יום שלישי, 5 באפריל 2016

הפעם, הטבלה משקרת

גם הערב יגיעו שחקני הפועל אשכול מהעבודה ישר לאולם כלנית, וייתנו את הכול על המגרש. סיפורה של הקבוצה המקומית שמשחקת ביחד כבר 16 שנה, ונלחמת על כל כדור כאילו היה האחרון • יובל רויטמן

נתחיל בבשורות הרעות - הפועל אשכול תסיים את העונה במקום ה-11 והלפני אחרון בליגה א' דרום, ותרד לליגה ב'. (ירידה שעשויה להתבטל, אם אחת מקבוצות הצמרת בליגה ב' תוותר על זכות העלייה).
הבשורות הטובות - וללא שום ספק החשובות יותר - הפועל אשכול היא קבוצה של לוחמים שאוהבים כדורסל ומשחקים כבר שנים ביחד בתשוקה גדולה. קבוצה שהגיל הממוצע של שחקניה, שנושק ל-40, לעתים כפול מהגיל הממוצע של שחקני הקבוצות היריבות, (שגם מתאמנות באופן סדיר, בניגוד אליה). קבוצה שנותנת פייט אמיתי כל משחק, לא נרתעת מהיריבות ולא מוותרת עד השנייה האחרונה.
הערב (ג', 5.4) ב-20:00 באולם כלנית יעלו שחקני אשכול למשחק מול הפועל באר שבע אסא ובשבוע הבא ייערך המשחק האחרון לעונה, מול הפועל ירושלים פסגת זאב. המשחקים האלה הם אולי רק בשביל הפרוטוקול, אבל תהיו בטוחים ששחקני אשכול יזיעו שם לא פחות משהזיעו ב-16 השנים האחרונות.

באים לנצח

האהבה למשחק והרצון לנצח מלווים אותם מצעירותם. כולם שיחקו בקבוצות הילדים והנוער במועצה, בשנים שאשכול עוד הייתה אימפריית כדורסל. נכון, הם לא זריזים כמו פעם, והכושר הוא לא כמו שהיה בגיל 18, אבל לשחק כדורסל - כמו לרכב על אופניים - לא שוכחים. וכשהם עולים על המגרש הם באים לעבוד, ולעבוד קשה. מתאבדים על כל כדור, מנתרים על כל ריבאונד ושומרים חזק.
כך היה במשחק מול הפועל ירושלים מרכז, שהגיעו בחודש האחרון לאולם כלנית וחשבו שהם באים לטיול. המשחק היה צמוד וחזק, כשירושלים מובילה ברובו, אך קליעת עונשין שתי שניות לסיום של אור פרחי, הצעיר בחבורה, העניקה לאשכול ניצחון דרמטי בסמוך לבאזר - 68-67 - שהוכיח שההיכרות רבת השנים בין השחקנים, הניסיון הרב וקור הרוח יכולים להכריע משחקים. 
לפני שבועיים כבר היה מאתגר יותר ומשחק בית מול השנייה בטבלה, הפועל מבועים - שבמשך שלושה רבעים היה צמוד - הסתיים בהפסד 78-63, כשברבע האחרון הפרשי הגיל כבר עשו את ההבדל. בשבוע שעבר יצאה הקבוצה למשחק חוץ מול מכבי דימונה והמשחק הסתיים בהפסד צורב  73-46.

היסטוריה על קצה הכדור

בניגוד לחלק מקבוצות הליגה, שחקני אשכול לא מקבלים שכר. לפעמים הם מגיעים למשחקים ישר מהעבודה, פושטים את בגדי ההייטקיסט או החקלאי, ועולים על הגופיות בלבן-שחור. 
הקבוצה, שהוקמה בשנת 2000, נקראה תחילה  "הפועל גבולות", ושיחקה בליגה ג', עד שזו התפרקה ב-2004. בשנים 2006 עד 2010 עשתה הקבוצה חייל בליגה ב'. "עד 2010 סיימנו כמעט כל שנה במקום הראשון. לא עלינו, כי פחדנו שנצטרך להתאמן ולא היינו מגיעים לזה", אומר רביב חיים (שדה ניצן, במקור מגבולות), הוותיק בקבוצה ומאמן-שחקן. "בשנה האחרונה בליגה ב' הגענו לגביע הליגה וסיימנו מקום שני. לפני חמש שנים עלינו לליגה א' וסיימנו פעמיים במקום הרביעי ופעם אחת במקום החמישי".
השם שונה ל"הפועל אשכול" בשל אילוצי ביורוקרטיה. "ב-2010 יצא חוק שאם קבוצה חברה באגודת ספורט, חייב קבוצת נוער מתחתיה כדי לקבל תקציב. אז שינינו שם להפועל אשכול". 

מאיפה מגיע הכסף לקבוצה?
"הטוטו מעביר כסף ל'הפועל' שמעבירים לנו - וזה מספיק בקושי לתשלום לשופטים ולביטוח שחקנים, שחובה לעשות".

הקהל אש, אבל זה לא מספיק

אי אפשר לדבר על הקבוצה בלי לדבר על הקהל, שמורכב בעיקרו מילדי השחקנים, שבאים לראות את אבא מזיע, שרים כל המשחק ובהפסקות עולים על המגרש כדי להספיק לגנוב כמה זריקות לסל. הילדים זה כמובן נחמד, אבל לא מספיק, ומלבד כמה אוהדים בודדים ללא קשר משפחתי, עצוב לראות את  היציע מיותם ברובו. כשאני שואל את תומר פרחי ונגב מגן, שבאים כדרך קבע  לראות את האבות שלהם משחקים, מה הם חושבים על הקבוצה, הם עונים פה אחד: "אשכול זו הקבוצה הכי טובה שאנחנו מכירים". במדור מסכימים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה