יום רביעי, 2 באפריל 2014

ברוכים הבאים

60 חבר'ה צעירים - משפחות, זוגות ורווקים - יעברו בקרוב לגור בשטח אתר הקרוואנים בצוחר. גרעין 'הראל' יגור במקום כשנתיים, ובזמן הזה יהיה חלק מהמועצה • נגה גדג'

חלקת האדמה בין בית ספר 'יובלי הבשור' לצוחר עומדת ריקה בשנים האחרונות, לאחר שעזבו עולי אתיופיה שהתגוררו באתר הקראוונים. בקרוב שוב יישמע שם צחוק ילדים וקולות מכונות הכביסה, כאשר 60 חברי גרעין הראל יעברו להתגורר במקום.
"מדובר באכלוס זמני", אומר סגן ראש המועצה מאיר יפרח שמטפל בקליטתו של גרעין הראל. "אנחנו הולכים לתת להם את האכסניה הזו לשנתיים, עד שיעברו ליישוב הקבע שלהם".
איך הם הגיעו אלינו?
"החטיבה להתיישבות חיפשה להם מחנה זמני, ועלה הרעיון לשכן אותם בשטח בו היו הקראוונים של עולי אתיופיה. חשבתי שזו הזדמנות לעזור להם, וגם הזדמנות להכין את התשתיות לפיתוח של צוחר ג'".
איך הייתה העבודה מולם?
"התרשמתי מהם מאד לטובה. הם אנשים איכותיים ויוכלו לתרום בשנתיים האלו לאזור. ומבחינתנו, בזכות שיתוף הפעולה בינינו לבין החטיבה להתיישבות ומשרד השיכון נוכל לקדם את הפיתוח של יתרת המגרשים, ולהקדים את שיווק השכונה השלישית בצוחר. למעשה בעוד שנתיים יישארו לנו תשתיות ל-70 מגרשים מוכנים לשיווק, שיהפכו להיות צוחר ג'".
בעז קרצ'מר, מנהל האגף האסטרטגי במועצה, מספר כי חברי גרעין הראל יצטרפו למועצה כתושבים למשך כמה שנים, עד שיעברו ליישוב הקבע שלהם. "הם ייהנו מכל השירותים להם זכאי תושב במועצה למרות היותם תושבים זמניים. אם מישהו מהם ירצה להישאר במועצה ולהצטרף לאחד היישובים הקיימים הוא יצטרך כמובן לעבור תהליך קליטה וקבלה, על פי התקנון של כל יישוב".
התושבים צפויים להגיע בקיץ. הקראוואנים בצוחר
מתי הם מגיעים?
"הצפי להשלמת המחנה הזמני הוא לקראת אמצע השנה והגעת הגרעין מתוכנת ליולי-אוגוסט".

רוצים להיות חלק

רונה לוין מגרעין הראל, שמחה לספר על הבית החדש.
אז מי אתם?
"אנחנו גרעין הראל. 60 מבוגרים ו-13 ילדים. יש בינינו עשר משפחות  עם ילדים קטנים והשאר זוגות ורווקים. רובנו אנשי חינוך, מטפלים, עובדים סוציאליים, ובעלי מקצועות חופשיים אחרים".
ומה אתם?
"אנחנו גרעין שהתגבש לפני שבע שנים וניסה להתיישב בנגב בכל הדרכים הרגילות. פנינו לחטיבה להתיישבות ולתנועות ההתיישבות ונתקלנו בקירות ביורוקרטיים ודחיות.
"ראינו שבדרכים הרגילות לא נגיע לשום מקום, ועלינו להר אלדד שליד מצפה רמון כאקט מחאתי, במימון עצמי שלנו, רצינו להעיר את המערכת. ובאמת המעשה שלנו קיבל הד ודרכו נשמעה הצעקה שלנו, המוסדות הבינו שיש פה חבר'ה שרוצים להתיישב בנגב. ישבנו שלושה חודשים על הר אלדד, והתפנינו משם בהסכמה. היה ברור לנו שלא נפעל בכוח".
טענו נגדכם שאתם קשורים ל'מרכז האור'?
"חלק מאנשי הגרעין היו פעילים בעבר בעמותת מרכז האור, אבל כיום אין קשר בינינו למרכז האור. אנשי הגרעין התאחדו כגרעין משימה להתיישבות בנגב".
מה  אתם מחפשים בעצם?
"לחיות חיים פשוטים, ברי קיימא, הרמוניים לסביבה. היישוב שאנחנו חולמים עליו יתבסס על בנייה סביבתית, מחזור, יישוב אקולוגי".
ואיך הגעתם אלינו?
"כשירדנו מהר אלדד החטיבה להתיישבות כבר הבינה שאנחנו רציניים והתחילו לחפש מקום בשבילנו. מכיוון שלאשר הקמה של יישוב חדש זה עניין של כמה שנים, בינתיים חיפשו לנו מקום זמני. החטיבה להתיישבות ותנועת אור הציעו את צוחר, איפה שהיו הקראוונים של העולים מאתיופיה, ואנחנו הסכמנו בשמחה. נפגשנו עם ראש המועצה חיים ילין ומשם עברנו לטיפולו של מאיר יפרח".
ואיך הולך בינתיים?
מצוין. מאיר קיבל אותנו בזרועות פתוחות וזכינו לקבלת אורחים חמה. אנחנו שמחים משיתוף הפעולה עם המועצה והתרגשנו לקבל יחס אנושי".
איפה ילמדו הילדים שלכם?
"בינתיים יש לנו רק ילדה אחת בגיל בית ספר והיא תלמד באחד מבתי הספר של המועצה. שאר הילדים עדיין קטנים, ועבורם נפתח גנון לתינוקות וילדים עד גיל 3, שיהיה פתוח גם לתושבי הסביבה. הגדולים יותר ישתלבו בגנים של המועצה.
"אנחנו מקווים שנוכל לשלב את העשייה שלנו באשכול, חשוב לנו להיות חלק מהקהילה. אנחנו שמחים להגיע לאשכול".
"זכינו לקבלת פנים חמה". גרעין הראל