המלון הראשון במועצה

בחצי השנה האחרונה עמלו בצאלים על שיפוץ מגורי הצעירים הישנים והפיכתם למלון חדש - מלון 'ארץ'. מדובר ביוזמה משותפת של הקיבוץ וחברת משקי הקיבוצים. אורן אלטמן, מנכ"ל המלון ויונית פרטוק, מרכזת המשק, מספרים מה השירותים שיציע המלון, למה להשקיע בתיירות בנגב - ומה עלה בגורלו של האורחן הוותיק • תם פרחי

רגע לפני החגים יצא לדרך מלון "ארץ" החדש בקיבוץ צאלים, פרי שיתוף הפעולה בין הקיבוץ למשקי הקיבוצים. הקשר הראשון בין השותפים נרקם כבר לפני כ-4 שנים, אבל צבר תאוצה לפני כשנה וחצי. לפתיחה החגיגית קדמו עבודות קדחתניות של שיפוץ ובנייה שהחלו לאחר חג הפסח האחרון ונמשכו עד ערב ראש השנה ממש. קשה להאמין שרק לפני כמה חודשים עמדו במקום המטופח הזה מגורי צעירים מוזנחים ונטושים.

אורן אלטמן, מנכ"ל המלון, המנהל את הפעילות המלונאית של משקי הקיבוצים, מספר על המרוץ נגד הזמן: "רצינו לסיים הכול עד ראש השנה, אבל היה ברור לנו לחלוטין שזה יעד שקשה מאוד לעמוד בו. מצד שני גם הקפדנו שעבודות השיפוץ שנמשכות גם בימים אלה לא יפגעו בשום צורה במכלול השירותים שניתנים לאורחים ובאיכותם".

ומהם השירותים שמציע המלון?

"נכון לעכשיו יש לנו 29 חדרים פעילים לזוגות ולמשפחות, ובסוף השיפוץ עתידים להיות לנו 51 חדרים בסך הכול. בנוסף הקמנו מתחם הסעדה חדש ואנחנו מציעים לאורחים להשתמש בבריכה ובחמאם שמופעלים ע"י הקיבוץ".

אין חשש להשקיע כספים כה רבים בתחום התיירות באזור כשלנו, הסובל לא אחת מאי יציבות ביטחונית? 

"תיירות היא ענף שביר. אני מאמין שרק אנשים אופטימיים יכולים לעסוק בה והניסיון אכן מוכיח שסך השנים הטובות עולה על סך השנים הרעות. יתרה מזאת, לאורך השנים ידעו בצאלים לצלוח בשלום גם תקופות של מתיחות".

ומה לגבי טיב הקשר עם התושבים בצאלים, אחרי הכול מדובר כאן בעסק שמרבית מנהליו ומפעיליו אינם חיים בקיבוץ. 

"כבר התנסיתי בעבר בניהול מודלים דומים, ואני יכול לומר שהכול תלוי באופי הקהילה: יש קיבוצים שרואים באורחים מבחוץ סוג של מטרד ואחרים שמבינים את הפוטנציאל האדיר שגלום בענף הזה לפיתוח הקיבוץ. אם יודעים לשמור על המינונים הנכונים ולראות גם את הקהילה שבתוכה המלון הזה קם, אפשר בהחלט לייצר יחסים הרמוניים".

יונית פרטוק, מרכזת המשק בצאלים, מאשרת את המורכבות והרגישות של הגדלת הפעילות התיירותית בתחומי הקיבוץ ושל הכנסת שותף חיצוני לעסק, אבל גם מדגישה את היתרונות הרבים שבצדו: "המלון החדש מחליף את האורחן הקודם שלנו. את חדרי האורחן השמשנו למגורים ראויים לצעירים, בדיוק כפי שמחייבת ההצרכה של הקרקע הזאת, ואת הקרקע שמשויכת לתיירות הקצנו למלון החדש, כך שנעשה כאן סדר גם במובן הזה. בניגוד למיקומו של האורחן הישן, המלון ממוקם בשטח פחות מרכזי, רחוק יותר מבתיהם של מרבית החברים".

ואיך בכל זאת מוודאים שהקיבוץ שיש לו מלון לא יהפוך למלון שיש לו קיבוץ? 

לאורך כל הדרך הקפדנו שרוח צאלים תישאר במקום הזה. היה חשוב לנו מאוד לבחור שותף שיש לו את הדנ"א הקיבוצי ושלנגד עיניו תעמוד גם הקהילה שחיה כאן. ולא פחות חשוב, שהקיבוץ והחברים יהיו שותפים ככל האפשר בהפעלת המקום הזה: בהסעדה, בנוי, במכבסה. 

"לכל שירות כזה יש גם אלטרנטיבות מבחוץ, לפעמים אפילו זולות יותר, אבל אנחנו התעקשנו להשתמש ככל האפשר בכוחות פנימיים כדי שגם לקיבוץ תהיה טביעת אצבע במלון. אז נכון, יש כאן מובן מסוים של אבדן פרטיות, אבל אני מאמינה שמהאבדן הזה גם נגזרים הרבה מאוד שירותים ורווחים – לא רק כלכליים – שהקהילה שלנו יכולה ליהנות מהם מאוד".