דגי זהב, לא סרדינים

הכעס והדאגה של ההורים, התמיכה של המועצה, החיבור הנכון בין יובלי הבשור וניצני אשכול, ההחלטה להצטרף למחאה הארצית, השבתת בתי הספר היסודיים, הפיתרון שנתנה המועצה - והקיץ הארוך שלפנינו. מחאת הסרדינים באשכול, דו"ח מצב • יובל רויטמן

נתחיל בהבהרה: הנתונים המוצגים בכתבה ובטבלה המצורפת נכונים ליום ירידת הגיליון לדפוס – יום ראשון בבוקר, ה-5.7.  בחודש האחרון עקבנו אחרי 'מחאת הסרדינים'. הדברים דינמיים ומשתנים כמעט מיום ליום וכנראה שגם ישתנו יותר מפעם אחת במהלך הקיץ.

כעת, לסיפור. 'מחאת הסרדינים' הלכה והתרחבה בחודש האחרון ברחבי הארץ. עם כל יום שחלף עוד ועד הורים בעוד יישוב, מועצה או עיר בארץ הודיע שהוא מצטרף. השיא היה ביום ראשון בשבוע שעבר, ה-28.6. ביום הזה גם שני בתי הספר היסודיים הגדולים במועצה - ניצני אשכול ויובלי הבשור - הושבתו על ידי ועדי ההורים. נועם נצרים החליטו שלא להצטרף להשבתה. האוטובוסים עברו בתחנות ואספו בעיקר אוויר. הילדים נשארו בבית עם ההורים. שיתוף הפעולה הוכתר כהצלחה.

אז למה לי פוליטיקה עכשיו?

הורי אשכול הצטרפו למחאה הארצית בקריאה למשרד החינוך שלא לאפשר לימודים בכיתות עם יותר מ-32 תלמידים. הקולות העיקריים במועצה נשמעו מכיוונם של הורים לילדים העולים לכיתה א', אבל הפנייה נוגעת לכל השכבות ביסודי, מא' ועד ו'.

מבחינת משרד החינוך המצב פשוט - כיתה רביעית תיפתח רק אם יהיו מעל 40 תלמידים בכיתה, כלומר 121 תלמידים בשכבה. לפי יעל אדר, מנהלת אגף החינוך במועצה, העלות של פתיחת כיתה נוספת מסתכמת ב-250 אלף שקל בשנה והצעד כבר נעשה בעבר, כאשר כל משפחה שילמה 500 שקל לשנה. אבל, משרד החינוך הוריד את האפשרות הזו מהפרק - וזו אחת הסיבות העיקריות שבגללה תפסה מחאת הסרדינים תאוצה. 

מספרי התלמידים בתשע"ו. נתונים: אגף החינוך במועצה

תשע"ו	ניצני אשכול	יובלי הבשור	נועם נצרים-מחולקים לפי אגף בנים/בנות
א'	122-125 (4 כיתות	99 (3 כיתות)	63
ב'	105 (3 כיתות)	131 (4 כיתות)	73
ג'	87	95	56
ד'	84	93	35
ה'	85	97	34
ו'	83	86	35
סה"כ	566 ב 19 כיתות תקן	601 ב 19 כיתות תקן	296

נכון ליום השביתה, ה-28.6, אם מסתכלים על כיתה א' של השנה הבאה, המספרים בטבלאות אמרו כך: 114 ילדים בכיתה א' בשנה הבאה ב'יובלי הבשור', שזה אומר 38 תלמידים בכל כיתה. בניצני אשכול 106 תלמידים בסך הכול – שתי כיתות עם 35 תלמידים כל אחת וכיתה אחת עם 36 תלמידים. בלתי נסבל. 

טענת ההורים ברורה: מורה אחת, טובה ככל שתהיה, לא יכולה להגיע, הן מבחינה פדגוגית והן מבחינה רגשית לכל הילדים בכיתות בגודל הזה. מעבר לכך נכנס המרכיב הביטחוני. אי אפשר להכניס 38 ילדים לממ"ד תוך 15 שניות ואי אפשר לקחת את הסיכון הביטחוני הזה, לא על חשבון הילדים שלנו. ושלא יספרו לנו שבתרגילים זה מצליח. ההצלחות האלו הן בעוכרינו: הילדים והמורים מוכנים לתרגיל ויודעים מתי הוא יתרחש. בהישמע אזעקת אמת זה לא יהיה ככה.  

חכו לי ביולי

עוד לפני שהחליטו ועדי ההורים להצטרף למחאה הארצית ולהשבית את הלימודים בבתי הספר, הם נפגשו עם יעל אדר ועם ראש המועצה גדי ירקוני. במועצה לא נשארו אדישים לקריאות ההורים ופנו למשרד החינוך בבקשה להחריג את בתי הספר במועצה בשל המרכיב הביטחוני. תשובה עדיין לא הגיעה. הפנייה יצאה לפני שבועיים. הנוהל במשרד החינוך הוא שתשובת ביניים ניתנת, תחזיקו חזק, תוך 14 ימי עבודה (ואנחנו מתלוננים על נותני השירותים שאומרים לנו להמתין 5 ימי עסקים...). לתשובה סופית צריך לחכות 30 ימי עבודה נוספים. המשמעות היא שהתשובה, אם במועצה ימתינו כמו ילדים טובים לפי הספר, תגיע מתישהו באמצע-סוף אוגוסט, כשכבר לא יהיה זמן תגובה אמיתי לפני ה-1 בספטמבר. אפרופו זמן תגובה.

לכל אורך הדרך הבהירה יעל אדר את עמדת המועצה: "אנו תומכים במחאת ההורים ומגבים אותה. אנחנו חושבים שזה לא נכון לפתוח כיתות עם מספר תלמידים כל כך גבוה, אבל בהשבתה אנחנו לא תומכים. אנחנו לא חושבים שזה נכון שהמחאה תהיה על גבם של הילדים". לכל אורך הדרך הבהירו גם ההורים את עמדתם: אם מספר התלמידים בכיתה יישאר כמו שהוא, ב-1 בספטמבר הילדים שלנו נשארים בבית. 

במועצה טענו שאם משרד החינוך לא ישנה את עמדתו בנוגע לרף התלמידים שבעטיו פותחים כיתה נוספת או שלחילופין לא ייעתר לבקשת המועצה להחרגה, יש דרכים אחרות שבהן המועצה יכולה לסייע; למשל, להוסיף שעות פיצול - שעות שבהן הכיתה מתחלקת לשתיים והלמידה מתבצעת בכיתות קטנות. כעת התקן עומד על 10 שעות כאלה מתוך 37 שעות שבועיות בכיתה א', והרעיון הוא להוסיף עוד שעות כאלו על חשבון הרשות. אפשרות נוספת היא לממן עוד שעות של סייעת. עמדה שבה תומך גם שר החינוך לשעבר שי פירון, שלגרסתו הקטנת כמות הילדים בכיתה היא לאו דווקא הפיתרון, ומה שמשפיע יותר על איכות הלמידה הוא היחס מורה-תלמיד. במועצה לא היו מוכנים לחכות וראש המועצה גדי ירקוני הוציא מכתב למשרד החינוך בשם עוטף עזה להחריג את אשכול בשל המרכיב הביטחוני. 

לא מחכים לבנט

בינתיים - וההתפתחות הבאה היא משמעותית מאוד - בשבוע שעבר כל הבקשות שהמתינו על שולחנה של ועדת החריגים במועצה, של ילדי יובלי הבשור לעבור לניצני אשכול אושרו. מדובר ב-14 ילדים. המשמעות היא שבשנה הבאה ביובלי הבשור ילמדו, נכון לעכשיו, 99 ילדים בכיתה א' (ראו טבלה בעמוד מימין) כלומר 3 כיתות של 33 תלמידים כל אחת. מצב טוב בהרבה מ-38 תלמידים בכיתה כפי שהיה לפני אישורי המעבר. 

בניצני אשכול מספר התלמידים יעמוד על 122-125, מעל 120 תלמידים בשכבה, מה שמאפשר פתיחת כיתה רביעית ובכל כיתה ילמדו נכון לעכשיו 31 תלמידים. גם כאן המצב דינמי, משום שבמועצה יודעים על כמה משפחות שצפויות לעלות ארצה במסגרת בית ראשון במולדת והמספר עשוי לעלות בעוד שניים-שלושה תלמידים בשכבה עד תחילת שנת הלימודים. 

יעל אדר מבהירה שהאישור הגורף ניתן "על מנת לצמצם את מספר התלמידים בכל כיתה בשני בתי הספר. אני רואה בדרך זו מציאת פיתרון מקומי לצמצום מספר הילדים בכיתות. הצלחנו לתת מענה לכולם - להורים ולתלמידים בשני בתי הספר". 

מה הלאה?

מוועד ההורים של יובלי הבשור נמסר: 

"אנו מודים על הירתמות המועצה וההבנה כי למידה בכיתה עמוסת ילדים הינה בלתי נסבלת ובלתי מקובלת. ועד ההורים ימשיך להוביל מחאה כנגד מספר רב כל-כך של ילדים בכיתה. מבחינתנו, גם 32 ילדים בכיתה הינו מספר לא מבוטל, ועל כן השאיפה שלנו היא להצליח להוריד את מספר התלמידים אל מתחת ל-30. במהלך הקיץ אנו מתכננים מדי שבוע להשמיע את קול המחאה של בתי הספר באשכול והייחודיות שמאפיינת אותנו. נעלה את סוגיית מספר הילדים בכיתה הן בהיבט הפדגוגי אך גם בהיבט הביטחוני והרגשי. 

כמו כן, בהמשך לפתרון שהוצע על ידי שר החינוך לשעבר, פירון, של הוספת מורה או סייעת בכל כיתה, אנו כוועד רואים בכך מטרה נוספת שעליה נאבק, מתוך ההבנה כי פתרון שכזה יכול להקל משמעותית בהתמודדות עם מספר רב של 32 ילדים, כמו גם 27".

רחלי בנאקוט, נציגת מנהלות חינוך של הקיבוצים מוסרת: "אנחנו מברכים על המאמץ והעשייה של המועצה שהובילו לפתיחת עוד כיתה. אבל, עדיין בניצני אשכול בשנה הבאה יהיו כיתות גדולות. קיבוצים רבים נערכים לקליטה מסיבית בקיץ, והכיתות צפויות לגדול באופן ודאי. נכון שבית הספר ניצני אשכול ממוגן, אבל הילדים מלאים בחוויות טראומטיות וקשה מאוד להגיע אליהם בכיתות קטנות פיזית וצפופות בילדים. אנחנו ממשיכים בהתארגנות משותפת ובהחלט לא מתכוונים לפתוח במצב הזה את שנת הלימודים הבאה". 

ממחוז הדרום במשרד החינוך נמסר: "בשנה שעברה התקיים דיון בנושא לגבי כל כיתה וכיתה, וכן אושרו כיתות חריגות באישורה של מנכ"לית המשרד, הגב' מיכל כהן. בימים אלו כל מקרה נדון לגופו, בכדי לתת מענה מלא לטובת כלל התלמידים".