוועדת הנחות ואני מוצאת בזה הרבה עניין".
סילביה היא אחת מחמש הנשים במליאה, והיא מספרת שהיא רגילה לעבוד בחברה גברית. “אצלנו דווקא יש ייצוג מכובד לנשים יחסית למועצות אחרות, אבל זה לא מספיק. נשים הן 50% מהאוכלוסייה וחבל שאין להן ייצוג הולם. אבל זה תלוי ביישובים שבוחרים את הנציגים, וגם ובנשים עצמן שצריכות לקת יותר חלק בפעילת הציבורית".
איך את מוצאת זמן לפעילות במליאה?
“מוצאים זמן. זמן זה עניין של סדר עדיפויות".

חותמת גומי?

רוח העשייה וההתנדבות עומדות לפעמים בסתירה למתרחש בפועל בישיבות המליאה. למרות שהמליאה אמורה להתוות את מדיניות המועצה, יש מי שטוענים שעד לאחרונה המליאה למעשה בעיקר אישרה החלטות שהתקבלו בפורומים אחרים.
דני פזיק, נציג סופה במליאה, אומר שבחודשים האחרונים - אולי עקב הזעזועים שעברו על צמרת המועצה - המליאה מתפקדת היטב, אך עד לפני כמה חודשים הפעילות של המליאה הייתה בעיקר רשמית. “היום יש מעורבות, עניין ונוכחות בדיונים, הן של המליאה והן של הנהלת המועצה. התחושה שהמליאה מתפקדת על תקן חותמת גומי כבר לא קיימת היום".
רן גוויטע, נציג שדה אברהם במליאה, חושב שההשפעה המעטה שיש למליאה מביאה לכך שלא הרבה אנשים ששים להיות חברי מליאה. “אנשים באים עם הרבה רצון, רואים שבפועל הם לא משפיעים, והולכים. הישיבות מתנהלות כהצגה פורמאלית של הדברים ואם מישהו רוצה לפתוח דיון אז בשם היעילות אומרים שאי אפשר לעשות דיון עם 37 אנשים ושההנהלה כבר דנה בזה. הדיונים למעשה מתנהלים בהנהלת המועצה, וחברי המליאה לא יודעים בעצם על סמך מה מתקבלות ההחלטות. במליאה לא מתנהלים באמת דיונים ובעיניי זו החמצה, כי יושבים שם אנשים מוכשרים".
גם טל גבע, נציג עין הבשור במליאה, חושב שלמליאת המועצה הייתה יכולה להיות יותר השפעה. "בזמן האחרון אמנם חל שיפור, אך עד לאחרונה התחושה הייתה שהמליאה הפכה להיות מובנת מאליה, ההחלטות נקבעות במקום אחר והמליאה פשוט מאשרת כל מה שמובא לפניה. זה חבל כי הייתה יכולה להיות למליאה הרבה יותר השפעה על מה שקורה".
גם אצל חלק מהתושבים שמענו תחושות של ניתוק מההחלטות שמתקבלות במליאה: “כתושבת המועצה אני לא חשה שהמליאה היא שופר אמיתי לרחשי הלב של האוכלוסייה", אומרת שיר מגן מיבול, “אני כתושבת לא מספיק יודעת מה קורה שם, אילו נושאים עומדים לדיון, מה ההשפעה שלהם עליי, אילו החלטות התקבלו בסופו של דבר ואילו משמעויות יש להן. אני חלילה לא מפנה אצבע מאשימה לנציגים במליאה, אני בטוחה שכרוך מאמץ רב וזמן בהתנדבות שכזו, אך אני מעלה שאלה לגבי המנגנון עצמו ודרך פעולתו. לדוגמה, הפרוטוקולים של ישיבות המליאה מפורסמים בשפה שאדם שלא בקיא בפרטים לא יכול כלל להבין מה המשמעויות של החלטה זו או אחרת עבורו".
"השיעור הפרטי שלי מהביקור שעשיתי במליאה", מוסיפה שיר, "הוא פשוט להיות יותר מעורבת ואקטיבית בניסיון לברר מה עולה לדיון ומה ההחלטות, אבל יש לי ציפייה שהמידע הזה יהיה מונגש לציבור באופן ברור ורציף".

ייצוג הולם

מי שיזדמן לישיבות מליאת המועצה לא יתקשה להבחין כי חברי המליאה מייצגים טיפוס הומוגני למדי. מבין 37 חברי המליאה חמש בלבד הן נשים – הנציגות של אבשלום, אורים, בארי, יבול וכיסופים, ופרט לכמה יוצאי דופן רובם הגדול של החברים נמצאים בעשור השישי או השביעי לחייהם. ההומוגניות הזו בוודאי אינה תורמת למגוון הדעות הנשמעות במליאה, וייתכן כי היא מכתיבה במידה מסוימת את ההחלטות המתקבלות בה. כמובן שאין כל פסול בכך שחברי המליאה הנם ברובם גברים מבוגרים. הרי כל יישוב בוחר את הנציג המתאים ביותר ואי אפשר לדרוש מהתושבים שיבחרו נציג על פי מינו או גילו, אך נשאלת השאלה איך נוצר מצב בו במליאה קיים תת-ייצוג לנשים ולצעירים. ייתכן כי אחת התשובות טמונה באופן פעילות המליאה. המליאה מתכנסת פעם בחודש בימי שני בשעה 18:00 . אמהות לילדים קטנים לא יכולות על פי רוב להיעדר מהבית בשעה כזו, וכך יוצא שנשים צעירות מנועות מלהשתתף בדיוני המליאה. הדבר נכון גם לגבי אבות צעירים שגם להם קשה להגיע באופן קבוע לדיונים בשעה שש וחצי (לשם השוואה, פגישות צוות החשיבה בנושאי חינוך מתקיימות בשעה 20:30 וגם דיוני פורום הנשים שהוקם במועצה לאחרונה מתקיימים ב-20:30). מורדי ביטון אומר כי שעת הדיונים הנוכחית נקבעה על ידי חברי המליאה עצמם. נוצר פה אם כן מעגל קסמים – חברי המליאה בחרו את הזמן שנוח להם, והזמן שנוח להם מכוון אנשים דומים להם להיבחר למליאה. אין במצב הזה ‘אשמים’, ואין אני באה בטענות כלפי חברי המליאה שעושים את עבודתם נאמנה ובהתנדבות על חשבון זמנם הפנוי. אך דרושה אולי חשיבה מחודשת – איך אפשר לגוון קצת את דמותם של נציגי המליאה, איך יזכו גם מגזרים נוספים לייצוג הולם. אין ספק שהדבר יהיה לטובת כולנו.

יום חמישי, 6 בפברואר 2014

לשיר זה כמו להיות הבשור

הכוכב הבא במוזיקה הישראלית יגיע אולי מאשכול - כפר נוער לאמנויות הבמה עומד לקום ממש פה, וכבר בשנה הבאה • עפרה בן נתן

קולות שיר ונגינה יעלו בקרוב מאשכול, וצלילי פסנתר וחלילים ימלאו את המועצה. בימים אלו עובדים במרץ על הקמתו של כפר נוער לאמנויות הבמה שייפתח באשכול בשנת הלימודים הקרובה, ספטמבר 2014. כפר המוזיקה, 'ביכורים' שמו, ימשוך אליו חניכים מכל הארץ, שיבואו לכאן ללמוד מוזיקה ומפה יפיצו את כישרונם ברחבי הארץ והעולם.
מאחורי הקלעים של כפר המוזיקה פועלים אנשים רבים. נפגשתי עם שלושה מהם - איתי דקל-חן (29) אחראי על התוכן והצוות המוזיקלי, אחיו שגיא דקל-חן (25) המנהל הלוגיסטי של ההקמה, ותמר קדם (25) המנהלת החברתית של הכפר - שסיפרו לי בהתרגשות על הדבר הגדול שהולך לקום באשכול.
הכל התחיל כיוזמה של יונתן דקל-חן מניר-עוז, אבא של איתי ושגיא. איתי למד בנעוריו מוזיקה בתיכון לאמנויות 'תלמה ילין' בגבעתיים, דבר שהצריך ממנו להיפרד מההורים בקיבוץ ולעבור לגור אצל סבא וסבתא. כך, לפני כעשור, צץ החזון. חלפו שנים, והזדמנות להגשים את החלום נקרתה כאשר מוסד 'מעלה הבשור' נסגר והמתחם היפה התפנה. "היה לנו ברור שיש מחסור ארצי בבתי ספר למוזיקה, אז למה לא אצלנו בנגב?", אומר איתי.
 מי ילמד בכפר המוזיקה?
"בני נוער מכל הארץ. כפר הנוער פונה לילדים שחולמים מוזיקה ומחפשים דרך לממש את הפוטנציאל המוזיקלי שלהם. החניכים יחיו בכפר בתנאי פנימייה וילמדו בבוקר ב'נופי הבשור'. גם בפני ילדי אשכול הדלת פתוחה, אם יסכימו להתגורר עם שאר הילדים בתנאי פנימייה.
"אנו מחפשים נוער שמבחינה גאוגרפית אין לו את האפשרות לקבל חינוך מוזיקלי משובח או שמבחינה כלכלית נבצרה מהם ההזדמנות. נאתר ונמיין תלמידים בעלי פוטנציאל ומוטיבציה".
תמר מספרת שבקרוב יחל תהליך בחירת התלמידים. "נתחיל בקטן", היא אומרת, "30 תלמידים, בנים ובנות. קהל היעד שלנו הוא נערים ונערות שלומדים היום בכיתה ח' ו-ט'. תוך 5-4 שנים נגדיל את מספר החניכים ל 120- עד 150".
חניכי הכפר ילמדו גם לימודים רגילים?
"כמובן. החניכים ילמדו ב'נופי הבשור' יחד עם שאר תלמידי בית הספר וייגשו לבגרות מלאה. אחרי הלימודים בבית הספר הם ילמדו מוזיקה בכפר. החניכים ייגשו לבגרות במוזיקה הכוללת 15-10 יחידות, ומגמת המוזיקה שתוקם ב'נופי הבשור' תהיה פתוחה בפני כל תלמידי בית הספר. בעתיד ייפתחו בכפר גם מגמות מחול ותיאטרון".

מוזיקה כדרך חיים

התוכנית האמנותית נבנתה יחד עם 'תלמה ילין', 'רימון' והאקדמיה למוזיקה בירושלים. חניכי הכפר יקבלו בנוסף לחינוך מוזיקלי גם העשרה בתחום אמנויות הבמה וספורט, וישתתפו בפרויקטים של התנדבות קהילתית. בחופש הגדול ייפתח הכפר למסגרות נוספות כמו אירוח קייטנות מוזיקה.
"השאיפה שלנו היא שהתלמידים יהפכו בבגרותם לאמנים מוערכים בזכות עצמם שחוזרים ליצור בפריפריה ולא נעלמים לערים המרכזיות ולעולם הגדול", אומר איתי.
"אנחנו לא מחליפים מסגרות מוזיקליות שקיימות במועצה כמו האולפן למוזיקה או 'הבית הירוק'", מוסיף איתי, "המטרה שלנו היא לעבות את המערך המוזיקלי ולא להחליפו. עבור חניכי הכפר המוזיקה תהיה דרך חיים, הגשמה עצמית ומיצוי היכולות יום יום, שעה שעה. בעתיד יש אפשרות שהכפר ירחיב את פועלו למכינה בתחומי היצירה ולכפר סטודנטים. מדובר במהלך שעשוי לשנות את פני התרבות באשכול מקצה לקצה".
איך מקימים פרויקט כזה גדול?
שגיא: "אנחנו לא לבד. קיבלנו תמיכה ענקית מקק"ל אנגליה והחטיבה להתיישבות, ותהליך ההקמה של הכפר נעשה בשיתוף פעולה הדוק עם משרד החינוך, המועצה ו'נופי הבשור'. תקצר היריעה מלהודות לכל מי שתומך ומעודד את הקמת הפרויקט. נזכיר במיוחד את מנהלת אגף החינוך במועצה יעל אדר, מנהלת 'נופי הבשור' זמירה בן יוסף, ראש המועצה חיים ילין, הנהלת חברת 'מעלה הבשור', מהנדס המועצה מוטי לבאן, ראש האגף האסטרטגי בעז קרצ'מר ומנהלת העמותה לקידום תושבי אשכול מאיה בונה. כל מי שמעוניין להצטרף ולתמוך יתקבל בברכה".
פרטים נוספים אפשר למצוא באתר bikurim.org, בפייסבוק 'ביכורים' ובמייל kfarmusica@gmail.com