הם מדריכים, מפעילים, מלמדים ומארגנים. הם עובדים עם בני נוער בסיכון או עם מבוגרים בעלי מוגבלויות. הם תורמים שנה מחייהם לחברה ולקהילה, ובדרך הם גם עושים חיים משוגעים. יותר מ־40 בני נוער מאשכול יוצאים מדי שנה לשנת שירות. אז אם חשבתם להתלונן על הנוער של היום, תחשבו שוב: יש נוער מעורב ופעיל - והוא ממש כאן • בר צ'פט
שנה שלמה הם מתנדבים, מקדישים את זמנם לחברה ולקהילה, והם רק בני 18. מתנדבי שנת השירות (הש"ש) דוחים בשנה את הגיוס לצה"ל כדי להדריך ילדים ובני נוער, לעבוד עם בעלי מוגבלויות, לסייע לפריפריה ולתרום למדינה. אבל אל תדאגו להם - הם גם יודעים לעשות חיים משוגעים, ואת המגורים בקומונה עם החברים הם לא יחליפו בשום מלון חמישה כוכבים.יותר מ־2,200 בני נוער יוצאים מדי שנה לשנת שירות בישראל (ועוד כ־2,400 לומדים במכינות קדם צבאיות), מתוכם כ־40 מאשכול. מבחינת אחוזי היציאה לשנת שירות מדובר בשיא – אם בממוצע 3% ממסיימי י"ב בישראל יוצאים לשנת שירות, באשכול מדובר על כ־30% - פי עשרה מהממוצע הארצי (בחלוציות בוגרי בתי הספר יוצאים למסגרת שונה - שירות לאומי לבנות ומכינות קדם צבאיות לבנים).
אם בעבר האפשרויות לשנת שירות היו בעיקר דרך תנועות הנוער - 'גרעין עודד' בבני המושבים וחוות הכשרה בנוער העובד ובשומר הצעיר - היום נפרשות לפני הנערים המסיימים י"ב אין ספור אפשרויות לשנת התנדבות: פנימיות (בן שמן, הדסים), כפרי נוער (ניצנה, עיינות), עמותות (איילים, אתגרים), ארגונים (השומר החדש, מעשה), גופים ירוקים (החברה להגנת הטבע, חוגי סיירות של קק"ל), תנועות (המועצה הציונית), קיבוצים, ואפילו מעבר לים דרך הסוכנות היהודית. אך למרות כל האפשרויות המפתות, עדיין יותר משליש מהש"ש שיוצאים מאשכול בוחרים לעשות שנת שירות בתנועות הנוער ולהמשיך את התהליך אותו התחילו בתור חניכים במועצה.
מתנדבי שנות השירות עוסקים כמעט בכל דבר – עבודה עם ילדים ונוער, עזרה ליישובים בפריפריה, שמירת הסביבה, הדרכת טיולים, עבודה עם בעלי מוגבלויות. בדרך כלל הם חיים יחדיו בקומונה, ולומדים גם איך לחיות חיי שיתוף.
ברק שלוסברג, רכז 'הבית הירוק' של מדור נוער באגף החינוך במועצה, מספר שהחבר'ה באשכול מאוד בעניין של שנת שירות. "הי"בתניקים עושים מאמצים לבחור שנת שירות מתאימה ולהתקבל למסגרת שהם רוצים לשרת בה. הם נוסעים בכל הארץ להתמיין, משקיעים זמן ומאמץ".
'הבית הירוק' מלווה את תהליך היציאה לשנת שירות של בני הנוער מאשכול. "אנחנו בקשר עם התנועה הקיבוצית ועם הגופים המשלחים, אנחנו מקיימים יום מרוכז בבית הספר, מלווים את החבר'ה במיונים, יצאנו איתם למסע ירוחם של התנועה הקיבוצית שמטרתו לעודד בני נוער לצאת לשנת שירות. אנחנו עוזרים לכל מי שרוצה לצאת לשנת שירות, גם באופן קבוצתי וגם באופן פרטני. אנחנו רואים בזה חשיבות אדירה. אני חושב שכל בן נוער צריך לצאת לשנת שירות, ובוודאי בני נוער מאשכול".
.jpg) |
| שנה שזוכרים. גרעין עודד בטיול צילום: ינאי בונה |
יצאנו לדבר עם כמה מצעירי המועצה שמסיימים בימים אלו את שנת השירות שלהם. בקרוב הם ילבשו מדים ויתגייסו לצה"ל, זה הזמן לשמוע מהם על השנה שהייתה.
גל הריס משדה ניצן, כפר כישורית
גל התלבטה רבות היכן לעשות את שנת השירות שלה. היא עברה מיונים במספר גופים ולבסוף הגיעה לכפר כישורית, מסגרת לבוגרים בעלי צרכים מיוחדים. תוך זמן קצר היה לה ברור שזה המקום בשבילה. |
| "קומונה מגובשת". גל הריס עם הש"ש |
במהלך היום כל מתנדב בקומונה עוזר באחד מענפי הכפר לבחירתו, ולאחר מכן מקדיש את שעות אחר הצהריים ל'חברים': מעביר להם פעילויות חברתיות, חוגים מעניינים או סתם מארח להם חברה ומעביר איתם את הזמן בכיף. מדהים לראות את האווירה המשפחתית והאינטימית שנוצרה בינם לבנינו, אנחנו מרגישים כאילו הם האחים הגדולים שלנו.
בגלל שאנחנו נמצאים ב'חור' בארץ ובגלל שעות העבודה הארוכות שלנו במהלך השבוע, אנחנו לא מוצאים הרבה זמן לצאת מהכפר, אך כקומונה מגובשת מאוד אנחנו עורכים ערבים קבוצתיים רבים וכיפים יחדיו".
אמיר אופיר מניר יצחק, גרעין יחד
אמיר בחר לעשות שנת השירות בגרעין יחד, גרעין שפועל בארבע ערים בארץ במטרה לקיים עשייה התנדבותית עם בני נוער בסיכון."הקומונה שלנו ממוקמת בשכונת בנית, בחלק הדרומי של העיר לוד", מספר אמיר, "זהו אחד מהאזורים הקשים של העיר, שמאופיינת במצב סוציו־אקונומי לא פשוט. הקומונה שלנו מורכבת מקבוצה של 11 חברים, מכל רחבי הארץ.
"העבודה היומיומית והשוטפת שלנו היא עם נוער בגילאי 18-13 המוגדר 'נוער בסיכון'. במהלך היום, בזמן שהילדים בבתי הספר, אנחנו עובדים על התכנים ומכינים את הפעילויות, אותן אנו מעבירים אחר הצהריים. עיקר העשייה שלנו היא במועדון נוער בעיר ('מועדונית'), שם אנחנו מעבירים לילדים תכנים מגוונים, החל ממשחקים, ערבי שירה ונגינה ועד לפעילויות גיבוש גדולות, להן אנו וגם הילדים מייחסים חשיבות גדולה. בנוסף לעיסוק שלנו בפעילויות במועדון הנוער אנחנו לוקחים גם חלק גדול באירועי נוער בלוד שקשורים לכלל תושבי העיר.
"בכל יום ראשון אנו עוברים הכשרה קבוצתית שכוללת העברת תכנים עיוניים מטעם מדריכים חיצוניים מקצועיים, מהם אנו רוכשים מידע וניסיון מקצועי רב לקראת העבודה עם הנערים".
במהלך השנה עבדו אמיר וחבריו לקומונה עם חניכה בעלת עבר לא פשוט וקשיים יומיומיים רבים. אותה חניכה השתקמה בתהליך ארוך ולא קל, וסופו של דבר סיימה את הלימודים והתקבלה בעצמה לאחד מארגוני שנות השירות.
בחודש הקרוב יסיים אמיר את שנת ההתנדבות וינסה להתקבל לסיירת נח"ל.
שקד מארק מרעים, כפר נוער נווה הדסה
שקד בחרה לעשות שנת שירות בנווה הדסה, כפר נוער המיועד לנערים בעלי קשיים חברתיים, לקויות למידה וקשיים אחרים.הקומונה של שקד מונה שישה חברים, שלושה בנים ושלוש בנות. שקד אחראית על קבוצת חניכים בני 17, אותם היא מדריכה ומלווה במשך כל שעות היום. "נוצר קשר חם ואוהב, אני כמו אחות גדולה בשבילם.
 |
| "כמו אחות". שקד והקומונה |
"העובדה שהחניכים רואים בנו דמות משמעותית וסמכותית, יחד עם העובדה שהפרש הגילאים בינינו לא גדול, מאפשרת לנו להתחבר לחניכים באופן אישי וליצור אווירה של משפחתיות, קרבה ואהבה. אנחנו עוזרים להם בתפקוד היומיומי השוטף ובמתן כלים בהם יוכלו להשתמש בהמשך החיים".
צח אסולין מאוהד, מכינה קדם צבאית 'מנשרים קלו' במעגן מיכאל
צח בחר להעביר את השנה לפני הגיוס לצה"ל במכינה קדם צבאית במעגן מיכאל. "חיפשתי גם להתנדב בקהילה, לתרום לזולת, וגם לפתח את עצמי. במכינה מצאתי את שני הדברים"."אנחנו כ־50 חבר'ה במכינה, מתוכם שלושה מאשכול - אני, טפת גספר מקיבוץ נירים ורז קוצ'קביץ' ממושב שדה ניצן.
"במהלך השבוע הלו"ז שלנו צפוף ומגוון. בימי ראשון עד חמישי מרבית הזמן מוקדש ללימודים בנושאים מגוונים - צבא, סביבה, מדינה, אהבת הארץ, יהדות ועוד. בנוסף אנחנו מקדישים הרבה זמן לספורט ולשמירת הכושר האישי.
"שלוש פעמים בשבוע אנחנו מתנדבים בארגונים ובמוסדות שונים כמו פנימיות או בתי חולים. הבחירה הקבוצתית של המכינה היכן להתנדב עוברת הצבעה ב'מליאת המכינה'. לאחר שהוחלט על מקום התנדבות מסוים אנחנו מתחילים לעבוד בו במלוא המרץ".
לא רק נערים מאשכול עושים שנת שירות ברחבי הארץ, גם חבר'ה ממקומות אחרים עושים שנת שירות פה אצלנו. שמענו מהם איך הייתה השנה שלהם באשכול.
יעלי קינן מירושלים, גרעין 'באר', קן מעלה הבשור
את יעלי אני תופס בשיחת טלפון כשהיא בכפר סולד, בעיצומו של מחנה קיץ ארוך של תשעה ימים, עמוס פעילויות, הדרכות והרבה שטח.בספטמבר הקרוב תתגייס יעלי לחיל החינוך בתפקיד מורה חיילת בפנימיות. את שנת התרומה שלה היא בחרה לעשות בשומר הצעיר והשתבצה בקן האזורי של המועצה.
למרות המצב הביטחוני הרגיש באזור, שתחילה התקשתה להתרגל אליו, יעלי התחברה מאוד לאזור הנגב ולהווי החברתי במועצה, וכך גם לחניכים הצעירים להם היא הכי אוהבת להעביר פעולות שבועיות.
"הקומונה שלנו אמנם יושבת בבאר שבע אבל את רוב זמננו אנחנו מעבירים כאן באשכול. בימי ראשון בכל שבוע אנחנו עושים יום קומונה בעיר ועוברים במהלך כל היום הרצאות ופעילויות חברתיות, שמכינות אותנו לקראת העבודה שלנו עם החניכים במועצה. בימי שני עד חמישי אנחנו מגיעים לקן האזורי באשכול וכאן מעבירים פעולות לילדי שכבות ד-ט, בניר יצחק ובקן האזורי.
מלבד הפעולות השבועיות, בשעות הלימודים של הילדים אנחנו נפגשות ב'מוח' לפגישות צוות עם הרכזות החינוכיות של המועצה".
איך הייתה השנה שלך?
"לא יכולתי לבקש שנה נפלאה יותר מזו. הכי כיף היה לקבל את החיבוק, החום ואהבה לא רק מהילדים במועצה, אלא גם ממדריכי החינוך של הקיבוצים ובכלל מכל הגורמים הקשורים לעבודה החינוכית".
מאי אופיר מכפר חרוב, גרעין עודד אשכול
 |
| "ידעתי שזה המקום" מאי וחניה צילום: ינאי בונה |
"מכיתה ד' אני בתנועת הנוער של בני המושבים. מהרגע הראשון שחשבתי על שנת שירות ידעתי שזה המקום שאני רוצה לתרום בו. הקומונה שלנו נמצאת במבטחים, אנחנו שלושה בנים ושתי בנות בקומונה.
"בבקרים אנחנו מגיעים ל'נופי הבשור', שם נמצא מרכז החינוך הבלתי פורמאלי של המועצה. בזמן שהחניכים בבית הספר אנחנו מעבירים איתם את הזמן בהפסקות, עוזרים להם ונותנים מענה איפה ולמי שצריך. מדי פעם אנחנו מגיעים גם ל'יובלי הבשור' בשביל אותם הדברים. בצהריים מתפנות לנו כמה שעות ואנחנו מנצלים את הזמן להווי אישי של הקומונה.
"בימי שני שלישי אני מגיעה לצוחר ולמבטחים, שם אני מעבירה את הפעילויות השבועיות. אלה פעילויות ארוכות שמתחלקות להרבה תכנים ונושאים מוכנים מראש. אני מאוד אוהבת את הפעילויות ואת העבודה עם החניכים, הם מדהימים, משתפים פעולה באופן יוצא מהכלל ובעיקר לומדים, נהנים ומקבלים את הכלים שאני רוצה להעביר להם".
כשליש מבוגרי 'נופי הבשור' יוצאים לשנת שירות
ב'נופי הבשור' מעודדים את התלמידים לצאת לשנת שירות. מנהלת בית הספר זמירה בן יוסף: "בעיניי יש פה רווח כפול, גם לנערים וגם לחברה"
את העידוד והתמיכה לתרום שנה למען החברה והקהילה מקבלים הנערים, בין היתר, גם בתיכון של המועצה 'נופי הבשור'. בבית הספר מעודדים יציאה לשנת שירות ומייחסים חשיבות לבחירתם של הנערים בכיוון הזה.
"אני חושבת שזה מאוד תורם לנערים במעבר בין י"ב לשירות הצבאי, ומובן שיש בזה גם תרומה לחברה שאנחנו מעודדים אותה", אומרת מנהלת 'נופי הבשור' זמירה בן יוסף. "יש פה בעיניי רווח כפול, גם לנערים וגם לחברה".
איך אתם מעודדים יציאה לשנת שירות?
"בתחילת השנה אנחנו מקיימים בשיתוף עם החינוך הבלתי פורמאלי פאנל שמיועד לי"בתניקים, אליו מגיעים עמותות וגופים שונים שמציעים שנת שירות. כך התלמידים נחשפים לאפשרויות שונות ולסוגים שונים של התנדבות. פעמים רבות מי שמגיע לספר על שנות השירות הם תלמידים מהמחזור הקודם של בית הספר, וזה מאוד נחמד לראות אותם ולשמוע מהם על מה שעשו בשנה שחלפה מאז סיימו ללמוד.
"אחר כך התלמידים מתחילים תהליך של מיון במקומות בהם הם רוצים לשרת, וזה אומר שהם נוסעים בכל רחבי הארץ, בדרך כלל לכמה מקומות, כי הם רוצים לבחור את המקום המתאים להם, וגם לא תמיד מתקבלים לארגון בו רוצים לשרת, דבר שמתסכל אותם לעיתים. יוצא שהם מבלים זמן רב בנסיעות".
על חשבון לימודים?
"המיונים הם בדרך כלל בסופי שבוע, ומתחילים כבר בימי חמישי, מה שאומר שבימי חמישי אין הרבה י"בתניקים בבית הספר (-: אנחנו מתחשבים בתלמידים שרוצים לצאת לשנת שירות, והם מקבלים אישור להיעדר מבית הספר עד שישה ימים לצורך המיונים. המורים משתדלים לעזור להם להשלים את החומר".
ויש תוצאות?
"לשמחתי כמעט שליש מבוגרי בית הספר יוצאים מדי שנה לשנת שירות".
את רואה על הבוגרים את תוצאות השנה הזאת?
"כן. כשאני פוגשת תלמידים לשעבר שעושים שנת שירות, אני מרגישה שהם עברו לצד השני, של הבוגרים, של המובילים. השנה הזאת תורמת להם גם בשירות הצבאי, ובדרך כלל יוצאי שנות שירות מתקבלים לתפקידים טובים יותר וליחידות טובות יותר והשירות הצבאי שלהם משמעותי יותר".
נגה גדג'
הוותיקים נזכרים / גילי כהן־ארנולדס
יצאתי ברווח גדול
לגרעין עודד יצאנו כל החבר'ה. באותה שנה שברנו שיא של גרעינרים מאשכול. עד כתה י"ב מעולם לא חשבתי בכיוון של התנדבות ובטח לא לשנה שלמה. אבל אז אמרה לי אחותי הגדולה משפט שאני ממשיכה להגיד לכל נער שאני פוגשת: "יהיו לך 80 שנים אחרי הצבא אבל רק שנה אחת לפני". ובאמת - איזה כיף להיות עוד קצת ילד ועם זאת להתבגר כל כך הרבה ולכיוון כל כך נכון.
איך שנגמרה שנת השירות, לפני 12 שנים, הבנתי באיזה רווח יצאתי ממנה. הזמן הרב שחלף לא משכיח ממני את מה שנתנה לי השנה הזאת, ואין יום שאני לא נתקלת במשהו שקיבלתי בעצמי מהשירות הזה.
ההתמודדות עם בעיות בצבא ואחרי הצבא פשוטה יותר בזכות מה שעברתי בגרעין. אני כבר יודעת מה זה עבודה קשה ומאתגרת, מה זה היכרות עם אנשים חדשים, עם בעלי עמדה. ואיזה כיף להסתובב בארץ ולהכיר כמעט את כולה אחרי שנה של טיולים. משימות, ארגונים ולוגיסטיקה נראים פשוטים יותר. משפטי עידוד שאמר לי הרכז מהדהדים בכל בעיה שיש לי גם היום, וכמה כיף לשמוע מחניכים שגם הם יצאו לגרעין עודד וגם להם כבר יש חניכים שיצאו בזכותם.
מקבלים כל כך הרבה בשנה הזאת, ו'על הדרך' גם נותנים כל כך הרבה.
אל תוותרו!
שינשינים במחלוקת
התנועה הקיבוצית בין צדק לצדקה, בין דיון פתוח להנחיות מלמעלה, בעניין שנת השירות
התנועה הקיבוצית מושקעת חזק ועמוק בפרויקט שנת השירות. מזה שנים רבות היא מוציאה מחזורים משמעותיים של נערים שמוסיפים שנה של שירות לחברה על שלוש שנות שירות החובה שלהם. יש מספר יעדים אפשריים אבל את רוב הקופה לוקחים שני מסלולים עיקריים: תנועות הנוער החלוציות (הנוער העובד, השומר הצעיר, הבונים ועוד) שעוסקות בחינוך הנוער לאזרחות טובה ופעילה, שבתוכה גם הכרת צדדיה החלשים של החברה הישראלית. במקביל הלך והתפתח מסלול נוסף של פעילות התנדבותית במוסדות טיפוליים.
השנה התעורר ויכוח בהנהגת התנועה שאך מעט ממנו דלף לתקשורת הקיבוצית, ומה שדלף הוא מעט מדי, ללא דיון גלוי במוסדות התנועה ודיון ציבורי מקביל. הטענה העיקרית המושמעת על ידי מכתבי הורים, הודעות של מנהלי מוסדות וכותבי טורים, היא על ניסיון של איתן ברושי מזכיר התנועה הקיבוצית, להעדיף את מסלול תנועות הנוער על פני המסלול הסיעודי, או כמו שהגדיר זאת הפובליציסט אורי הייטנר שהתנגד לשינוי המצב – להעדיף צדק על פני הצדקה. ממכתבים של הורי ילדים במוסדות והורי נערים המשרתים שם, שירותם של נערי שנת השירות הוא נקודת אור משמעותית בחייהם של הילדים החוסים במעונות. נערי שנת השירות מביאים איתם מאור פנים ואיכויות שרבים מהעובדים במקום אינם יכולים לספק, אם בשל יכולות אישיות ואם בשל שחיקה של שנים. בהעדר דיון פתוח בתנועה הקיבוצית, קשה להבין את פרטי העימות. אך אין ספק שמשהו כזה התקיים בדלתיים סגורות. הוויכוח עוסק גם בשאלה הבסיסית של חופש הבחירה של הנערים עצמם. ייתכן שההחלטה תתבהר רק על פי התוצאות בשנים הקרובות.
