יום רביעי, 9 באוגוסט 2017

ביה"ס למוזיקה רימון פותח שעריו לבוגרי ביכורים

שלוש שנים לאחר פתיחתו של כפר הנוער למצוינות באמנות הפועל בנופי הבשור- התקבלה הבשורה: בוגריו יוכלו ללמוד ב'רימון' ללא בחינת כניסה. המייסד יונתן דקל חן: "זה שלב מהותי במימוש החזון שלנו"


מאירוע הסיום של ביכורים השנה
שלוש שנים מפתיחתו של כפר הנוער 'ביכורים' למצוינות באמנות בתיכון 'נופי הבשור', קיבלו בשבוע שעבר תלמידי והנהלת הכפר בשורה משמחת: בוגרי מגמת המוזיקה הלומדים בכפר יוכלו להתקבל באופן אוטומטי לבית הספר למוזיקה 'רימון', ללא צורך בבחינות כניסה, וכן יוכרו להם קורסים במקצועות היסוד במוזיקה ברימון. ההכרה תאפשר לתלמידי המגמה להיכנס היישר לשנת הלימודים השנייה ב'רימון' בקורסים אלה - ולקצר את משך לימודיהם לתעודה.
"לאחר בדיקה מעמיקה של תוכנית הלימודים האיכותית של מגמת המוזיקה 'ביכורים' בראשותו של מר עמיקם קימלמן, החלטנו להכיר באיכויותיהם של תלמידי המגמה באופן שבו הם יתקבלו באופן אוטומטי לבית הספר רימון", כתבה המנהלת האקדמית של רימון, איריס פורטוגלי, במכתב שהגיע לראש המועצה גדי ירקוני ולראשי הכפר.
יונתן דקל חן מניר עוז, היזם והמייסד של ביכורים: "ההכרה של רימון בתכנית הלימודים שלנו ומתן קרדיטציה לבוגרינו היא שלב מהותי ואיכותי בהתפתחות ובמימוש החזון הגדול של ביכורים - תוך 3 שנים הצלחנו להגיע למקומות שרק חלמנו עליהם ואנחנו ממשיכים בעשייה וביצירה".
עמיקם קימלמן, מנהל מגמת המוזיקה: "השנה סיימו תלמידי המחזור הראשון שלנו את לימודיהם במגמה, ניגשו לבגרות במוזיקה (5 יחידות) וביצעו רסיטל בגרות (5 יחידות) בהצלחה מרובה. תוכנית הלימודים הייחודית שנבנתה במיוחד עבור המגמה בולטת ברמתה בהשוואה לכ-150 מגמות למוזיקה ב ישראל. 
תמר קדם סימן טוב, מנהלת הפנימייה: "בביכורים יש את התנאים הטובים ביותר לצמיחה של אמנים ומוזיקאים - צוות חינוכי איכותי ותומך, מורים מקצועיים שמלמדים בדרך כלל באקדמיות בלבד, הווי של יצירה וסביבה כפרית". 

יוצאים למרחב הציבורי

בתוך כך, במסגרת שיתוף פעולה בין 'ביכורים' והמועצה, מוצגת החל מה-23.7 על גדרות תחנות האוטובוס ברחבת המועצה תערוכת צילומים מסכמת של תלמידות הכפר בקורס צילום. בתערוכה מוצגות עבודותיהן של מאי הירש, דנה וידר, דרור ויקטור, עדי כהן, לוטוס להב, צליל ליפשיץ, גאיה קלדרון וליאה שובל. בהנחיית שי איגנץ, אמן ומרצה לצילום. 
קרן פרנקל, רכז אמנות חזותית בביכורים: "הצילומים עוסקים בהתבוננות והיכרות עם סביבתנו דרך עדשת המצלמה. השילוב בין המרחב הציבורי לנקודת המבט הייחודית של כל אחת מהמציגות, יוצרת דיאלוג חדש ומפתיע". 
התערוכה תוצג עד ה-3.9.

איש מברזל

מאיר שלמה (65) מיבול עמד בהבטחתו וסיים בחודש האחרון את אתגר איש הברזל בגרמניה

בשיא עונת הטיולים והנופשים המשפחתיים, יצא מאיר שלמה מיבול לגרמניה. היעד - העיר רוט (Roth) הסמוכה למינכן ונקודת הזינוק למרוץ איש הברזל. אחרי הכנות ואימונים שנמשכו חודשים ארוכים, התייצב מאיר ל'צ'אלנג' רוט'. במרוץ השתתפו כ-5,000 ספורטאים מכל רחבי העולם, ומתוכם 74 ישראלים. 
ביום ראשון ה-9.7 בשעות הבוקר המוקדמות הוזנק המרוץ - 3.8 ק"מ שחייה, 180 ק"מ אופניים ולקינוח ריצת מרתון של 42 ק"מ. מאיר סיים במקום הרביעי בקטגוריית הגיל שלו 60+,  לאחר 13:26 שעות, ועמד ביעד שהציב לעצמו - לרדת מ-14 שעות. "היה מזג אוויר נוח", מספר מאיר.
 כמקובל במרוצים כאלה, ליווה את מאיר מלווה צמוד.  איציק לוי מקיבוץ יד מרדכי, חבר לקבוצה "אתגרית עוטף עזה" של יוסף למדן, טיפל בכל ענייני הלוגיסטיקה והציוד, ותמך מנטלית ועודד את מאיר בנקודות מוגדרות ומותרות. "אני חלק מהקבוצה האתגרית של יוסף למדן שהיה לי למאמן אישי להכנות לתחרות, וקיבלתי תמיכה ועזרה ממנו ומהחברים בקבוצה לאורך תקופת האימון. אני רוצה להגיד תודה לכל מי שפרגן ותמך לאורך כל הדרך, לפני ואחרי".

"יש תפו"א לוהט שלא נוגעים בו"

150 תושבים הגיעו למפגש הפתוח בנושא בתי הספר החדשים והשתתפו במעגלי שיח שעסקו בחדשנות חינוכית, חינוך מיוחד, מיצוי ומצוינות ומיזוג קהילות. לצד רשמים חיוביים על אופן ניהול המפגש ועל השיח המכבד, עולות גם טענות שונות, בהן על כך שהתוכניות האדריכליות כבר אושרו בטרם גובשו חזון ותפיסה חינוכית, ועל כך שהסוגייה שמטרידה תושבים רבים יותר מכל - כיצד יחולקו התלמידים בין בתי הספר - טרם הוכרעה. מהמועצה נמסר: הרעיונות שעולים משולבים בתהליכי גיבוש ההחלטות • יובל רויטמן


צילום: דוברות אשכול
ב-11 ביולי התכנסו בנווה אשכול כ-150 תושבים למפגש פתוח לציבור בנושא קריית החינוך החדשה. במודעה שהזמינה את התושבים לקחת חלק במפגש נכתב: "תושבי אשכול, זה הזמן לקחת חלק במהלך היסטורי. מעצבים ביחד את עתיד ילדינו, יוצאים לדרך חדשה - בואו נעשה אותה יחד!". ברקע למפגש, הבשורה שיצאה שבוע לפני כן במליאה ובדבריו של ראש המועצה גדי ירקוני בגיליון הקודם של 232, לפיה פתיחת בתי הספר נדחתה מספטמבר 2018 לספטמבר 2019. 
התושבים שהגיעו למפגש - מטבע הדברים רובם המוחלט הורים לילדים בגיל בית ספר יסודי - חולקו לארבעה מעגלי שיח בנושאי הליבה: חדשנות חינוכית, חינוך מיוחד, מיצוי ומצוינות ומיזוג קהילות. לאחר המפגש שוחחנו עם כמה מהם, ושמענו על התחושות שאיתן יצאו מהערב ומה הם חושבים על המפגש עצמו ועל התהליך בכללותו. 

"אנחנו לא חותמת גומי"

עדי ניסקה קליין משדה ניצן השתתפה במעגל חדשנות חינוכית שהנחו יועצת התהליך טובה מיטלמן וגזברית המועצה כבי שקולניק. לדבריה, "עלו רעיונות מאוד יפים מצד תושבים שעובדים בחינוך דמוקרטי או בבי"ס הדו-לשוני בב"ש". עם זאת, לעדי יש ביקורת על השיח: "אם עושים ערב שיתוף הציבור - יש מודלים שעל פיהם צריך לעבוד ואסור שנהיה חותמת גומי. יש שיטות שונות של חדשנות חינוכית, בהן כאלו שהכיתה היא חלל ללא כיסאות, שולחנות ולוח. אבל הציגו לנו תוכנית אדריכלית מאושרת, שבה גודל הכיתות כבר נקבע, ולמעשה הרבה מהרעיונות שהעלינו כבר לא ניתנים ליישום. 
"בנוסף, כששאלתי כיצד ניתן לדון בחדשנות כשאין חזון, נאמר לי שיש חזון, שגובש עם הקמת נופי הבשור, אך הוא לא מעודכן. 
"אני חושבת שאם יוצאים לדרך חדשה ובונים בתי ספר חדשים - הגיע הזמן לגבש כמו שצריך חזון חינוכי לכל מערכת החינוך באשכול, שיגדיר איך אנחנו רוצים לראות את הילדים שלנו ביום שהם יוצאים ממנה - ומתוכו לקבל החלטות לגבי בתי הספר".
גם אבי אורפז מצאלים, שבנו עולה לכיתה א' בניצני אשכול, השתתף במעגל של חדשנות חינוכית. אבי לומד חינוך דמוקרטי והגיע לפני שלוש שנים למועצה. "נהניתי לשמוע הורים ואנשי חינוך שדיברו על פדגוגיה מתקדמת ולא על חינוך מסורתי ישן, וכשהסבירו על חדשנות במובן הטכנולוגי של המילה, עלה קול מאוד ברור שמבחינתנו הטכנולוגיה היא רק אמצעי לחינוך האופטימלי - ולא היעד. עצם היוזמה של המפגש מאוד חיובית. היו הרבה אנשים ומורגש שהנושא מאוד חשוב לציבור. עם זאת, לדעתי לא נערכו לכמות כזו של אנשים ולא כל אחד הצליח להביא את עצמו לידי ביטוי. עברנו תהליך בפורום הורים, ועכשיו, במקום להתחיל מהנקודה שאליה הגענו, שוב שאלו אותנו מה אנחנו רוצים. גם צרם לי כשדיברו על כך שדוחים בשנה בגלל הבירוקרטיה - ולא בגלל שמעצבים תפיסה חינוכית שטרם התגבשה. יש תחושה של חוסר אמון מצד התושבים לגבי המוכנות והנכונות של המערכת לעשות דברים שונים. דובר על שיתוף - ופתאום הראו לנו בי"ס מוכן, בלי שיש אמירה על התוכן. יותר נכון לגבש תפיסה חינוכית, וסביבה לעצב את בית הספר.
נעמה אילני מאוהד השתתפה במעגל מיצוי ומצוינות, שהנחתה מנהלת ניצני אשכול אלכסנדרה קופץ' ובו נכחה גם מנהלת נופי הבשור, זמירה בן יוסף. לדברי נעמה, שחברה בצוות בנושא במסגרת הצוותים שהפעילה ועדת ההיגוי, העובדה שתוכניות הבינוי הוצגו בתחילת המפגש עוררה אי-שקט ועלתה שאלה עד כמה אפשר לממש את תפיסת המיצוי והמצוינות במבנה שלמעשה כבר אושר. "אני מעורבת בתהליך ומאוד חשוב לי שיצליח, אבל יש תפוח אדמה לוהט שלצערי לא נוגעים בו - בטח לא בשיח עם הציבור - וזה נושא שיבוץ התלמידים בבתי הספר. אני מאמינה שאנחנו ניצבים בפני הזדמנות למהלך אסטרטגי אמיתי שיכול להפוך את מערכת החינוך באשכול לכזו שיבואו ללמוד ממנה. המהלך בעיני הוא לא רק פדגוגי-חינוכי, אלא גם סקטוריאלי-קהילתי. לדעתי צריך לנתק את החטיבה הצעירה מהתיכון - ליצור שלושה בתי ספר בחלוקה גילאית של  א'-ג', ד'-ו', ז'-ח' - ולהפריד את התיכון - שכבר היום צר מלהכיל את כלל התלמידים. לצערי אני מרגישה שהרעיון הזה נופל על אוזניים ערלות ושבנושא של מבנה בתי הספר ואופן השיבוץ לא נעשה שיתוף ציבור. אני חשה שזו תהיה החמצה גדולה אם לא ננצל את המומנטום להפוך את החינוך באשכול למוקד עלייה לרגל".

"כולם מחויבים לנושא"

תושב נוסף שהשתתף במעגל מיצוי ומצוינות ובחר להתראיין בעילום שם, מספר: "היה שיח מכבד ומכובד מצד כולם והיה נראה שכולם אכפתיים ומחויבים לנושא. הציגו חזון שלפיו יהיו שלושה בתי הספר מצוינים - ועלתה השאלה האם זה נכון להקדיש כל כך הרבה משאבים למצוינות. היה שיח טוב, דיברו על רציונל שנשמע נהדר, דיברו על רצף חינוכי, על מצוינות,  על הרעיון שהתלמידים יחוו חוויות בהקשר של הצלחה, ושיהיו מגוון חוויות של הצלחה. עם זאת, ברמה המערכתית, פקידי המועצה הסתובבו בפנים נפולות, והמסר הסמוי שעבר הוא 'רק אל תשאלו אותנו שאלות שאנחנו לא יודעים עליהן את התשובה'. לדוגמה, על שאלת מיליון הדולר - איך מחלקים את בתי הספר - לא היתה תשובה. אני לא חושב שצריך להתנצל, אלא לענות על שאלות וגם אם אין תשובה כרגע - להגיד".
במפגש התקיימו שני מעגלים של חינוך מיוחד - את אחד מהם הנחתה מנהלת אגף החינוך במועצה יעל אדר ואת השני הנחו איה מידן מבארי ופסיה פאוקר אדר מניר עוז, מנהלת ניצני אשכול לשעבר. אלה חיימי, יו"ר מינהלת החינוך בניר יצחק, השתתפה במעגל חינוך מיוחד. לאלה ילדים קטנים שייכנסו בעוד שלוש שנים לבית הספר. "אלו מפגשים חשובים מאוד ואני מקווה שיהיה להם המשך", היא מספרת. "זה היה מאורגן, מסודר ומנוהל טוב. במעגל הציגו שתי אופציות - שילוב מלא ושילוב ביחד עם כיתות מיוחדות. הכרנו את היתרונות והחסרונות של כל אפשרות, והציגו את העלויות של כל אחת. לא היינו צריכים להחליט, אלא בעיקר ניהלנו שיחה פתוחה. אני מאמינה באיחוד, אך יחד עם זאת, חשוב לנו מאוד שלא תרד הרמה בניצני אשכול, לא ניתן שיעשו חלוקה גיאוגרפית בין בתי הספר - כי זה ישאיר את זה פחות או יותר בחלוקה הנוכחית של מושבים וקיבוצים. נקודה נוספת חשובה – בנינו מערכת של חינוך בלתי פורמלי שאנחנו מאוד גאים בה ואוהבים אותה ורוצים לשמור עליה. אם יהיה יום ארוך עד 16:00 - זה יחסל את הזהות הקיבוצית שלנו ולזה לא נסכים".
מיכל מלאכי מעין הבשור השתתפה במעגל מיזוג קהילות שהנחו יפעת ניימן, היועצת הארגונית שמלווה מטעם המועצה את המהלך, ומזל ערוסי מעין הבשור, מנהלת יובלי הבשור לשעבר, שחברה בוועדת ההיגוי. "המפגש היה מאוד מונחה וממוקד", היא מספרת. "נערך סבב שבו המשתתפים העלו את חששותיהם מהמהלך וכן רעיונות ואפשרויות לחלוקה שחשבו עליהם, ודובר על היתרונות והחסרונות של כל הצעה. כל האלטרנטיבות הגיעו מההורים והמנחות רשמו את הדברים בצורה מסודרת. עם זאת, הובהר לנו שטרם הוחלט כיצד תתבצע החלוקה. 
"החשש העיקרי שעלה מצד המשתתפים  הוא שהמיזוג ייעשה בצורה מיטבית - גם מבחינת הצוות שיהיה שותף למיזוג. מי שצריך להכריע בסוף הם הגורמים המקצועיים והפדגוגיים - וחבל שהצוות עצמו לא הציג אפשרויות. עוד נושא שמטריד אותי בתור מושבניקית הוא שכחלק מתהליך המיזוג המועצה תיתן אלטרנטיבה חינוכית ראויה לילדי המושבים בחינוך הבלתי פורמלי, בשעות שלאחר בית הספר. 
לסיכום, אומרת מיכל, "חשוב לערב ולשתף את הקהילה, אבל יותר חשוב זה לתרגם את האינפורמציה והרעיונות שעלו להחלטות אופרטיביות חכמות ולעדכן את הקהילה בזמן אמת".

תגובת המועצה:
מפגש שיתוף הציבור שהתקיים ביולי היה אחד מתוך שורה של מהלכים של שיתוף שנעשים ועוד ייעשו בצורה נרחבת לאורך תהליך הקמת בתי הספר. אנו מברכים על ההשתתפות הנרחבת והמרשימה של תושבי המועצה שהגיעו למפגש כדי להיות שותפים בשיח החינוכי שמובילה המועצה. ועדת ההיגוי היא ועדה ציבורית הכוללת נציגי ציבור וכך גם בוועדות המשנה הפועלות מטעמה ונפתחו להרשמה לקהל הרחב וכוללות נציגי ציבור ששותפים מלאים בגיבוש התכנים.
תהליך שיתוף הציבור שאנו מקיימים נועד בראש ובראשונה לשמוע את הקהילה ולשתף במידע, ללמוד מ'חוכמת ההמונים' ולאפשר לתושבים להשפיע על עיצוב החינוך היסודי באשכול. הקולות והרעיונות משמשים עבורנו ללמידה ולהרחבת זוויות ההסתכלות והם משולבים בתהליכי גיבוש ההחלטות. בדיוק לשם כך נועד המפגש האחרון. אנו פועלים בתוך מערך אילוצים מול גופים חיצוניים ולכן לא כל הסוגיות פתוחות לשיתוף ציבור מוחלט.

חזון חינוכי אחד מאבני היסוד לעשייה החינוכית ונעסוק בו בהמשך עם שילובו של מנהל חדש ל'יובלי הבשור'. אשר יוביל יחד עם צוות בית הספר את התהליך. מפגשי שיתוף הציבור הבאים יעסקו , בין היתר, בגיבוש החזון החינוכי של קהילת אשכול ובמודלים לשיבוץ התלמידים לבתי הספר.

הנוכחות המרשימה במפגש מלמדת על החשיבות הרבה שמייחסת קהילת אשכול לנושא ולרצון למעורבות גבוהה בתהליך ואנו בהחלט נמשיך ונעמיק את מהלכי שיתוף הציבור בתהליך משמע

יום שני, 7 באוגוסט 2017

מיגונית שהיא גם מגלשה

בתערוכת הגמר בלימודי העיצוב במכון אבני, הציגה מיטל לפלר (29), בת קיבוץ עין השלושה,  את הפרויקט שלה: Play safe - מיגונית עם קיר טיפוס ומגלשה: "רציתי לחבר את הילדים אל המיגונית ממקום של כיף והנאה - ולא של פחד". יובל רויטמן


מיטל לפלר (29), בת עין השלושה, סיימה בימים אלה 4 שנות לימודים במכון אבני - בית הספר לעיצוב ואומנות בתל אביב, ובמסגרת פרויקט הגמר עיצבה מיגונית שהיא גם מתקן משחקים לילדים. תערוכת הבוגרים שחתמה את שנת הלימודים האחרונה ואת לימודיה של מיטל, התקיימה, ביום ראשון ה-30.7,
במכון אבני. "לימודי עיצוב תעשייתי מאתגרים מאוד", מספרת מיטל. "מכיוון שהראש פועל ללא הפסקה,
צריך כל הזמן לחשוב על רעיונות חדשים ודרכים מקוריות לפתור בעיות".


 לשנות את החוויה

פרויקט הסיום של מיטל מוכיח שהיא אכן הצליחה למצוא דרך מקורית וחדשה לפתור בעיה, או מצב קיים. "הפרויקט נולד מתוך רצון לשנות את חווית השהייה בתוך המיגונית, שהיא חלק מהנוף בקיבוץ שבו נולדתי וגדלתי", היא מספרת. "ברוב הזמן, המיגונית עומדת ללא שימוש. המראה שלה מעט מאיים ולא מזמין כניסה. הדבר הזה עורר בי את הרצון להפוך את המיגונית למתקן משחקים, ובכך לחבר את הילדים אל המיגונית ממקום של כיף והנאה ולא של פחד".
כך נולד ה-Play Safe - מתקן משחקים שמשלב טיפוס על קיר המיגונית ומגלשה, ומגן בעת הצורך מפני טילים. המתקן מורכב משני חלקים - פנימי וחיצוני - כאשר החלק החיצוני הוא בעצם כיפה העוטפת, אך לא נוגעת בחלק הפנימי המשמש כחלל המוגן ובו שני פתחי כניסה. "מכיוון שאין מגע בין שני החלקים ויש שני פתחים - המבנה מאוורר יותר מהמיגונית הרגילה". על החלק החיצוני ממוקמות בליטות המאפשרות טיפוס לקצה העליון, שם ממוקמת מגלשה שבאמצעותה ניתן לרדת למטה. "המיגונית אינה באה להחליף את מגרש המשחקים", מסבירה מיטל, "אלא להשתלב בו כחלק אינטגרלי".


 





משפרים את כבישי הגישה - הבעיות הן בשוליים

כחלק מתוכנית הממשלה לחיזוק עוטף עזה לאחר 'צוק איתן', כבישי גישה ליישובים רבים במועצה עוברים בחודשים האחרונים שדרוג - הכולל ריבוד, בניית מדרכות, והצבת תאורה ואמצעי זהירות. עלות הפרויקט, שאותו מובילה חברת נתיבי ישראל, נאמדת בעשרות מיליוני שקלים והוא צפוי להסתיים עד סוף השנה. יובל רויטמן


כל מי שנוסע ברחבי אשכול שם ודאי לב לשלטים הגדולים ולעבודות בכבישי גישה ליישובים רבים במועצה. מדובר בפרויקט שמבצעת חברת נתיבי ישראל (נת"י) לחיזוק הדרום ועוטף עזה, ובמסגרתו משודרגים כבישי הגישה ב-34 יישובים בעוטף עד קו ה-7 ק"מ מרצועת עזה. הפרויקט יצא אל הפועל בעקבות החלטת ממשלה לחיזוק היישובים לאחר 'צוק איתן' והיקפו עשרות מיליוני שקלים. העבודות בכבישי המועצה החלו לפני כארבעה חודשים וצפויות להסתיים עד סוף 2017. הן כוללות, בין היתר, ריבוד הכביש וחידוש האספלט במקרה הצורך, בניית מדרכות, התקנת תאורה ותחנות אוטובוס חדשות על צירים ראשיים, וכן התקנת אמצעי בטיחות שונים.

כיסופים: יש מדרכה יפה, אבל אין שוליים

אבל יש גם בעיות. בכיסופים למשל, בדומה ליישובים אחרים שבהם מתבצע הפרויקט, נבנתה מדרכה להולכי רגל משער הכניסה ועד צומת הגישה לקיבוץ. המדרכה אמנם משרתת נאמנה את התושבים, אך עם זאת יוצרת מצב בעייתי במקרים שבהם יוצא מכיוון הקיבוץ רכב רחב - כמו מוביל צבאי למשל - שחורג מנתיבו: מימינו מדרכה ללא שוליים לרדת אליהם במקרה ובא מולו רכב בנתיב הנגדי - וכך הוא מסכן את הבאים ממול. הבעיה מחמירה בעיקר בשל היעדר שדה ראייה לאורך הכביש בשל פיתולים, בעיקר ביציאה מהקיבוץ. 
מנהלת הקהילה בכיסופים, אהובה אילן מתייחסת לנושא: "חשוב לי להגיד דבר ראשון שעשו עבודה יוצאת מן הכלל -  יש לנו כביש חדש, תאורה, מדרכה יפה וטובה - אבל לצערנו אין שוליים. הסיבה היא שהתקן שלפיו בנו מתאים לכניסה לקיבוץ רגיל. אבל לפעמים עוברים בכביש הזה גם מובילי טנקים ומשאיות צבאיות, ואצלנו אין מישור, אלא גבעות בצדי הדרך. הבעיה היא שהתוכניות אושרו מול המועצה ולא מולנו, וכשהתחילו לעבוד פנינו אליהם, וגם שלחנו מכתב לראש המועצה גדי ירקוני, שהלך ובירר ונאמר לו שזה מתבצע לפי תקן. לדעתי במקרה הזה היה מקום להחריג את התקן".
כביש הכניסה לכיסופים. משמאל -
המדרכה החדשה. לכלי רכב שבא ממול
אין שוליים  לרדת אליהם במקרה הצורך

נתיבי ישראל: "בקשר רציף עם המועצה"

לדברי שמשון חנוך, מנהל אזור בנתיבי ישראל, שאחראי על פרויקטים רבים בדרום ובהם גם על הפרויקט באשכול, "החברה נמצאת בקשר ישיר ורציף עם המועצה. אנחנו עובדים למען התושבים ואם יש צורך - אנחנו משנים. לפני שהתחלנו לעבוד הגענו לכל יישוב והגדרנו בדיוק מה אנחנו עושים וכל התוכניות עברו אישור של המועצה. למרות זאת, כשהתחלנו לבצע חלו לא מעט עיכובים שספגנו על עצמנו עקב תלונות של תושבים והצורך שלנו לשנות דברים תוך כדי עבודה".
מהנדס המועצה מוטי לבאן מסביר: "חשוב לציין שהכבישים האלה הם באחריות נתיבי ישראל ולכן כל התכנון ואישור התוכניות בידיים שלהם - והם עובדים על פי תקנים. עם זאת, כל מה שיכולנו ועוד נוכל לעשות מול היישובים ולמענם נעשה - נערכו סיורים בכל יישוב וכל בקשה שהועלתה מצד נציגיהם הופנתה לנתיבי ישראל. בחלק מהמקרים נענינו בחיוב - ובחלק בשלילה, וזאת משום שהבקשה לא תאמה את התקנים. אני מודע לבעייתיות שלכאורה יש בחלק מהיישובים, ואני מסכים שמצד אחד יש תקנים אך אולי לא התחשבו בכל הפרמטרים כמו למשל כלים חקלאיים וצבאיים. משום כך אני פונה לנת"י לבדיקה מחודשת של הפתרונות. אני מודע שחלק מהאנשים מרגישים כעת פחות בטוחים ממה שהיו קודם, אבל לדעתי זה גם קשור לדפוסי ההתנהגות שלנו על הכביש וההסתגלות למצב החדש. בכל מקרה, אם ניתן יהיה לשנות עוד משהו מקווה שנקבל אוזן קשבת בנת"י".
מנתיבי ישראל ביקשו להוסיף, כי במסגרת הפרויקט החברה עושה ככל שביכולתה על מנת לספק את התשתיות הטובות ביותר למען משתמשי הדרך. במסגרת הכלים והאמצעים שעומדים לרשותה. הרחבת הכבישים דורשת לעתים הפקעות, העתקת תשתיות מסוגים שונים בהן - חברת חשמל, מקורות, הוט, ביוב, וכדומה,  הדורשים תקציבים ואישורים, שאינם עומדים לרשות החברה במסגרת פרויקט זה. ככל שיינתנו האישורים והתקציבים המדוברים - החברה תבצע את אשר יוטל עליה". 

יום ראשון, 16 ביולי 2017

ניפגש באקזיט?

בשלוש השנים האחרונות השתתפו יונתן גבאי, אדיר עידן ודור רובין, שסיימו בימים אלה את כיתה י"ב ב'נופי הבשור', ב'מגשימים' - תוכנית הסייבר הלאומית, שמכשירה אותם לעמוד בחזית ההייטק בעתיד. בשיחת ועידה הם מספרים איך מעבר לידע הטכנולוגי העשיר שרכשו, לימדה אותם התוכנית להתגבר על כל קושי ואתגר • יובל רויטמן



מימין: יונתן, אדיר ודור, באירוע הסיום שנערך ב-18.6 באשדוד
את השיחה עם דור רובין (תלמי אליהו), יונתן גבאי (דקל) ואדיר עידן (יתד) - שמסיימים בימים אלה כיתה י"ב ב'נופי הבשור' ובמקביל את תוכנית מגשימים - תוכנית הסייבר הלאומית - אני מנהל בהתכתבות ווטסאפ קבוצתית. תוך חצי שעה אני מקבל תשובות בצורה בהירה, עניינית ומדויקת. מי אמר שהדור הולך ופוחת?
בסיום כיתה ט' עברו דור, יונתן ואדיר את מבחני המיון הקשים לתוכנית מגשימים והצטרפו לכיתת מצטיינים של 15 תלמידים מהדרום. במהלך שלוש השנים האחרונות נשרו 8 תלמידים ונשארו 7 - ובהם 3 הנציגים מאשכול. 
בשנתיים הראשונות להשתתפותם בתוכנית נסעו השלושה פעמיים בשבוע בשעות אחה"צ למכללת ספיר. בשנה האחרונה, בכיתה י"ב, נסעו אחת לשבוע. ההסעות מומנו על ידי מגשימים, המועצה וההורים. "כאן המקום לומר תודה למועצה - למנהלת אגף החינוך יעל אדר - על ההשתתפות בעלות ההסעות ועל התמיכה", מוסרים ההורים.
תוכנית מגשימים הוקמה בשנת 2010 ביוזמת קרן רש"י ומשרד הביטחון, והפכה ב-2013 לתוכנית לאומית, שנתמכת על ידי משרד הביטחון ומשרד ראש הממשלה, ובשותפות מפעל הפיס, קרנות פילנתרופיות וגופים עסקיים. "ייחודה של מגשימים", נכתב באתר התוכנית, "היא בהזדמנות שניתנת לבוגריה להשתבץ במערכי הסייבר של צה"ל ובכך להבטיח אפיק איכותי ופתח לקריירה מקצועית בתחומי ליבה, בצבא ובתעשייה; שרות ביחידות עילית טכנולוגיות או המשך בעבודה מעניינת ומתגמלת בחברות הייטק מובילות".
את הקורסים בתוכנית, שכוללים, בין היתר, שפות תכנות שונות, תקשורת רשתות ומערכות הפעלה, מעבירים מרצים מובילים בתחומם, שחונכים את התלמידים בפרויקטי הגמר, שאותם הציגו הבוגרים בחודש האחרון באירוע הסיום באשדוד. דור למשל, פיתח נגן לאנדרואיד בשפת  התכנות JAVA שהייתה זרה לו בטרם נכנס לפרויקט; יונתן ואדיר עבדו יחדיו על רשת מאובטחת שאותה תכנתו בשפת C++. 

"לימד אותי ללמוד"

"הלימודים בשנתיים הראשונות היו עמוסים מאוד", מספר דור. "להגיע למכללה פעמיים בשבוע ובנוסף להשקיע שעות בבית בהכנת השיעורים. זמן פנוי לא ממש היה לי, ולעתים זה גם השפיע על הציונים בבית הספר. השנה העומס בתוכנית ירד, מכיוון שהתמקדנו בפרויקטים האישיים. לוח הזמנים היה צפוף פחות והיה לי יותר חופש בניהול הזמן שלי".
אבל דור לא מתחרט על הבחירה שלו: "חוץ מהידע המקצועי, אני חושב שיותר מהכול התוכנית נתנה לי יכולות למידה. אני מרגיש שאני יכול לקחת כל נושא וללמוד אותו בעצמי. התוכנית בהחלט מכינה אותך לעתיד והייתי עושה אותה שוב בלי לחשוב פעמיים".
יונתן מסכים עם דור: "הלימודים בשנתיים הראשונות היו אינטנסיביים למדי, לא היה פשוט לשלב עוד שני שיעורי מגשימים בשבוע בנוסף לבית הספר ולהתמודד עם הלחץ של שיעורי הבית, אך שמחתי להתמודד עם האתגר - במיוחד מאחר והנושאים היו מאוד מעניינים. 
"ההקרבה למען ההשתתפות בתוכנית אף פעם לא הייתה גדולה מדי והייתה בעיקר הקרבה של זמן פנוי ובילויים מדי פעם", ממשיך יונתן. "אני חושב שהתוכנית שיפרה את יכולות הלמידה העצמית שלי, את הסבלנות ואת יכולת ההשקעה בדברים שחשוב לי להשקיע בהם. אין ספק שהרווח עולה על ההקרבה והייתי עושה את זה שוב". 
אדיר מצטרף לשני חבריו: "בתחילת השנה הראשונה היה קשה", הוא נזכר, "כי הייתה דרישה גבוהה מאוד שנגיע לכל השיעורים ושנשלים תוך שבוע את כל העבודות שנתנו לנו. לכן בחודשיים-שלושה הראשונים היה לי קשה לשלב את מגשימים. בשביל לא לפגוע בהישגים הלימודיים, ויתרתי על כל דקה פנויה שהייתה לי לטובת לימודים ועבודות של מגשימים. לאחר שהצלחתי לשלב את מגשימים, לא היה קשה כל כך, רק שבוע עמוס מאוד. 

"התוכנית בהחלט שווה את ההקרבה והמאמץ", מסכם אדיר, "והרווח גדול בהרבה. מעבר לידע הרכב שרכשתי, אני מסיים בידיעה שאני יכול למצוא פתרון כמעט לכל אתגר ומטלה שיתנו לי, שאני יכול ללמוד עצמאית הרבה וכמעט בלי קושי. אז כן, זה בהחלט הכין אותי לעתיד ואני לא מתחרט על שום דקה שהייתי במגשימים, והתאהבתי בתחום שלא הייתי מכיר ללא התוכנית".

יום שני, 10 ביולי 2017

מדור חדש - מבצע דוקטור

יפתח גפנר נמצא בפוסט-דוקטורט בפלורידה, במעבדה שמתמחה בפיזיולוגיה של הספורט


יפתח גפנר מעין הבשור נמצא כיום בפוסט-דוקטורט בתחום הפיזיולוגיה של הספורט בפלורידה, ארה"ב. את התואר הראשון סיים בהצטיינות במכללת סמינר הקיבוצים בחינוך גופני ופיזיולוגיה, והמשיך מיד לתואר שני בבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון. במסגרת התואר בדקו קבוצת חוקרים באוניברסיטה יחד עם חוקרים מהרווארד, גרמניה, קנדה ושוודיה את השפעתה של צריכה יומית מתונה של יין על הבריאות המטבולית של חולי סכרת מסוג 2 במשך שנתיים. המחקר, שפורסם באחד מעיתוני הרפואה המובילים בעולם, מצא שצריכה מתונה של יין, בעיקר אדום, בשילוב עם תזונה ים-תיכונית, קשורה לירידה בסיכון המטבולי. המחקר מהווה הוכחה מדעית נוספת להמלצת ארגון הבריאות העולמי לשתיית אלכוהול מתונה בקרב אנשים בריאים. 
במסגרת לימודי הדוקטורט (גם כן בבן גוריון), חקרו יפתח ועמיתיו את השפעת סוגי דיאטות שונות, עם פעילות גופנית, על פיזור רקמות השומן בגוף באמצעות תהודה מגנטית (MRI). המחקר עתיד להתפרסם בקרוב ותוצאותיו העיקריות מצביעות על היתרון של פעילות גופנית ודיאטה ים-תיכונית ודלת פחמימות בהפחתת רקמות השומן הקושרות לתחלואה. לפני שנה עבר יפתח עם אשתו מיכל ושלושת ילדיהם (רות, אלה ואלון) לאורלנדו, פלורידה. המעבדה שנמצאת ב-University of Central Florida,  מתמחה בחקר הפיזיולוגיה של הספורט, תחום שאינו מפותח בארץ. מטרת המעבר היא לרכוש את הידע בתחום, ולחזור לאחר שנתיים-שלוש להקים מעבדת מחקר בישראל.

מכירים חוקרים? פנו אלינו:
 iton.cz@gmail.com