תערוכת הביכורים של שריתה פלד משדי אברהם, "עוף החול", ובה תרגום ייחודי משלה למלאכת האוריגמי היפנית, הוצגה בת"א. "כל מה שאני רואה בזיכרון מתורגם לפלדה"
החול הוא המקום שממנו באה, המקום שבו אנו גרים - חבל הבשור. היא נולדה במושב מבטחים ובשנים האחרונות גרה בשדי אברהם עם בעלה רון ושלושת ילדיהם, ומבלה את מרבית שעותיה במשרד האדריכלות אקו-דיזיין שמנהלים השניים.
אך מה שראו מי שהגיעו לתערוכה לא היה חול, אלא פלדה - קיפולי פלדה ליתר דיוק. לדבריה, הכול החל מקיפולי האוריגאמי שיצרה עם בנה הבכור. שריתה זיהתה משהו חדש שלא היה קיים רגע לפני והחליטה לעבד את הרעיון בשלל צורות.
פגישה אישית עם האמן דני קראוון נתנה לה את האישור לעשות את מה שנפשה מבקשת לעשות - יצירה באש, ובשנים האחרונות החלה ליצור ולהביע את עצמה בצורה אינדיבידואלית המיוחדת לה, והפכה את האוריגמי - קיפולי הנייר הקלאסיים-היפנים והעדינים - לקיפולי פלדה, לקיפולי עוצמה אישיים משלה.
לדברי שריתה, פלדה מחוברת מאז ומתמיד לטבע וליקום. חשוב לה שהאמנות שלה תהיה חלק מהחיים, תהדהד, תרגש ותהיה נגישה לציבור. "כל מה שאני רואה בזיכרון מתורגם לפלדה", אומרת שריתה. "יצירה בשבילי היא נביעה אינסופית וחיבור לעץ החיים".
מדברי האוצרת, הילה תדמור: "עוף החול זו תערוכה שמביאה מקום חדש של צמיחה שבו נמצאת האמנית, תערוכה על סקרנות, פריצת גבולות, תעוזה ועוצמה. תערוכה על נוכחות אישית ומרחבית ועל מקום תרתי משמע".
התערוכה נערכה בגלריה החברתית במתחם רביעיית פלורנטין - מתחם גדול וגולמי שמיועד לתערוכות מתחלפות, כאשר תמורת השימוש בגלריה עורך האומן אירוע לקהילה. שריתה העבירה סדנת אוריגמי לילדים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה