דווקא עכשיו, כשחוויות 'צוק איתן' עוד טריות, חשוב שנחזור ונחשוב מה יש לעשות כדי להגן על תושבי הדרום בכלל, ועל תושבי עוטף עזה בפרט, מפני ירי טילים ופצמ"רים
ההתפעלות (המוצדקת) מביצועי 'כיפת ברזל' כמעט השכיחו מהציבור הרחב את העובדה שהמערכת הזאת כלל אינה מגינה עלינו, תושבי הקו הקדמי, ובעצם גם לא נועדה לכך מלכתחילה.כדי להגן עלינו קיבלנו אמנם חדרי ביטחון, אבל הרי הממ”דים האלה אינם תשובה מספקת למלחמת ההתשה, שהתנהלה באזורנו זמן רב לפני צוק איתן, נמשכה בעוצמה רבה גם במהלכו, ועלולה להתחדש שוב במועד כזה או אחר גם בעתיד. אין ספק שנדרשים עוד אמצעים ודרכים על מנת להגן על תושבי עוטף עזה, ויש לבחון כל אמצעי או דרך בראש פתוח.
באפריל 2010 (וגם קודם לכן) הוצגה פה בעיתון מערכת ה'סקאיגארד' ליירוט טילים, רקטות ופצצות מרגמה, שפותחה על ידי חברת נורת’רופ גרומן האמריקאית. נטען אז שלמרות שהיא נוסתה ועמדה בהצלחה במטלות יירוט בטווחים הקצרים, (שהם התחום שאינו מכוסה על ידי 'כיפת ברזל'), ולמרות שהיא זמינה לייצור וזולה יחסית – התעלמה מערכת הביטחון מקיומה מסיבות שונות ומשונות. ניתן היה כבר אז, ואפשר גם היום, לאמץ פתרון רב-שכבתי (שעשוי לכלול גם את 'כיפת ברזל' וגם את ה'סקאיגארד') להגנה על עוטף עזה, על הדרום בכלל, ועל כל מדינת ישראל.
השמדה בחמש שניות
מערכת 'סקאיגארד', כמו ה'נאוטילוס' שקדמה לה, מופעלת באמצעות קרני לייזר רבות עוצמה. ה'סקאיגארד' מהירת תגובה מכל קודמותיה, ולכן יעילה בטיפול במספר רב של טילים בו זמנית.על-פי ביצועי המערכת יש ביכולתה להגן על שמי כל ישראל ולא רק על עוטף עזה. לדעת מומחים בלתי-תלויים היא יכולה אפילו להציג ביצועים טובים מאלה של 'כיפת ברזל'.
הערכתם של מומחים אלה נשענת על מספר עובדות:
התגובה המהירה של המערכת מסוגלת להגיע להשמדת טיל בתוך כחמש שניות מרגע צאתו לדרך. יכולת זו מקנה אפשרות ליירוט הטיל לפני שהוא מגיע לשמי מדינת ישראל, כשהוא עדיין מעל שטח האויב. בהיעדר ממד עומק קרקעי ברצועת עזה ניתן באמצעות מערכת של שמונה יחידות שפרוסות לאורך הרצועה לכסות את כל שטחה ולמנוע כמעט כליל יציאה של רקטות ופצצות לכל יעד שהוא. זאת בניגוד ל'כיפת ברזל', שבגלל האיטיות היחסית שלה נאלצת להמתין לרקטה עד קרוב לנקודת היעד שלה, מה שמחייב פריסה רחבה ויקרה של מערכות, שכל אחת מהן מגינה רק על השטח שסביבה. לכל ירי יש מחיר, גם לזה של 'סקאיגארד' – אלא שהוא קטן לאין ערוך מטילי 'כיפת ברזל', שמחירם מאלץ את צה"ל לקבוע מראש איזו רקטה תושמד ואיזו לא, בהתאם לסיכויי הפגיעה.
האיום יוסר
השרטוט שמשמאל מציג את הכיסוי המבצעי (טווח 15 ק”מ) של כל אחת משמונה המערכות שתוצבנה סביב רצועת עזה במרחק של כ-1 ק”מ מהגבול (ניתן להציבן מאחורי קפלי-קרקע המצויים באזור, כך שיימנע ירי בכינון ישיר ובקו-ראייה אליהן).במצב זה כל נקודות השיגור ברצועת עזה נמצאות בתחום הכיסוי של מערכות ה'סקייגארד'. כאשר כל נקודת שיגור ברצועה תכוסה על ידי שתיים עד שלוש מערכות כאלו לפחות. מרביתן תכוסינה על ידי ארבע מערכות.
כל איום, מפצצת מרגמה ועד טיל פאג’ר, שיירה מרצועת עזה – יושמד על ידי מערכת סקייגארד תוך כארבע עד חמש שניות מרגע שיגורו, ברוב המקרים בעודו עדיין מעל שטח הרצועה, ואין זה משנה לאיזה טווח ישוגר – לשדרות, באר-שבע או תל-אביב. בכך יוסר למעשה האיום הבליסטי, על כל סוגיו מיישובי עוטף עזה ומהעיר שדרות.
למערכות ה'סקייגארד' תהיה יכולת רבה ליירוט מטחים. למשל טיל פאג’ר 5 לטווח של כ-75 ק”מ ישהה כ-25 שניות מרגע שיגורו בתוך תחום הכיסוי של מערכת ה'סקייגארד' עד שיצא מהטווח היעיל שלה. במשך זמן זה מערכת 'סקייגארד' אחת תוכל ליירט כ-7-8 איומים (מקסאם ועד פאג’ר) שישוגרו בו-זמנית. שלוש מערכות כאלו, שכאמור מכסות כמעט כל נקודת שיגור, תוכלנה ליירט מטחים של כ-21 עד 24 איומים מיד לאחר שיגורם. אם יהיה מרווח מקובל של כחצי שנייה בין השיגורים – כמות היירוטים תגדל משמעותית.
ומה יהיה עלינו
נשאלת השאלה: האם עלינו – במיוחד עלינו ב'עוטף עזה' – לקבל בשתיקה ובהשלמה את העובדה שהמדינה (מסיבות לא ענייניות) לא מצטיידת לאלתר במערכת הגנה כזאת, שמונעת ביעילות פגיעות בנפש וברכוש, שהיא זמינה ושהפעלתה זולה יחסית?
נוח (נוניק) בן-חיים ונדב לידרור,
קיבוץ אורים
