יום שני, 10 ביולי 2017

מדור חדש - מבצע דוקטור

יפתח גפנר נמצא בפוסט-דוקטורט בפלורידה, במעבדה שמתמחה בפיזיולוגיה של הספורט


יפתח גפנר מעין הבשור נמצא כיום בפוסט-דוקטורט בתחום הפיזיולוגיה של הספורט בפלורידה, ארה"ב. את התואר הראשון סיים בהצטיינות במכללת סמינר הקיבוצים בחינוך גופני ופיזיולוגיה, והמשיך מיד לתואר שני בבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון. במסגרת התואר בדקו קבוצת חוקרים באוניברסיטה יחד עם חוקרים מהרווארד, גרמניה, קנדה ושוודיה את השפעתה של צריכה יומית מתונה של יין על הבריאות המטבולית של חולי סכרת מסוג 2 במשך שנתיים. המחקר, שפורסם באחד מעיתוני הרפואה המובילים בעולם, מצא שצריכה מתונה של יין, בעיקר אדום, בשילוב עם תזונה ים-תיכונית, קשורה לירידה בסיכון המטבולי. המחקר מהווה הוכחה מדעית נוספת להמלצת ארגון הבריאות העולמי לשתיית אלכוהול מתונה בקרב אנשים בריאים. 
במסגרת לימודי הדוקטורט (גם כן בבן גוריון), חקרו יפתח ועמיתיו את השפעת סוגי דיאטות שונות, עם פעילות גופנית, על פיזור רקמות השומן בגוף באמצעות תהודה מגנטית (MRI). המחקר עתיד להתפרסם בקרוב ותוצאותיו העיקריות מצביעות על היתרון של פעילות גופנית ודיאטה ים-תיכונית ודלת פחמימות בהפחתת רקמות השומן הקושרות לתחלואה. לפני שנה עבר יפתח עם אשתו מיכל ושלושת ילדיהם (רות, אלה ואלון) לאורלנדו, פלורידה. המעבדה שנמצאת ב-University of Central Florida,  מתמחה בחקר הפיזיולוגיה של הספורט, תחום שאינו מפותח בארץ. מטרת המעבר היא לרכוש את הידע בתחום, ולחזור לאחר שנתיים-שלוש להקים מעבדת מחקר בישראל.

מכירים חוקרים? פנו אלינו:
 iton.cz@gmail.com

תיאטרון שובר מוסכמות

שחקני תיאטרון השפם, בני נוער מהמועצה, נודדים ביישובים עם ההצגה 'קרנפים' - שעוסקת במתח המתמיד בין קונפורמיות להליכה נגד הזרם. יובל רויטמן



צילום: רות אופיר
בשבועיים האחרונים מופיעים חברי תיאטרון השפם - בני נוער מכיתות ח'-י"ב מאשכול - בפני תושבים במועצה עם 'קרנפים', מחזה אבסורד של המחזאי אז'ן יונסקו, העוסק בקונפורמיות למול מרידה במוסכמות. לדברי רות אופיר, עובדת סוציאלית המלווה חברתית את התיאטרון ומסיימת בימים אלה את תפקידה, הבחירה לצאת החוצה נולדה "מתוך כוונה להגיע ליישובים שבהם גרים הנערים. בינתיים שלושה (כרם שלום רעים ועין הבשור - ב-5.7) - ואנחנו מקווים שעד סוף הקיץ נגיע לעוד".
תיאטרון השפם פועל מעל עשור כחלק מפרויקט קהילתי לבני נוער באגף לשירותים חברתיים במועצה. הבמאי שעל שמו הוא נקרא הוא יעקב אמסלם מיבול, בעל השפם. ב-2014 העלה התיאטרון את 'קזבלן' בשיתוף 'הבית הירוק'. ב-2015, לאחר 'צוק איתן', עלה מופע הרוק 'רסיסים', ב-2016 העלו שחקני התיאטרון את ההצגה "השורדים", שנכתבה כולה על ידם, ועסקה בפוסט אפוקליפסה - מה קורה כאשר כל העולם סביבם נחרב, ורק הם נותרים לנהל בעצמם את חייהם.
השנה, מספרת רות, התברך התיאטרון ב-15 בני נוער, שהגיעו אחת לשבוע לסדנת משחק ויצירה, וישתלבו בקבוצות תיאטרון לנוער במחנה קיץ בירושלים. "הם מוצאים קבוצה מאפשרת וחמימה, ומקבלים מקום משמעותי לקשיים החברתיים, הנפשיים והרגשיים שלהם. תכנים רבים והגיגים מועלים על ידם, והם זוכים להתייחסות שלי ושל יעקב במהלך כל שעות היממה". 
צילום: רות אופיר


יום חמישי, 6 ביולי 2017

חדש ב'נופי הבשור' - חדר בריחה

תלמידי פרויקט המצוינות בכיתה ז' בהובלת רכזת האנגלית לילי בר עם קזדו, הפכו במו ידם מקלט תת-קרקעי בבית הספר לחדר בריחה מאתגר ויצירתי


כשלילי בר עם קזדו, רכזת האנגלית ב'נופי הבשור' החליטה לקחת קבוצה של שישה תלמידים משכבה ז' לפרויקט המצוינות, היא "שברה את הראש" איך לאתגר אותם. ואז, במקרה לילי ומשפחתה יצאו לבלות יחד בחדר בריחה ושם היא החליטה שזה מה שהיא רוצה לעשות עם קבוצת המצוינות - להקים חדר בריחה בתוך כותלי בית הספר.
כשזמירה בן יוסף, מנהלת 'נופי הבשור' שמעה על הרעיון, היא אמרה שאין מקום פנוי בבית הספר, אבל לילי התעקשה שימצאו מקום, גם "מתחת לפני האדמה". וכך היה: זמירה העמידה לרשות קבוצת המצוינות מקלט תת קרקעי שלא היה בשימוש.
בהתחלה היה קשה לדמיין איך הופכים את המקלט לבית של משפחה שיהווה את המסגרת של חדר הבריחה. אבל עם עזרה של אנשי צוות, המקלט נוקה ונאספו אליו חפצים רבים שיהוו את התפאורה המתאימה.

לילי השביעה את התלמידים לסודיות גמורה והטילה עליהם לבנות את החידות - כולן באנגלית כמובן. שלושה חודשים נמשכה בניית התוכנית, כשכל חידה מהווה חוליה אחת בשרשרת החידות עד לפתרון שמאפשר יציאה מהחדר. כשהכול היה ערוך ומוכן, הזמינה לילי קבוצת מורים ובשלב ההרצה, "ניסתה" עליהם את חדר הבריחה. זה לא היה קל, אבל הם נענו לאתגר, פתרו את התעלומה והצליחו לצאת מהחדר. בהמשך, ביקרו בחדר תלמידי חטיבת הביניים.
בחדר ביקרו עד כה כחמש קבוצות של מורים ולמעלה מעשר קבוצות של תלמידים, כאשר כל מי שביקר בחדר יצא נרגש. תלמידים, מורים ואנשי צוות לא מאמינים שכל זה התרחש מתחת לרגליהם מבלי שידעו על כך דבר. החדר המושקע נשמר כמובן, ובשנה הבאה מתכננת לילי לבנות סיפור חדש (בנוסף על הקיים) עם קבוצה אחרת.
"לסיכום", מספרת לילי, התלמידים התנסו בחשיבה מחוץ לקופסה, בכתיבת חידות בשפה אנגלית, ולמדו שאפשר לעוף גבוה גם במסגרת המגבלות הקיימות".
"לא עשיתי שום דבר לבד", מבקשת לילי להדגיש, "דפנה רבינוביץ', אשת צוות מופלאה, עזרה המון והתלמידים - אמרי חיימי, מעיין גנילוין, יהב בירה, עמית אנגלוב, שלו קינג ועידו ניסן כהן - יצרו חדר בריחה יש מאין".



חינוך על פרשת דרכים

חודש סוער עבר על העוסקים בחינוך באשכול ועל מי שהנושא קרוב ללבו - ישיבת מליאה טעונה בעקבות נתוני המיצ"ב, סיום תפקידו של מנהל יובלי הבשור ופגישת הנהגות ההורים עם ראש המועצה. שבוע לפני מפגש פתוח לציבור וכשברקע האיחוד הצפוי ובניית שני בתי ספר חדשים, שוחחנו עם נציגי הנהגות ההורים על המצב • כתבי 232

מדוע החליטו הנהגות ההורים של יובלי הבשור ונופי הבשור ליזום שיחה עם ראש המועצה?

אירית אפרתי (עין הבשור), יו"ר הנהגת הורים של יובלי הבשור:
"יזמנו את השיחה משום שמניתוח נתוני המיצ"בים של בתי הספר במועצה והמיצ"ב הרשותי (שהוא שקלול תוצאות המיצ"בים של כל בתי הספר) עולה שהחינוך באשכול נמצא בירידה כבר כמה שנים. העלינו סוגיות הקשורות למיצ"ב, אך לא רק אליו. הבענו את חוסר שביעות רצוננו ודרשנו לקבל תכניות פעולה. ראש המועצה לקח אחריות על המצב".

שני הפטל (צאלים), יו"ר הנהגת הורים של נופי הבשור:
"הדגשנו שאנו נותנות גיבוי מלא למנהלים, למורים ולצוותי ההוראה שלמדו את נתוני המיצ"ב לעומק, ועשו איתם עבודה רצינית למרות שהמיצ"ב זה לא הכול. העניין שלנו עכשיו הוא בשיח חינוכי ולא בעריפת ראשים. אנו מחפשים שותפים - ולא אשמים. לכן גם התרכזנו בתוצאות המיצ"ב הרשותי ודרשנו פתרונות כוללים".


מדוע החליטו בניצני אשכול שלא להצטרף לפנייה המשותפת לראש המועצה?

אייל דבורי (בארי) מרכז פורום לענייני חינוך של רכזי חינוך ומנהלי קהילה בקיבוצים, המייצג כאן את ניצני אשכול: "הנתונים בניצני היו סביב הממוצע הארצי ודומים לנתונים של שנים קודמות. מלבד זאת, המיצ"ב משקף מידע השוואתי שחשוב למשרד החינוך ולאו דווקא לנו. הנהלת בית הספר קיימה מפגש הסבר פתוח להורים והציגה את נתוני המיצ''ב בניצני ואת תכנית העבודה לשנה הבאה - ובכך מבחינתנו העניין הסתיים".

כיצד אתם רואים את הטענות שעלו במליאה על המיצ"בים ואת תשובות המועצה?

אייל: "כל דיון ציבורי על חינוך הוא מבורך. הטענות שעלו במליאה לא הועלו ביחס לניצני אשכול ולכן אין לנו עליהן עמדה. נראה שהמועצה מתייחסת בכובד הראש הנדרש לנושא".
אירית: "הדיון במליאה עסק בכלל החינוך המועצתי והתקיים לבקשתנו. עם זאת, יצאנו בהרגשה לא טובה. לצערנו, הגורמים הרלוונטיים במועצה לא לקחו אחריות על מצב החינוך באשכול. לשאלות הקשות שהועלו לא ניתנו תשובות - לא בישיבת המליאה ולא בחודש האחרון מאז קיומה. יתרה מכך, המליאה החליטה על הקמת ועדה לקידום החינוך במועצה בליווי יועץ חיצוני והובטח כי שלושה שבועות מקיום ישיבת המליאה יפורסם שם היועץ והוועדה תתכנס. היום, כחודש מאותה ישיבה, טרם נבחר יועץ ולא נקבעה פגישה לוועדה זו. אנו דורשים את מימוש ההחלטה".

החודש הודיע גיל יערי על סיום תפקידו כמנהל יובלי הבשור. כיצד הגבתם?

אירית: "גיל עשה את שיקוליו האישיים בבחירתו לעזוב את התפקיד. חשוב לציין שבשנתיים לניהולו, ולפי דבריו, הנהגת ההורים עמדה מאחוריו ונתנה רוח גבית לקידום בית הספר. עם זאת, ההנהגה גם ידעה לדרוש את התנאים החשובים בעינינו לקידום האקלים החינוכי בבית הספר. לצערי, גיל הוא המנהל החמישי שעוזב ב-8 שנים האחרונות. מרגע קבלת הבשורה הבנו כי עלינו להוסיף לדרישותינו מהמועצה גם דרישות הקשורות בתפקיד המנהל. במקביל הוקמו צוותי עבודה לקיום שיח הדוק יותר עם הקהילה, הרשות ומשרד החינוך כדי לוודא שבית הספר יזכה במנהל מוביל עם ניסיון מוכח שיצעיד את בית הספר לקראת המיזוג בצורה הטובה ביותר". 

מה תקוותכם לקראת המפגש בשיתוף הציבור שיזמה המועצה ב-11.7 ולקראת השנה הבאה?

אייל: "אנו רואים חשיבות גדולה בלקיחת חלק פעיל של ציבור ההורים בתהליך, ונשמח אם תהיה נציגות גבוהה של הציבור במפגש. אנו מתכננים להמשיך לעבוד בשיתוף פעולה עם כל הגורמים במטרה המשותפת לכולנו - הצלחתו של תהליך האיחוד".
שני: "בהנהגת ההורים של נופי הבשור הצבנו לעצמנו יעדים ממוקדים בשיתוף פעולה מלא עם הנהלת בית הספר, ובהם דגש על מעורבות חברתית ויצירת מסגרות נוספות בתחום בית הספר. מבחינתנו חיוני להמשיך ולדאוג שהשיח על החינוך המועצתי יישאר בראש סדר העדיפויות".

מה ראוי שיקרה בתחום החינוך במועצה בזמן שנותר עד האיחוד?

אירית: "לצערי, אני מתקשה לראות הובלה של חזון חינוכי מועצתי. חזון שכזה היה מצעיד את ילדי האזור וצוותי ההוראה לתוצאות טובות יותר בכל המדדים. ההיצמדות לסקטוריאליות במועצה פוגמת בהנעת תהליכים בכלל ובחינוך בפרט. כל עוד נשאר ב'הם ואנחנו' לא נתקדם ואולי אף נצעד אחורה. יש לנו מורות מעולות וילדים מדהימים ואנחנו צריכים מנהיג שיוביל אותם. עלינו לשאוף להישגים בשילוב עם ערכים - חינוך למצוינות הוא בהחלט ערך לטעמי. החזון הוא ששלושת בתי הספר ישאפו למצוינות ולא יסתפקו בממוצע הארצי".

תגובת ראש המועצה גדי ירקוני: "מירב המשאבים של המועצה מופנים לחיזוק החינוך. המיצ"ב הוא כלי עבודה עבור בתי הספר והמנהלים, אך אנו כמועצה רואים עצמנו אחראים ולכן עסוקים בלימוד הנתונים ובליווי מקרוב של בתי הספר באמצעות תוכניות פעולה ממוקדות. במקביל אנו מגבשים צוות מוביל לחינוך שיכלול את כל הגורמים הנוגעים לדבר. תפקיד הצוות יהיה ללוות את התהליכים הבית-ספריים ולגבש מדיניות. אני מברך על המעורבות העמוקה של הציבור ומאמין שרק יחד, עם הגיבוי לאנשי החינוך שלנו, נצליח להבטיח את החינוך הטוב ביותר לילדינו".

יום שני, 19 ביוני 2017

אם חוצים - מתנתקים

תלמידי הקולנוע בנופי הבשור עם מחלקת הבטיחות במועצה יצרו 5 סרטים.
הסרט הזוכה ישתתף בתחרות של אור ירוק על בטיחות בדרכים

פרויקט של מחלקת הבטיחות במועצה בראשות ויקטור עזרא, עם תלמידי כיתה י' ממגמת קולנוע ב'נופי הבשור', הסתיים בהקרנה של חמישה סרטים שיצרו התלמידים בנושא בטיחות בדרכים. 
בסרט הזוכה - "אם חוצים - מתנתקים", נראה תלמיד שנפגע מרכב לאחר שחצה כביש בעודו מתכתב בווטסאפ, ואוזניות על אוזניו. הסרט נשלח לתחרות הארצית של עמותת "אור ירוק" שתיערך בעוד כחודשיים ובה ישתתפו סרטים מבתי ספר בכל רחבי הארץ. 
"זו הפעם הראשונה שתלמידי י', שהם רק בתחילת הדרך, הגיעו לרמת סרטים כזו מכובדת שמצליחה להעביר את המסר", מספר אייל בריברם, רכז המגמה. "למעשה, זו השנה השנייה של שיתוף פעולה עם מחלקת הבטיחות של המועצה, שגם תומכת בפרויקט תקציבית וגם יוצרת ומעודדת חשיפה לנושא כל כך חשוב".


יום חמישי, 15 ביוני 2017

טורניר שח מט לזכר ניר יוסף

בספריית ידע כל נערך טורניר לזכרו של ניר, בוגר ביה"ס הבשור שנהרג בתאונת דרכים השנה

ביום שלישי ה-16.5 התקיים בספריית 'ידע כל' ב'נופי הבשור' טורניר שח מט לזכר ניר יוסף ז"ל, בוגר בית הספר הבשור לשעבר ובן מושב תלמי אליהו, שנהרג בתאונת דרכים השנה, בגיל 34. בטורניר לקחו חלק 31 משתתפים, בהם תלמידים ומורים מנופי הבשור, תלמידים מבתי הספר היסודיים במועצה, מבוגרים, וכן ארבעה ילדים משער הנגב. במקום הראשון זכה סהר ברוך מכיתה י"ב, במקום השני זכה מתן קמינסקי, תלמיד כיתה ז', ולמקום השלישי הגיע האלוף של הטורניר בשנה שעברה - בר מור מכיתה י'. "ניר היה אדם מיוחד ויחיד במינו שאני כל כך אהבתי", אמר פבלו רבינוביץ', שיזם וארגן את הטורניר. "התחרות תתקיים כל שנה ולעולם לא נשכח אותך ניר".

שי יוסף, אחותו הגדולה של ניר ז"ל, נשאה דברים בטקס הפתיחה של הטורניר. הנה חלק מהם: "אחד התחביבים האהובים על ניר היה לשחק ולהשתתף בחוג שח מט. ברצוני להודות לכל האורחים שהגיעו לכבד אותנו בנוכחותם - משפחה, חברים ושחקנים. תודה ענקית לפבלו יוזם הטורניר שהשקיע זמן ומשאבים להצלחת המפגש. תודה גם לצוות ספריית 'ידע כל' שאפשר לקיים את הטורניר במקום כה מכובד. אני תקווה כי טורניר זה ימשיך ללוות אותנו עוד שנים רבות ובכך נוכל להמשיך ולהנציח את זכרו של ניר. תודה לכולם".

יום שלישי, 13 ביוני 2017

עושים בית ספר

אם הכול יתקדם לפי לוחות הזמנים, בספטמבר 2018, בעוד שנה ושלושה חודשים, ייפתחו שני בתי ספר יסודיים חדשים במועצה. בשנה וחצי האחרונות ערכה ועדת ההיגוי שהוקמה לטובת הפרויקט 17 פגישות. מה ההחלטות העיקריות שהתקבלו עד כה, ומה עוד נותר להחליט בזמן הקצוב שנותר לפתיחה • צליל דיבקר



⇐ בינואר 2014 החליטה מליאת המועצה על הקמת בית ספר יסודי ממלכתי חדש בקרית החינוך במועצה, שישלב בין הקהילות של המושבים והקיבוצים גם בקבוצת הגיל הזו. שנתיים לאחר מכן, בינואר 2016, החלה לפעול ועדת היגוי מורחבת שהוקמה לטובת התהליך ולחבריה, 23 במספר, ניתנה הסמכות לקבל את ההחלטות וההכרעות בצורה דמוקרטית. הוועדה מורכבת מבעלי תפקידים במועצה, מנהלי בתי הספר היסודיים, אנשי חינוך מהקהילה, מלווה פדגוגית מקצועית, מפקחת משרד החינוך, שני חברי מליאה ונציגי ציבור מהמושבים והקיבוצים. 
ביולי 2016 הוחלט על חלופה לביצוע - בניית שני בתי ספר, שיוקמו בצמוד לניצני אשכול ונופי הבשור. בתי הספר יהיו ממוגנים באופן מלא, וצפויים להיפתח בספטמבר 2018. כיום, שנה ושלושה חודשים לפני תאריך היעד לפתיחת בתי הספר ולאחר 17 פגישות שערכה ועדת ההיגוי, מגישה מערכת 232 דו"ח מצב עדכני אודות התהליך, לפי חלוקה לנושאים המרכזיים שעל הפרק.

לוחות זמנים

על פי נציגים מוועדת היגוי, תאריך היעד נשאר בתוקף, ונעשים מאמצים רבים בכדי לעמוד בו. לפי משה מורג, הפרויקטור של התהליך, "מדובר בפרויקט הכי חשוב למועצה כרגע, לכן אנו רוצים לעמוד בלוח הזמנים המקורי - בספטמבר 2018". לדבריו, העבודה לא מתנהלת בנוהל רגיל, אלא בנוהל מהיר ומורכב, "נכון לעכשיו זה התאריך. אם הוא ישתנה - נודיע".

החלטות מרכזיות שהתקבלו

עבודת ועדת ההיגוי על בתי הספר החדשים עדיין בעיצומה, ולכן החלטות גדולות ברמה הפדגוגית טרם התקבלו. אולם, החלטה משמעותית שכן התקבלה היא על הקמת שני בתי ספר חדשים ולא אחד כפי שתוכנן תחילה, כך שבסוף התהליך יהיו בקריית החינוך שלושה בתי ספר יסודיים – ניצני אשכול ועוד שניים חדשים. יעל אדר, מנהלת אגף החינוך במועצה, מספרת שהחלטה מהותית נוספת שהתקבלה היא על כניסה לפיילוט פרויקט החדשנות של משרד החינוך: "זה בא לידי ביטוי בתכנון האדריכלי ובתפיסה הכללית".

אופי קריית החינוך

בין השאלות שעלו לגבי תכנון ובניית בתי הספר, עלתה השאלה האם לבנות מבנים חד-קומתיים בלבד, או לשלב בקריה גם מבנים דו-קומתיים. "אופי כפרי בדרך כלל מתחבר למבנים חד-קומתיים", מסביר משה מורג. "זה עלה לוועדת ההיגוי במספר פרמטרים, ולבסוף הוועדה החליטה שהולכים על מבנים חד קומתיים בלבד". ההחלטה התקבלה על ידי ועדת ההיגוי לאחר דיונים של ועדת משנה שעבדה יחד עם האדריכל המתכנן, והגישה לה המלצות בנושא. 

תקציב הפרויקט

בפרוטוקול מינואר 2016, נכתב כי העלות המוערכת לבניית בית הספר החדש, ללא עלות אולם ספורט, מתקני ספורט ומרכז מוזיקה, היא 35 מיליון שקל. מאז פרסום הפרוטוקול השתנו דברים רבים, וכן הוחלט כאמור על הקמת בית ספר נוסף, ומסתבר כי התקציב יהיה גבוה יותר. מכיוון שהמבנים נבנים כולם במעטפת ממוגנת, עלות הבנייה גבוהה מאשר בבנייה רגילה.
תקצוב בתי הספר מגיע משלושה מקורות: הראשון הוא משרד החינוך, שאחראי על חלק הארי של התקצוב. מכיוון שמדובר בחינוך ציבורי, משלם המשרד את השכר של המנהל, המורים, וכן מעביר תקציבים נוספים. בנוסף, התקבלה ממשרד החינוך תוספת של 30% לבתי הספר עבור פרויקט החדשנות. המקור השני לתקציב הוא הרשות - מועצה אזורית אשכול - שמתקצבת את התלמידים ומממנת את אחזקת המבנים. המקור השלישי והמינורי הוא אגרת ההורים.
לדברי יעל, "במשרד החינוך הנוסחאות מאוד ברורות: אגרת חינוך נקבעה על-פי ועדת חינוך של הכנסת, והחלק של הרשות זה תמיד על פי יכולתה, הרצון וסדרי העדיפויות. אין לי ספק שגם כאן יתקיים, ומתקיים דיון בנוגע לכמה נשקיע מעבר לבסיס הנדרש - ואנחנו משקיעים מעבר לנדרש. גם בתהליך הזה שאלת התקציב תעלה. אם אנחנו רוצים חינוך אחר, ייחודי, תוספתי, גם שאלת המשאבים תמיד עולה". 
לפי משה, אולמי הספורט ומרכז המוזיקה לא קשורים באופן ישיר להקמת בית הספר. הם יסייעו לו מכיוון שהם נמצאים במרחב הקריה, אך התקציב עבורם יגיע מתקציב חיצוני של המועצה ומפעל הפיס.

מצב התוכניות האדריכליות

בפגישה העשירית של ועדת ההיגוי שנערכה בנובמבר 2016, הוצג התכנון האדריכלי לקמפוס עם שלושה בתי ספר ומרכז משותף. על פי הפרוטוקול, מדובר בתכנון די סופי של המבנה הדו-שכבתי ויחסי הגומלין המתקיימים בו. בפגישה ניתן אישור עקרוני לתכנון המוצע. 
בוועדת ההיגוי שנערכה בינואר 2017, הוצג עדכון של התוכנית האדריכלית. התוכנית המתוקנת הוכנה בעקבות הערות אדריכל מלווה מטעם משרד החינוך. בפרוטוקול נכתב כי התפתח דיון די ארוך בנושא, כולל בקשה להתייחסויות ליצירת הפרדה ובידול בין בתי הספר החדשים, הערות על תחנות ההסעה, על נושא חיבור ניצני אשכול לשני בתי הספר החדשים ועוד. 
סוכם כי התוכנית עצמה מתקדמת לאישור סופי של משרד החינוך. כמו כן, נכתב כי ייעשה מאמץ ליצור הפרדה בין בתי הספר, ומיקום נכון ומדויק של חדרי המורים ומרכז המדעים החדש. בנוסף, נכתב שתיבחן אפשרות להוספת שער או שניים בכביש ההיקפי הצפוני לצורך פינוי מיידי בשעת חירום. מיקום ואופי תחנות ההסעה לא ישתנה. 
האדריכל המלווה מטעם משרד החינוך אישר את התוכנית, מסביר משה מורג, והגיש המלצות למנהל הפיתוח במשרד החינוך. "התוכנית הופכת להיות מתוכנית כללית, שזה העמדת המבנים על השטח, לתוכנית מפורזת שצריכה מצד אחד לקבל אישורי בנייה ובמקביל צריך להפוך את זה לתוכניות מפורטות עם כל היועצים, כדי שיהיה אפשר להוציא למכרז, ולהפוך את זה לתוכנית ביצוע לקבלן". 
לדבריו, כל השאלות הגדולות של מספר המבנים, מיקומם, הזוויות ביניהם, יחסי הגומלין ועוד - כבר סוכמו, וכיום העבודה מתמקדת בתכנון מפורט יותר, שכולל תכנון של מבנה נוסף עבור פרויקט חדשנות. גם עבור נושא זה הוקמה ועדת משנה, שתעסוק בין היתר גם בהצטיידות המיוחדת עבור הפרויקט, שלמענו התקבלה כאמור תוספת תקציבית.
משרד החינוך אישר את התוכניות, והן הוגשו לוועדה המקומית לתכנון ובנייה נגב מערבי, עבור קבלת אישור היתרי בנייה. להערכתו של משה, האישור אמור להתקבל בעוד כחודש וחצי.

חלוקת התלמידים

אחת הסוגיות הרגישות ביותר מבחינת הציבור, היא אופן חלוקת התלמידים בין בתי הספר. "המיזוג הוא מיזוג מלא", מסבירה יעל אדר, "כבר הוחלט שבכל בית ספר יהיו תלמידים גם מהקיבוצים וגם מהמושבים". אולם, לדבריה טרם הוכרע כיצד תתבצע בפועל החלוקה. עבור סוגיה זו הוקמה ועדת משנה שעוסקת בבניית עקרונות מודל השיבוץ, והיא אמורה להציג את הצעותיה לוועדת ההיגוי. מכיוון שוועדת ההיגוי מודעת לחשיבות הרבה של הרצון לאפשר להורים מרחב בחירה, עובדת הוועדה עם דנה ישראלי, נציגה ממשרד החינוך שאחראית על התחום של בחירה מבוקרת. 
דנה אדמון משדי אברהם, נציגת ציבור בוועדת ההיגוי ובוועדת המשנה שעוסקת בנושא חלוקת התלמידים, מספרת שמשרד החינוך מעודד מצב שבו ההורים בוחרים את בית הספר, ורשויות שמעוניינות לעבור תהליך דומה מלוות על ידי צוות המתמחה בעניין. בימים אלה לומדת הוועדה את הנושא, ועתידה להציג את המלצתה לציבור. "מכיוון שזה העניין העיקרי שיושב על לב הציבור, זה נושא שחשוב לשתף בצורה מלאה, ולכן רוב ההחלטות יהיו פרוסות וגלויות, כדי שהציבור ירגיש שותף בתוך הדבר הזה". בנובמבר השנה צפויה הוועדה להציג לציבור את עקרונות השיבוץ, אך השיבוץ עצמו יתבצע רק לקראת פתיחת שנת הלימודים הרלוונטית.
חינוך מיוחד
אחת מוועדות המשנה עוסקת בבחינת מערך החינוך המיוחד בבתי הספר. ההתלבטות המרכזית בסוגיה זו היא האם לייצר בתי ספר משלבים, שבהם ילדי החינוך המיוחד ישולבו בחינוך הרגיל, או שמא בתי ספר שבהם יוקמו כיתות נפרדות לחינוך מיוחד. הוועדה עתידה להציג בפני ועדת ההיגוי שתי חלופות לדיון, שיוצגו גם לציבור במעגלי השיח הבאים. התוכנית האדריכלית נותנת מענה לכל אחת מההמלצות.

חינוך בלתי פורמלי

סוגייה מרכזית נוספת היא החינוך הבלתי פורמלי ומסגרות הצהריים במושבים ובקיבוצים. מתוך ההנחה שביישוב מסוים (מושב, קיבוץ או יישוב קהילתי) לא כל הילדים ילמדו באותו בית ספר, עלתה השאלה האם ואיך זה עלול להשפיע על מסגרות אחר הצהריים. לפי דנה אדמון, המחשבות האלה עלו בתחילת התהליך מכיוון שוועדת ההיגוי תצטרך לקבל החלטה בנושא "אם מפצלים ישובים בין בתי ספר זה משפיע על מערך ההסעות, על החינוך הבלתי פורמלי ועל דברים נוספים". 
"אין לי ספק שכל מה שיקרה, יקרה בתיאום עם הקיבוצים", אומרת יעל אדר. "אנחנו מכירים בחינוך הקיבוצי ובחשיבות קיום של מסגרות אחר הצהריים בקיבוצים, והמטרה היא לא לפגוע בפעילות הזו, אבל מצד שני, איך נותנים מענה לילדי המושבים שלהם אין את המענה המשלים הזה?". לדברי יעל, ועדת ההיגוי לא עוסקת בסוגייה הזו, אבל בבוא היום היא תעלה לדיון ותתקבל החלטה בנושא.