יום רביעי, 9 באוגוסט 2017

"יש תפו"א לוהט שלא נוגעים בו"

150 תושבים הגיעו למפגש הפתוח בנושא בתי הספר החדשים והשתתפו במעגלי שיח שעסקו בחדשנות חינוכית, חינוך מיוחד, מיצוי ומצוינות ומיזוג קהילות. לצד רשמים חיוביים על אופן ניהול המפגש ועל השיח המכבד, עולות גם טענות שונות, בהן על כך שהתוכניות האדריכליות כבר אושרו בטרם גובשו חזון ותפיסה חינוכית, ועל כך שהסוגייה שמטרידה תושבים רבים יותר מכל - כיצד יחולקו התלמידים בין בתי הספר - טרם הוכרעה. מהמועצה נמסר: הרעיונות שעולים משולבים בתהליכי גיבוש ההחלטות • יובל רויטמן


צילום: דוברות אשכול
ב-11 ביולי התכנסו בנווה אשכול כ-150 תושבים למפגש פתוח לציבור בנושא קריית החינוך החדשה. במודעה שהזמינה את התושבים לקחת חלק במפגש נכתב: "תושבי אשכול, זה הזמן לקחת חלק במהלך היסטורי. מעצבים ביחד את עתיד ילדינו, יוצאים לדרך חדשה - בואו נעשה אותה יחד!". ברקע למפגש, הבשורה שיצאה שבוע לפני כן במליאה ובדבריו של ראש המועצה גדי ירקוני בגיליון הקודם של 232, לפיה פתיחת בתי הספר נדחתה מספטמבר 2018 לספטמבר 2019. 
התושבים שהגיעו למפגש - מטבע הדברים רובם המוחלט הורים לילדים בגיל בית ספר יסודי - חולקו לארבעה מעגלי שיח בנושאי הליבה: חדשנות חינוכית, חינוך מיוחד, מיצוי ומצוינות ומיזוג קהילות. לאחר המפגש שוחחנו עם כמה מהם, ושמענו על התחושות שאיתן יצאו מהערב ומה הם חושבים על המפגש עצמו ועל התהליך בכללותו. 

"אנחנו לא חותמת גומי"

עדי ניסקה קליין משדה ניצן השתתפה במעגל חדשנות חינוכית שהנחו יועצת התהליך טובה מיטלמן וגזברית המועצה כבי שקולניק. לדבריה, "עלו רעיונות מאוד יפים מצד תושבים שעובדים בחינוך דמוקרטי או בבי"ס הדו-לשוני בב"ש". עם זאת, לעדי יש ביקורת על השיח: "אם עושים ערב שיתוף הציבור - יש מודלים שעל פיהם צריך לעבוד ואסור שנהיה חותמת גומי. יש שיטות שונות של חדשנות חינוכית, בהן כאלו שהכיתה היא חלל ללא כיסאות, שולחנות ולוח. אבל הציגו לנו תוכנית אדריכלית מאושרת, שבה גודל הכיתות כבר נקבע, ולמעשה הרבה מהרעיונות שהעלינו כבר לא ניתנים ליישום. 
"בנוסף, כששאלתי כיצד ניתן לדון בחדשנות כשאין חזון, נאמר לי שיש חזון, שגובש עם הקמת נופי הבשור, אך הוא לא מעודכן. 
"אני חושבת שאם יוצאים לדרך חדשה ובונים בתי ספר חדשים - הגיע הזמן לגבש כמו שצריך חזון חינוכי לכל מערכת החינוך באשכול, שיגדיר איך אנחנו רוצים לראות את הילדים שלנו ביום שהם יוצאים ממנה - ומתוכו לקבל החלטות לגבי בתי הספר".
גם אבי אורפז מצאלים, שבנו עולה לכיתה א' בניצני אשכול, השתתף במעגל של חדשנות חינוכית. אבי לומד חינוך דמוקרטי והגיע לפני שלוש שנים למועצה. "נהניתי לשמוע הורים ואנשי חינוך שדיברו על פדגוגיה מתקדמת ולא על חינוך מסורתי ישן, וכשהסבירו על חדשנות במובן הטכנולוגי של המילה, עלה קול מאוד ברור שמבחינתנו הטכנולוגיה היא רק אמצעי לחינוך האופטימלי - ולא היעד. עצם היוזמה של המפגש מאוד חיובית. היו הרבה אנשים ומורגש שהנושא מאוד חשוב לציבור. עם זאת, לדעתי לא נערכו לכמות כזו של אנשים ולא כל אחד הצליח להביא את עצמו לידי ביטוי. עברנו תהליך בפורום הורים, ועכשיו, במקום להתחיל מהנקודה שאליה הגענו, שוב שאלו אותנו מה אנחנו רוצים. גם צרם לי כשדיברו על כך שדוחים בשנה בגלל הבירוקרטיה - ולא בגלל שמעצבים תפיסה חינוכית שטרם התגבשה. יש תחושה של חוסר אמון מצד התושבים לגבי המוכנות והנכונות של המערכת לעשות דברים שונים. דובר על שיתוף - ופתאום הראו לנו בי"ס מוכן, בלי שיש אמירה על התוכן. יותר נכון לגבש תפיסה חינוכית, וסביבה לעצב את בית הספר.
נעמה אילני מאוהד השתתפה במעגל מיצוי ומצוינות, שהנחתה מנהלת ניצני אשכול אלכסנדרה קופץ' ובו נכחה גם מנהלת נופי הבשור, זמירה בן יוסף. לדברי נעמה, שחברה בצוות בנושא במסגרת הצוותים שהפעילה ועדת ההיגוי, העובדה שתוכניות הבינוי הוצגו בתחילת המפגש עוררה אי-שקט ועלתה שאלה עד כמה אפשר לממש את תפיסת המיצוי והמצוינות במבנה שלמעשה כבר אושר. "אני מעורבת בתהליך ומאוד חשוב לי שיצליח, אבל יש תפוח אדמה לוהט שלצערי לא נוגעים בו - בטח לא בשיח עם הציבור - וזה נושא שיבוץ התלמידים בבתי הספר. אני מאמינה שאנחנו ניצבים בפני הזדמנות למהלך אסטרטגי אמיתי שיכול להפוך את מערכת החינוך באשכול לכזו שיבואו ללמוד ממנה. המהלך בעיני הוא לא רק פדגוגי-חינוכי, אלא גם סקטוריאלי-קהילתי. לדעתי צריך לנתק את החטיבה הצעירה מהתיכון - ליצור שלושה בתי ספר בחלוקה גילאית של  א'-ג', ד'-ו', ז'-ח' - ולהפריד את התיכון - שכבר היום צר מלהכיל את כלל התלמידים. לצערי אני מרגישה שהרעיון הזה נופל על אוזניים ערלות ושבנושא של מבנה בתי הספר ואופן השיבוץ לא נעשה שיתוף ציבור. אני חשה שזו תהיה החמצה גדולה אם לא ננצל את המומנטום להפוך את החינוך באשכול למוקד עלייה לרגל".

"כולם מחויבים לנושא"

תושב נוסף שהשתתף במעגל מיצוי ומצוינות ובחר להתראיין בעילום שם, מספר: "היה שיח מכבד ומכובד מצד כולם והיה נראה שכולם אכפתיים ומחויבים לנושא. הציגו חזון שלפיו יהיו שלושה בתי הספר מצוינים - ועלתה השאלה האם זה נכון להקדיש כל כך הרבה משאבים למצוינות. היה שיח טוב, דיברו על רציונל שנשמע נהדר, דיברו על רצף חינוכי, על מצוינות,  על הרעיון שהתלמידים יחוו חוויות בהקשר של הצלחה, ושיהיו מגוון חוויות של הצלחה. עם זאת, ברמה המערכתית, פקידי המועצה הסתובבו בפנים נפולות, והמסר הסמוי שעבר הוא 'רק אל תשאלו אותנו שאלות שאנחנו לא יודעים עליהן את התשובה'. לדוגמה, על שאלת מיליון הדולר - איך מחלקים את בתי הספר - לא היתה תשובה. אני לא חושב שצריך להתנצל, אלא לענות על שאלות וגם אם אין תשובה כרגע - להגיד".
במפגש התקיימו שני מעגלים של חינוך מיוחד - את אחד מהם הנחתה מנהלת אגף החינוך במועצה יעל אדר ואת השני הנחו איה מידן מבארי ופסיה פאוקר אדר מניר עוז, מנהלת ניצני אשכול לשעבר. אלה חיימי, יו"ר מינהלת החינוך בניר יצחק, השתתפה במעגל חינוך מיוחד. לאלה ילדים קטנים שייכנסו בעוד שלוש שנים לבית הספר. "אלו מפגשים חשובים מאוד ואני מקווה שיהיה להם המשך", היא מספרת. "זה היה מאורגן, מסודר ומנוהל טוב. במעגל הציגו שתי אופציות - שילוב מלא ושילוב ביחד עם כיתות מיוחדות. הכרנו את היתרונות והחסרונות של כל אפשרות, והציגו את העלויות של כל אחת. לא היינו צריכים להחליט, אלא בעיקר ניהלנו שיחה פתוחה. אני מאמינה באיחוד, אך יחד עם זאת, חשוב לנו מאוד שלא תרד הרמה בניצני אשכול, לא ניתן שיעשו חלוקה גיאוגרפית בין בתי הספר - כי זה ישאיר את זה פחות או יותר בחלוקה הנוכחית של מושבים וקיבוצים. נקודה נוספת חשובה – בנינו מערכת של חינוך בלתי פורמלי שאנחנו מאוד גאים בה ואוהבים אותה ורוצים לשמור עליה. אם יהיה יום ארוך עד 16:00 - זה יחסל את הזהות הקיבוצית שלנו ולזה לא נסכים".
מיכל מלאכי מעין הבשור השתתפה במעגל מיזוג קהילות שהנחו יפעת ניימן, היועצת הארגונית שמלווה מטעם המועצה את המהלך, ומזל ערוסי מעין הבשור, מנהלת יובלי הבשור לשעבר, שחברה בוועדת ההיגוי. "המפגש היה מאוד מונחה וממוקד", היא מספרת. "נערך סבב שבו המשתתפים העלו את חששותיהם מהמהלך וכן רעיונות ואפשרויות לחלוקה שחשבו עליהם, ודובר על היתרונות והחסרונות של כל הצעה. כל האלטרנטיבות הגיעו מההורים והמנחות רשמו את הדברים בצורה מסודרת. עם זאת, הובהר לנו שטרם הוחלט כיצד תתבצע החלוקה. 
"החשש העיקרי שעלה מצד המשתתפים  הוא שהמיזוג ייעשה בצורה מיטבית - גם מבחינת הצוות שיהיה שותף למיזוג. מי שצריך להכריע בסוף הם הגורמים המקצועיים והפדגוגיים - וחבל שהצוות עצמו לא הציג אפשרויות. עוד נושא שמטריד אותי בתור מושבניקית הוא שכחלק מתהליך המיזוג המועצה תיתן אלטרנטיבה חינוכית ראויה לילדי המושבים בחינוך הבלתי פורמלי, בשעות שלאחר בית הספר. 
לסיכום, אומרת מיכל, "חשוב לערב ולשתף את הקהילה, אבל יותר חשוב זה לתרגם את האינפורמציה והרעיונות שעלו להחלטות אופרטיביות חכמות ולעדכן את הקהילה בזמן אמת".

תגובת המועצה:
מפגש שיתוף הציבור שהתקיים ביולי היה אחד מתוך שורה של מהלכים של שיתוף שנעשים ועוד ייעשו בצורה נרחבת לאורך תהליך הקמת בתי הספר. אנו מברכים על ההשתתפות הנרחבת והמרשימה של תושבי המועצה שהגיעו למפגש כדי להיות שותפים בשיח החינוכי שמובילה המועצה. ועדת ההיגוי היא ועדה ציבורית הכוללת נציגי ציבור וכך גם בוועדות המשנה הפועלות מטעמה ונפתחו להרשמה לקהל הרחב וכוללות נציגי ציבור ששותפים מלאים בגיבוש התכנים.
תהליך שיתוף הציבור שאנו מקיימים נועד בראש ובראשונה לשמוע את הקהילה ולשתף במידע, ללמוד מ'חוכמת ההמונים' ולאפשר לתושבים להשפיע על עיצוב החינוך היסודי באשכול. הקולות והרעיונות משמשים עבורנו ללמידה ולהרחבת זוויות ההסתכלות והם משולבים בתהליכי גיבוש ההחלטות. בדיוק לשם כך נועד המפגש האחרון. אנו פועלים בתוך מערך אילוצים מול גופים חיצוניים ולכן לא כל הסוגיות פתוחות לשיתוף ציבור מוחלט.

חזון חינוכי אחד מאבני היסוד לעשייה החינוכית ונעסוק בו בהמשך עם שילובו של מנהל חדש ל'יובלי הבשור'. אשר יוביל יחד עם צוות בית הספר את התהליך. מפגשי שיתוף הציבור הבאים יעסקו , בין היתר, בגיבוש החזון החינוכי של קהילת אשכול ובמודלים לשיבוץ התלמידים לבתי הספר.

הנוכחות המרשימה במפגש מלמדת על החשיבות הרבה שמייחסת קהילת אשכול לנושא ולרצון למעורבות גבוהה בתהליך ואנו בהחלט נמשיך ונעמיק את מהלכי שיתוף הציבור בתהליך משמע

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה