יום שלישי, 16 במאי 2017

חקלאי וטוב לו

גיא ארנולדס מעין הבשור עוד זוכר את הימים שבהם נהג אביו יוסי להסתובב עם הטרקטור בחממה היחידה שהייתה ברשותם. כיום, ”ארנולדס עבודת אדמה” הוא משק גדול שניהולו עבר מיוסי לגיא,  ובו מגדלים פלפלים ועגבניות שרי לתפארת • צליל דיבקר










את גיא (38) ויוסי (70) ארנולדס אני פוגשת בבוקר בביתו של גיא בעין הבשור. בדרך כלל בשעה כזו נמצא גיא בחממות שלו, שבהן הוא מגדל עגבניות שרי, פלפלונים ודלעת ערמונים. לפני כשבע שנים נטל מאביו יוסי את שרביט ניהול ותפעול המשק ומאז הוא זה שמנצח על מפעל החיים המשפחתי - ”ארנולדס עבודת אדמה” - שקיים כבר יותר מ-30 שנה. 
הוריו של יוסי הגיעו ארצה מיוון לאחר השואה ולפני קום המדינה, והשתכנו בתל אביב. בגיל 12 נשלח יוסי לחברת הנוער בקיבוץ זיקים, ושם הוא גר כילד חוץ עד גיוסו לצבא. ”הג’וק הזה של החקלאות נכנס לתוכי כשהייתי נער”, מספר יוסי. ”שם בעצם הכול התחיל, שם ספגתי את הערכים של עבודת האדמה. הזרעים ניטעו בתקופה הזאת”.
בשנות ה-70 עברו יוסי ואשתו פאני עם שני ילדיהם לגור בהתיישבות בצפון סיני: ”התקבלנו למושב דקלה והגענו לשם בקיץ 1975. אז התחיל כל הסיפור של להיות מושבניק - היו לנו חממות וגידלנו עגבניות, מלפפונים, חצילים, מלונים ופלפלים, והיינו מאושרים”. גיא, הבן הצעיר, נולד בדקלה בשנת 1978. ”זה היה עולם אחר לגמרי”, נזכר יוסי. ”היינו חברה תוססת וצעירה, עם שמחת חיים גדולה”.


חקלאי מגיל צעיר

בעקבות הסכם השלום עם מצרים, הוחלט לפנות את סיני. ”הייתה התלבטות גדולה מה לעשות”, נזכר יוסי, ”ובעצם נוצרו שתי קבוצות להתיישבות חדשה - אחת מהן בעין הבשור”. באפריל 1982 עזבו יוסי, פאני והילדים את מושב דקלה. ”העמסנו את הדברים למכולות והגענו לעין הבשור, לבתים זמניים - בלי חשמל, בלי תשתיות, כמעט בלי כלום”. 
עברו מספר חודשים עד שסופק להם חשמל, וכמעט שנה עד שנסללו כבישים במושב הצעיר. ”בשנה הזאת לא כל כך עבדנו, אלא בנינו חממות ותשתיות, ורק שנה לאחר מכן התחלנו ממש לעסוק בחקלאות”. מאז, ועד שנת 2010, עסק יוסי בחקלאות. ”באיזשהו שלב פרשתי, העברתי את המשק לגיא ויצאתי מהסיפור. מתישהו בנאדם צריך להחליט שהוא עושה דברים אחרים”. את המשפחה פקד אסון כבד, כשלפני 28 שנים נהרג בנם הבכור של יוסי ופאני, אבי, במהלך שירותו הצבאי.
גיא אמנם נכנס לחקלאות בפועל לאחר גיל 30, אך הוא מספר שהמשיכה לתחום ניטעה אצלו כבר בגיל צעיר: ”זה היה שם תמיד. זכורה לי חוויה מגיל 8 או 10. חזרתי מבית הספר, ואבא שלי עשה דיסקוס עם טרקטור הפרגוסון מאחורי המחסן. אז הייתה רק חממה אחת, וכל השאר היה שטח פתוח. אני זוכר שבאתי ועליתי על הטרקטור”. בגיל מאוחר יותר כבר התחיל גיא לעבוד בגידול ומיון ורדים לייצוא, ובגידול עגבניות. ”המושב היה אחר כשהייתי ילד. האווירה הייתה חקלאית”.
לדברי יוסי, אחת הסיבות שבגללן עזב את החקלאות הייתה ההרגשה שהממשלה התעמרה בחקלאים: ”זו אחת הסיבות שהרמתי ידיים. גם הדור הצעיר קצת מהסס, ולכן אנחנו לא כל כך תומכים בכך שהם יעסקו בחקלאות - עם כל המקלות בגלגלים שהממשלה תוקעת לצערי. בעבר היו שנים שהממשלה תמכה בחקלאות וברעיון של יישוב הפריפריה, אבל כבר עשר שנים שיש התעמרות בחקלאים, ואנחנו, המבוגרים, הרמנו ידיים. הדור שלי מאוד מאוכזב מהיחס וממדיניות הממשלה כלפי החקלאים” 
גיא: ”הדור של ההורים שלנו חווה חקלאות אחרת, ובגלל זה הוא גם כל כך מאוכזב מהחקלאות. אני אישית לא נתקלתי בקשיים כלכליים ברמה העסקית שלי, אבל כל חקלאי זה סיפור אחר. זה עסק אחרי הכול וכל אחד מנהל את זה אחרת”. 

נועז אבל זהיר

כיום, גיא אחראי כאמור על ניהול המשק וגם נותן ייעוץ מקצועי לגידול למשקים באזור: ”המוצרים הם מוצרים מאוד ייחודיים וטעימים”, הוא מתגאה בפרי כפיו, ”יש לי משווקים שמגיעים אליי וקונים ממני את הסחורה. העבודה לא תמיד קלה, אבל החיים הם טובים כחקלאי”.
יוסי: ”זו עבודה אינטנסיבית שדורשת הרבה ידיים עובדות. המוצר צריך להיות מוצר יפה - שמרגישים עליו שהשקיעו בו. כהורים לילדים שגרים במושב, אנחנו מרוצים כי אנחנו קרובים אחד לשני, רואים אותם יום יום. זה יתרון גדול. אני מאחל לגיא שימשיך להצליח בחקלאות. אני נשברתי בשלב מסוים, יכול להיות שהיום זה ירד, אבל אז הייתה איזה תקופה מאוד-מאוד קשה”.
גיא: ”זה עדיין קיים, אבל ברמת החקלאי אני כן אופטימי, ואני כן ממליץ לאנשים ונערים לגעת בתחום החקלאות. הכול תלוי באדם שאתה - רוב החקלאים אוהבים את עבודת האדמה וגידול הצמחים. אם הם יחשבו בצורה יצירתית, נועזת, חכמה וזהירה - הם יצליחו, אין ספק”.


ותיקי גוש צוחר חגגו מימונה במועדון מופ"ת החדש שפועל שלוש פעמים בשבוע עד שעות הצהריים. לצלילי המוזיקה ועם כוס קפה ומאפים מתוקים, הם מספרים על מקום המפגש החדש: "נוצר פה גיבוש חברתי. מי שמגיע פעם אחת ממשיך לבוא לכאן" •
יובל רויטמן

ביום שלישי ה-18.4 נערכה במועדון מופ"ת החדש שנפתח בגוש צוחר חגיגת מימונה לוותיקי האזור. ב-9:00 בבוקר, כשראשוני האורחים החלו להגיע,  ארוחת הבוקר העשירה כבר הייתה ערוכה לקראתם ובחלל המבנה היו מסודרים שולחנות עם פריטי לבוש חגיגיים, כלי נחושת מסורתיים ומיני מתוקים שמאפיינים את החג.
המועדון שנפתח לפני כחודשיים בשטח בי"ס הבשור לשעבר פועל שלושה ימים בשבוע - בראשון, שלישי וחמישי בין השעות 8:30 ל-13:30. במקום מוגשת ארוחת בוקר, וארוחות צהריים יתחילו בחודש הבא. בכל יום יש פעילות מסוג אחר - בימי ראשון חוג ציור, בימי שלישי מוקרן סרט ובימי חמישי - התעמלות. 
עומדים מימין: עו"ס אפרת קיפניס, אבי דוסטרי ושוש בכר.
יושבים מימין: משה רחמים, שוקי כהן, שרה קוזלובסקי, לילי וקרט ומיקה אגיב



פתרון לפנסיונרים עצמאיים

מי שהובילו את הפרויקט הם סגן ראש המועצה מאיר יפרח ומנהלת האגף לשירותים חברתיים תמר אורבך-אבני. "בחרנו יחד את המבנה הזה משום שהוא מרכזי ונותן מענה לכל שבעת היישובים בגוש צוחר", מספר מאיר. "לטובת השיפוץ גויסו 240 אלף שקל ממשרד הפיס ו-120 אלף שקל ממשרד הפנים. בנוסף, המועדון מקבל תקציב הפעלה של 220 אלף שקל בשנה ממשרד הרווחה". 
כיום, מוסיף מאיר, יש שישה מועדונים שפועלים במתכונת כזו במועצה - בנירים, עין השלושה, ניר יצחק, רעים, צאלים וצוחר, "ובעתיד אנחנו רוצים שייפתח פה גם מרכז מבקרים בנושא חקלאות והתיישבות. הכוונה היא שבמסגרת תקציב 2018 ייפתח מועדון מופ"ת גם בחבל שלום. המטרה היא לתת פתרון לפנסיונרים עצמאיים מהסביבה שיושבים בבית ופנויים במהלך היום".
מופ"ת הוא פרויקט ארצי של משרד הרווחה ומי שמנהלת המועדון החדש היא אפרת קיפניס מישע, עובדת סוציאלית המתמחה בגיל השלישי, שעבדה בנווה אשכול ומאוד מאמינה בשיתוף פעולה בין המקומות. "אני מאוד נהנית מהעבודה כאן. האנשים נפגשים עם אנשים כמוהם שייסדו את האזור וזה מספק להם מקום מפגש.
"מבחינתנו זה בית פתוח וגם יש לנו הרבה תוכניות לעתיד בשיתוף עם היחידה להתנדבות במועצה, כמו חנות יד שנייה של כלי בית וצעצועים. כבר היום הגיעה אביבה נחום ממבטחים והיא תעביר סדנת אומנות שימושית בהתנדבות. זה חלום שמתגשם שאנשים עושים למען האחר".
תמר אורבך-אבני, מנהלת האגף לשירותים חברתיים במועצה: "מועדון מופ"ת בצוחר הוקם כחלק מראייה מערכתית- קהילתית רחבה המונחלת לרשויות על ידי משרד הרווחה. השאיפה היא כי לכל בן הגיל השלישי המעוניין בכך יהיה את המקום בקהילה העונה לצרכיו בהיבטים השונים - חברתי, העשרתי, תזונה, טיפול וכדומה. מאז 'צוק איתן' נפתחו במועצה 6 מועדונים בהיקפים שונים, תוך התגייסות מצד הקהילות שלא חוסכות משאבים המאפשרים את הפעלתם לטווח ארוך.
"חשוב להדגיש שמועדוני מופ"ת מיועדים לקשישים עצמאיים בלבד. עבור תשושי נפש וסיעודיים קיים ברצף השירותים מרכז היום לקשיש המתמחה בהענקת שירותים איכותיים לאוכלוסיית יעד זו".

"המועדון הוא כמו הבית שלי"

אני יוצא לשמוע קצת מה אומרים הוותיקים. מחוץ למועדון, בצל המרפסת החדשה, ומול העצים הצעירים שנשתלו לאחרונה ומקבלים את פני הבאים למקום, כבר יושבים החבר'ה סביב השולחנות, נהנים ממזג האוויר האביבי, שותים קפה ומדברים. 
"זה נהדר בשבילי", אומרת ניצה מגן מתלמי אליהו. אני מגיעה לכאן שלוש פעמים בשבוע ומבלה בפעילות עד הצהריים. אני חושבת שזה מפעל מאוד יפה, מכירים עוד אנשים ומאחורי כל אדם יש סיפור. לא מזמן התאלמנתי ולי ממש טוב שאני באה לכאן. גם הילדים שלי שמחים שאני באה". 
שוקי כהן מאוהד הוא מ"וותיקי המועדון", לדבריו. "אני חושב שיש משמעות בהפרדה בין נווה אשכול למועדון הזה. פה אנחנו נפגשים אנשי האזור (גוש מבטחים) שאנחנו רואים כבר 40 שנה אבל בפועל כמעט ולא יצא לנו להיפגש ככה לאורך השנים". 
משה רחמים ממבטחים: "אני פעם שלישית כאן ואני חושב שהמועדון הזה מצליח איפה שערבי המפגש שניסו לארגן במושבים לא הצליחו. המקום אידאלי גם לחקלאים שנפגשים ומתאספים ל'פרלמנטים' – פה זה המקום".
לילי וקרט מישע מצטרפת לדוברים: "זה מועדון של אהבה. מקבלים פה חיבוק ושיתוף פעולה. אני אוהבת את המקום הזה כמו הבית שלי - ומי שבא לפה פעם אחת ממשיך לבוא לפה. 
אבי דוסטרי מצוחר מסכם את הדברים: "נוצר פה גיבוש חברתי וכדאי שהתושבים הוותיקים שגרים באזור יידעו על כך וינצלו את המקום הנהדר הזה". 
ב-8.6 ייערך אירוע פתיחה רשמי של המועדון. פרטים בהמשך. 
המעוניינים להתנדב ולהעביר שיעורי מחשבים או חוגים והרצאות מוזמנים ליצור קשר עם אפרת קיפניס בטלפון  050-2143456, או במייל - efratkip@gmail.com