tag:blogger.com,1999:blog-67794610441461707372024-03-12T18:05:09.785-07:00עיתון 232עיתון תושבי מועצה אזורית אשכול
iton.cz@gmail.com 08-9985488עיתון 232http://www.blogger.com/profile/11592887634873547901noreply@blogger.comBlogger157125tag:blogger.com,1999:blog-6779461044146170737.post-19429123643083648992018-07-16T03:38:00.001-07:002018-07-16T03:38:09.709-07:00תן לשים ת'ראש על דיונה <div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<h3 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">לימור אור בת ה-43 ממושב יתד, מנחת קבוצות ומאמנת אישית מנהלת כבר 14 שנה את מרכז הפנאי באשכול 'הדיונה'. נוסף על אלה היא גם מתכללת קייטנות רשותית ומאוגוסט האחרון משמשת רכזת רשותית של "ניצנים" (הצהרונים לפי חוק כחלון). דמות צבעונית ואנרגטית שחיה את הקהילה ומאמינה שדברים צריכים תמיד להיות בתנועה ולהתאים את עצמם לקהל היעד • עפרה בן נתן</span></h3>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhJNcCDNhcpX1v5Rxg5dv5yH-wbowWo_Tm5khbuOUsAPFe6DsAOW_WuQSffsEWtenVmkyxjBfRr57uQKUzblrxCRV1Qj5AEaPaNsOqnx4ijhvm526f6K4oBFsVxbvDGEllK3SYZM0XrWRM/s1600/%25D7%259C%25D7%2599%25D7%259E%25D7%2595%25D7%25A8-%25D7%2590%25D7%2595%25D7%25A8.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="1280" data-original-width="960" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhJNcCDNhcpX1v5Rxg5dv5yH-wbowWo_Tm5khbuOUsAPFe6DsAOW_WuQSffsEWtenVmkyxjBfRr57uQKUzblrxCRV1Qj5AEaPaNsOqnx4ijhvm526f6K4oBFsVxbvDGEllK3SYZM0XrWRM/s320/%25D7%259C%25D7%2599%25D7%259E%25D7%2595%25D7%25A8-%25D7%2590%25D7%2595%25D7%25A8.jpg" width="240" /></a></div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">מרכז הפנאי באשכול 'הדיונה' נמצא סמוך ליישוב אבשלום. המרכז הוקם בשנת 2000 מכספי תורם ואיש יקר בשם <b>מרק לידשין</b> מארה"ב שהגיע כבר פעמיים לביקור ורואה בדיונה את ה"בייבי" שלו. שמירת הקשר עם התורם במשך השנים הביאה להתפתחות הדיונה ולקבלת תרומות שוטפות נוספות. </span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">סמוך לדיונה נמצאים אשכול הגנים של יישובי הפתחה, מרפאת אבשלום, בריכת אבשלום ובקרוב מאוד ייפתח באזור גם מרכז מסחרי גדול. מכאן שלדיונה יש מיקום אסטרטגי בתחום הפעילות של חבל שלום, החלוציות ושאר יישובי המועצה. הדיונה מקבלת בזרועות פתוחות את כל תושבי אשכול. בבקרים מגיעים לדיונה ילדים מאשכול הגנים לג'ימבורי ולחוגי בוקר, והמבוגרים לסדנאות שונות. בצהריים ואחר הצהריים מתקיימים במקום חוגים שונים כגון קראטה, פרחי מחול, הצגות לילדים ומגוון חוגי אמנויות כמו מחול, שירה ומוזיקה. בערבים יש במקום שלל פעילויות למבוגרים - חוגים, הרצאות ועוד. </span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">בתוך הדיונה נמצאים משרדי "האגודה המרכזית" ושני הגופים מתנהלים בשיתוף פעולה מלא. </span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">לדברי לימור, "אני אוהבת לראות את המפגש הרב-דורי כשהסבים והסבתות מגיעים עם הנכדים לפעילויות ואת המשפחות הצעירות שרק נקלטו כאן ונחשפות דרך המפגש בדיונה למשפחות הוותיקות יותר. </span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">"כשאני מביטה אחורה על השנה שהייתה, אני מבינה שהגודל הפיזי של הדיונה צר מלהכיל את כל הפעילויות ואת כל החלומות שאני רוצה להגשים בעתיד. יש צורך להרחיב את המבנה כדי שנוכל לפתוח יותר חוגים כמו אמנות, פלמנקו, צילום, בית לנוער, בית למייסדים, ושהמקום תמיד יהיה שוקק חיים.</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">"קהל היעד שלנו באשכול השתנה. הקליטה הגדולה באזור הביאה אלינו קהל עירוני ויש להתאים את הפעילויות גם לטעם שלהם. חשוב לי שכולם יראו בדיונה בית ומרכז קהילתי".</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">חלום נוסף של לימור הוא לפתוח בדיונה גם מועדון למייסדים, שיהיו בו קפיטריה, הרצאות ופעילויות בבוקר: "יש לנו אנשי אשכולות מהאזור שיצאו לפנסיה, וחשוב לי לדעת מה הם מחפשים לעשות בשעות הפנאי כדי להתאים את הפעילויות לקהל. אני רוצה שהאנשים יחלמו ושאני אגשים". </span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">בימים אלו מחלקות החוגים והנוער במועצה, הדיונה והתרבות מתכנסים כולם תחת קורת גג אחת: "מרכז קהילתי אשכול", מרכז קהילתי אחד בניהולה של <b>מיכל פלג עוזיהו</b>, שאחת משלוחותיו תהיה הדיונה. המטרה המרכזית של השינוי היא להתאים את הפעילויות לדרישת הקהל. </span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">"אני מושיטה יד לציבור הרחב", מסכמת לימור את דבריה, "שיבואו להיות חלק פעיל מכל מה שקורה כאן, שיעשירו את כולנו עם רעיונות משלהם ושנבנה יחד בית שכולם ייהנו לבלות בו".</span><br />
<div>
<br /></div>
</div>
עיתון 232http://www.blogger.com/profile/11592887634873547901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6779461044146170737.post-52771761692431818922018-07-03T01:31:00.001-07:002018-07-03T01:31:31.245-07:00ארבע בנות ומצלמה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<h3 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">"בעשר אצבעות", הוא שמו של הסרט שזכה במקום הראשון בערב סרטי הגמר ע"ש איה מלאכי שהתקיים בביה"ס 'נופי הבשור'. הסרט מבטא לא רק כישורי יצירה אלא גם הבחנה חדה בנושא שראוי וזקוק לטיפול תקשורתי. ארבע תלמידות תיכון מהמגמה לתקשורת זכו בפרס אבל גם בשיעור טוב לחיים. על צדק, על נחישות וכמובן על חברות • עפרה בן נתן</span></h3>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhzr29J5_MwPvloULzUTSXjm4X6DtANIhpgYRi8snG2gWGQ6QCjL0fSqpn-kf0FUg_HxI7CftfBjTUvwX9wqLicIJbdg39DBkoNuYn_jNrZqT6grktlzBCXE0_zJIBhDEtK_BgqBYtSqRI/s1600/%25D7%2590%25D7%2595%25D7%25A4%25D7%2599%25D7%25A8+%25D7%2591%25D7%2599%25D7%2590%25D7%25A8+%25D7%259B%25D7%2595%25D7%259B%25D7%2591%25D7%25AA+%25D7%2594%25D7%25A1%25D7%25A8%25D7%2598.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="828" data-original-width="1242" height="213" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhzr29J5_MwPvloULzUTSXjm4X6DtANIhpgYRi8snG2gWGQ6QCjL0fSqpn-kf0FUg_HxI7CftfBjTUvwX9wqLicIJbdg39DBkoNuYn_jNrZqT6grktlzBCXE0_zJIBhDEtK_BgqBYtSqRI/s320/%25D7%2590%25D7%2595%25D7%25A4%25D7%2599%25D7%25A8+%25D7%2591%25D7%2599%25D7%2590%25D7%25A8+%25D7%259B%25D7%2595%25D7%259B%25D7%2591%25D7%25AA+%25D7%2594%25D7%25A1%25D7%25A8%25D7%2598.jpg" width="320" /></a></div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">ערב הצגת סרטי הגמר של בוגרי מגמת התקשורת והקולנוע הפך עם השנים למסורת של גאווה לנוכח היכולות שמפגינים הבוגרים שלנו. </span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">מאז שנת 2005 תורמות משפחות מלאכי, פיינברג וגדיש את הפרסים הכספיים לסרטים הטובים הנבחרים לפי קריטריונים מקצועיים. לדברי <b>אייל בריברם</b>, מנהל המגמה, ההתרגשות בערבים אלה תורמת ליצירת מתח חיובי ומגבירה את המוטיבציה אצל התלמידים.</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">את הערב פתחה להקת המחול של המועצה 'איה אשכול' בריקוד הורה סחרחורת.<b> זמירה בן יוסף</b>, מנהלת נופי הבשור, בירכה וסיפרה על איה ואף הקריאה קטע שאיה כתבה כתרגיל במסגרת קורס מש"קיות חינוך בעת שירותה הצבאי בנושא כבוד האדם באשר הוא.</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">לאחר הקרנת הסרטים הקהל יצא להפסקה והתבקש לבחור את הסרט חביב הקהל. במקביל ישב חבר השופטים המקצועי ודירג את הסרטים המושקעים והאיכותיים.</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">לסיום הערב, <b>יוסי אביאיה מלאכי</b> הקריא דברים שכתב לבוגרים ובהם הבעת תודה לצוות מגמת הקולנוע, המנהל <b>אייל בריברם</b> והמורים <b>הדר חורש</b>, <b>חיים בוגנים</b> ו<b>טלילה פרנק</b>. להנהלת 'נופי הבשור' ולבוגרים, על ההזדמנות שניתנת למשפחה להנציח את איה בערב כה מרגש ולהעניק את הפרסים בשמחה רבה למצטיינים.</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span>
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">והסרט הזוכה הוא... - "בעשר אצבעות" </span></h4>
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhJrHr00kyfReYOeJlsyBe5kXt2TwvikR_8KFU6xWly_watLREnJawmCPC9Dw5kOoIZaBCjKJAQ9lM4HC8oh32HVntcRH1VGG4COm7G0Ky_XFlWD29EmT5jBGqqPf_BZezxPXLFPB6DWek/s1600/%25D7%2594%25D7%25A2%25D7%25A0%25D7%25A7%25D7%25AA+%25D7%25A4%25D7%25A8%25D7%25A1+%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%25A9%25D7%2595%25D7%259F.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="862" data-original-width="1600" height="172" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhJrHr00kyfReYOeJlsyBe5kXt2TwvikR_8KFU6xWly_watLREnJawmCPC9Dw5kOoIZaBCjKJAQ9lM4HC8oh32HVntcRH1VGG4COm7G0Ky_XFlWD29EmT5jBGqqPf_BZezxPXLFPB6DWek/s320/%25D7%2594%25D7%25A2%25D7%25A0%25D7%25A7%25D7%25AA+%25D7%25A4%25D7%25A8%25D7%25A1+%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%25A9%25D7%2595%25D7%259F.jpg" width="320" /></a><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">הסרט "בעשר אצבעות" מספר את סיפורה הנוגע ללב של <b>אופיר ביאר</b>, נערה משכבה י"ב שנולדה עם נכות ביד ימין ושהצבא סרב לגייס אותה. אופיר לא ויתרה ובקשה להתנדב לצבא כמדריכת כושר. גם כאן נתקלה בסירוב חוזר ונשנה ועדיין לא ויתרה. הסרט מלווה את אופיר במאבקה נגד אטימותו של הממסד הצבאי ומלמד את הצופה נחישות מה היא. את סופו של הסיפור לא יראו הצופים, מפאת חוסר זמן, אבל עורכת הסרט, נועם קדוש, מספרת שבסופו של מאבק ממושך קיבלה אופיר אישור להתנדב לצה"ל למרות המגבלה שלה. לדעת נועם, הסרט זכה במקום הראשון כיוון שמדובר בנושא העומד בראש רשימת הנושאים המדוברים בשיח הציבורי במדינת ישראל, "שילוב בעלי מוגבלויות בחברה. כל שמונת הסרטים שהתמודדו איתנו היו טובים, אבל שלנו היה הסרט הנכון, בזמן הנכון".</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">יוצרות הסרט, כולן תלמידות שכבה י"ב: <b>רוני זוהר</b> - מפיקה, <b>שחף לוי</b> - במאית, <b>שיר שביט</b> - צלמת ו<b>נועם קדוש</b> - העורכת. </span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">שיר שביט, צלמת הסרט, רואה בסרט מקור להשראה: "למדתי מהסרט שכשרוצים משהו, נלחמים עליו ומאמינים בו, בסוף זוכים. דרך הסרט למדתי להכיר את אופיר שהיא חברת ילדות שלי, יותר לעומק. מבחינתי היא מודל לחיקוי". </span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">אופיר ביאר מספרת שהיה חשוב לה לשתף פעולה עם הפקת הסרט כדי לשמש השראה לתלמידים בכל הארץ: "רציתי שילדים עם מוגבלות יזדהו איתי ורציתי לחולל שינוי. אני מאמינה שהכול אפשרי אם רק רוצים, גם אם מוסדות ואירגוניים ישימו חסמים בדרך. צילום הסרט העצים אותי ואת הדרך שבה בחרתי ללכת". יוצרות הסרט מבקשות לשלוח תודה מיוחדת להדר חורש - מורתן ממגמת תקשורת ולאייל בריברם, שללא הליווי המקצועי שלו בכל מה שקשור לצילום סרט, כל זה לא היה קורה.</span><br />
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div>
<div>
<h3 style="text-align: right;">
<span style="background-color: #fce5cd; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">רשימת הסרטים שהשתתפו בגמר</span></h3>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b style="background-color: #fce5cd;">התחנה האחרונה, עלילתי</b></span></div>
<div>
<span style="background-color: #fce5cd; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">צילום: סער שליש, עריכה: אמיר הראל, בימוי: שקד פרקש, הפקה: ניב כספי, תסריט: שקד פרקש ואמיר הראל.</span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b style="background-color: #fce5cd;">צלילי החיים, דוקומנטרי:</b></span></div>
<div>
<span style="background-color: #fce5cd; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">עריכה והפקה: אופיר איסר, צילום ובימוי: רחלי מוסקוביץ.</span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b style="background-color: #fce5cd;">גלגל הסיפור, ניסיוני:</b></span></div>
<div>
<span style="background-color: #fce5cd; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">צילום: שובל הרוש, תסריט ובימוי: ענאל מלכי, עריכה: שובל הרוש וענאל מלכי, הפקה: אורי טלקר.</span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b style="background-color: #fce5cd;">פרום, עלילתי:</b></span></div>
<div>
<span style="background-color: #fce5cd; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">הפקה: נעם חבשוש, צילום ועריכה: יובל חורש, בימוי: עינב סעד.</span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b style="background-color: #fce5cd;">כשהקר מת, עלילתי:</b></span></div>
<div>
<span style="background-color: #fce5cd; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">בימוי ועריכה: אורי מלקר, צילום ועריכה: עדי כהן, תסריט והפקה: מעין לוין.</span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b style="background-color: #fce5cd;">נינה, עלילתי:</b></span></div>
<div>
<span style="background-color: #fce5cd; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">בימוי: ליר נחמני, הפקה: שילת דימרי, צילום: זיו אסולין, עריכה: דניאל נרדיה.</span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b style="background-color: #fce5cd;">אם אני לי נילי, דוקומנטרי:</b></span></div>
<div>
<span style="background-color: #fce5cd; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">בימוי: טליה מלמן, צילום: תמר דוננה, עריכה: מיה פלג, הפקה: אורי כהן.</span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b style="background-color: #fce5cd;">הבית, עלילתי:</b></span></div>
<div>
<span style="background-color: #fce5cd; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">בימוי: תום אמסלם, עריכה: בן רודאף, הפקה: רון קאשי, צילום: שקד כמין.</span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b style="background-color: #fce5cd;">בעשר אצבעות, עלילתי:</b></span></div>
<div>
<span style="background-color: #fce5cd; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">צילום: שיר שביט, עריכה: נועם קדוש, בימוי: שחף לוי, הפקה: רוני זוהר.</span></div>
</div>
<div>
<br /></div>
</div>
עיתון 232http://www.blogger.com/profile/11592887634873547901noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-6779461044146170737.post-18459286978053446592018-07-03T01:18:00.001-07:002018-07-03T01:18:30.222-07:00המים הם הגבול <div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<h3 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">לנתן נוחומוביץ', חבר בהנהגת הורים של 'יובלי הבשור', היה חלום – להחזיר לבית הספר את מסורת שיעורי השחייה שזכר מימי ילדותו. החודש קפצו ילדי שכבה ה' בבית הספר למים הקרים והוכיחו שאין דבר העומד בפני החלום • תם פרחי</span></h3>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">חלק ניכר מילדותו של <b>נתן נוחומוביץ'</b> (שדה ניצן בעבר, עין הבשור בהווה) עבר עליו במימי הבריכה בקיבוץ גבולות – המגרש הביתי של נבחרת השחייה באשכול שבשנות ה-80 וה-90 שמה הלך לפניה. מלבד אימוני השחייה המקצועיים, בבתי הספר היו נהוגים אז גם שיעורי שחייה בימות הקיץ החמים לכלל התלמידים. את השיעורים שקיבל נתן כילד בבריכה האזורית בצוחר לא שכח גם בבגרותו, והוא קיווה שגם ילדיו יוכלו ליהנות מאותה חוויה: "מבחינתי שיעורי שחייה בבית הספר הם חלק בלתי נפרד מהזיכרונות הנוסטלגיים של הילדוּת באשכול. המסורת היפה הזאת נפסקה כבר לפני 25 שנה בערך, בעיקר בגלל השינוי שעבר משרד החינוך בכל תפיסת הבטיחות והנהלים שקשורים בה. בימינו אף אחד לא שש 'לזרוק' ילדים למים וללמד אותם להסתדר בתוכם".</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">בכל פעם שהגיע נתן לבית הספר בשנים האחרונות עברה לו בראש המחשבה: "יש בסך הכול 100 מטרים בין בית הספר לבריכה בצוחר, ועדיין לא הצליחו להפגיש בין שני הקצוות. בחורף של השנה החלטתי שזה חייב להשתנות והגשתי בקשה לכלול את 'יובלי הבשור' בתכנית מיוחדת שמפעיל משרד החינוך ללימוד שחייה בכיתות ה'. היה לי ברור שזה לא יהיה פשוט כי יש הרבה מאוד פרמטרים, בעיקר בירוקרטיים, שצריך לעמוד בהם ושבגללם זה נפל עד היום. אבל קיבלתי את כל התמיכה והגיבוי מהמנהלת <b>קרולינה ארם</b>, ומהסגנית <b>ציפי ברוזה</b> ויצאנו לדרך".</span><br />
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></h4>
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">שחייה לדורות</span></h4>
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiQapx8THRwyHpY5RD6wyygXc_ODD95MRnolKGvU7apHFWg5fTFwKscOPJK78sjS5U7QwESR4bo1KuPBvRTGyv3xR8gi2thudxXeVSS6T2hSWuIyEyiqeUjEvtwA4QHblKlrl6vZu_-gUk/s1600/fc600d16-0dda-4472-afdd-53a9c7363ea7.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="1151" data-original-width="1600" height="230" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiQapx8THRwyHpY5RD6wyygXc_ODD95MRnolKGvU7apHFWg5fTFwKscOPJK78sjS5U7QwESR4bo1KuPBvRTGyv3xR8gi2thudxXeVSS6T2hSWuIyEyiqeUjEvtwA4QHblKlrl6vZu_-gUk/s320/fc600d16-0dda-4472-afdd-53a9c7363ea7.jpg" width="320" /></a><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">במקביל להנהלת בית הספר הרימו את המשקפת גם המורות לספורט <b>חן קשביץ </b>(ניר יצחק) ו<b>רויטל מעודד</b> (יבול) ויצאו להשתלמות מיוחדת הנדרשת ממשרד החינוך, ו<b>מאיר יפרח</b>, סגן ראש המועצה, שדאג להסדרת האישורים הנוגעים להפעלת הבריכה. המימון לשעות הלימוד ולציוד הנדרש ניתן בחלקו ממשרד החינוך ובחלקו מוועד ההורים. עד הדקה ה-90 המתינו בבית הספר לקבלת האישור ממשרד החינוך, וכשזה הגיע סוף-סוף – קפצו הילדים למים – מקצתם שחו והיו גם כאלה שקפצו בביטחון למים ומיד שקעו. אך בסבלנות ובהתמדה הדריכו אותם חן ורויטל ונתנו להם כלים להסתדר היטב במים ואף לשחות חתירה – הסגנון שמשרד החינוך הנחה את המורות להתמקד בו. </span><br />
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></h4>
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">במבט לאחור, התכנית ענתה על הציפיות?</span></h4>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">"היום, אחרי עשרה שיעורים, אני יכול לומר שגיליתי ילדים מדהימים ומחויבים – לא הכרתי אותם קודם כי אין לי ילדים בשכבה הזאת, אבל המפגש איתם הוא השכר הכי גדול שיכולתי לקבל. והעיקר, אני יכול להגיד בביטחון ובגאווה שכל אחד מהילדים שהשתתפו בפרויקט השתפר מאוד ביכולות שלו – מי בסגנון, מי בביטחון ומי ביכולת שלו להסתדר במים. בשבועות שבהם לא עובר יום בלי דיווחים על ילדים ומבוגרים שטבעו בים או בבריכות שחייה – היכולת הזאת היא מתנה אדירה". והמתנה הזאת, שבבתי ספר אחרים משולמת מכיסם של ההורים, ניתנה לילדי בית הספר חינם אין כסף, בין השאר בשל רוח ההתנדבות של המורות לספורט. "אבל מעבר למתנה המדהימה הזאת", אומר נתן, "שחייה היא בעיניי הרבה יותר מענף ספורט. המטרה לא הייתה לייצר שחיינים אולימפיים אלא לתת לילדים את כישורי החיים, הביטחון העצמי ותחושות ההנאה, הסיפוק וההצלחה שהמים נותנים להם. אם הצלחנו בזה – עשינו את שלנו".</span><br />
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></h4>
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">הפרויקט מתוכנן להימשך גם בשנים הבאות?</span></h4>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">"אני מקווה שבעתיד הפרויקט יורחב גם לשכבות נוספות ויחשוף עוד ועוד ילדים לשחייה בכלל ולשחייה מקצוענית בפרט. אין לי ספק שהמפגש עם הבריכה ישמש נקודת זינוק לילדים שרוצים לקחת את השחייה צעד קדימה, ומי יודע, אולי יום אחד אשכול תחזור להיות האימפריה שהייתה בתחום השחייה".</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span>
<br /></div>
עיתון 232http://www.blogger.com/profile/11592887634873547901noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-6779461044146170737.post-704052165606889922018-04-12T01:28:00.001-07:002018-04-12T01:28:16.931-07:00אפי מישוב רץ לראשות המועצה <div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<h3 style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">אפי מישוב מאוהד היה קצין בקבע. 27 שנים שירת בצה"ל - מהן ביחידות לוחמות. אבל מה שהכשיר אותו לתפקיד, לטעמו, היה השירות בפיקוד העורף - שם הכיר את מה שקורה ברשויות מקומיות והתמחה בניהול צח"י. בשביל הנשמה לימד בנתיבות אזרחות וגאוגרפיה • ארנון אבני צילום 232</span></h3>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEijuj6Fg19m5nsZKU7U6dcfoDlEZx8W6RXs88C9hkddkAnO7EQ5tsmm7bqWaQnR1MKKKiBUaXd4TrntOX9h8TUXUhlplUghFdKffJkCAyiRJi37-CgRKmu7tyjoPUThjwesIDZ2pTkskOU/s1600/IMG_9555.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="976" data-original-width="1463" height="213" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEijuj6Fg19m5nsZKU7U6dcfoDlEZx8W6RXs88C9hkddkAnO7EQ5tsmm7bqWaQnR1MKKKiBUaXd4TrntOX9h8TUXUhlplUghFdKffJkCAyiRJi37-CgRKmu7tyjoPUThjwesIDZ2pTkskOU/s320/IMG_9555.JPG" width="320" /></a></div>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>ספר על עצמך.</b> "נולדתי באוהד. אני בן 48, נשוי לחגית ויש לנו שלושה ילדים (<b>שחר, קורן וזוהר</b>). ההורים שלי, ממקימי המושב, הגיעו ממרכז הארץ. גדלתי והתחנכתי פה באשכול.</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"בשנת 1988 התגייסתי לצה"ל ושירתתי בצבא 27 שנים. השתחררתי בדרגת אלוף משנה. לאורך שנות השירות מילאתי תפקידי פיקוד והדרכה. </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"את השירות הצבאי התחלתי בגבעתי, בשורה של תפקידי פיקוד. אחר כך עברתי לשרת כמ"פ בבית הספר לקצינים וכקצין אג"מ של אוגדה 80 שאחראית על גבול מצרים וירדן. משם המשכתי לפיקוד העורף. בין תפקידיי השונים שירתתי כראש ענף התיישבות ואחראי על מרכיבי ביטחון ורבש"צים וראש מחלקת אוכלוסייה ואחראי על כל הרשויות ומשרדי ממשלה – בהכנה לחירום. שם גם 'גיליתי את העולם' שמחוץ לבועה שלנו כאן באשכול ונחשפתי לפועלן של רשויות רבות.</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"בתפקידי האחרון הייתי מפקד מחוז דן בפיקוד העורף – כולל בתקופת מבצע צוק איתן. </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"אני בוגר כל הקורסים הפיקודיים בצבא (פיקוד ומטה, קורס מפי"ם, קורס מג"דים, מכללה לביטחון לאומי).</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"נוסף על כך אני בעל תואר ראשון במנהל עסקים וניהול משאבי אנוש. תואר שני במדעי המדינה, תואר שני נוסף בניהול אזורי אסון ובימים אלו נמצא בשלבי סיום תואר במנהל עסקים למנהלים באוניברסיטת ת"א.</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"מאז שחרורי מצה"ל לפני כ-3 שנים, עסקתי במגוון נושאים ותפקידים.התחלתי בהגשמה של חלום ילדות ונרתמתי לעסוק בהוראה במשך שנה בבית ספר בנתיבות, שם לימדתי אזרחות וגאוגרפיה. בהמשך הייתי שותף להקמת סיירת הורים באשכול ועסקתי בייעוץ והכנה לחירום של רשויות ומשרדי ממשלה. במסגרת זו הכשרתי את צח"י ברחבי המועצה בהתנדבות. אני חבר בוועד הורים של 'נופי הבשור' ובמשך שנה שימשתי כמזכיר מושב שדי אברהם. </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">כיום אני מנהל מרחב דרום של האגודה למען החייל. אני משרת פעיל במילואים ואחראי על כל העורף של פיקוד דרום במילואים".</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>מה היה משמעותי בשירות שלך שצריך לעניין אותנו באשכול. </b></span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"ביצעתי תפקידי מטה ופיקוד בפיקוד העורף ועבדתי מול גופים אזרחיים וציבוריים. בצבא צברתי ניסיון רב, פיקודי וניהולי. ראיתי איך מקבלים החלטות והייתי שותף להן, למדתי את החשיבות של רשויות מקומיות ואיך מחלקים את התקציבים השונים במדינה. למדתי על מבנה וארגון של רשויות מקומיות ועסקתי בסיווג רשויות לפי יכולתן הכלכלית והחברתית. הייתי אחראי על פרויקטים מרכזיים וגדולים הקשורים עם רשויות ומשרדי ממשלה. </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"כחלק מתפקידי ובעת ביקוריי השונים בחו"ל נחשפתי לעבודת הרשויות גם ברחבי העולם.</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"אני מאמין שהניסיון הרב שצברתי והשכלתי, הנוגעת ישירות בניהול מערכות ורשויות, יעזרו לי להוביל תהליכים, תכניות, פרוייקטים וכן לגייס משאבים ותקציבים".</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>איך היית מדרג את סדר העדיפויות בנושאים שבטיפול המועצה? </b></span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"רשות מקומית היא המקום שמשפיע בצורה המשמעותית והישירה ביותר על איכות חיינו. המועצה היא מקום מרכזי שצריך להבין ולדעת לעשות הרבה פעולות במקביל - תפקידה ברוב המקרים להחליט על חזון ויעדים ולהכין תכניות עבודה הקובעות סטנדרט שירות לכל דבר ועניין.</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"ישנם נושאים רבים המצויים בתחום אחריות המועצה, אבל ישנם שלושה נושאי ליבה שהם מבחינתי לב העיסוק של המועצה: חינוך (פורמלי ולא פורמלי), קהילה ושירות לתושב. נושאים אלו מאגדים בתוכם את מרבית הצרכים שלנו כתושבים ומקבלי שירות מהמועצה.</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>אז בוא נתחיל בחינוך.</b></span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">חינוך פורמלי ולא פורמלי יהיו במרכז - חזון חינוכי ותפיסה חינוכית - שנדע לאן הולכים ומהם היעדים שלנו. המועצה צריכה לקחת אחריות ואני מעוניין ליצור מערכת חינוך שיודעת להסתכל ולראות את המכלול, אבל גם יודעת לתת מענה לפרט, לשונה ולמיוחד. איחוד בתי ספר הוא מבורך, אבל לאיחוד צריכה להתלוות תפיסה חינוכית, התחשבות בצרכים של כל קהילה. לטווח הארוך האיחוד הוא הדבר הטוב ביותר שקורה, בטווח הקצר האיחוד מחייב אותנו לפתיחות, לשיח בתוך ובין הקהילות, הוא מעלה על השולחן פערים ופחדים שייפתרו רק עם נשב כולנו ביחד ובשיתוף, נשוחח ונגיע לפתרונות טובים".</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>יש גם בעיות סמים אלימות ואלכוהול</b> "אם לא נתעורר עכשיו, נמצא את עצמנו במקום לא טוב, ואני אומר את זה כמי שנמצא בסיירת הורים ורואה את מה שקורה. היום זה נופל על שלושה גופים: בית ספר, רווחה למי שכבר נפל והמשטרה - בסוחרים ובמי שיש לו תיק פלילי. אבל זו צריכה להיות תכנית מועצתית כוללת שמתחילה כבר כמה שלבים לפני ועוסקת בבסיסה באקלים החברתי הקיים. ככל שנקדים להיות נוכחים ומעורבים בחיי ילדנו, נוכל למנוע את התדרדרות הדברים".</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>הנושא השני שהזכרת הוא קהילה </b></span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"יש אצלנו 32 קהילות שונות, כל קהילה היא עולם ומלואו. אני מאמין בשמירת הצביון הייחודי של כל קהילה וקהילה, אבל עם זאת אני מאמין שתפקידה של המועצה גם לסייע ולחזק את הקהילות כפרט וגם את הממשקים שביניהן ככלל. קהילה חברתית וכלכלית איתנה היא היסוד להמשך קיומנו. </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"אני מתכוון לשבת עם כל קהילה, ללמוד ולהבין את צרכיה ויעדיה ולסייע באופן פרטני להשיג את היעדים אשר נציב ביחד לעצמנו.</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"מטבע הדברים ישנם אצלנו שלושה סוגי קהילות: במצב טוב, במצב רע והרוב - באמצע ומתקשות להרים את הראש מעל המים.</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"בלי תכנית וסיוע, הסיכוי לשקוע גדול יותר. אני חושב שזה אחד מתפקידיה המרכזיים של המועצה - לסייע בבניין הקהילה וחיזוקה. המועצה צריכה להוביל את הבניה הקהילתית מתוך השקפה שבניית קהילות חזקות היא אינטרס מועצתי ראשון במעלה. </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"אני רואה עצמי מוביל שיתופי פעולה חברתיים וכלכליים בין הקהילות במועצה". </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">והנושא השלישי – השירות </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"הגישה שלי היא שהתושב במרכז. צריך להתאים את מבנה וארגון המועצה לפי השירות ואיכות השירות שאותו מקבל התושב. המועצה בראשותי תפעל לגיבוש אמנת שירות לתושב שתקבע את נורמת השרות לתושב וליישובים. </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>החקלאות אצלנו היא נושא גדול</b>... "המועצה הזו היא חקלאית - 60% קשורים לחקלאות וזה לא עומד להשתנות. אני רוצה להיות הפה לכל אלה שעוסקים בחקלאות. אני רוצה לסייע לחקלאי אשכול מול גורמי השלטון והרשויות, לצד סיוע לחקלאים בבעיות השוטפות היום-יומיות. אני מתכוון לפתח באזור תעשיות חקלאות מתקדמת.</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"אחד מהנושאים המתפתחים בעולם הוא מיזמי חקלאות מתקדמת. החזון שלי שהאזור שלנו יהיה חוד החנית של הפיתוחים הנ"ל. אני מתכוון להפוך את האזור לחממה למיזמים וליזמים בתחום ובכך להביא גם תעסוקה וגם פיתוח וחיזוק אשכול". </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>מה אתה אומר על כביש 232 </b></span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"צריך להרחיב את כביש 232 לארבעה מסלולים. אני מבטיח שאעשה כל מאמץ ליישום הפרויקט וגיוס התקציבים הנדרשים ממשרדי הממשלה השונים ובהם משרד התחבורה והאוצר.</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"המענה של פיתוח הכביש הוא אחת מהמשימות החשובות שהמועצה צריכה להוביל בנחישות, מתוך הבנה ששדרוג התשתית של הכביש הוא צורך ואינטרס של המדינה בראש ובראשונה, הן בהיבט הבטיחותי והן בהיבט הביטחוני.</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"תבחנו אותי על פי המעשים, בלי הרבה דיבורים. אני מתכוון להוביל מאבק פוליטי מול הגורמים האחראים בממשלה כדי להביא לפתרון הרצוי". </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>מדברים הרבה על ביטול הסקטורים. זה נושא חשוב בעיניך? </b></span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"יש סקטורים. קיבוצים, מושבים, יישובים קהילתיים, והתפקיד שלי כראש מועצה הוא להסתכל על כל יישוב כמו שהוא, בלי לפגוע בצביון. השוני בין הקהילות קיים ועם זאת, יש הרבה יותר דברים מאחדים. אני מתכוון לחזק כל יישוב ולייצר שיתופי פעולה בין יישובים. בסוף אנחנו קהילה אחת שצריכה לחיות בשיתוף". </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>מה אתה מביא אתך בתחום הביטחון </b></span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"המצב הביטחוני באזורנו הוא נתון, אנחנו תוצאתיים לו. אנחנו צריכים להתכונן להסלמות ולכל אירוע שנתגלגל אליו. הרזומה שלי בנושא ביטחון והכנה לחירום ידוע, זה תחום ההתמחות שלי. תפקוד בחירום תלוי הרבה בחוזק הקהילות, בחוזק הרשות ובחוזק האנשים, ואני מתכוון שההכנה לחירום תמשיך להיות חלק משגרת חיינו - לחזק את המערכים הביטחוניים ביישובים, רבש"צים וצוותי צח"י, ואת מערכי המועצה, אגף ביטחון ומרכז חוסן. אני מכיר היטב את המערכות הביטחוניות שמתעסקות בחלוקת המשאבים במדינה ואני אדע גם לחזק וגם להביא תקציבים לנושא. </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"></span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">בהזדמנות זו אני רוצה לאחל לכולנו חג חירות שמח - שנתעצם, נתחזק, נוביל ונבנה ביחד את אשכול.</span><br />
<div>
<br /></div>
</div>
עיתון 232http://www.blogger.com/profile/11592887634873547901noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-6779461044146170737.post-77602653340062009552018-02-19T05:01:00.000-08:002018-02-19T05:01:10.261-08:00הורים מהשטח<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<h3 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">מסיבות הסילבסטר שנחגגו בסוף השנה הבהירו שוב עד כמה חיונית נוכחותה של סיירת "הורים ערים" בשטח. בכל אתר, שעה ומזג אויר (כן, אפילו בשלוש לפנות בוקר, בשתי מעלות, באמצע שומקום) הם משדרים לבני הנוער שיש על מי לסמוך • תם פרחי</span></h3>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span>
<br />
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjnzhVBxVO2oEz93piv8CjFCrCiVeNo8U9h0H6dg9nbf43aEttJbLvOYsl3XHRfH0QtUZTrwyYxa7WOUEf5e8sljaa7Rt9XvyN2sQJRFg6wdvmsUeG4LAyBzpaiU4TjgXX79UdblnaUsDA/s1600/71ba3676-6f4e-45c2-9668-ea620646ae15.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="768" data-original-width="1024" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjnzhVBxVO2oEz93piv8CjFCrCiVeNo8U9h0H6dg9nbf43aEttJbLvOYsl3XHRfH0QtUZTrwyYxa7WOUEf5e8sljaa7Rt9XvyN2sQJRFg6wdvmsUeG4LAyBzpaiU4TjgXX79UdblnaUsDA/s320/71ba3676-6f4e-45c2-9668-ea620646ae15.JPG" width="320" /></a><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">השיחה שלי עם רכזי הסיירת <b>ענת מורד</b> (שדה ניצן) ו<b>איתי מנור</b> (שדה אברהם) על חוויות הסילבסטר האחרון מתחילה בכלל במחמאות: "בסיורים שלנו אנחנו פוגשים את הנוער של אשכול ובאופן כללי גאים להגיד שיש לנו נוער מקסים, איכותי ומכבד. ברוב המקרים מדובר בבני נוער שאפשר לסמוך עליהם ושמתנהגים בצורה אחראית. בדרך כלל ליד כל נער ששתה נמצא מישהו שלא שתה, מלווה אותו ותומך בו במקרה הצורך. יחד עם זאת, הם עדיין נערים וצריכים אותנו שנהיה שם בשבילם". </span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">והם אכן שם בשבילם. כבר יותר משנתיים שבאשכול פועלת סיירת מסורה של "הורים ערים". 15 המתנדבים בסיירת מתגייסים שוב ושוב להפגין נוכחות של מבוגרים משמעותיים במקומות הבילוי של בני הנוער במועצה. בקיץ הם יוצאים לסיורים שוטפים בימי חמישי ושישי ולאורך כל השנה מגיעים למסיבות ולאירועים לפי הצורך. כך עשו גם בליל הסילבסטר האחרון. </span><br />
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">לא במקום הורים</span></h4>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">את הלילה שבין 2017 ל-2018 העבירו מתנדבי הסיירת בשתי מסיבות סילבסטר שונות. בשתיהן היו מספר אירועים חריגים שחייבו אותם להגיש עזרה ראשונה לנערים. מלבד המתנדבים בסיירת לא נכחו במסיבה מבוגרים, לא כל שכן מבוגרים אחראיים. על דבר המסיבה נודע למתנדבי הסיירת, בין השאר, דרך בני הנוער עצמם.</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>ענת: </b>"החשדנות שהייתה להם כלפינו בהתחלה התפוגגה לגמרי והיום הם מעריכים את הדאגה והאכפתיות שלנו. ברוב המקרים הם מאוד שמחים לגלות שיש בשטח מבוגר שיכול להגיש להם עזרה".</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span>
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjIPZQ1viluXq0s6feRqY10qCzjFOjRaZCeDynFwDpZuhuBMi1OUOF_jfgT8jrkz49HxqL7bN4HH4suMLc1LxTu-KdO8o74MwUTiVHbwpYGzM5QjPESbS-80eEhBv1Zd42GoLLcvih0OI0/s1600/96771aaa-6a68-4e01-ad2a-a6d0047343cc.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="768" data-original-width="1024" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjIPZQ1viluXq0s6feRqY10qCzjFOjRaZCeDynFwDpZuhuBMi1OUOF_jfgT8jrkz49HxqL7bN4HH4suMLc1LxTu-KdO8o74MwUTiVHbwpYGzM5QjPESbS-80eEhBv1Zd42GoLLcvih0OI0/s320/96771aaa-6a68-4e01-ad2a-a6d0047343cc.JPG" width="320" /></a><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>השאלה היא האם ההתגייסות שלכם לא פותרת את ההורים מהאחריות הטבעית שלהם? </b></span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>איתי: </b>"לי ברורה האחריות שלי כהורה בסיפור הזה ואני לא מתעניין במה שהורים אחרים חושבים. אנחנו לא שוטרים ולא מחנכים, אנחנו שם כדי שהילדים של כולנו יבלו וייהנו בסביבה בטוחה ויחזרו הביתה בשלום".</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>ענת: </b>"כבר קרה שהורים באו אלינו בטענות למה לא מנענו קטטות או הפרדנו בין נערים שהתקוטטו. אנחנו נגיש סיוע לבני הנוער ונתערב אם יהיה בכך צורך, אך רק בהתאם ליכולתנו ומבלי לסכן את עצמנו. לא נחסום קטטות בגופנו וגם לא נסיע הביתה נער שיכור שההורים שלו ישנים. הציפייה שלנו היא שלא נהיה המבוגר האחראי היחיד בשטח אלא שההורים שהילדים שלהם משתתפים במסיבה ייקחו על עצמם את האחריות, בתורניות שיעשו ביניהם או בכל דרך אחרת".</span><br />
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></h4>
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">מה שקורה בסיירת, נשאר בסיירת</span></h4>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">סיירות הורים המסתובבות בין מוקדי הבילוי של בני הנוער הן לא המצאה מקומית אבל אין ספק שבאשכול מדובר בסיפור הצלחה. בסיירת הצליחו לפצח את הגבול שבין מעורבות להתערבות ומקפידים שלא לחדור בהפגנתיות למרחבי הבילוי של הנערים ולהפריע להם.</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>איתי:</b> "מבחינתי סוד ההצלחה כפול: קודם כל הדיסקרטיות המלאה שאנחנו פועלים בה – מה שקורה בסיירת נשאר בסיירת, אין רכילות ואין הדלפות (למעט מקרים ספציפיים שמחייבים את הטיפול של הגורמים המוסמכים). הדבר השני הוא מידת ההתערבות הנמוכה שלנו בנעשה במסיבות. אנחנו נמצאים שם אבל בצד, בלי ביקורת או שיפוטיות".</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>ענת: </b>"מבחינתנו העובדה שבני הנוער פונים אלינו מיוזמתם ומבקשים שנהיה נוכחים במסיבות שלהם היא הסימן הכי ברור לאמון בינינו. בעצם הנוכחות שלנו אנחנו נותנים להם תחושת ביטחון והרגשה שדואגים להם ואוהבים אותם ללא תנאי. ובצד הליווי שלנו, אולי כדאי שבאשכול גם נתחיל להשקיע מחשבה במתן אלטרנטיבה לתרבות בילוי לילית שבה פעמים רבות האלכוהול נמצא במוקד".</span><br />
<div>
<br /></div>
</div>
עיתון 232http://www.blogger.com/profile/11592887634873547901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6779461044146170737.post-17676172921990348982018-02-13T01:50:00.002-08:002018-02-13T01:50:13.191-08:00כבוד הנשיא <div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<h2 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">ראובן ריבלין ביקר בחודש שעבר במועצה וזכה לקבלת פנים חמה ב'נופי הבשור'</span></h2>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">במסגרת ביקורו במועצה החודש הגיע נשיא המדינה <b>ראובן ריבלין </b>גם ל'נופי הבשור' ודיבר בפני התלמידים וצוותי ההוראה בחום ובידידותיות האופייניים לו – "אתם לא עוטף עזה, אתם עוטפים את המדינה. במבצע צוק איתן שאבנו כולנו כוחות מעמידתכם האיתנה". בדבריו התייחס הנשיא גם להדרת נשים בחברה הישראלית והצהיר שהוא גאה בנשים הלוחמות לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל: "גם אני לא יודע מה הייתי עושה בלי נחמה, אשתי", אמר הנשיא בגילוי לב. </span></div>
<div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">ראש המועצה <b>גדי ירקוני</b> נאם אף הוא בטקס ותיאר את 'נופי הבשור' כ"לב הפועם של המועצה". לנשיא אמר שהוא משמש לכולנו "מודל למצפון חברתי וידיד אמת של אשכול". <b>זמירה בן יוסף</b>, מנהלת בית הספר, הצטרפה לברכות ואמרה שזוהי זכות גדולה והתרגשות לארח בבית הספר אישיות בכירה כל כך. </span></div>
</div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div>
<h3 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">דברים שנשא אייל אוגד - נציג מועצת התלמידים לנשיא ראובן ריבלין:</span></h3>
<div>
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: right; margin-left: 1em; text-align: right;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjHmBDwdO7PBvVSHS-k7p69qy7PtFRv4-yxQFb53WF5s1yl1vLjOlSsw63BfNLXDj3V7e12oR1JqJlC8V41os1J7fyOnFrU8eFwsTiHjb8hZ9osqzYPC3eg4706QsRR6Uz_HvQJfFYI6Yc/s1600/%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%2595%25D7%2591%25D7%259F+%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2591%25D7%259C%25D7%2599%25D7%259F.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="960" data-original-width="860" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjHmBDwdO7PBvVSHS-k7p69qy7PtFRv4-yxQFb53WF5s1yl1vLjOlSsw63BfNLXDj3V7e12oR1JqJlC8V41os1J7fyOnFrU8eFwsTiHjb8hZ9osqzYPC3eg4706QsRR6Uz_HvQJfFYI6Yc/s320/%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%2595%25D7%2591%25D7%259F+%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%2591%25D7%259C%25D7%2599%25D7%259F.jpg" width="286" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">צילום: אבי בקשט</td></tr>
</tbody></table>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">כבוד הנשיא, אנו שמחים לארח אותך בבית ספרנו, 'נופי הבשור'.</span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">אני אייל אוגד, ממושב יבול, נציג מועצת התלמידים בנופי הבשור, ואני רוצה שתכיר אותנו. </span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">בית החינוך הוקם לפני תשע שנים כבית הספר הממוגן הראשון בארץ. השנה הבאה תהיה שנת העשור שלנו.</span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">רוב התלמידים והתלמידות היושבים באולם נולדו לתוך המציאות הביטחונית הקשה בעוטף עזה, אנחנו לא מכירים מציאות אחרת. נולדנו לתוך שגרת-חירום, שזה למעשה אוקסימורון, חשופים למנהרות, חיים עם נוכחות צבאית יומיומית, אבל החיים שלנו ביומיום הם באמת חיים נורמליים. רצינו לומר לך תודה שבחרת לבקר אותנו.</span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">לפני עשור המועצה האזורית אשכול חוותה תקופה לא פשוטה של ירי רקטות, וכתוצאה מכך התקבלה החלטה ממשלתית לבנות בית ספר ממוגן באשכול. בית ספר ממוגן משמעו שכל קיר וכל גג בבית ספר, בנוי כך שיגן עלינו. </span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">בבית הספר היסודי התאמנו לרוץ לממ"ד ולהספיק להגיע ולעבור, דרך דלת אחת, 30 ילדים ב-15 שניות. בבית הספר 'נופי הבשור', עד היום, חמש שנים לאחר שעברתי לכאן, זה מפחיד להישאר במקום כשיש "צבע אדום". זה מפחיד כי התאמנתי לברוח, אבל כולנו יודעים שהמשמעות כאן הפוכה. </span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">כבוד הנשיא, בדומה לארבעת השבטים של ארץ ישראל מהנאום החשוב שלך בכנס הרצליה, גם לנו היו כאן שני שבטים משלנו: מושבניקים וקיבוצניקים. כל השנים היה לכל שבט בית ספר משלו. בלי הגזמה! מחוויה אישית! אלה חשבו שלאלה יש קרניים, ואלה חשבו שלאלה יש זנב. כשהתבשרנו על בניית בית ספר ממוגן, נאמר לנו שייבנה בית ספר אחד. וראה זה פלא, האיחוד הצליח ותרם גם לאחדות במועצה. כשנחנך בית הספר בשנת תש"ע כיבד אותנו בנוכחותו נשיא המדינה הקודם, מר שמעון פרס זכרונו לברכה. בבית הספר 'נופי הבשור' אלף ומאה תלמידים מקיבוצים, ממושבים, מרמת נגב, ומפנימייה לאמנויות כלל ארצית 'ביכורים'. בית הספר שלנו חרט על דגלו לתת מענה מגוון לכלל ילדי הקהילה, וכל הזמן נפתחים שבילים חדשים במאמץ לתת מענה רגשי ולימודי לכל אחד ואחת, לצרכים וליכולות שלהם.</span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">אני אייל אוגד, ממושב יבול, נציג מועצת התלמידים, יש לי חברים מהמושבים, מהקיבוצים, מרמת נגב ומהפנימייה שמביאה אלינו חברים מרחוק יותר, ולכבוד הוא לי לספר לך על בית הספר שלי. <br /><b>אני מודה לך בשמי ובשם תלמידי בית</b></span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>החינוך על ביקורך.</b></span></div>
</div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEit2w7fuGLd5n6tImrLP6gIqqdx0WjNRgMI8INjrjJrZ5ZLThlKnHpJAF5ACi56M8H1Uo0MFJhgma4cqyoBNfGM7Zc_unwLCL4_xOgxgwXn5SJOV5HAGfbe3jPQzsgsI-K4kZ98TE7e4L0/s1600/7.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="1063" data-original-width="1600" height="132" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEit2w7fuGLd5n6tImrLP6gIqqdx0WjNRgMI8INjrjJrZ5ZLThlKnHpJAF5ACi56M8H1Uo0MFJhgma4cqyoBNfGM7Zc_unwLCL4_xOgxgwXn5SJOV5HAGfbe3jPQzsgsI-K4kZ98TE7e4L0/s200/7.jpg" width="200" /></a><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEid_8eG1z9YzkIMjZIp_Ib9YVv8vKif3qjmozT-o01wyaKOyLUF2wtr-Q8BKr2Yf_MOhs5kbuuC4iam257yR75e5gd3gC2PoCGU-EzSZPAR4fMGqSG6rT08huOXIVLbJBnSJY1z-OgR5UE/s1600/8.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="1067" data-original-width="1600" height="133" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEid_8eG1z9YzkIMjZIp_Ib9YVv8vKif3qjmozT-o01wyaKOyLUF2wtr-Q8BKr2Yf_MOhs5kbuuC4iam257yR75e5gd3gC2PoCGU-EzSZPAR4fMGqSG6rT08huOXIVLbJBnSJY1z-OgR5UE/s200/8.jpg" width="200" /></a><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjsnzWX7JSMaYTfT49ppLXw6lhjDmvFU_sS3m14BHqOC7o_QUoVroeIzHPUQcqpCKkacv4wHdEwU_nU6-jGLymSu7sTHjkwMr-1R1hrHeBRrG0YdcXWA4xw3GjKDgRehsC4VzSGPsFyYmw/s1600/2.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1067" data-original-width="1600" height="133" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjsnzWX7JSMaYTfT49ppLXw6lhjDmvFU_sS3m14BHqOC7o_QUoVroeIzHPUQcqpCKkacv4wHdEwU_nU6-jGLymSu7sTHjkwMr-1R1hrHeBRrG0YdcXWA4xw3GjKDgRehsC4VzSGPsFyYmw/s200/2.jpg" width="200" /></a><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhNmyUokC4tBcwDxTyKt3h9aGMJAfFNVtWBqDnwxA4b2ZsTHw9Kw-jRqFoghfxBC7gAAMFvsQk99P8WuZ1LM28YzzGA6xZpRRxvmkqQ4vP5FY3f92UAQCUiYj8YQUhoICIa9iIOAbttmc0/s1600/6.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1024" data-original-width="1600" height="127" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhNmyUokC4tBcwDxTyKt3h9aGMJAfFNVtWBqDnwxA4b2ZsTHw9Kw-jRqFoghfxBC7gAAMFvsQk99P8WuZ1LM28YzzGA6xZpRRxvmkqQ4vP5FY3f92UAQCUiYj8YQUhoICIa9iIOAbttmc0/s200/6.jpg" width="200" /></a></div>
<br />
<br />
<br />
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b><br /></b></span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div>
</div>
עיתון 232http://www.blogger.com/profile/11592887634873547901noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-6779461044146170737.post-46219225419626233112018-01-10T03:23:00.000-08:002018-01-10T03:25:29.577-08:00הקט-סל של אשכול - נצחונות בלבד<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjdqeU1c_0rFIDw6P_2LVH0wM8M8hVOoqF0Mrzw4oMZ8kdJsvxmu5N2jz3tbsPhiFC3mSeVobE8uMCPpsjLn-mMaPVFGzK9ueiYL9Al_w-5vdgo7ZJzh8b0FeeJWP2zyyVt5COGe9IujVw/s1600/%25D7%25AA%25D7%259E%25D7%2595%25D7%25A0%25D7%2594+%25D7%25A7%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25A6%25D7%25AA+%25D7%2594%25D7%25A7%25D7%2598+%25D7%25A1%25D7%259C.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="1200" data-original-width="1600" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjdqeU1c_0rFIDw6P_2LVH0wM8M8hVOoqF0Mrzw4oMZ8kdJsvxmu5N2jz3tbsPhiFC3mSeVobE8uMCPpsjLn-mMaPVFGzK9ueiYL9Al_w-5vdgo7ZJzh8b0FeeJWP2zyyVt5COGe9IujVw/s320/%25D7%25AA%25D7%259E%25D7%2595%25D7%25A0%25D7%2594+%25D7%25A7%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25A6%25D7%25AA+%25D7%2594%25D7%25A7%25D7%2598+%25D7%25A1%25D7%259C.JPG" width="320" /></a></div>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">קבוצת הקט-סל של מועדון הכדורסל הפועל אשכול (כיתות ד'-ו') המשיכה את פתיחת העונה המצוינת שלה וסיימה את הסיבוב הראשון של הליגה ללא הפסד. הקבוצה הוכיחה אופי מיוחד, קבוצתיות וכוח רצון כאשר ניצחה במהלך הסיבוב בשלושת מגרשי החוץ הקשים בליגה – אופקים, להבים וקריית גת. ילדי הקט-סל, ניצחו בטורניר שנערך במועצה האזורית אשכול במהלך חופשת החנוכה. לטורניר הכדורסל הגיעו נציגי איגוד הכדורסל, <b>שמעון אמסלם</b> (שחקן נבחרת ישראל וקפטן הפועל תל אביב לשעבר) ו<b>משה ויינקרנץ</b> (מבכירי המאמנים בישראל). אמסלם וויינקרנץ העניקו את הגביע לקבוצה המנצחת מאשכול ואת פרס הקלעי המצטיין ל<b>גלעד פרנק</b> ממושב שדה ניצן. </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>עומר סגל</b>, מאמן הקבוצה, פירט מהן הסיבות שהובילו להצלחת הקבוצה: "מדובר על קבוצה של ילדים נהדרים ששמים את ערך החברות והקבוצתיות מעל הכול. הם אף פעם לא מוותרים ומראים אופי בלתי שביר שמרשים אותי בכל פעם מחדש". סגל מציין שהדבר שמייחד את הקבוצה הוא רוח לחימה וכישרון. סגל הוסיף כי המעטפת שמספק מועדון הכדורסל הפועל אשכול, הכוללת משחקי אימון, מחנות אימון מיוחדים וימי גיבוש קבוצתיים, יוצרת את ההבדל - הן ביכולת והן במוטיבציה - בין שחקני הקבוצה לבין שחקני הקבוצות היריבות. דוגמה לכך ניתנה במהלך חג החנוכה במחנה אימון שנערך באולם כלנית. מעל לשלושים ילדים מרחבי המועצה השתתפו במחנה שהובילו מנהל מחלקת הספורט והחוגים <b>אשחר רינות</b> והמאמנים <b>ליאור קוגן וסגל</b>. הילדים עבדו על טכניקה, קליעה וכושר גופני. מועדון הכדורסל הפועל אשכול ממשיך בתנופה במטרה לשלב בין ספורט, הנאה, חינוך וערכים. ילדים ונערים המעוניינים בכך מוזמנים להירשם לחוג הכדורסל ולהצטרף להצלחה.</span></div>
עיתון 232http://www.blogger.com/profile/11592887634873547901noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-6779461044146170737.post-23248258972397098012017-12-27T03:53:00.002-08:002017-12-27T03:53:48.501-08:00כמו עוף החול(ית) <div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<h3 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">שלוחה של מכינת הנגב הוותיקה נפתחה השנה בקיבוץ חולית. 21 הצעירים והצעירות, אידיאליסטים חסרי תקנה, הפכו מיד לחלק בלתי נפרד מהקהילה ומתהליכי ההתחדשות והצמיחה שעובר הקיבוץ בשנים האחרונות. שעתו היפה של קיבוץ חולית • תם פרחי</span></h3>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
</div>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
</div>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
</div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgvYiR9ZS3eetFCd9j2gELodrpaF0P7zkZm71x3GhRiSG-nwwrGIB3VQ_2h_cKZVNoJhJNAxG1G-9wwzHXACYQRB_dBO6wOMwheaFxw8Zn1Ru9opS1J62jRe9RAj7jJFVHs6DHOWnbEQWc/s1600/%25D7%2597%25D7%2595%25D7%259C%25D7%2599%25D7%25AA.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="1067" data-original-width="1600" height="133" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgvYiR9ZS3eetFCd9j2gELodrpaF0P7zkZm71x3GhRiSG-nwwrGIB3VQ_2h_cKZVNoJhJNAxG1G-9wwzHXACYQRB_dBO6wOMwheaFxw8Zn1Ru9opS1J62jRe9RAj7jJFVHs6DHOWnbEQWc/s200/%25D7%2597%25D7%2595%25D7%259C%25D7%2599%25D7%25AA.jpg" width="200" /></a></div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">בספטמבר האחרון נפתחה בקיבוץ חולית שלוחה של </span><b style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">מכינת הנגב</b><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"> מבית היוצר של המדרשה בשדה בוקר ובה 21 חניכים מכל רחבי הארץ. הנערים והנערות, חדורי אמונה, התלהבות ומוטיבציה, מתגוררים במגורי הצעירים ומקיימים את הפעילות שלהם בבית ילדים ישן ששיפצו והשמישו יחד עם חברים מהקיבוץ. "את מה שקורה פה ואת האידיליה הזאת בין הקיבוצניקים למכיניסטים", הבטיח לי <b>בועז שחר</b>, מנהל השלוחה בחולית, "חייבים לראות כדי להאמין". אז באתי לראות, כדי להאמין. וכמו שקורה לא פעם, יצאתי לחפש אתונות ומצאתי מלוכה. ברוכים הבאים לממלכת חולית.</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">משהו טוב קורה בחולית. הקיבוץ שקם בפאתי סיני והועתק למועצה אזורית אשכול לאחר הסכם השלום עם מצרים, ידע מאז עלייתו לקרקע ימים יפים אך גם תקופות קשות מנשוא. גלי עזיבה, קשיים כלכליים ומצב בטחוני מעורער איימו על המשך קיומו של הקיבוץ הקטן, ורק עם בוא השינוי באורחות החיים נבלמה ההתדרדרות הבלתי נמנעת. השנים האחרונות הביאו אתן רוחות של התחדשות וצמיחה ולחברי הקיבוץ חזר הצבע ללחיים. </span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">לדברי <b>אלכס ויינטרוב</b>, יועץ ארגוני וחבר הנהלת הקיבוץ, הנתונים הם לא פחות ממדהימים: "בתוך פחות מ-4 שנים הקהילה בחולית הכפילה את עצמה פי 4. מערכת החינוך שלנו, שנסגרה לפני כמה שנים בגלל מיעוט ילדים, חזרה לפעול בשיתוף עם סופה וכרם שלום. בחולית לבדה יש היום יותר מ-55 ילדים. בנוסף הגיעו לקיבוץ משפחות צעירות מכל רחבי הארץ ועוד משפחות חדשות ממשיכות להיקלט. חלק מהנקלטים השתלבו בעבודה במשק ואחרים עובדים בחוץ, ולכולם – ותיקים וחדשים – משותפת תחושת עשייה ושייכות. כל אחד יכול לקחת יוזמה ולהוביל. בדיוק כמו היוזמה להביא אלינו את מכינת הנגב".</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span>
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">מה עמד מאחורי הרעיון להקים מכינה בלב הקיבוץ?</span></h4>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">"יחד עם <b>מאור מינץ </b>ו<b>אביעד בשרי</b> – חברי קיבוץ ופעילים חברתיים – הגינו את הרעיון לפני שנה וחצי בערך. החלטנו שהגיע הזמן לעבור מעמדה של הישרדות ועשייה לביתנו לעמדה של צמיחה ותרומה לחברה הישראלית. בחנו הרבה אופציות עד שהגענו לראש המכינה והבנו שיכולה להירקם כאן זוגיות מופלאה בינינו לבינם. החברים אישרו את ההחלטה פה אחד ובתוך חצי שנה הפרויקט הזה קם מאפס, בשיתוף מלא עם הנהלת הקיבוץ ובעזרת רוח גבית שקיבלנו מהמועצה".</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>ומהקילומטרז' הקצר שעברתם יחד עד כה, זאת נראית החלטה טובה?</b></span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">"מצוינת. המכינה הכניסה לקיבוץ אנרגיות שאין לתאר. לראות את החבר'ה הצעירים האלה מסתובבים כאן במשך היום ובאים אלינו לבתים בשעות הערב, זו תחושה חזקה של גאווה. אנחנו רואים בזה שליחות ומקווים שמכאן והלאה המכינה רק תלך ותגדל". </span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span>
<h2 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">המשימה הלאומית: להתיישב בחולית</span></h2>
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjS9wZRzieCE4v-YKR_IAwBf79nqnHRXsmDRitUSXEfGukGo0qLrMx5_nJmx7HMkeKSpDWskE_X0D9jE65F0PRM4bVZCSghTQv8edqTy-MXawODx9wMdgN5zvUh1sNjib165gWtD62e-XI/s1600/%25D7%2597%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%259B%25D7%2599+%25D7%2594%25D7%259E%25D7%259B%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%2594.jpeg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="1032" data-original-width="1450" height="227" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjS9wZRzieCE4v-YKR_IAwBf79nqnHRXsmDRitUSXEfGukGo0qLrMx5_nJmx7HMkeKSpDWskE_X0D9jE65F0PRM4bVZCSghTQv8edqTy-MXawODx9wMdgN5zvUh1sNjib165gWtD62e-XI/s320/%25D7%2597%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%259B%25D7%2599+%25D7%2594%25D7%259E%25D7%259B%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%2594.jpeg" width="320" /></a><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">בועז ומשפחתו הם בכלל קיבוצניקים מיגור שהגיעו למכינה בחולית לגמרי במקרה: "אני עצמי הייתי במכינה ותמיד נשארתי בקשר עם העולם הזה, אבל הכוונה שלי הייתה להיות מורה לאזרחות. כשסיימתי את הלימודים גיליתי שיש אינפלציה במורים לאזרחות וחיפשתי את דרכי. יום אחד אשתי שולפת פלייר שכתוב בו שמחפשים מנהל לשלוחה של מכינת הנגב. מיד אחרי שווידאתי טוב-טוב שהיא מבינה לאיזה מקום בדיוק אנחנו הולכים, על כל המשתמע מכך, הגענו לחולית". </span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">מכינת הנגב היא מכינה קדם-צבאית, ציונית וחילונית שהוקמה ב-2002 במדרשת שדה בוקר. כבר כמה שנים שמנהלי המכינה במדרשה מנסים לייסד שלוחה נוספת שלה, בעיקר בעקבות הביקוש העצום שהם מתקשים לעמוד בו. לדברי בועז, "בשנה שעברה התמודדו 1,000 שמיניסטים על 67 מקומות שיש לנו בשתי המכינות. הגיוסים לשנה הבאה רק התחילו וכבר יש לנו 900 פונים. אני יכול לומר בגאווה שהמכינות היום נהנות מפופולריות אדירה, בעיקר בקרב האוכלוסייה הלא-קיבוצית. יש אמנם הרבה מאוד פונים מהמרחב הכפרי, אבל הרבה יותר עירונים ומושבניקים מאשר קיבוצניקים. המכינות הן כבשה שחורה בתנועה הקיבוצית שרואה בזה שנת שירות עצמית ולא חברתית".</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>ולמרות זאת התמקמתם בקיבוץ. איך נוצר הקשר עם חולית?</b></span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">"הקשר נוצר דרך אלכס <b>ועידו עמר</b>, ראש מכינת הנגב. בקיבוץ חיפשו מכיניסטים שירצו להתיישב אצלם ובמכינה חיפשו מקום בנגב להקים בו שלוחה, כלומר הצורך והרצון היו הדדיים. כשהחיבור הזה נעשה כבר היה אמצע השנה והיינו צריכים לפעול בטורבו מטורף כדי להדביק את הפער. חלק מהאתגר גם היה לספר למכיניסטים שהתקבלו לשדה בוקר שהמשימה הלאומית שלהם היא להתיישב עכשיו בחולית שבעוטף עזה. אצל חלק מהנערים התעורר יצר של חלוציות והרפתקנות אבל היו גם לא מעט חששות, בעיקר מצד ההורים".</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>איך קיבלו אתכם כאן?</b></span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">"מההתחלה החיבור עם הקיבוץ היה מדהים. לכל אחד מהחניכים יש גם משפחה מאמצת בקיבוץ שמארחת אותו במהלך השבוע וגם בשבתות שאנחנו כאן. חלק מהחבר'ה אפילו קוראים להם 'אבא' ו'אימא'. אנחנו מרגישים מחוברים מאוד לקיבוץ, גם בגלל שחלק מהחניכים מתנדבים בענפי הקיבוץ כמו הרפת, המטע וכו'. החניכים האחרים מתנדבים במקומות שונים במועצה כמו נווה אשכול ו'יובלי הבשור' וגם שם החיבור היה מידי".</span><br />
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhr7mzMyjgsMmZo2L5G1KGH3xY7eEPL9pl6QZ9zB0pXo1eek6HJY7Q7Nwf-pUXMoTnzAVEmQgfzdXUkXL_Ed9U2dT13tfB-cQa3WclHIXzRM5m4L5n6C53nb-RR_d25tK8Gi3moPhutZqM/s1600/%25D7%2597%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%259B%25D7%2599%25D7%259D+2.jpeg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="1203" data-original-width="1600" height="150" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhr7mzMyjgsMmZo2L5G1KGH3xY7eEPL9pl6QZ9zB0pXo1eek6HJY7Q7Nwf-pUXMoTnzAVEmQgfzdXUkXL_Ed9U2dT13tfB-cQa3WclHIXzRM5m4L5n6C53nb-RR_d25tK8Gi3moPhutZqM/s200/%25D7%2597%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%259B%25D7%2599%25D7%259D+2.jpeg" width="200" /></a><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>אז אתם כאן כדי להישאר?</b></span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">"ברור! מבחינתנו יש ערך מוסף עצום לישיבה שלנו כאן ולכך שהחניכים נחשפים לצורת ההתיישבות הזאת, לערבות ההדדית שיש כאן, לשותפות. חשוב לנו שידעו שבישראל יש גם לואו-טק, שיתחברו לאדמה ושיראו בעבודת הכפיים שהם עושים כאן – ושכנראה כבר לא יזדמן להם לעשות בשום מקום אחר – הרבה יותר מסתם מקום עבודה אלא ערך בפני עצמו".</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">את אותה התחושה בדיוק מתארים גם <b>ערן היימן</b> (מוצא עלית) ו<b>ניר שני</b> (כפר סבא) שלומדים במכינה. לדברי ערן, "קיבלו אותנו בזרועות פתוחות והמקום הזה הוא כמו בית שני בשבילנו. הוותיקים כאן מעבירים לנו שיעורים על ההיסטוריה של המקום וזה גורם לך להעריך עוד יותר את האנשים שחיים כאן". ניר מספר שכשהתקבל למכינה בשדה בוקר ושמע על האופציה להקים שלוחה של המכינה בחולית, הוא קפץ מיד על המציאה: "חשבתי לעצמי שבדיוק בשביל זה באתי הנה. לבוא ולהתיישב בקיבוץ שנמצא ממש על הגבול, לחיות איתם, לעבוד איתם, מבחינתי אלה ציונות וחלוציות. אני לגמרי יכול לראות את עצמי בא לגור כאן עם המשפחה שלי בעוד 10 שנים". </span><br />
<div>
<br /></div>
</div>
עיתון 232http://www.blogger.com/profile/11592887634873547901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6779461044146170737.post-21619449535167238942017-12-25T05:11:00.002-08:002017-12-25T05:11:46.055-08:00תוצרת זית<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<h3 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">עונת המסיק הנמצאת בעיצומה בימים אלה היא סיבה מצוינת לצאת למסע בעקבות מגדלי זיתים במועצה. כל אחד מהם מגדל, מוסק, כובש ומשווק בדרכו אך כולם מסכימים שמדובר ב"עץ הכי ישראלי שיש" • תם פרחי פגשה ארבעה מהם </span></h3>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">מדי שנה בסתיו, עם רדת הגשמים הראשונים, מתחילה עונת מסיק הזיתים ובשולי הדרכים אפשר להבחין בפועלים החובטים מעל ותחת כל עץ זית רענן. אם חשבתם שמסיק זיתים הוא עניין של מה בכך, טעיתם טעות מרה. בעיני מגדלי הזיתים מדובר בתורה שלמה או בדיסציפלינה מדעית, תלוי בתפיסת עולמו של המגדל. אחד הוויכוחים המרים הניטשים בין מגדלי הזיתים הוא על מועד המסיק. מועד המסיק ומשטר ההשקיה בתקופה שלפני המסיק משפיעים על כמות היבול ועל אחוז השמן בפרי. ההחלטה מתי למסוק יכולה להשפיע על כמות הזיתים ואיכותם, על צבע השמן וחיי המדף שלו. בשלות הפרי תלויה בין היתר בזן הזית, בהשקיה ובאקלים – סתיו חם מדי עלול לגרום לנשירה ואילו סתיו קר מדי עלול לגרום לזיתים להישאר ירוקים מדי והם לא יהיו מוכנים בזמן למסיק בתחילת החורף. ידוע שככל שהמסיק מאוחר יותר, אחוז השמן בפרי ומשקל היבול הכולל עולים. עם זאת, מסיק מאוחר כרוך גם בכמות גבוהה יותר של פרי שנשר. משטר השקיה נדיב בשבועות שלפני המסיק מעלה את משקל היבול הכולל, ויכול להעלות את כמות השמן המופק, אבל מוריד את אחוז השמן שבפרי (בשל עליית אחוז המים בזיתים). תורה שלמה כבר אמרנו??</span><br />
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">שם טוב, שמן טוב</span></h4>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">בישראל מגדלים כ-9,000 טון זיתים למאכל ומייצרים כ-7,500 טון שמן זית. ומה אצלנו? מתברר שגם אשכול נתברכה באי אילו משוגעים לדבר שהשמן זורם בעורקיהם. וכך, בין גרגור לניעור ובין כתישה לכבישה, ניצלתי את ההזדמנות להכיר מקרוב את העוסקים במלאכה העושים לנו שמן מתוצרת זית:</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span>
<b style="background-color: #d9ead3; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">שמן הבשור</b><br />
<br />
<div>
<div>
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhtC9rUnLg2TZF3VBBiAh3RWvKrFbbI3PPV48DP0Z5OI97s3JaMr3D4zIJILDkFWxwfdMYltL6skmGN4sR0N6eiydzXHJMdrQf40cq-VNB4aswRmZB46b8tUwGiSAilAr5IevmzuUcPSAA/s1600/%25D7%2597%25D7%2595%25D7%2591%25D7%2591.+%25D7%25A6%25D7%2599%25D7%259C%25D7%2595%25D7%259D+-+%25D7%2599%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%259D+%25D7%2590%25D7%25A9%25D7%2594%25D7%2599%25D7%2599%25D7%259D.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="1200" data-original-width="1600" height="150" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhtC9rUnLg2TZF3VBBiAh3RWvKrFbbI3PPV48DP0Z5OI97s3JaMr3D4zIJILDkFWxwfdMYltL6skmGN4sR0N6eiydzXHJMdrQf40cq-VNB4aswRmZB46b8tUwGiSAilAr5IevmzuUcPSAA/s200/%25D7%2597%25D7%2595%25D7%2591%25D7%2591.+%25D7%25A6%25D7%2599%25D7%259C%25D7%2595%25D7%259D+-+%25D7%2599%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%259D+%25D7%2590%25D7%25A9%25D7%2594%25D7%2599%25D7%2599%25D7%259D.jpg" width="200" /></a></div>
<div>
<b style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">מי?</b><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"> <span style="background-color: #d9ead3;">אורנה וחובב עפר</span></span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>איפה? </b>משק 18, שדה ניצן</span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>כמה? </b>התחיל ב-20 דונם והיום מגדל זיתים על כ-80 דונם, אם כי לא הכול מניב עדיין.</span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>מה? </b>כיום מגדל ארבעה זנים של זיתים: ברנע (זן ישראלי מכרמי זית בקדש ברנע. ארומה עדינה), פיקואל (זן ספרדי, מרירות בינונית), פישולן (זן צרפתי, מרירות וחריפות בינוניות עד גבוהות), קורטינה (זן איטלקי, ארומה דומיננטית, מרירות וחריפות גבוהות) ומוריסקה (זן ספרדי-פורטוגלי).</span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>ממתי? </b>משנת 2006 ועד עצם היום הזה.</span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>איך? </b>מסיק מכני באמצעות מנערת.</span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>למי? </b>שיווק ישיר ללקוחות בכל רחבי הארץ, מהחקלאי לצרכן.</span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>למה? </b>"תמיד היה לי חלום שנבט אצלי במשך שנים – לגדל זיתים ולהכין שמן זית, כך שמבחינתי מדובר בחלום שהתגשם. יש משהו בעץ הזה שנותן לי נחת ורוגע. אני לא יודע להסביר את המיסטיות שסביב הגידול הזה וכל מה שכרוך בו, אבל העצים האלה בשבילי הם יותר מבני אדם".</span></div>
</div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div>
<div>
<b style="background-color: #d9ead3; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">שמן נטע</b></div>
<div>
<b style="background-color: #d9ead3; font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></b></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><div>
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgmEjr6KYrcl7SzH03Suo1i5PTi6rjNYm1Z3tKgxt5tFHA-ZMLpaRvZMi5yEaq3UH0iaZpVFe6v1OVsveKnuSInnxmgC071b0gAbNrcwwzMAPplspRXtRSlleHtJbbXbfFNjjOE_kC3Bvo/s1600/%25D7%2591%25D7%25A0%25D7%2599+%25D7%25A0%25D7%25A6%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%259D.jpeg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="900" height="200" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgmEjr6KYrcl7SzH03Suo1i5PTi6rjNYm1Z3tKgxt5tFHA-ZMLpaRvZMi5yEaq3UH0iaZpVFe6v1OVsveKnuSInnxmgC071b0gAbNrcwwzMAPplspRXtRSlleHtJbbXbfFNjjOE_kC3Bvo/s200/%25D7%2591%25D7%25A0%25D7%2599+%25D7%25A0%25D7%25A6%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%259D.jpeg" width="112" /></a><b>מי? </b><span style="background-color: #d9ead3;">הדס ושרון כהן (ושמונת ילדיהם)</span></div>
<div>
<b>איפה? </b>בני נצרים</div>
<div>
<b>כמה? </b>התחיל ב-35 דונם כשסביב לכרם הכול היה "רק חול וחול". לפני שנתיים חכר עוד שטחים נטועים ממשפחה שעזבה את היישוב וכיום מגדל זיתים על 65 דונם (ועוד 5 דונם לולבים).</div>
<div>
<b>מה? </b>שני זנים: ברנע וסורי (זן לבנוני, רמת חריפות ומרירות גבוהה יחסית).</div>
<div>
<b>ממתי? </b>מ-2007. אחרי ההתנתקות התלבט אם לבחור באורח חיים עירוני או כפרי ולבסוף החליט שמקומו כאן, קרוב לאדמה. ואם כבר אדמה, אז הכי שורשי שיש – כרם זיתים.</div>
<div>
<b>איך? </b>מסיק ידני בעזרתם של החברים מישיבת רגבים בבני נצרים – ישיבה תורנית חקלאית המשלבת בין קודש לחול – חול הנגב כמובן.</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>למי? </b>מחצית מהכמות נשלחת לגופים שמשווקים את השמן והמחצית השנייה משווקת ישירות ללקוחות פרטיים שהולכים ומתרבים מדי שנה.</div>
<div>
<b>למה? </b>בהכשרתו שרון הוא בכלל מורה, מוהל וסופר סת"ם, אבל כשהגיע לאזור מגוש קטיף חיפש מה הדבר שיוכל להועיל יותר מכל לבניין היישוב החדש: "הרא"ש (רבי אשר בן יחיאל) כותב שבעת הקמת יישוב חדש צריך לקיים שלוש פעולות, בסדר הזה: לטעת עצים, לבנות בתים, לזרוע זרעים. אז כשהגעתי לכאן קודם כל נטעתי את הלולבים ואת הכרם ורק אחר כך בניתי את הבית. עבודת האדמה שווה בעיני להנחת תפילין".</div>
<div>
<br /></div>
</span><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><div>
<b style="background-color: #d9ead3;">שמן הללויה</b></div>
<div>
<div>
</div>
<div>
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhqUAEkw9KPu5Ph4DqNNUxSImp-wBEUT9fkjuAHY5zi_7j-RALNe07McLwSQLmX_AGbT0TTeQM3hgTkfB5ZXoYwFZCl8dkdwW4_kOzL5NyRuI9oUwHieLDOYbOGXJM4eCcNswJ4FboC9Og/s1600/%25D7%25A9%25D7%259C%25D7%2595%25D7%259E%25D7%2599+%25D7%2590%25D7%2595%25D7%2596%25D7%259F+%25D7%2595%25D7%2594%25D7%2599%25D7%259C%25D7%2593%25D7%2599%25D7%259D.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="1200" data-original-width="1600" height="150" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhqUAEkw9KPu5Ph4DqNNUxSImp-wBEUT9fkjuAHY5zi_7j-RALNe07McLwSQLmX_AGbT0TTeQM3hgTkfB5ZXoYwFZCl8dkdwW4_kOzL5NyRuI9oUwHieLDOYbOGXJM4eCcNswJ4FboC9Og/s200/%25D7%25A9%25D7%259C%25D7%2595%25D7%259E%25D7%2599+%25D7%2590%25D7%2595%25D7%2596%25D7%259F+%25D7%2595%25D7%2594%25D7%2599%25D7%259C%25D7%2593%25D7%2599%25D7%259D.jpg" width="200" /></a><b>מי? </b><span style="background-color: #d9ead3;">שלומי אוזן</span></div>
<div>
<b>איפה? </b>משק 280, עין הבשור </div>
<div>
<b>כמה? </b>נכון להיום 20 דונם, אבל מקווה מאוד לגדול בשנים הקרובות.</div>
<div>
<b>מה? </b>ברנע ופישולן</div>
<div>
<b>ממתי? </b>מגדל זיתים כבר חמש שנים: "במקצועי אני שיפוצניק והזיתים הם בעצם עסק משני שאני מקווה שיצדיק את עצמו ויהפוך לעסק מרכזי יותר". </div>
<div>
<b>איך? </b>מסיק מכני-ידני באמצעות מכשירים ידניים ממונעים שבקצה של כל אחד יש מנערת קטנה.</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b>למי?</b> שיווק ישיר מפה לאוזן, כרגע בעיקר דרך מכרים. מהמסיק הנוכחי התקבלו 3,500 ליטר שמן, כמעט פי שלושה מהמסיק הקודם ועוד היד נטויה...</div>
<div>
<b>למה? </b>לגמרי במקרה! – "הגעתי לעבודת שיפוצים אצל מגדל זיתים שגם הכין מהם שמן והוא סיפר לי על העבודה שלו והזמין אותי לראות את המטעים. עשיתי סיבוב ומיד נדלקתי על העניין. אמנם בתקופת המסיק זאת עבודה מאוד אינטנסיבית, אבל ביתר השנה זה מאפשר לי להמשיך כרגיל בעבודה שלי ולהוסיף עוד הכנסה צדדית. מבחינתי היום השיפוצים הם לפרנסה והזיתים – לנשמה".</div>
</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<b style="background-color: #d9ead3;">שמן ניסקה</b></div>
<div>
<br /></div>
<div>
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEidKw5QvoDo2pIUoiPN_2e4CLdPMcH6MBqjDqG4ymBU0qRlqpW4_1Nd8otN9sYwSWXtrS-RVAbDmnFEXcjzueW02UcLsmisKDJBdFVNpExWTONk8_JfCQ3IqmQtoJaX5oaZqtQzhMHAkaA/s1600/23434874_10212606008518372_1176812168884570235_n.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="960" data-original-width="720" height="200" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEidKw5QvoDo2pIUoiPN_2e4CLdPMcH6MBqjDqG4ymBU0qRlqpW4_1Nd8otN9sYwSWXtrS-RVAbDmnFEXcjzueW02UcLsmisKDJBdFVNpExWTONk8_JfCQ3IqmQtoJaX5oaZqtQzhMHAkaA/s200/23434874_10212606008518372_1176812168884570235_n.jpg" width="150" /></a></div>
<div>
<span style="background-color: white;"><b>מי? </b>משפחת ניסקה </span></div>
<div>
<div>
<span style="background-color: white;"><b>איפה? </b>משק 4, שדה ניצן </span></div>
<div>
<span style="background-color: white;"><b>כמה? </b>שמונה דונם</span></div>
<div>
<span style="background-color: white;"><b>מה? </b>ברנע ופישולן</span></div>
<div>
<span style="background-color: white;"><b>מתי? </b>קרוב לתשע שנים</span></div>
<div>
<span style="background-color: white;"><b>איך? </b>פרופ' ניסקה הוא מגדל זיתים ידוע ובזמן הפנוי שנשאר לו הוא מנהל את המחלקה האורתופדית בבית החולים מאיר בכפר סבא. את מסיק הזיתים הוא מוציא לפועל בעזרתם האדיבה של הרופאים במחלקה: "זו כבר מסורת אצלנו שכל שנה בסתיו הרופאים מגיעים לשדה ניצן, מפשילים שרוולים ויחד עם התאילנדים קוטפים את הזיתים. מתברר שחלק גדול מהאורתופדים מוכשרים למשימה...". </span></div>
<div>
<span style="background-color: white;"><b>למי? </b>שיווק מפה לאוזן ומפה לשם: "אנחנו כבר הבנו שכלכלי זה לא יהיה, אבל הסכמנו בינינו שהעסק הזה יישאר בחזקת הובי וכך קורה".</span></div>
<div>
<span style="background-color: white;"><b>למה? </b>"אצלנו בבית הכול על טהרת השמן. חוץ מזה שיש לו סגולות ריפוי בלתי רגילות, הוא גם השמן הכי בריא שיש. האהבה שלי לזיתים התחילה כשהגענו למושב. חבר טוב ניסה ללמד אותי איך מכינים זיתים – עבדתי בדיוק לפי ההוראות וזה אף פעם לא יצא לי טעים כמו שלו... היום, כשאני מגדל זיתים בעצמי, אני מכין זיתים שחורים במלח והתוצאה הרבה יותר מוצלחת. אני מת על עצי זית, בעיני זה העץ הכי ישראלי שיש. אין לך מושג כמה אני מתרגש כל שנה לפני המסיק".</span></div>
<div>
<span style="background-color: white;"><br /></span></div>
<div>
<span style="background-color: white;"><br /></span></div>
<div style="background-color: #d9ead3;">
</div>
<div>
<div>
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi65nBSN9pTrYEY7FjGmV6c9AbT4obgno90MohFZz2wkuznJluivUNYL_GcTuqqfR2QtfOQakLbYH_pf-OK3dH22ynLlGVWijgoNs-ofDxHA2FePcEo5qIU7mIaC1SwrNqTyZTY8zbjSCI/s1600/%25D7%2599%25D7%25A6%25D7%2597%25D7%25A7+%25D7%25A6%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2599.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; display: inline !important; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="535" data-original-width="416" height="200" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi65nBSN9pTrYEY7FjGmV6c9AbT4obgno90MohFZz2wkuznJluivUNYL_GcTuqqfR2QtfOQakLbYH_pf-OK3dH22ynLlGVWijgoNs-ofDxHA2FePcEo5qIU7mIaC1SwrNqTyZTY8zbjSCI/s200/%25D7%2599%25D7%25A6%25D7%2597%25D7%25A7+%25D7%25A6%25D7%25A4%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2599.jpg" width="155" /></a><div>
<b style="background-color: #d9ead3;">כתית... כבישה קרה? ציפורי יסביר</b></div>
<span style="background-color: #d9ead3;">יצחק ציפורי (כושי) מתלמי יוסף הוא מנהל 'פאנל טועמי שמן זית – דרום'. כן, יש דבר כזה (גם חובב עופר חבר בפאנל). הפורום כולל לפחות שמונה אנשים שמתכנסים מעת לעת על מנת לטעום שמני זית ממקורות שונים. הפורום נבדק מדי שנה על ידי ארגון הזית העולמי.</span></div>
<div style="background-color: #d9ead3;">
<b>בשביל מה צריך את הפורום הזה, לא מספיק שנטעם בעצמנו?</b> השאלה לגמרי במקומה כי שמן זית הוא מוצר המזון היחיד שכדי לאשר אותו תחת הגדרה תזונתית תקפה – לא מספיקה בדיקת מעבדה. יש צורך בבדיקת טעם וריח שהמעבדות לא מגלות. אנחנו מדרגים כל מוצר שמובא בפנינו על פי ארבע דרגות: כתית מעולה, כתית, רגיל ושמן זית למאור - שצריך תהליך זיכוך נוסף או שישמש לנרות חנוכה ולסבונים.</div>
<div style="background-color: #d9ead3;">
<b>ומה זה 'כתית', ו'כבישה קרה' שתמיד קוראים ולא מבינים? </b>זה שמן שמופק על ידי תהליך פיזי בלבד של מעיכה וסחיטה. רוב השמנים על המדף, מלבד שמן זית, מופקים בתהליכים כימיים שונים. אם אתה מוצא שמן זית שמוגדר כ'שמן זית זך' - זה שמן שמופק על ידי מיצוי כימי. זה לא אומר שהוא תרמית, זה שמן ללא הטעם והארומה המיוחדים לשמן זית כתית וכמובן ללא הערכים התזונתיים שבראשם נוגדי החמצון ששמן הזית מתברך בהם. </div>
<div style="background-color: #d9ead3;">
<b>תן לנו כמה טיפים של צרכנים, איך לבחור? </b>ראשית צריך לחפש על הבקבוק (אם גם זה לא זויף) את 'תו איכות שמן זית ישראלי'. אם יש - הוא עומד בכל הסטנדרטים והוא אכן תואם את מה שכתוב על הבקבוק. בכל מקרה עדיף לקנות מספקים שאתם מכירים ובטח לא בבקבוקים בצדי הכביש. אם אפשר פתחו והריחו או גם טעמו את השמן. אם יש לו ריח חזק כמו דשא שנקצר זה עתה – הוא טוב. אם אתם מריחים ריח מוכר של זיתים כמו שפותחים אריזת זיתים כבושים למאכל – זה לא. הריח הזה מעיד על תהליך תסיסה. הוא טוב לזיתים – לא לשמן. ומאוד חשוב: שמן זית שמוכרים לכם ב 15-20 ₪ לליטר הוא חשוד מאוד... </div>
<div style="background-color: #d9ead3;">
<b>אומרים ששמן זית עם צבע ירקרק עכור הוא טוב...</b> זה לא מדויק. העכירות היא משקעים שצריכים לרדת לקרקעית במשך הזמן והשמן צריך להימכר יותר שקוף ונקי. אם אתם קונים מיצרן שמן עכור כזה, הוא יכול להיות טעים וטוב ובדרך כלל הוא טרי, אבל המשקעים האלה מקצרים את חייו כי בסוף הם תוססים ופוגעים באיכות השמן. שמן כתית מעולה צריך להיות בעל חומציות נמוכה מ-0.8%. קניתם שמן זית – זה צעד נבון. עכשיו שימו אותו במקום קריר ואם הוא בבקבוק שקוף – גם חשוך. </div>
</div>
<div style="background-color: #d9ead3;">
<br /></div>
</div>
<div>
<br /></div>
<div>
<br /></div>
</span></div>
</div>
עיתון 232http://www.blogger.com/profile/11592887634873547901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6779461044146170737.post-69996976766437000942017-12-12T02:58:00.001-08:002017-12-12T02:58:31.932-08:00מאמין בפשטות ועבודה קשה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<h3 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"> ניקי לוי קיבל את ’אות הנגב לאיכות הסביבה’ וזו הזדמנות להתעדכן</span></h3>
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjoMFEYjlewubS3Umxbt9anNZ1Oxy7dWJ0u2bT5apjZNOvZd9kfZu1Ditd80ywr8dZjACPUoKvp10LRClfSK_yRUtwNEo7drQTySLDkat_Zrxpt9_xJ3N_BbTk1ptwGEWTaR1NTG_H0QG4/s1600/%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%25A7%25D7%2599.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="936" data-original-width="690" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjoMFEYjlewubS3Umxbt9anNZ1Oxy7dWJ0u2bT5apjZNOvZd9kfZu1Ditd80ywr8dZjACPUoKvp10LRClfSK_yRUtwNEo7drQTySLDkat_Zrxpt9_xJ3N_BbTk1ptwGEWTaR1NTG_H0QG4/s320/%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%25A7%25D7%2599.jpg" width="235" /></a><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">על המעבר של<b> ניקי לוי</b> מביטחון לחינוך כבר סיפרנו פה לקוראים. תקציר הפרק הקודם: ניקי היה קב"ט המועצה, עבר בתפקידו שלושה סבבי לחימה בגבול וצבר הרבה שעות לילה בג'יפ עד שהחליט על מהפך בחיים ועבר לחינוך. אבל לא עם כיתה ולוח – הכל 'בשטח': בחקלאות, בהישרדות ובכל מה שקשה וכבד.</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">החודש הוא קיבל את אות הנגב לאיכות הסביבה וזו סיבה טובה לשאול <b>איך מתקדם המיזם?</b> "הקמתי את 'מרכז אדוות' בצאלים שבהתחלה שירת את ילדי צאלים. עשינו גינה קהילתית, מבני בוץ וחוגי הישרדות תוך שימוש במיומנויות קדומות". במקביל התחלנו לפתוח את זה לילדים ונערים גם ביישובים אחרים.</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>מיומנויות קדומות?</b> </span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">כן, זה שם כולל לכל המיומנויות של תפקוד ושהייה בשטח בטבעיות ומתוך "מקום טוב" ללא הטכנולוגיה והלחץ של ימינו – כמו פעם. אצלי זה לא בא מתחום הביטחון וההצלה אלא מתוך התרכזות בפשטות כחוויה מעצבת "</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>ומאיפה זה בא לך?</b></span><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">"למדתי את זה בתקופת שירותי כקב"ט, כדי להיות איש שטח יותר טוב. עשיתי את זה בארגון שנקרא 'שומרי הגן', זה קורס של שנתיים, סוף שבוע כל חודש, עם שנת סטאז' שעשיתי בישובים מרוחקים מכאן"</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>ומה אצלנו? </b>"בשנה האחרונה הייתי בעיקר בצאלים ובישובים אחרים בנגב והתעסקתי בשני נושאים עיקריים: בגינות קהילתיות ובהדרכת חוגים של 'שומרי הגן', בהישרדות. חלק מזה עם חוג מצוינות של אשכול. אנחנו עושים בנופי הבשור 'מרחב אקולוגי' לצרכי לימוד. אני חלק מפרויקט הקיאקים "חותרי אשכול" עם <b>ליאור קטרי</b>, שנינו בהתנדבות ובשותפות עם <b>אורן </b>מחולית ומרכז חוסן אני עוסק בהקמת גינות קהילתיות במועצה. אני גם מוציא משלחות של אנשי חינוך להישרדות עם הבושמנים בנמיביה ואני גם סטודנט להוראת גיאוגרפיה עם התמחות בחינוך בלתי פורמאלי, לא משעמם לי.</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>מה הסיפור של ה'הישרדות' בחינוך? </b>לאחרונה חבר אלי <b>ניר גור</b>, מבכירי מדריכי ההישרדות בארץ בכדי להקים מיזם יחד. הוא הביא את השיטה מארה"ב בשנות השמונים ושכלל והתאים אותה לארץ. לוקחים קבוצות של בני נוער, בעיקר כאלה שצריכים לחזור ולתת אמון בעצמם אחרי שאיבדו אותו במהלך החיים. הם נזרקים לשטח לא מוכר וללא כל מה שיש להם בבית וצריכים לתפוס יוזמה, לשרת את עצמם ולהצליח לתפקד ולבצע משימות. זה לא קל, אבל הדגש הוא על חווית ההצלחה וההתגברות הפנימית של הנער על חולשותיו שלו. אין אצלנו השוואות להצלחות שבין המשתתפים אלא כל אחד בפני עצמו, בתהליך שבו הוא מגלה את חוזקותיו אל מול האתגרים שאנחנו מעמידים לפניו.</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>ואם הוא לא מצליח... </b>אל דאגה – כולם מצליחים. בשביל זה גם אנחנו שם. </span></div>
עיתון 232http://www.blogger.com/profile/11592887634873547901noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-6779461044146170737.post-14883625180863229262017-11-21T02:53:00.000-08:002017-11-21T02:53:34.206-08:00רץ בכיף... 100 ק"מ<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<h3 style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">בגיל 39 עסוק אייל כהן מעין הבשור במה שמכונה ריצות 'אולטרה' - אלה שלא עוצרות ב-42 הקילומטרים של המרתון - 60, 80, 100 ואפשר גם יותר. עבור הקורא הסביר זה נשמע כמו הצעה לשחות לקפריסין. מסתבר שמשוגעים יש מכל סוג, ולפעמים הם בכלל אנשים נחמדים שקשה לראות עליהם את הבעיה... • ארנון אבני</span></h3>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b><br /></b></span>
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiDrMoQxJ0RIYYLdEoCAtDTHBiaHGTNGnal4bC9ZA-9ovoflEc3ZpxpNDoOjKHvYFybuDB7734ySwYih-s8x0J8o3t7clxCkmf4BR9KwhhhB2QUnxpDlzQGZ1TVceY-zv_wyN6uId0lUNE/s1600/%25D7%2590%25D7%2599%25D7%2599%25D7%259C.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="1365" data-original-width="956" height="200" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiDrMoQxJ0RIYYLdEoCAtDTHBiaHGTNGnal4bC9ZA-9ovoflEc3ZpxpNDoOjKHvYFybuDB7734ySwYih-s8x0J8o3t7clxCkmf4BR9KwhhhB2QUnxpDlzQGZ1TVceY-zv_wyN6uId0lUNE/s200/%25D7%2590%25D7%2599%25D7%2599%25D7%259C.JPG" width="140" /></a><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>תגיד אייל, מתי גילית את הבעיה הזו, נקרא לה - תסמונת פורסט גאמפ..? </b>למעשה בגיל די מאוחר. בעבר השתתפתי בריצות של 10 ק"מ והייתי די מרוצה מעצמי. אבל לפני 5-6 שנים התחלתי להתנסות בריצות יותר ארוכות וגיליתי שזה 'מדרון חלקלק'. התחלתי לעלות את המינון וראיתי כי טוב. </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>ומה עם חברים טובים, אלה שאמורים להתריע כאשר חבר בצרה?</b> <br />אהה... בפעם הראשונה שאמרתי שאני יוצא לריצת 60 ק"מ אבא שלי ניסה להציע מחשבות יותר חיוביות, אבל בהמשך הוא התרגל וכבר מתייחס לזה כמו לסיבוב הליכה סביב המושב.</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>נגיד חזרת הביתה מריצת 100, ישנת עשר שעות וקמת... מתי חוזר לך הפורסט גאמפ?</b> <br />טוב, העניין הזה משתנה עם הזמן. פעם הייתי חוזר ממרוץ והיו לי כמה ימים שקטים ללא מחשבות על ריצות. אבל במרוץ האחרון למשל, חזרתי הביתה, הורדתי את הווסט של הריצה, נתתי אותו לאשתי ואמרתי לה: קחי אותו, ואני לא רוצה לראות אותו לפחות שעתיים.</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>אוקיי, מתי אתה מקלל את ממציא נעלי הריצה..?</b> <br />לכל מרוץ יש את רגעי המשבר שלו. פעם זה כאבי בטן, כי צריך לאכול בדרך, פעם זה ברגליים ופעם זה נפשי. איפשהו בין השלושים לחמישים ק"מ, אבל תמיד בא גם השלב הזה שהכל נעלם ואתה מרגיש שהתחיל סיפור חדש.</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>איך מסתדרים עם האוכל והמים?</b> <br />במרוצים ארוכים המארגנים עושים תחנות וזה נוסף על מה שאתה לוקח עליך בווסט, חשוב מאוד לא להיתקע בתחנה ולתדלק בזריזות, יש שם אנשים שעוזרים אבל יש גם כאלה עם מזל כמו שיש לי, אשתי מחכה לי ועוזרת. וכשהיא לא יכולה לבוא אז אחותי ובעלה נרתמים למשימה. בכלל - המשפחה מאוד מפרגנת ותומכת.</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>אתה מתאמן לבד? </b>גם וגם, יש קבוצה יש חברים, בעיקר לקראת מרוצים, אבל הרוב לבד. ש תקופות שאני יוצא לרוץ 5-6 פעמים בשבוע אז ברור שהרוב זה לבד.</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>ומי מדריך אותך: סרגל מאמצים, תזונה, תכנית..?</b> <br />אף אחד, אני קצת קורא באתרים מקצועיים והשאר – הלב והכיף. </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>ואיפה אתה רץ?</b> אצלנו זו לא בעיה, יש שדות ויש נחל הבשור, מקומות נעימים ובטוחים לריצה. הבעיה איתם שיש פחות מדי עליות וירידות שנתקלים בהן במרוצים, כמו ה 80 ק"מ שהיה לאחרונה באזור ירושלים.</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>עם מה אתה רץ, עם הראש או הרגליים?</b> <br />מה שאני הכי אוהב בספורט הזה הוא שרוב העניין הוא מנטלי. זה עניין של התמודדות נפשית יותר מאשר גופנית. כמובן שהגוף צריך להיות מוכן גם פיסית אבל הקושי האמתי הוא בראש. זה נכון לאימונים ולמרוצים. צריך המון סבלנות כדי לרוץ 12 שעות ולהגיע לקו הגמר.</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>זה הרבה זמן למחשבות. איך אתה מנצל אותו? </b>בריצה אני מאוד מאוד קשוב לגוף שלי. צריך לשמור על עצמי ולהבחין בין סתם כאב ברכיים או בטן או שלפוחיות ברגליים, לבין משהו שיכול באמת לסכן אותי כמו אי ספיקת כליות, התייבשות, מכת חום - מקרים שצריכים לעצור. הריכוז בגוף הוא מאוד חשוב. הוא אחת ממילות המפתח בריצה. במסלולים טכניים, למשל, צריך להיות מאוד מרוכז בדרך כדי לא למעוד או לעקם את הקרסול. לפעמים הריצה היא ממש מדיטטיבית. עיקר ההנאה באה מהיכולת לעמוד באתגר.</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>ואיך הילדים מסתדרים במשפחה של אבא רץ?</b> <br />יש שבועות שאני רץ 15 שעות בשבוע אז אני משתדל לרוץ בלילות אחרי שהילדים ישנים. אבל אני חושב שזה גם תורם לחיי המשפחה. זה מוסיף עניין לחיים - אני חי בהתלהבות קבועה. מצב הרוח שלי תמיד מרומם וזה בהחלט משפיע לטובה על המשפחה. גם הילדים לומדים שאפשר להשיג מטרות שאפתניות; שאפשר לעמוד במשימה גם כשזה קשה וכואב; שאפשר לעשות דברים קצת שונים ממה שמקובל. הם גדלים על ערכים של ספורט ובריאות - זה תמיד טוב.</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>אז מה אתה ממליץ לנו, הבטלנים?</b></span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">אני באמת מאמין שכמעט כל אחד יכול לרוץ מאה ק"מ. זה הכל בראש.</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"></span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>אתה זוכר שגם לגיל יש מה לומר על השיגעון הזה?</b> <br />השבוע רץ איתי בירושלים איש בשם ישראל, בן 73. לפני שלוש שנים הוא עשה מרוץ של 160 ק"מ. אז תעשה טובה - אל תפחיד אותי...</span><br />
<br />
<h4 style="text-align: right;">
<span style="background-color: #cccccc; font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">ריצה לאור ירח על שם ד"ר דן בונה - אייל כהן</span></h4>
<span style="background-color: #cccccc; font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">הריצה הזאת מתקיימת כבר 4 או 5 שנים. מאפריל עד נובמבר. רצים פעם בחודש באיזור נחל הבשור ודרך הבשור. אני מסמן שני מסלולים.</span><br />
<span style="background-color: #cccccc; font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">3 ו-6 ק"מ. בעונות טובות אם החברה דורשים אז גם 10 ק"מ. זהו... מגיעים, כמה מילות הדרכה ויוצאים לרוץ. זה לא מירוץ. אין זמנים, אין תחרות, אין חולצות, אין זינוק. כל אחד רץ איך שבא לו, עם מי שבא לו ובאיזה קצב שבא לו . יש רק חוק אחד. רצים ללא פנסים. כדי להינות מאור הירח (והוא בהחלט עושה אור). </span><br />
<span style="background-color: #cccccc; font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">המרוץ הזה הוא על שמו של ד"ר דן בונה ז"ל שאהב מאוד לרוץ, ובעצם המסלול שהוא היה רץ כל יום הוא בדיוק איפה שאנחנו רצים. הריצה היא של עין הבשור וכל שאר העולם.</span><br />
<span style="background-color: #cccccc; font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">זאת אומרת שכל מי שרוצה לבוא מוזמן!</span><br />
<span style="background-color: #cccccc; font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">אני מפרסם בקבוצת ווטסאפ ובפייס של המושב.</span><br />
<span style="background-color: #cccccc;"><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"></span></span><br />
<span style="background-color: #cccccc; font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">עד רגע הריצה אני לא יודע כמה ומי יבואו. זה נע בין 10 משתתפים ל-40. היה אפילו סטודנט אחד שהיה מגיע כל חודש מבאר שבע במשך שלוש שנים. </span></div>
עיתון 232http://www.blogger.com/profile/11592887634873547901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6779461044146170737.post-62843748590666013212017-11-14T01:52:00.001-08:002017-11-14T01:52:18.902-08:00ניתוח מוח<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<h3 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">החינוך הבלתי פורמלי הוא מערכת מסובכת שמעטים יכולים לומר שהם מכירים. יצאנו לפענח את מפת המקומות, הפעילויות והפורומים השונים. את זה עושים עם דיגי. גם אחרי כל המסע - לא בטוח שאנחנו מוכנים להיבחן על זה • ארנון אבני</span></h3>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
</div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjlVOkNu-ucLUSPPlItD0OFQt6cukfGJnYmW-J62aA0IsgrGzZK2u4R2hQ9THgRWP7ssORNI59McSakz9MTY7RWnSFrQ75nSpBbiBsXbMIiK-AmOy_Qp1T0W1Yg_T7IDBIwbsZMq1V_U8s/s1600/%25D7%259E%25D7%2595%25D7%2597.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="623" data-original-width="1600" height="124" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjlVOkNu-ucLUSPPlItD0OFQt6cukfGJnYmW-J62aA0IsgrGzZK2u4R2hQ9THgRWP7ssORNI59McSakz9MTY7RWnSFrQ75nSpBbiBsXbMIiK-AmOy_Qp1T0W1Yg_T7IDBIwbsZMq1V_U8s/s320/%25D7%259E%25D7%2595%25D7%2597.jpg" width="320" /></a></div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">"אתה מוכרח להכיר את דיגי אם אתה רוצה להבין מה קורה בחינוך הבלתי פורמלי", אומרת לי <b>עטר</b>, חברת מערכת בעיתון ו'אחת שיודעת' ובקיאה בנבכי מערכת החינוך באשכול. </span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">אז קבענו פגישה. כבוגר 'מעלה הבשור' אני תמיד שמח לבקר בעיר שצמחה ממנו. בעיקר אני נהנה ללכת שם לאיבוד. המקום רוחש פעילות ודרכים שסגורות בקירות פח של קבלני בנייה. כדי למצוא את דרכנו בין המעברים הארעיים אנחנו צריכים להיעזר בהדרכתן של נערות שמתייחסות אלינו בסלחנות השמורה לדינוזאורים.</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">ממלכת המו"ח</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">'מרכז מו"ח' נולד ב'מעלה הבשור' וגוייר כהלכה במעבר ל'נופי הבשור'. כל כך טוב הוא גוייר שגם יושביו כבר לא יודעים למה 'מו"ח', אבל שומרים על המותג בעזרת פרשנות חדשה: 'המו"ח – המרכז להדרכה וחינוך בלתי פורמלי'. קצת מפותל עבור מה שהתחיל כראשי תיבות של 'מחשבים וחינוך' אבל מי סופר. בניין מרשים ובו משרדים ואולמות שכולם משמשים את ממלכת החינוך הבלתי פורמלי על כל פרטיה.</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>דגנית לבנון,</b> המכונה דיגי, רק בת 40, תושבת נצרים, בעלת שני תארים בחינוך עם תכניות לדוקטורט ואם ל-7, הגדולה בכיתה ט'. אם לא הייתה מציגה את עצמה אפשר היה לטעות ולחשוב שהיא בעצמה מדריכה בתנועת נוער. </span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">כשהיא מדברת על עבודתה ועל חינוך היא משתמשת בכל המחוות העומדות לרשותה: תנועות ידיים תיאטרליות, הבעות פנים ודיבור דרמטי – ההצגה הכי טובה במועצה ("הנה כאן, מרכז תנועות הנוער, בדיוק עכשיו יש פה פגישה של מדריכי תנועת המושבים... שלום חבר'ה, אלה עטר וארנון מעיתון 232...").</span><br />
<h4 style="text-align: right;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEink8sExY6Lih0YfU8NGvF1ga8CEp5RIWh80uxJ0tf-q9XcAbSLQ8TFF8zkJb9-EBjubytFBW2N9BGTpECo32zGlwmLTejJ6RMrwW3-9oy_ssSpKYX45f79G6fxaoVV-1Fe0AMDjl51cxg/s1600/%25D7%25AA%25D7%25A0%25D7%2595%25D7%25A2%25D7%2595%25D7%25AA+%25D7%25A0%25D7%2595%25D7%25A2%25D7%25A8.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="1067" data-original-width="1600" height="213" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEink8sExY6Lih0YfU8NGvF1ga8CEp5RIWh80uxJ0tf-q9XcAbSLQ8TFF8zkJb9-EBjubytFBW2N9BGTpECo32zGlwmLTejJ6RMrwW3-9oy_ssSpKYX45f79G6fxaoVV-1Fe0AMDjl51cxg/s320/%25D7%25AA%25D7%25A0%25D7%2595%25D7%25A2%25D7%2595%25D7%25AA+%25D7%25A0%25D7%2595%25D7%25A2%25D7%25A8.jpg" width="320" /></a><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">תנועות הנוער</span></h4>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">חשוב לה להדגיש שמדור הנוער נראה כמו שהוא נראה היום הודות ל<b>אדווה פורטל-כהן </b>ולליווי של <b>יעל אדר</b>, שהגו וחלמו והפכו את המקום לאימפריה קטנה: "לפני עשור זה היה חדרון קטן במועצה, ללא תנועות וללא בית ירוק". </span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">האולם המרכזי במו"ח משמש את כל תנועות הנוער למפגשים ולהדרכה שמתקיימים דרך קבע – צוותי ההדרכה בונים תכניות בעזרת הרכזים ויש גם מפגשים משותפים של מדריכי כל התנועות. בשנתיים האחרונות הורחב מאוד תחום ההדרכה והליווי הפרטני של היישובים. רכזת ההדרכה היא <b>לילך שער </b>מקיבוץ משמר הנגב, והיא מלווה את ועדות הנוער ואת המדריכים בדילמות השונות.</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">באשכול פועל מודל מוצלח שמחלק את הגזרות של תנועות הנוער. אמנם נהוג לראות בתחרות בין התנועות סוג של שוק חופשי שמשביח את השירות, אבל כבר מזמן ברור לכולם שתחרות כזו הרסנית יותר מאשר בונה. הקהילות הקטנות של מושבים וקיבוצים לא יכולות להכיל פיצול של מעט בני המקום לתנועות שונות. זה כרוך לא רק בגודל הקבוצה אלא גם במבנים, הסעות ולוחות זמנים. </span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">החלוקה היא אפוא של בני המושבים – התנועה הגדולה באשכול, הנוער העובד בקיבוצי התק"ם לשעבר והשומר הצעיר בקיבוצי הקיבוץ הארצי. בנווה ובבני נצרים פועלת תנועת 'אריאל' שככל הנראה דוחקת את רגלי בני עקיבא הוותיקה.</span><br />
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">מוזיקה וקבוצות </span></h4>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">באולם השני, הבנוי כמו משרדי 'קיוביקל' שקירותיו מכוסים בכרזות של מופעי מוזיקה, יש לכל תנועה משרד קטן, פתוח, שמאפשר התנהלות פנים-משרדית בצד מגע ושיתוף עם כל האחרים, אבל הרוח היא רוחו של 'הבית הירוק', ובראשו תחום המוזיקה בהנהגת <b>אלירן קליסקי</b>. כאשר דיגי סופרת את הפעילויות השונות עיניה נוצצות: "יש פה קבוצות: מוזיקה, דיג'יי, אופניים, קייקים, (נוסעים כל שבוע לים ביפו), גרפיטי (הבאנו אמן גרפיטי), יוצרות (רק בנות, ככה יצא) ובית קפה". </span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">במקום מתקיים פעם בשבוע פורום 'שולחנוער' שכולל את ראשי כל הגופים: דיגי, <b>יסמין מסיקה</b> – רכזת הבית הירוק, אלירן – רכז המוזיקה, רכזי כל אחת מתנועות הנוער ו<b>דקר אלמוג</b> – רכזת אדמיניסטרציה ("היא מדהימה, יש לה קשר עם הנערים שאסור לוותר עליו"). וגם מפגש של רכזי הנוער מהמושבים – פעם בשלושה שבועות.</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">מי שיגיע השבוע לחג התנועות מוזמן לשנן את כל הפרטים והשמות. </span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjww7ld8yt_Lp-Z-lF-9lPlLebOF0swN6i8-wk_6YYPHc5_GmtcSwE-DCblpt56dW6XZ9b2Y7FJJ-0PKJ_vCfIo2dmdfW2BgOv3epwHd3fj3Dx007jepevr-Wg54srQZ38HCRurdktazck/s1600/mador22.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="857" data-original-width="616" height="640" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjww7ld8yt_Lp-Z-lF-9lPlLebOF0swN6i8-wk_6YYPHc5_GmtcSwE-DCblpt56dW6XZ9b2Y7FJJ-0PKJ_vCfIo2dmdfW2BgOv3epwHd3fj3Dx007jepevr-Wg54srQZ38HCRurdktazck/s640/mador22.jpg" width="459" /></a></div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span>
<div>
<br /></div>
</div>
עיתון 232http://www.blogger.com/profile/11592887634873547901noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-6779461044146170737.post-90825069133080440092017-11-09T03:11:00.000-08:002017-11-09T03:11:24.229-08:00אינדינגב בפעם ה-11<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<h3 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">מה כבר לא אמרו על 'אינדינגב' במהלך השנים - שהוא גדול, שהוא מיוחד... אז הפעם שאלנו את מי שעוד לא אמר משהו - למשל, תלמידה מנופי הבשור? אז יש • עפרי בסיל צילום: נעמה כספי</span></h3>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div>
<div>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhK-lHJ7CORhHHJ6cRQnJo5XkSShUD68MrZMB3hN8ToNldPrBOd7oLYu_JdzW3klk6IYJ9czGGC8GuX82JapbCqGb7mxJPv_5gMoLXlfbyb7yHfS-dhJhEGFEF1OUD3bqCkyyp_mG7xefk/s1600/%25D7%2591%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%259C%25D7%2599%25D7%25A7%25D7%2594.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="606" data-original-width="599" height="200" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhK-lHJ7CORhHHJ6cRQnJo5XkSShUD68MrZMB3hN8ToNldPrBOd7oLYu_JdzW3klk6IYJ9czGGC8GuX82JapbCqGb7mxJPv_5gMoLXlfbyb7yHfS-dhJhEGFEF1OUD3bqCkyyp_mG7xefk/s200/%25D7%2591%25D7%25A1%25D7%2599%25D7%259C%25D7%2599%25D7%25A7%25D7%2594.jpg" width="197" /></a></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>עפרי בסיל תלמידת כיתה י״א בנופי הבשור. </b></span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">פסטיבל "אינדינגב" הוא פסטיבל מוזיקה ואמנות עצמאית המתקיים באשכול זו השנה ה-11.</span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">הפסטיבל מהווה מוקד משיכה למבוגרים ולנוער מכל רחבי הארץ המגיעים למצפה גבולות אשר באשכול.</span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">הפסטיבל חשוב בעיני ממספר טעמים:</span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">הראשון הוא האפשרות להיחשף למוזיקה איכותית וחדשנית ממש פה ליד הבית, וליהנות משלושה ימים מהנים באווירת פסטיבל נינוחה ומענגת.</span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">השני נובע מהיותו של הפסטיבל אבן שואבת לבני נוער, צעירים, מבוגרים ומשפחות מכל רחבי הארץ. כל אלו מגיעים לאשכול ונחשפים לאזור היפהפה הזה, למועצה שלנו ולחיים בסמוך לעזה על רקע המוזיקה הטובה. </span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">הפסטיבל הוא אחד האירועים התיירותיים המרכזיים באשכול אם לא המרכזי שבהם (בלי לפגוע בדרום אדום...). אווירת הפסטיבל יוצרת מגוון אפשרויות להיפגש עם אנשים שונים, להחליף דעות ולהפחית דעות קדומות וסטיגמות על אזור העוטף. אני יכולה להעיד שכנשאלתי מאיפה אני, חשתי גאווה כשעניתי: "אשכול". </span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">הכול בפסטיבל נעשה באווירה רגועה ושמחה. חברי ואני דילגנו מהופעה להופעה, לפי מצב הרוח, וניסינו להספיק כמה שיותר. תוך כדי אכלנו אסאי קר או אוכל מהדוכנים (אני באופן אישי ממליצה על האוכל האתיופי). </span><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">בשטח הפסטיבל הוצגו מיצגי אמנות מרשימים ומעוררי השראה. </span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div>
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: right; margin-left: 1em; text-align: right;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgjUQ35Ft_J5B6thM44erNXPzgOMmIu5KWwKj-vjccrWxfhwpLgMHOZAXShXg4mnI3PbLb8ll8WSb1z95IPjl_qA2u8yuq8-8HlNdsQssyC0H4HB5i-YiTopyQ2SmeOwkhuX_S-ftCZT8s/s1600/%25D7%2590%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%2593%25D7%25995.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1067" data-original-width="1600" height="266" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgjUQ35Ft_J5B6thM44erNXPzgOMmIu5KWwKj-vjccrWxfhwpLgMHOZAXShXg4mnI3PbLb8ll8WSb1z95IPjl_qA2u8yuq8-8HlNdsQssyC0H4HB5i-YiTopyQ2SmeOwkhuX_S-ftCZT8s/s400/%25D7%2590%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%2593%25D7%25995.jpg" width="400" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><b><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">צילום: נעמה כספי</span></b></td></tr>
</tbody></table>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">אחד מהם היה טלפון ציבורי שעליו נכתב: "הקלד את השנה הרצויה ולאחר מכן סולמית בכדי לשמוע את הלהיטים הכי גדולים שלה", התחלתי עם השנה שבה נולדתי, ואכן שמעתי את להיטי אותה שנה. ניסיתי עוד כמה שנים בהצלחה, ולבסוף הקלדתי את השנה 2017, ואז לפתע הושמעה הודעה קולית ובה נאמר: "בכדי לשמוע את הלהיטים של השנה הזאת יש להניח את השפופרת". הייתי מבולבלת, לא הבנתי מה קורה, הנחתי את השפופרת והקלדתי שוב 2017#, ושוב שמעתי את אותה ההודעה. לבסוף התייאשתי ועזבתי את הטלפון בחשש קל שהרסתי אותו, הסתכלתי סביב, הקשבתי לקולות ואז הכתה בי ההבנה: אלו הם הלהיטים הגדולים של השנה! ואני כאן זכיתי לשמוע אותם בזמן אמת.</span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">מאותו הרגע הלכתי לכל הופעה בתחושה ש"באתי לפני", שגיליתי את זה לפני שזה הצליח, שזה עדיין אינדי וזה עדיין רק אנחנו מכירים וזה הרגיש נפלא. אז בואו לפני!</span></div>
</div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div>
<div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div>
</div>
עיתון 232http://www.blogger.com/profile/11592887634873547901noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-6779461044146170737.post-61008355519111711972017-10-25T00:11:00.000-07:002017-10-25T00:11:28.153-07:00חוות הקקטוסים תטפל לנו בתיאבון<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<h3 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">יעקב ושילה גרובר, מגדלי קקטוסים ותיקים מתלמי יוסף, קיבלו באחרונה את אישור משרד הבריאות לשווק את החומר המופק מצמח ההודיה פרוויפלורה, שנודע בזכות סגולתו לגרום לתחושת שובע• ארנון אבני </span></h3>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
</div>
<br />
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEikk3XotWc1LG-1Xr0IlylFZk_9GRVX73nAQncsAXX9XK2Lq4JDCnTMeHZk9BFo5DAqEHELHBYZD3CBQ5LK_lUCQRKy8mgHEtyVBJCS28UcZ6KWPnOQHFSpV9HRlpkIE990gw66NrZrIQw/s1600/%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%259C%25D7%2594.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="1497" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEikk3XotWc1LG-1Xr0IlylFZk_9GRVX73nAQncsAXX9XK2Lq4JDCnTMeHZk9BFo5DAqEHELHBYZD3CBQ5LK_lUCQRKy8mgHEtyVBJCS28UcZ6KWPnOQHFSpV9HRlpkIE990gw66NrZrIQw/s320/%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%259C%25D7%2594.jpg" width="299" /></a><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">לשילה גרובר יש מבטא אמריקאי ומראה שברירי. קצת רחוק מתדמית המתיישב החקלאי בקצה הארץ. אבל באוטו שלה אני כבר מרגיש בכיוון הנכון - בין כלי עבודה ושאריות בוץ נעליים. אנחנו נוסעים לראות את הפלא החדש - קקטוס הודיה פרוויפלורה. </span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">הצמח הפשוט למראה שהובא מאפריקה ידוע בזכות יכולתו לגרום לתחושת שובע. האגדות מספרות על ציידים היוצאים למסע ציד מצוידים בתמצית ההודיה ואותה הם מוסיפים למזונם כי אינם בטוחים שיהיה להם מה לאכול במהלך המסע. בעולם שבו מתים יותר אנשים מעודף משקל מאשר מרעב - זו יכולה להיות בשורה של ממש.</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">את הזרעים הביאו היא ובעלה יעקב לפני כחמש שנים, אבל את האישור לשימוש בחומר המופק ממנו, לאחר ייבוש וגריסה - קיבלו ממש בימים אלה. </span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">"אל תטעה", היא אומרת, "זו לא תרופה ולא אוכל - זה תוסף תזונה. לא צריך מרשם, אבל החומר עצמו היה צריך אישור ממשרד הבריאות. בינתיים אנחנו משווקים את זה עם עוד משווק אחד, אבל בקרוב יהיו מוצרים זמינים בחנויות הטבע. </span><br />
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjpBS5ezsOIMCS5LkxQ9tGuhde4H-75hnnG3KvWPWslMRCUsYDLIk2q5g40TyosphXuoAkKLbBvli2oFTser3bYPyz7wT_5SrfD3UwipmJoVQHgwMiak7qDCBDFGwTb5IYU6rvnbmVhHKQ/s1600/%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%259C%25D7%2594.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="1497" height="200" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjpBS5ezsOIMCS5LkxQ9tGuhde4H-75hnnG3KvWPWslMRCUsYDLIk2q5g40TyosphXuoAkKLbBvli2oFTser3bYPyz7wT_5SrfD3UwipmJoVQHgwMiak7qDCBDFGwTb5IYU6rvnbmVhHKQ/s200/%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%259C%25D7%2594.jpg" width="186" /></a><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"></span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></span>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></span>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">"התקווה שלנו היא שאנשים שמנסים לרדת במשקל אבל נכנעים לתיאבון ולתחושת הרעב - יוכלו להסתייע בחומר שאנחנו מייצרים. אמנם אי אפשר לראות בזה פתרון לכל הבעיה, כי זו בעיה כוללת - גנטית, התנהגותית, תרבותית וגם עניין של אופי, אבל אנחנו מקווים שנוכל לתרום את האקסטרה שחסר למי שהולך על זה ברצינות וצריך עזרה". </span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">ההודיה היא רק פרק חדש ואקזוטי בחוות הקקטוסים של משפחת גרובר בתלמי יוסף. העיקר הוא הקקטוסים ובמיוחד הקקטוסים המורכבים עם הצבעים הבוהקים, והחגים הם 'עונה בוערת' במיוחד - יש ביקוש גדול לעציצים שהופכים למתנת חג. </span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
</div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div>
עיתון 232http://www.blogger.com/profile/11592887634873547901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6779461044146170737.post-16492935946794504842017-10-23T04:52:00.001-07:002017-10-23T04:52:18.306-07:00אקורד סיום<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<h3 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">לאחר 16 שנה רוחמה טובי מסיימת את תפקידה כמנהלת האולפן למוזיקה באשכול, או כדבריה - "קונסרבטוריון". לנעליה הגדולות נכנס דודי יצחקי. תפסנו את שניהם לראיון סיכום ולראיון היכרות. היה, איך אומרים באולפן - קלאסי • תם פרחי</span></h3>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">לא רבים בקיאים בטרמינולוגיה, אבל <b>רוחמה טובי</b> (להבים), האישה שמנהלת ביד רמה את האולפן למוזיקה ב-16 השנים האחרונות, מקפידה לדייק: האולפן באשכול הוא למעשה קונסרבטוריון. בישראל הכוונה למוסד ללימודי מוזיקה הפועל במסגרת החינוך הבלתי פורמלי. עם זאת, בשונה ממוסדות אחרים בארץ, הקונסרבטוריון באשכול נמצא בפיקוח משרד החינוך והוא בית ספר למוזיקה לכל דבר ועניין. </span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">לדברי רוחמה, "התלמידים שלנו מקבלים כלים, תרתי משמע, אבל גם נפתחת בפניהם הדרך ללימודים גבוהים בתחום. תלמידים ברמה המתאימה מקבלים גם שיעורים בתורת המוזיקה, משתתפים בהרכבים ובתזמורת ומקבלים העשרות מעבר לשיעור הפרטני, ללא תשלום נוסף. לתלמידים במסלול המקצועי הניגשים לבגרות במגמת מוזיקה מטעם בית הספר מתאפשר לגשת גם ל"בגרות במוזיקה – רסיטל" כתלמידי הקונסרבטוריון ולצבור נקודות נוספות. ב-16 שנותיי כמנהלת האולפן סיימו במסלול לבגרות למעלה מ-45 תלמידים".</span><br />
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></h4>
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">אולפן שהוא בית</span></h4>
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgoGI1883XZxkpbqR0FjjTVJEhM3g2CJ35vDpb26ldBy92570WEZMmiBPAEF3MErLkrvmpxDV7cD_S6YabTX5geSG4adeRZUHAd4ZSi10Ihh_dhTx8058uwHJAFpSQwxlVxWscj7mOLulk/s1600/ruhama.jpg" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="929" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgoGI1883XZxkpbqR0FjjTVJEhM3g2CJ35vDpb26ldBy92570WEZMmiBPAEF3MErLkrvmpxDV7cD_S6YabTX5geSG4adeRZUHAd4ZSi10Ihh_dhTx8058uwHJAFpSQwxlVxWscj7mOLulk/s320/ruhama.jpg" width="185" /></a><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">הקונסרבטוריון באשכול נוסד בשנת 1964 ומאז ועד היום נמשכת בו מסורת ארוכה של לימודי מוזיקה. עוד בטרם מונתה למנהלת הקונסרבטוריון הייתה רוחמה מורה לכינור ולחלילית באולפן למוזיקה וביובלי הבשור. "חלק מהמורות שמלמדות היום ביובלי הבשור היו תלמידות שלי בתחילת דרכי כאן". </span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">בשנים שחלפו מאז עבר המקום אינספור שינויים ותהפוכות שהפכו אותו בית חם ושוקק חיים למורים, לתלמידים ולהורים, אך לא רק להם – האולפן למוזיקה משתף פעולה בקביעות עם גופים ומיזמים שונים בקהילה כמו כפר המוזיקה 'ביכורים' ו'הבית הירוק', נווה אשכול ומעל הכול – 'מודל יישובי מוזיקלי'. לדברי רוחמה, "מדובר בפרויקט ארצי של משרד החינוך שמשלב לימודי נגינה בבתי הספר היסודיים. בכיתות ב' ו-ג' מספר התלמידים שמשתתפים בפרויקט מוגבל, אבל בכיתות ד' כל ילדי השכבה זוכים לשני שיעורי נגינה בשבוע בכלי קשת, נשיפה והקשה לפי בחירתם. המורים הם מורי האולפן - ותיקים וחדשים כאחד, ואת הכלים כולם רכשה ומתחזקת המועצה. בשנה הראשונה השתתפו בפרויקט 42 תלמידים והיום משתתפים בו 300 תלמידים מאשכול".</span><br />
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></h4>
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">הקונסרבטוריון הפרטי שלי</span></h4>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">האולפן למוזיקה באשכול פועל בשיתוף פעולה גם עם האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים. מדי שבוע מגיעים לאולפן סטודנטים מהאקדמיה, מנגנים ומתנסים בהוראה במסגרת מלגת פר"ח. בסוף השנה נפגשים כולם למופע סיום על בימת האקדמיה. נוסף על כך פיתחו רוחמה ופרופ' <b>מיכאל קלינגהופר</b> מהאקדמיה את תוכנית "התזמורת הקאמרית הצעירה - נגב" שמביאה לאולפן באשכול נגנים מרחבי הנגב לקונצרטים ומופעים משותפים. ואם לא די בכך, לאולפן מגיעות גם כיתות אמן מהארץ ומחו"ל ותלמידיו מנגנים במסגרות ארציות רבות שבזכותן יוצא שמו למרחוק.</span><br />
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></h4>
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">נדמה שאת בשיא כוחך. למה החלטת לעזוב?</span></h4>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">"אני יוצאת לפנסיה כדי לפנות יותר זמן למשפחה שלי שגדלה בינתיים ודורשת סבתא במשרה מלאה. בשלב הראשון אמשיך ללמד באולפן, אבל עכשיו אוכל גם ללמד את התלמידים הצעירים במשפחה שחלקם כבר לומדים במסגרות מקצועיות. הגיעה השעה לטפח גם את הקונסרבטוריון הפרטי שלי...".</span><br />
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></h4>
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">סוף הוא תמיד התחלה</span></h4>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjKaUE4PMyFTBDsIXTgfu4zuX_1trPRVG_T5qj9R3qs0DGWa_QUjx2xFJz3jo5enaWftJqQItkz-aDknLaMtvYVHtHQ59FNfYsWEIC0LJqF40hIN2nvgfW4PI99fMXG-9cZJVzjX6mCr60/s1600/%25D7%2593%25D7%2595%25D7%2593%25D7%2599+%25D7%2599%25D7%25A6%25D7%2597%25D7%25A7%25D7%2599.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="1068" data-original-width="1600" height="213" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjKaUE4PMyFTBDsIXTgfu4zuX_1trPRVG_T5qj9R3qs0DGWa_QUjx2xFJz3jo5enaWftJqQItkz-aDknLaMtvYVHtHQ59FNfYsWEIC0LJqF40hIN2nvgfW4PI99fMXG-9cZJVzjX6mCr60/s320/%25D7%2593%25D7%2595%25D7%2593%25D7%2599+%25D7%2599%25D7%25A6%25D7%2597%25D7%25A7%25D7%2599.jpg" width="320" /></a></div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">לנעליה הגדולות של רוחמה ייכנס החל מהחודש הבא דודי יצחקי, נשוי ואב לארבעה מרמת נגב. לאשכול הגיע לראשונה אחרי הצבא - במשך שנתיים התגורר בכיסופים וכשעזב לקח איתו כמה זיכרונות טובים מהמקום, ובכלל זה את אשתו, בת הקיבוץ. אחרי עשור של מגורים ולימודים במרכז החליטו לעבור לנגב וב-2006 היו ממקימי היישוב באר מילכה שבו הם חיים עד היום. ב-16 השנים האחרונות עבד דודי באולפן למוזיקה של רמת נגב, היה פעיל בהפקות מוזיקליות שונות, ניגן ולימד בקונסרבטוריון של ירוחם ובבית ספר מנגן ולאחרונה מונה למנהל האולפן באשכול.</span><br />
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></h4>
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">יש לך חלום מיוחד שהיית רוצה להגשים כאן?</span></h4>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">"יש לי המון חלומות, אבל קודם כל חשוב לי לשמור על העשייה המפוארת שקורית כאן ולהמשיך לפתח אותה. אני מלא סימפטיה לאזור הזה ומרגיש שזה הזמן בשבילי לעשות את התפקיד הזה. יש לי הרבה מה לתת והגיע הזמן להתחיל לתת אותו".</span><br />
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></h4>
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">ומה החזון שלך לשנים הבאות?</span></h4>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">דודי: "החזון הגדול ביותר שלי הוא לאפשר לכל ילד באזור להפוך את המוזיקה לדבר משמעותי בחיים שלו ברמה שלא נופלת מזו שניתנת לילדים במרכז הארץ. אני מאמין שמגורים בפריפריה הם הזדמנות ולא חסם ויש בהם הרבה יתרונות. אנחנו צריכים ויכולים לתת לילדים שלנו את הטוב ביותר ולפתוח בפניהם את כל האפשרויות".</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>רוחמה:</b> "בעניין זה חשוב להדגיש שבקריית החינוך החדשה אמור להיבנות גם אולפן חדש למוזיקה ולמחול שיתרום גם הוא לנגישות ולזמינות של המוזיקה ושל המשאבים המושקעים בכל תלמיד - צריך ללמד ילד צעיר מיומו הראשון בדיוק כמו שמלמדים את התלמיד הוותיק ביותר".</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><b>דודי:</b> "ועל זה אפשר רק להוסיף - אמן". </span><br />
<div>
<br /></div>
</div>
עיתון 232http://www.blogger.com/profile/11592887634873547901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6779461044146170737.post-85902177209841620482017-10-22T05:09:00.001-07:002017-10-22T05:09:06.881-07:00נעים להכיר - השינשינים באשכול<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<h3 style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">הם דחו את הצבא בשנה והגיעו מכל הארץ אלינו למועצה, כדי לעבוד בהתנדבות עם הנוער במסגרת שנת שירות. אלו הם חברי גרעין עודד של בני המושבים, קומונת השומר הצעיר וקומונת ביכורים • יובל רויטמן</span></h3>
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span><b><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">גרעין עודד, בני המושבים</span></b><b><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"אנחנו רוצים להיות חלק מהקהילה, לחנך, לעזור ולתרום"</span></b></h4>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEipnghxwLkInhSmrWSHiQB5FxbIq2v17MiSqfSgqln75YmJ8Urr22g1jIuNJKHFHjzn9DIhQZgp2gboZBbwrTH-6yhLRm7WE69YZ23YdWX-AL3MppKQ5UMPGdbg-xh1CVO_R_RLV3nyCkI/s1600/%25D7%2592%25D7%25A8%25D7%25A2%25D7%2599%25D7%259F+%25D7%25A2%25D7%2595%25D7%2593%25D7%2593.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="1200" data-original-width="1600" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEipnghxwLkInhSmrWSHiQB5FxbIq2v17MiSqfSgqln75YmJ8Urr22g1jIuNJKHFHjzn9DIhQZgp2gboZBbwrTH-6yhLRm7WE69YZ23YdWX-AL3MppKQ5UMPGdbg-xh1CVO_R_RLV3nyCkI/s320/%25D7%2592%25D7%25A8%25D7%25A2%25D7%2599%25D7%259F+%25D7%25A2%25D7%2595%25D7%2593%25D7%2593.JPG" width="320" /></a></div>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">בגרעין עודד של בני המושבים חברים שמונה קומונרים שגרים במבטחים ומדריכים במושבי המועצה - <b>עתליה אבני</b> (כפר בילו), <b>אביב כהן</b> (מסילת ציון), <b>אופיר אדמוני</b> (נתיב השיירה), <b>אופיר ברקאי</b> (צורן), <b>אלה אשל</b> (כפר מונאש), מ<b>איה קיני</b> (נירית), <b>מאיה בר מאיר</b> (עין איילה) ו<b>עינב אטיה</b> (גן נר).</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">את הבשורה על השיבוץ שלהם באשכול הם קיבלו ב-21.8 ואת החפיפה סיימו ב-7.9. את אשכול יעזבו ב-6 בספטמבר 2018. עם חברי הגרעין עובדים צמוד שני אנשים מרכזיים – <b>עמרי גונן</b>, רכז בני המושבים ו<b>נועה קמיל</b>, המנחה. חברי הקומונה משתדלים לחזור הביתה פעם בשבועיים, אבל זה בעיקר תלוי בצורך - "אם יש אירוע, מפעל, סמינר או שצריך לעבוד על משהו אז נשארים".</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">בימים ראשון עד רביעי אחר הצהריים הם מדריכים במושבים, ובבקרים הם בבתי הספר. יש גם יום רכז ויום הנחיה, סמינרים וכנסים של המועצה, כמו למשל סמינר ארגון למדריכים שהיה לאחרונה. "יהיו גם כנסי ט' והשתלמויות מדריכים וכו'. בפסח יהיה טיול ד'-ו' מועצתי ואנחנו לוקחים חלק בכל מפעלי התנועה: יוסי יפה, טיול חנוכה, סמינר סובלנות, מחנה פסח ז'-ח', מחנה קיץ ד'-ו', מסע פלמ"ח, מסע בעקבות לוחמים לשלום, קורסי מד"צים, מד"מים ומש"צים".</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>מהי ההתרשמות שלכם עד כה מתושבי אשכול?</b></span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"התושבים מאוד חמים והקהילה מקבלת. נותנים ממש הרגשה של משפחתיות ושרוצים שנהיה פה".</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>למה שנת שירות?</b></span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"במהלך שלוש השנים האחרונות רובנו התנדבנו במספר מסגרות במקביל ללימודים, ורצינו שנה שבה נשקיע וניתן את כולנו רק להתנדבות ולתרומה לקהילה. אנחנו רוצים להיות חלק מהקהילה, לחנך, לעזור ולתרום במושבים שבהם אנו נמצאים ובכל המועצה. על הדרך אנו מכירים גם מקומות חדשים ואנשים חדשים ואנחנו מאוד נהנים מזה. אנחנו מקווים שבסוף השנה נסתכל אחורה ונהיה מרוצים מהתהליך שהמושבים עברו ונשאיר גם משהו מאתנו להם".</span><br />
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">קומונת השומר הצעיר<br />"בחרנו בשנת שירות מתוך אמונה שהנוער הוא עתיד עולמנו ועתיד לחברה מתוקנת ונכונה"</span></h4>
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjPuHYVj1pgNeB9nRnhPvGW1gfmpbeV9q3beaBvKiKkSYVyoeU2Cs8BIXTRO-JCQznPIJ1yUke7E4ySLBYwR-_3ToO2hEd-f98HGbuEmBYPmAjaU1g7pLCzN5AbJctzyPAflyK2QN6oOtY/s1600/21272551_1506895732681830_3370051990686016689_n.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="480" data-original-width="640" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjPuHYVj1pgNeB9nRnhPvGW1gfmpbeV9q3beaBvKiKkSYVyoeU2Cs8BIXTRO-JCQznPIJ1yUke7E4ySLBYwR-_3ToO2hEd-f98HGbuEmBYPmAjaU1g7pLCzN5AbJctzyPAflyK2QN6oOtY/s320/21272551_1506895732681830_3370051990686016689_n.jpg" width="320" /></a><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">ארבעה קומונרים של השומר הצעיר פועלים במועצה - <b>ניר</b> (קיבוץ ברקאי), <b>קרן </b>(נהריה), <b>סילאן </b>(כרכור) ו<b>אהד</b> (כפר מנחם). הארבעה הם חלק מקומונה גדולה של 14 צעירים מכל רחבי הארץ שיושבת בבאר שבע, וחבריה פועלים ברחבי הדרום. את השנה הם התחילו באמצע יולי, בקורס הדרכה, ולקומונה עברו בסוף אוגוסט. שבוע העבודה שלהם מתחלק לימי משימה - שמוקדשים לפעילות חינוכית בקיבוצים ובקן האזורי, וימי הכשרה - שמוקדשים לחיי קומונה ולהדרכה משמעותית.</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"ריבוי המסגרות מעניק לנו מפגש רחב עם החניכים ואנחנו זוכים להיות חלק בחייהם, ובסופי השבוע אנחנו לרוב פשוט ביחד בקומונה ולעתים יוצאים לסמינרים, טיולים ומחנות - ששם אנחנו אחראים על כל נושא ההדרכה. בנוסף אנחנו לוקחים חלק בצוותים ארציים שונים, שעוסקים בין היתר במחאות חברתיות ובשילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים בתנועה ובחברה. הביתה אנחנו חוזרים לרוב אחת לשבועיים". </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>מהי ההתרשמות שלכם מאשכול עד כה?</b></span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"התרשמנו לחיוב מכך שהמועצה נתמכת ותומכת בתנועות נוער ושהחינוך הבלתי פורמלי הוא חלק בלתי נפרד מהמועצה. יש כאן הרבה אנשים שהנושא של חינוך בלתי פורמלי ותנועות נוער חשוב להם, והם מובילים אותו להיות מה שהוא כיום. גם בקיבוצים השונים וגם במועצה פגשנו אנשים חמים שאוהבים להושיט יד, פגשנו נערים ונערות עם רצון עצום לעשייה ולהשפעה על חייהם ועל חיי הקהילה, נוער שבוחר בהדרכת ה'אחים הקטנים', דור ההמשך. בנוסף התרשמנו מאוד מהשדות החרושים והיפים המקיפים פה כל קיבוץ ומושב".</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>למה שנת שירות?</b></span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"אנחנו מאמינים שהשנה הזאת יכולה להעצים ולפתח אותנו מבחינה רגשית, אישית וחברתית. ובעיקר, בחרנו בשנת שירות מתוך אמונה שהנוער הוא עתיד עולמנו ומפתח לחברה מתוקנת ונכונה. אנחנו מאמינים בנוער וביכולת שלנו ושל התנועה לשנות ולהשפיע. בגלל שכולנו גדלנו בשומר הצעיר, אנחנו יודעים מה דמות שכזו יכולה לעשות לילדים - החיים שלנו השתנו בזכות אנשים כאלה. השנה למשל נפתחו חמישה קנים חדשים בזכות כמות הנוער שבחר לצאת לשנת שירות בשומר הצעיר".</span><br />
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">קומונת ביכורים</span><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"אנחנו אחים בוגרים ואוזן קשבת לצעירים שבאו לכאן להגשים את החלומות שלהם"</span></h4>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhPlNXnKeu68nhW0s_6KlZPDZKkn_Rj5KC9RHWpygs0XT28lPBQdkIWDhO2_zV4nP0hCEdN0f0Hab0u_MXedQOzRJDkHnsmVTcQdQEIJd9qMau2XYnRJ_TMhI9Jwf_2O5-pm8pwilneZoo/s1600/%25D7%25A7%25D7%2595%25D7%259E%25D7%2595%25D7%25A0%25D7%25AA+%25D7%2591%25D7%2599%25D7%259B%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%259D.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="1061" data-original-width="1197" height="283" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhPlNXnKeu68nhW0s_6KlZPDZKkn_Rj5KC9RHWpygs0XT28lPBQdkIWDhO2_zV4nP0hCEdN0f0Hab0u_MXedQOzRJDkHnsmVTcQdQEIJd9qMau2XYnRJ_TMhI9Jwf_2O5-pm8pwilneZoo/s320/%25D7%25A7%25D7%2595%25D7%259E%25D7%2595%25D7%25A0%25D7%25AA+%25D7%2591%25D7%2599%25D7%259B%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%259D.jpg" width="320" /></a></div>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">שמונה צעירים גרים בקומונה בכפר הנוער למצוינות באמנות 'ביכורים' שב'נופי הבשור' - שישה בשנת שירות ושניים בשירות לאומי: <b>גל בר-נס</b> (הוד השרון), <b>גיל אזוב</b> (קיבוץ נען), <b>שגב סיני</b> (ורד יריחו), <b>אמיר לוין</b> (קיבוץ צרעה), <b>אוריאל קדם</b> (כפר חיים), <b>עמר בינשטוק</b> (תל אביב), <b>יובל שטרן</b> (לבון) ו<b>אלמה שיק</b> (תל אביב). הם התחילו ב-1 באוגוסט ויסיימו בסוף יולי 2018. את השמונה מלווה <b>תמר קדם סימן טוב</b>, מנהלת ההדרכה והאמנויות בכפר והממונה על הצוות החינוכי והמקצועי.</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"קודם כל אנחנו מדריכים צעירים ומשמשים אוזן קשבת לחניכים שיצאו מהבית בשביל להגשים את החלומות שלהם וצריכים להתמודד גם עם עשייה מוזיקלית ואמנותית, עם קשרים חברתיים ובכלל עם מה שעובר על בני נוער בגיל ההתבגרות. בנוסף יש לנו תפקידי רוחב - חלקנו בתחום המוזיקלי, חלק בתחום החברתי וחלק בתחום האמנות. אנחנו גם עושים תורנויות מטבח, השכמות וכיבוי אורות לחניכים ועוזרים לצוות הבוגר במשימות השונות.</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"כמו כן, בתור קומונה אנחנו אחראים לציין בצורה יצירתית את החגים והמועדים עבור כל הכפר. שני האירועים המרכזיים פה הם אירוע חורף ואירוע קיץ, שבהם החניכים מציגים עבודות ותוצרים שלהם בצד המקצועי. אנחנו מלווים אותם בתהליכי היצירה ובצוותי העבודה שקמים לכבוד האירוע. יש לנו גם טיולים כפריים, ופעם בחודש נשארים בסוף השבוע כל החניכים והצוות לשבת כפר משותפת".</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>מהי ההתרשמות שלכם עד כה מאשכול?</b></span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"אנשים אוהבים וחמים שמוכנים לעזור ולתרום. סביבה שקטה ורגועה. חברה מקבלת ומכילה. לא הכרנו את אשכול לפני זה - וזה פשוט מקום מדהים".</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>למה שנת שירות?</b></span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">גל: "ההרגשה המטורפת הזאת של לקום כל בוקר ולדעת שכל יום אלמד משהו חדש, גורמת לי להתמכר. לדעת שיש לי את היכולת להעביר לבני הנוער פה כלים שרכשתי ולהיות שם בשבילם - בשבילי זה כל העולם. זו הסיבה שאני עושה שנת שירות, כי אני יכולה לעזור, אני יכולה לתמוך, אני יכולה להיות כל העולם בשביל מישהו - והם הופכים לכל העולם בשבילי. וזה מרגש כל פעם מחדש. זאת הסיבה שאני פה, וזאת הסיבה שכדאי לעשות שנת שירות, בשביל רגעים כאלה".</span></div>
עיתון 232http://www.blogger.com/profile/11592887634873547901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6779461044146170737.post-86299318016804328732017-10-16T03:39:00.002-07:002017-10-16T03:41:56.299-07:00מר מוזיקה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: right; margin-left: 1em; text-align: right;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgcnD96yyNDJDPzaB883I3RPtnUgNUz-20EC0pfH1oBHleqkK7zq9LxOwPa45Q3_HEvyibAQ8r4Zrmu94HTGqRxzwKwqpcM4OY4xUAD2ZtO_6Kwx_5VIGCXq7RNm7vfXuXFcgeUC_TGHXw/s1600/%25D7%2590%25D7%259C%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%259F+%25D7%25A7%25D7%259C%25D7%2599%25D7%25A1%25D7%25A7%25D7%2599.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1026" data-original-width="966" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgcnD96yyNDJDPzaB883I3RPtnUgNUz-20EC0pfH1oBHleqkK7zq9LxOwPa45Q3_HEvyibAQ8r4Zrmu94HTGqRxzwKwqpcM4OY4xUAD2ZtO_6Kwx_5VIGCXq7RNm7vfXuXFcgeUC_TGHXw/s320/%25D7%2590%25D7%259C%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%259F+%25D7%25A7%25D7%259C%25D7%2599%25D7%25A1%25D7%25A7%25D7%2599.jpg" width="301" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><div style="text-align: right;">
<b><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: x-small;">לו"ז צפוף: אלירן קליסקי, </span><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: x-small;">הרכז המוזיקלי של 'נופי הבשור'<br /> ו'הבית הירוק' בשנתיים האחרונות, </span><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif; font-size: x-small;">הוא מתחילת השנה <br />גם הרכז המוזיקלי ב'ביכורים''</span></b></div>
</td></tr>
</tbody></table>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">אתם מכירים אותו בתור רכז המוזיקה של 'הבית הירוק' ושל בית הספר 'נופי הבשור', שמדריך בשנתיים האחרונות את ההרכבים המוזיקליים של תלמידי התיכון וצעירי אשכול. עכשיו, עם תחילת השנה, <b>אלירן קליסקי</b> (30, עין הבשור) הוא גם הרכז המוזיקלי של 'ביכורים', כפר הנוער למצוינות במוזיקה ואמנות.</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>אלירן, ברכות, מה זה אומר בעצם?</b></span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"התפקיד אומר להיות אחראי על כל תחום המוזיקה בכפר באופן שוטף - שיעורים, הרכבים, הופעות וכו'... ביחד עם <b>תמר קדם סימן טוב</b>, מנהלת אמנויות והדרכה והמורים המקצועיים. אנחנו אחראים על ההתפתחות המוזיקלית של כל 31 החניכים במגמת המוזיקה שמנהל <b>עמיקם קימלמן</b>. בנוסף, יש איתי ארבעה קומונרים מוזיקאים, חלקם בשנת שירות וחלקם בשירות לאומי <b>(כתבה על שנות שירות באשכול - בעמ' 14)</b>, שעוזרים לי מאוד בתפעול השוטף".</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span>
<br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span>
<div style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>ומה עם שני התפקידים האחרים?</b></span></div>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"במקביל אני ממשיך לעבוד בתור המנהל המוזיקלי של הבית הירוק בתמיכתה של דגנית לבנון, מנהלת מדור הנוער, ושל תיכון נופי הבשור, בתמיכתן הרבה של גאולה ביטון וזמירה בן יוסף, וככה בעצם אני מצליח להגיע ולתרום לכל הנוער המוזיקלי מכיתות ח'-י"ב - שזה מעל 60 חבר'ה בסך הכול".</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">נשמע מאוד עמוס - איך אתה מצליח לשלב הכול ביחד?</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"אני מנהל לו"ז מאוד צפוף ומחושב ולא זז מטר בלי הגוגל קלנדר…".</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">יש ילדים שאתה פוגש ביותר ממסגרת אחת?</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"בהחלט. כולם לומדים באותו תיכון - נופי הבשור, ובערך חצי מהחבר'ה בבית הירוק לומדים בביכורים". </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">מתי אפשר לשמוע אתכם?</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"בינתיים אנחנו מתאמנים ומנגנים. אין משהו קרוב ש'נעוץ' כרגע בלו"ז, אני מאמין שבנובמבר נתחיל אירועי חורף, וב-24.12 יש אירוע חורף של ביכורים".</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">שיהיה המון בהצלחה!</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"תודה רבה". </span></div>
עיתון 232http://www.blogger.com/profile/11592887634873547901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6779461044146170737.post-29675492984479636622017-10-16T03:29:00.001-07:002017-10-16T03:30:46.402-07:00הכול בקצב - טודו בום!<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<h3 style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">המופע השנתי של חוג הקפוארה של קיקו סילבה היה חגיגה של מוזיקה, תנועה ובעיקר שמחה <br /><span style="font-size: x-small;">צילום נעמה כספי.</span></span></h3>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span>
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgejUilx95X5Q5BfbsD4rE3Sb_fmiG0bvmBvoQqJm8h3l26YIsQIYVvV3KFxyG6-nl0FygfdJSsCTfVYBQFadyAbs2MGq2Hho_J7kBpL5XmvbRvdQn-sK8qY3tKnGiias-Jx0pCmEmsvnY/s1600/%25D7%25A7%25D7%2599%25D7%25A7%25D7%25953.JPG" imageanchor="1" style="clear: left; float: left; margin-bottom: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="1067" data-original-width="1600" height="133" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgejUilx95X5Q5BfbsD4rE3Sb_fmiG0bvmBvoQqJm8h3l26YIsQIYVvV3KFxyG6-nl0FygfdJSsCTfVYBQFadyAbs2MGq2Hho_J7kBpL5XmvbRvdQn-sK8qY3tKnGiias-Jx0pCmEmsvnY/s200/%25D7%25A7%25D7%2599%25D7%25A7%25D7%25953.JPG" width="200" /></a><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">האירוע השנתי של חוג הקפוארה vem jogar ('בואו לשחק' בפורטוגזית) של <b>קיקו סילבה</b> ממושב עין הבשור הפך כבר למסורת במועצה. בשעות הערב של יום שישי ה-8.9 התמלא האמפי במרכז המושב במשפחות נרגשות שבאו מכל רחבי המועצה לצפות במופע הקפוארה שמסכם את שנת האימונים החולפת ופותח את השנה החדשה.</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">על הבמה עלו בזו אחר זו קבוצות הקפואריסטים לתצוגות תכלית של יכולותיהם, בליווי כלי נגינה ברזילאים והרבה אנרגיה ושמחה. היו שם משחקי קפוארה, מופעי אקרובטיקה, מתופפי בטוקדה ורקדניות סמבה, ריקוד מקלות אינדיאני שמספר את סיפורו של גיבור השבט מקוללה שהבריח לבדו את לוחמי השבט השכן, ולבסוף ריקוד זומבה עם הלהיט המתבקש "טודו בום", שהובילה אור חסידים, אשתו של קיקו ומדריכת זומבה.</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span>
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEioD5iHyqbAyO0dNvVU2TUFkZ0Rw3bpA3aUGxj9xtcKREFyrI4QNdho0TAKlPDDK9CHjHJt4R3rWNJItEWvb7c_2Z2AJdp4SWIzGjVUMkbjRfk3e3z96J0GujrkdmhbWB4nQMhf9oSjmjw/s1600/%25D7%25A7%25D7%2599%25D7%25A7%25D7%25951.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="1067" data-original-width="1600" height="133" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEioD5iHyqbAyO0dNvVU2TUFkZ0Rw3bpA3aUGxj9xtcKREFyrI4QNdho0TAKlPDDK9CHjHJt4R3rWNJItEWvb7c_2Z2AJdp4SWIzGjVUMkbjRfk3e3z96J0GujrkdmhbWB4nQMhf9oSjmjw/s200/%25D7%25A7%25D7%2599%25D7%25A7%25D7%25951.JPG" width="200" /></a><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">במופע השתתפו כ-80 ילדים, בני נוער ומבוגרים והאמפי היה מלא בקהל עד אפס מקום. כמה שעות לפני המופע, בצהרי יום שישי, נערך במועדון המושב טקס הענקת חגורות למתאמנים, שעלו דרגה בשנה האחרונה. בחוג של קיקו, שפועל כבר 10 שנים במועצה, מתאמנים כ-120 קפואריסטים בכל הגילאים. "היה ממש יפה ומרגש", אמר קיקו שהנחה את הערב. "הרבה בזכות התאורה וההגברה של <b>חנן בלחסן</b> מניר יצחק ששדרגה את המופע". </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">אחד הרגעים המרגשים בערב היה כשקיקו הזמין לבמה את הוריו, שבאו מברזיל לבקר אותו, לראשונה מאז עלה ארצה לפני 14 שנה. קיקו סיפר על תחילת דרכו כילד בן 8 שעושה את צעדיו הראשונים בקפוארה וציין שמבחינתו זוהי סגירת מעגל, שההורים שלו, שבהתחלה לא האמינו בקפוארה, רואים אותו עם כל האנשים סביבו ואת ההצלחה הגדולה שאליה הגיע. </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjlBulfaoSrsK-u7L7BH8Q3PR6nr6BDr_HA9oijG-BNP-jgU7YsWjID9BFMxFdKo4ZBI3ruYxKObajJaYc_VyeM16dNTi9YcZhAYev3U3j0SAiLlkF0jd-zwGa-D1q5GcvmM1Q32KJ6UKA/s1600/%25D7%25A7%25D7%2599%25D7%25A7%25D7%25954.JPG" imageanchor="1" style="margin-left: 1em; margin-right: 1em;"><img border="0" data-original-height="958" data-original-width="1600" height="380" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjlBulfaoSrsK-u7L7BH8Q3PR6nr6BDr_HA9oijG-BNP-jgU7YsWjID9BFMxFdKo4ZBI3ruYxKObajJaYc_VyeM16dNTi9YcZhAYev3U3j0SAiLlkF0jd-zwGa-D1q5GcvmM1Q32KJ6UKA/s640/%25D7%25A7%25D7%2599%25D7%25A7%25D7%25954.JPG" width="640" /></a></div>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span></div>
עיתון 232http://www.blogger.com/profile/11592887634873547901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6779461044146170737.post-42001546283571983742017-10-15T02:09:00.001-07:002017-10-15T02:09:21.906-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<h3 style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">באוקטובר 1917 עברו הכוחות האוסטרליים מדיווזית אנז"ק בפארק אשכול וגילו פסיפס מרהיב בן מאות שנים. הפסיפס פורק, נארז ונשלח למוזאון מלחמת העולם הראשונה בקנברה בירת אוסטרליה כדי להנציח את ההרוגים במלחמה הגדולה. 100 שנים לאחר מכן יזמה ירדנה ויסוקר משדה ניצן את שחזור הפסיפס בידי 19 אמנים מאשכול • תם פרחי</span></h3>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgMlQgcWs3OtQ6R80REaya42hoHSFxtDYsuz5Gyz6rWmePDayWJhB8Pg02QtJUix76qeHiXi86_DmfBKtgZ-Vm6i5xFR82AmvK6n3RLE86e-NZwS76kOFkvLgm83PThx2l7v27GtdiGchg/s1600/_DSC9985.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="999" data-original-width="1600" height="199" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgMlQgcWs3OtQ6R80REaya42hoHSFxtDYsuz5Gyz6rWmePDayWJhB8Pg02QtJUix76qeHiXi86_DmfBKtgZ-Vm6i5xFR82AmvK6n3RLE86e-NZwS76kOFkvLgm83PThx2l7v27GtdiGchg/s320/_DSC9985.JPG" width="320" /></a></div>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">הכול התחיל לפני 100 שנים בדיוק, בשלהי מלחמת העולם הראשונה. באוקטובר 1917 מגיעים ארצה כוחות אוסטרלים מדוויזית אנז"ק לאחר שנחלו תבוסה בקרבות בגזרת בעזה, וחונים במתחם שלאל, הוא פארק אשכול. בעת ההיערכות להמשך הלחימה מגלה באקראי קצין אוסטרלי ששמו <b>קפטן ג'ורדן</b> חלק מפסיפס צבעוני מרהיב של רצפת כנסייה משנת 1400 לספירה, היא <b>פסיפס שלאל</b> (על שם המעיין במקום). </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">הקצין ממהר לדווח על הממצא הנדיר לכומר <b>מייטלנד וודס</b> שהתלווה לכוחות והיה ארכיאולוג במקצועו. הכומר הנרגש משיג מיד אישור מיוחד לגיוס חיילי הנדסה ולשינוע של ציוד הנדסי מקהיר. העבודה מתנהלת במהירות וביעילות – בתוך 14 יום נחפרת תעלה סביב לפסיפס, נעשים חיתוכים וסימונים של החלקים השונים, והם מועמסים על 53 ארגזים ומועברים על עגלה רתומה לטרקטור עד למסילת הרכבת לכיוון נמל אלכסנדריה. </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">גנרל <b>אדמונד אלנבי </b>שיושב אז בקהיר מבקש לנכס לעצמו את הפסיפס ותובע להעבירו ללונדון, אך בהתערבות ממשלתית נמנעת תקרית דיפלומטית. האוסטרלים מצדם ראו בכך הצלה של הפסיפס והנצחה ליותר מ-60,000 חיילים אוסטרלים שנפלו במלחמה. בהוראת ראש הממשלה הבריטי דאז, לויד ג'ורג', הועבר הפסיפס לאוסטרליה, ומאז הוא מוצג במוזאון מלחמת העולם הראשונה בקנברה הבירה. </span><br />
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">עושים היסטוריה</span></h4>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">לציון 100 שנים למלחמה יצאו בחודשים האחרונים חברי העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה לסיורים מודרכים בעקבות הקרבות שהתנהלו באזורנו. באחד הסיורים הגיעו החברים בהדרכתו של סגן יו"ר העמותה <b>עזרא פימנטל</b> לפארק אשכול, שבו חנו הכוחות האוסטרלים כחצי שנה, ונעמדו מול המתחם שבו התגלה הפסיפס. </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>ירדנה ויסוקר</b> (שדה ניצן), החברה בעמותה, מספרת: "עזרא סיפר את סיפורו של הפסיפס והסביר שהאוסטרלים לא גנבו אותו כמו שנהוג לחשוב. הוא הוסיף ואמר שלפני עשור נעשה ניסיון של תלמידי בית הספר הבשור בהדרכתה של <b>נטע גבע</b> (עין הבשור) ליצור שמונה מדליונים מהפסיפס, אך היצירה לא שרדה. כששמעתי את הסיפור הזה הצעתי מייד שקבוצת האמנים מחבל אשכול שאני חברה בה תשחזר מחדש את הפסיפס כולו. ההצעה התקבלה בהתלהבות". </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">למחרת פנתה ירדנה ל<b>זוהר מורג</b> (אוהד) שמרכזת את קבוצת האמנים, וגם היא נרתמה למשימה. נוסף על כך היא יצרה קשר עם האגף לשימור עתיקות, ומשם הופנתה למומחים בקיבוץ אילון שמשתמשים באבנים טבעיות לשחזור פסיפסים: "נסעתי כמה פעמים לאילון, למדתי את מלאכת הפסיפס וחזרתי לסטודיו שלי כדי להתחיל בעבודה".</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">אבל רגע לפני תחילת העבודה היה על ירדנה לעבור עוד משוכה אחת – גיוס כספים להגשמת הפרויקט: "נפגשנו, <b>אליעזר (לייזר) ארד</b> (עין הבשור), האמון על רוכבי הסוסים מטעם העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה, <b>עזרא פימנטל</b> ואני עם כמה ראשי אגפים, נציגי העמותה, רשות הטבע והגנים ועוד אישים חשובים ובהם ראש המועצה <b>גדי ירקוני</b>, וביקשנו מהם לסייע במימון רכישת האבנים הטבעיות ובביצוע ההדפסה המקצועית היקרה של הפסיפס. אחרי מספר פגישות גדי שוכנע בחשיבות המיזם ובפוטנציאל שיש לו להפוך את אשכול לאבן שואבת לתיירות עולמית ולשמש פתח לקשרים בתחומי עניין משותפים כמו מדבור".</span><br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhoA7s1cFxqfJwgocSi2V-jFm4PUffr31agmYVfZkuMNndxcwLEcxu2dhS8rG7gAhXqlw9PRyqRSbX9e5eI5I72Ne89YJfDEsojEQJumq44LprOumA-Xaz1zvm_5l4zbYAAsjYn8DIFgSI/s1600/_DSC9995.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="999" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhoA7s1cFxqfJwgocSi2V-jFm4PUffr31agmYVfZkuMNndxcwLEcxu2dhS8rG7gAhXqlw9PRyqRSbX9e5eI5I72Ne89YJfDEsojEQJumq44LprOumA-Xaz1zvm_5l4zbYAAsjYn8DIFgSI/s320/_DSC9995.JPG" width="199" /></a></div>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">19 אמנים מאשכול התגייסו לשחזר את 20 המדליונים המרכיבים את פסיפס שלאל האגדי. בדבקות ובסבלנות ובליוויו הנאמן של <b>הקטור רויטמן</b> (ניר עוז), הם שרטטו, מיפו, סימנו, חתכו וחיברו אבן לאבן, מדליון למדליון עד שהשלימו את המלאכה המרהיבה, למעט חלקו התחתון של הפסיפס שנשאר גלוי מאבנים: "רצינו להשאיר חלק קטן מהפסיפס חשוף ולאפשר לאורחים האוסטרלים שיגיעו לכאן למלא את החסר. בעיני יש בזה מסר של כבוד למורשת שלהם ושל תקווה לשיתופי פעולה נוספים בעתיד בתחומי העניין המשותפים שלנו". </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">שיאו של פרויקט השחזור באירוע החגיגי לציון 100 שנים למלחמת העולם הראשונה שייערך בסוף אוקטובר בפארק אשכול ובו ייחשף הפסיפס לציבור הרחב. הפסיפס, שגודלו 230/160 ס"מ, יוצב בעתיד על אחד מקירות המועצה. </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b><br /></b></span>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
</div>
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="margin-left: auto; margin-right: auto; text-align: center;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj9II0GrKLn-2dblL92NMPnt0ms20q_7xTVTxZb9bqaOCHRwG37Fj024Xsk-TehLGJr7wKumyeqBQ_DTDpBHLeLrLpfdFC2VkPmikBEc2uvEdz49Wg3i3Kaf20OTBBG0Fz5R1MTw2FuWl8/s1600/_DSC9981.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b><img border="0" data-original-height="999" data-original-width="1600" height="199" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEj9II0GrKLn-2dblL92NMPnt0ms20q_7xTVTxZb9bqaOCHRwG37Fj024Xsk-TehLGJr7wKumyeqBQ_DTDpBHLeLrLpfdFC2VkPmikBEc2uvEdz49Wg3i3Kaf20OTBBG0Fz5R1MTw2FuWl8/s320/_DSC9981.JPG" width="320" /></b></span></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>מימין לשמאל: נטע גבע, מיכל שצקי, זוהר מורג, יונה לוי-גרוסמן, ירדנה ויסוקר, מריאנה שלייפר, <br />לוריין תארי, חנה אופק, טובי רוזנברג, מרים קליין, בתיה כהן, מאיה רביע, ללה קלוש, נגה ברק, <br />אוולין פיפרברג, עמרי כהן, אמה ארד, מרים פטקין, הקטור רויטמן ושוש אושרי</b></span></td></tr>
</tbody></table>
</div>
עיתון 232http://www.blogger.com/profile/11592887634873547901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6779461044146170737.post-87234842858288954732017-10-10T01:59:00.000-07:002017-10-10T01:59:02.969-07:00מגואטמלה - להולנד - ולישראל<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEio-RJxndCtXsR45JPzsGnxVkCyuhSL0qBpU0QMSDU3-g59x1adw337zP6ncbEIjXjNDqxVBoc7FdLWwheDqlzBO0JiJ5ZRCN4iseeKtvpiXfGcTDkH6uHY-wLYGQ7nfmmdUjmynV35jc8/s1600/%25D7%2593%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%2590%25D7%259C+%25D7%25A9%25D7%259E%25D7%25A9+2.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="1007" data-original-width="863" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEio-RJxndCtXsR45JPzsGnxVkCyuhSL0qBpU0QMSDU3-g59x1adw337zP6ncbEIjXjNDqxVBoc7FdLWwheDqlzBO0JiJ5ZRCN4iseeKtvpiXfGcTDkH6uHY-wLYGQ7nfmmdUjmynV35jc8/s320/%25D7%2593%25D7%25A0%25D7%2599%25D7%2590%25D7%259C+%25D7%25A9%25D7%259E%25D7%25A9+2.jpg" width="274" /></a></div>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>דניאל שמש</b> הוא חייל בן 20 המתגורר כיום בקיבוץ אורים ומשרת בגדוד 50 של חטיבת הנח"ל. דניאל נולד בגוואטמלה, ושם אימצו אותו זוג ישראלים המתגוררים בהולנד, שבה חי כל חייו. לפני שנתיים עלה לארץ כדי להתגייס לצה"ל. "עליתי גם בשביל לעשות עלייה, בשביל לגור כאן, וגם בשביל להתגייס ולתרום למדינה", הוא מספר. "ההורים שלי סיפרו לי סיפורים על מה שהם עשו בצבא, ואיך להם היה, וזה ממש עניין אותי ורציתי לתרום מעצמי".</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">דניאל מספר שגדל בבית ציוני - שני הוריו שירתו כקצינים בצבא, וסבו שירת בגדוד 50 עוד בזמן שהיה שייך לצנחנים. "מאוד שמחתי כששמעתי שאני מתגייס לנח"ל, וממש כיוונתי להתגייס לגדוד 50. זה היה מאוד חשוב בשבילי גם בגלל ששמעתי על הגדוד מהסיפורים של סבא שלי ורציתי מאוד להמשיך את המסורת".</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"מההתחלה רציתי לשרת ביחידה קרבית, להיות לוחם", מספר דניאל, "חיפשתי בהולנד איך אני יכול להתגייס ולשרת בצה"ל ומצאתי את התוכנית של <b>גרעין צבר</b>, שעזרו לי בכל תהליך הגיוס". דניאל מספר שהמגורים באשכול הם חוויה גדולה: "בהולנד גרתי במרכז, ופתאום לגור בקיבוץ זו ממש חוויה נחמדה. אני מאוד אוהב לגור כאן. זה לימד אותי הרבה דברים על ישראל ועל החיים בקיבוץ".</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">דניאל עתיד להשתחרר בעוד פחות משנה, והוא מספר על תוכניותיו לעתיד: "אני רוצה לראות אוניברסיטאות פה בארץ, כי אני מתכוון להישאר בארץ ולגור כאן".</span></div>
עיתון 232http://www.blogger.com/profile/11592887634873547901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6779461044146170737.post-49106631691183292242017-10-08T02:33:00.002-07:002017-10-08T02:33:42.692-07:00רכב אל הזהב<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<h3 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">יואב שפירא (18) מעין הבשור עלה על אופנוע בגיל 4 - ומאז לא ירד ממנו. בחודש האחרון השתתף במרוץ שטח בצרפת, שבו רכב בכל יום 8 שעות ו-300 ק"מ, ואף קושי לא עצר אותו מלהגיע ליעד</span></h3>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span>
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhd8fzTQ8GJJ3rUnLtjf51J5JvuANYnMCPtsP5ZxkWCLDU8vGUjtNTxrT0iqQY00esT12m8tQ7g9WMASWOH58CgjUDfjaW-li_CHK1KgnmOFdIDNyHES8txi63WYeqgnP_WKKJzQ-OqImg/s1600/%25D7%2599%25D7%2595%25D7%2590%25D7%2591+%25D7%25A9%25D7%25A4%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%25902.jpeg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="1015" data-original-width="1600" height="203" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhd8fzTQ8GJJ3rUnLtjf51J5JvuANYnMCPtsP5ZxkWCLDU8vGUjtNTxrT0iqQY00esT12m8tQ7g9WMASWOH58CgjUDfjaW-li_CHK1KgnmOFdIDNyHES8txi63WYeqgnP_WKKJzQ-OqImg/s320/%25D7%2599%25D7%2595%25D7%2590%25D7%2591+%25D7%25A9%25D7%25A4%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%25902.jpeg" width="320" /></a><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">6 ימים, 8 שעות ו-300 ק"מ ביום - זה האתגר שהציב לעצמו <b>יואב שפירא</b> (18) עין הבשור, כשטס להשתתף במרוץ אופנועי השטח Six days בעיר בריב בצרפת בתחילת ספטמבר. זה היה קשה ומאתגר, ובמהלך המרוץ הוא גם שבר זרת ונחבל במרפק, אבל זה לא עצר בעדו. הוא סיים במקום ה-30 הכללי, בתחום הזמן שזיכה אותו במדליית זהב שניתנת לרוכבים שסיימו בזמן כולל שלא עולה על 10% יותר מהרוכב המנצח.</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">בגיל 4 הצטרף יואב לתחביב המשפחתי ועלה לראשונה על אופנוע. כילד רכב להנאתו בטיולים המשפחתיים, עד שבגיל 13 רצה לעסוק בספורט באופן מקצועי. "רציתי להתמודד עם מצבי לחץ ולחוות הצלחות ואתגרים. באותה תקופה בן דוד שלי <b>תומר שפירא</b> כבר התחרה והתחום היה מוכר לנו. השתכנעתי ללכת בעקבותיו, ומאז הוא מהווה לי מודל לחיקוי, ובזכות האימונים איתו הגעתי לאן שאני נמצא היום".</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">בגיל 14 הוא התחיל להתחרות באליפות ישראל באופנועי שטח ובמקביל להתאמן ברכיבה כחמש פעמים בשבוע, בנוסף לאימוני כושר. "הרכיבה הייתה בראש סדר העדיפויות שלי וכך נאלצתי לוותר על דברים אחרים כמו בילויים עם חברים או לימודים. אך הסיפוק שאני מרגיש בסוף אימון או תחרות, בין אם הצלחתי בה או לא, גורם לי להיות שלם כל פעם מחדש עם הדרך שבחרתי".</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span>
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">מאה אחוז ריכוז</span></h4>
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgP2x_IdlSAyxLggoAq1c0BXkk3qIik2ED-VI17hgAV0NoHVXNoVtk-tP-ug2DtiM31xVh6o5OoqKHa6jkY5S5ZRT3B4ZIzOtl-2y_tUaJsXhryI8YsuPoA-N1pAEO5so6Xgyv46CYKirY/s1600/%25D7%2599%25D7%2595%25D7%2590%25D7%2591+%25D7%25A9%25D7%25A4%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%25903.jpeg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="1032" data-original-width="1600" height="206" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgP2x_IdlSAyxLggoAq1c0BXkk3qIik2ED-VI17hgAV0NoHVXNoVtk-tP-ug2DtiM31xVh6o5OoqKHa6jkY5S5ZRT3B4ZIzOtl-2y_tUaJsXhryI8YsuPoA-N1pAEO5so6Xgyv46CYKirY/s320/%25D7%2599%25D7%2595%25D7%2590%25D7%2591+%25D7%25A9%25D7%25A4%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%25903.jpeg" width="320" /></a><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">יואב רוכב על אופנוע husqvarna 250 f, קטגוריית C1 - קטגוריית הנפח הקטנה - וזו לא הפעם הראשונה שהוא משתתף במרוץ. "בעקבות החוויה של המרוץ בשנה שעברה הפקתי לקחים ולמרוץ השנה כבר ידעתי בערך למה לצפות. כחודש לפני כבר טסתי לאזור המרוץ להתאמן, להתרגל לתוואי שטח ולכוון את האופנוע. אבא שלי הצטרף למרוץ וליווה אותי, נתן לי תמיכה טכנית ומילא אותי באנרגיות בכל פעם שראיתי אותו בנקודות מסוימות במהלך היום".</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">במהלך ששת ימי המרוץ, 900 הרוכבים נמצאים על האופנוע 8 שעות רצופות ומתישות ועוצרים רק לצורך תדלוק וטיפול באופנוע, שבמהלכם רק הרוכב מורשה לגעת באופנוע. מסלול הרכיבה עובר בתוואי שטח מורכב שמשלב בין היתר עליות, יערות וקטעים מסולעים הדורשים שליטה טכנית גבוהה מאוד. </span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">"כשרוכבים לבד שמונה שעות ביום, הדבר החשוב ביותר הוא לשמור על רמת ריכוז גבוהה כדי להתמודד עם כל קושי פיזי. ביום הרביעי, טעות של חוסר ריכוז הביאה אותי לפציעה במרפק ושבר בזרת. כמובן שלא חשבתי לוותר, אבל בכדי לחזור לקצב הרכיבה שלי חשבתי על דברים שיעודדו אותי, כמו המשפחה שעושה הכול כדי שאצליח או המחשבה שבצבא אתמודד עם אתגרים פיזיים גדולים יותר. כך, עם קצת משככי כאבים והרבה אנרגיות מאבא בימים שלאחר מכן, הצלחתי לשפר את המיקום שלי ונהניתי מכל רגע למרות הקושי הפיזי".</span><br />
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">מה נותנת לך הרכיבה התחרותית?</span></h4>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">"הרכיבה התחרותית גורמת לי להתמודד עם אתגרים. זה ספורט שמשלב בין יכולות פיזיות גבוהות, דיוק וקואורדינציה, קור רוח ושיקול דעת. ההתמודדות עם כל הדרישות האלה עיצבה אותי גם מחוץ לאופנועים. אני אוהב לעמוד מול מצבים שדורשים ממני את התכונות האלה והרכיבה גורמת לי להנאה גדולה וסיפוק עצמי".</span><br />
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">סגירת מעגל</span></h4>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">לפני חודשיים סיים יואב כיתה י"ב בבית הספר האזורי 'נופי הבשור' ובחודש האחרון, מיד עם חזרתו מהמרוץ, התחיל שנת מכינה במכינה הקדם צבאית 'תבור' בנצרת עילית. "אני אהיה שם בעשרת החודשים הקרובים. המכינה משלבת בין התנדבות בקהילה, בעיקר עם הנוער בעיר, לימודים בנושאי יהדות, פילוסופיה וכדומה, טיולים והכרת הארץ והכנה לשירות הצבאי. בחרתי לעשות שנת מכינה כדי להתפתח אישית ולהתחיל להיות מעורב בחברה הישראלית.</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">"תמיד ידעתי שיגיע הזמן שבו אתחיל את השרות הצבאי (והשנה שלפני) ואאלץ לעזוב את תחום הרכיבה, ותמיד הייתי שלם עם זה. ההצלחה במרוץ האחרון, שנגמר ממש יום לפני שיצאתי למכינה, הרגישה לי כמו סגירת מעגל וסיום משמח לתקופה הארוכה של העיסוק ברכיבה. אני בטוח שהתקופה הזאת תיזכר לי תמיד באהבה והנאה ותשאיר בי תשוקה לחזור לתחום בעתיד".</span></div>
עיתון 232http://www.blogger.com/profile/11592887634873547901noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-6779461044146170737.post-17015611189568931012017-09-18T03:22:00.000-07:002017-09-18T03:22:55.716-07:00חדש בסופה - מכינה קדם צבאית מעורבת<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<h3 style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">40 צעירים וצעירות לפני גיוס, דתיים וחילוניים מכל הארץ, עברו לגור בקיבוץ. <br />המייסד: "עוטף עזה בלב שלי, זה חבל ארץ מהחשובים במדינה" • יובל רויטמן</span></h3>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span>
<br />
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: right; margin-left: 1em; text-align: right;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgU5MCVP7zASs9PNWCjNlyh04nhcW0cJ3ULN5HSegIBBL-TGY-3u-PF1R-3yOLHwpyhF6I8PbhGtUQWn9STuV91q4wr_52RuTqS27DlVjAVRJ65eSMKTzUwlKOEag8Iz1W_-dymI0szO-k/s1600/%25D7%259E%25D7%259B%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%2594+%25D7%25A1%25D7%2595%25D7%25A4%25D7%259410.jpeg" imageanchor="1" style="clear: right; margin-bottom: 1em; margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="1200" data-original-width="1600" height="240" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEgU5MCVP7zASs9PNWCjNlyh04nhcW0cJ3ULN5HSegIBBL-TGY-3u-PF1R-3yOLHwpyhF6I8PbhGtUQWn9STuV91q4wr_52RuTqS27DlVjAVRJ65eSMKTzUwlKOEag8Iz1W_-dymI0szO-k/s320/%25D7%259E%25D7%259B%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%2594+%25D7%25A1%25D7%2595%25D7%25A4%25D7%259410.jpeg" width="320" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;">צילום: נמרוד פלמ"ח</td></tr>
</tbody></table>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">ב-2 באוגוסט, אחרי חודשים של הכנות ומיונים, עלתה על הקרקע בסופה מכינה קדם צבאית מעורבת (בנים ובנות, חילונים ודתיים) ושמה - <b>"מכינת דרך פרת בקיבוץ סופה ע"ש הדר גולדין"</b>. </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">במכינה חברים 40 צעירים וצעירות מכל הארץ וגרים בה 5 אנשי צוות. המייסד הוא <b>נמרוד פלמ"ח</b>, בן 32 מירושלים, שייסד לפני שלוש שנים, לאחר מבצע 'צוק איתן', מכינה דומה בנחל עוז: "אחרי ההצלחה בנחל עוז קיבלתי הרבה טלפונים מיישובים בעוטף שביקשו לעשות מהלך דומה. בחורף האחרון פנו אליי מסופה ביחד עם תנועת אור וביקשו להיפגש. הם סיפרו על המשבר החברתי והדמוגרפי בקיבוץ ואמרו שהם לא רואים פתרון באופק - וביקשו שנביא מודל דומה למה שקיים בנחל עוז". </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">הצדדים החליטו על שילוב ידיים ובתחילת החודש שעבר הפך כאמור החלום למציאות. נמרוד מספר בגאווה: "הצעירים מגיעים אלינו מכל הארץ ומבינים את גודל המשימה והשליחות. אנחנו פועלים בשני אפיקים מרכזיים - הראשון הוא פיתוח מנהיגות, למידה וזהות, והשני הוא החיזוק של סופה. המטרה שלנו להיות חלק מהקהילה".</span><br />
<br />
<h4 style="text-align: right;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjzJSjXBeOD0-ji2edFTULmPVNbG3-2L6B9vIG2UznPI4-qkCIRiWpX9it6gvGMHy82eK4ucDEnpqzHIwqF2ZfgynUQYwH2CHLgb52Q7hH8Fq-gpZeY25AkiebSWtY968EKPZHwJejPwGY/s1600/%25D7%259E%25D7%259B%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%2594+%25D7%25A1%25D7%2595%25D7%25A4%25D7%25947.jpeg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="899" data-original-width="1599" height="179" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjzJSjXBeOD0-ji2edFTULmPVNbG3-2L6B9vIG2UznPI4-qkCIRiWpX9it6gvGMHy82eK4ucDEnpqzHIwqF2ZfgynUQYwH2CHLgb52Q7hH8Fq-gpZeY25AkiebSWtY968EKPZHwJejPwGY/s320/%25D7%259E%25D7%259B%25D7%2599%25D7%25A0%25D7%2594+%25D7%25A1%25D7%2595%25D7%25A4%25D7%25947.jpeg" width="320" /></a><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">ענף נוסף בקיבוץ</span></h4>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">צעירי המכינה החלו להשתלב בחיי הקהילה. בכל שבת שנייה הם נשארים ויום בשבוע מוקדש לעבודה קהילתית, הם מצטרפים לענפים השונים, מטפלים במבנים, צובעים ומסדרים. כמו כן הם מתארחים בבתי המשפחות וכך נוצרים קשרים עם חברי הקיבוץ. "אנחנו עוד ענף בקיבוץ", אומר נמרוד, "אנחנו שותפים בטקסים, בהווי ובתרבות וממש מחדשים את המפעל הציוני של פעם. "עוטף עזה בלב שלי, זה חבל ארץ מהחשובים במדינה. מבחינתי ללכת לקנות חלב כאן זו ציונות".</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"הכסף", מספר נמרוד, "מגיע מקבוצת תורמים ממרכז הארץ שתרמו ברוחב לב ובהמשך המטרה היא לקבל תקציבים מהמדינה. הרעיון הוא שכל שנה תגיע קבוצה חדשה, והמטרה שבסוף חלק מהחבר'ה שיגורו שנה בסופה יקבעו פה את ביתם".</span><br />
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span></h4>
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">סופה: שינוי תדמית</span></h4>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b>אייל ברנדייס</b>, מנהל הקהילה בסופה מספר: "חידשנו את תהליך הקליטה והחלטנו שצריך להחיות את הקיבוץ ולהעיר אותו מתרדמה. נקרתה לידינו ההזדמנות להביא מכינה קדם צבאית והחלטנו שהדרך הטובה ביותר לעזור לעצמנו - זה לעזור לאחרים. הם חיפשו מקום ואנחנו חיפשנו משהו שייתן חיים בקיבוץ - ושני האינטרסים נפגשו אחד עם השני.</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"המטרה היא שהם יעשו את תוכנית המנהיגות שלהם כאן אצלנו, המשפחות מאמצות את החבר'ה וסופה תשנה קצת את התדמית מאירועים ביטחוניים לאירועים חברתיים ותתרום את תרומתה למהלך ציוני חשוב. בעקיפין, ככל שנצליח להשאיר את הרושם הטוב ותהיה זיקה, אולי בעתיד לבוא יהיה פה פוטנציאל שחלק מהם יחליטו לקבוע את ביתם בקיבוץ. אבל זו מטרה משנית ולא ראשונית".</span></div>
עיתון 232http://www.blogger.com/profile/11592887634873547901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6779461044146170737.post-41019182643640075572017-09-17T01:45:00.001-07:002017-09-17T01:45:06.013-07:00בעלת החלומות<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<h3 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">7 שנים לאחר שפורסם הרומן הראשון שלה, רואה אור ספרה השני של תמר מריאנו - "יוספה בעלת החלומות" - סיפורה של אישה יוצאת דופן העוסקת במקצוע לא שגרתי ומסרבת להיכנע לתכתיבי החברה. קצת כמו האישה שיצרה אותה • תם פרחי</span></h3>
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjy0NjiDvQ7gGL_XUCwnhQ1PDnJ00uBL2bzhXUjFryaTv7wnw2bRNAYyDJXV5l-Nleni-1ciGZ0nKfBOgVh-EPOx62dFKrhETbx-wwhMO4kb6K_fzCFvn3acz9WSAfFYM5abhC16CDXywA/s1600/tamar_mariano_cover.png" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="443" data-original-width="277" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEjy0NjiDvQ7gGL_XUCwnhQ1PDnJ00uBL2bzhXUjFryaTv7wnw2bRNAYyDJXV5l-Nleni-1ciGZ0nKfBOgVh-EPOx62dFKrhETbx-wwhMO4kb6K_fzCFvn3acz9WSAfFYM5abhC16CDXywA/s320/tamar_mariano_cover.png" width="200" /></a><span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">החל מהחודש הקרוב יופיע על המדפים בחנויות הספרים ברחבי הארץ ספרה השני של <b>תמר מריאנו </b>(תלמי יוסף) -7 שנים לאחר שפורסם הרומן הראשון שלה, רואה אור ספרה השני של תמר מריאנו - "יוספה בעלת החלומות" - סיפורה של אישה יוצאת דופן העוסקת במקצוע לא שגרתי ומסרבת להיכנע לתכתיבי החברה. קצת כמו האישה שיצרה אותה</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">בהוצאת פרדס. תמר, 58, פסיכולוגית קלינית בהכשרתה, המשמשת כיום פסיכולוגית ראשית במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע, נמשכה תמיד לשפה ולכתיבה והתעניינה בסיפורים של אנשים ובמורכבות שלהם. מתוך הנטיות האלה נולד ב-2010 רומן הביכורים שלה - "שירת המניפה" - שיצא בהוצאת גוונים ועסק בחייהן המקבילים של סטודנטית צעירה והפסיכולוגית שמטפלת בה. </span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">לפני כשלוש שנים החלה שוב לכתוב, הפעם את סיפורה של "יוספה בעלת החלומות". הספר מגולל את סיפורה של תל-אביבית בשנות ה-40 לחייה, שעולמה המורכב מתגלה דרך עיסוקה היוצא-דופן ומפגשיה החווייתיים עם אנשים מהעבר, מההווה ומהעתיד שלה. לדברי תמר, "המפגש של הקוראים עם יוספה נעשה בדרך שלה שגם היא, ממש כמו יוספה עצמה, חריגה ולא שבלונית". </span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span>
<h4 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">פורצת את המחסומים</span></h4>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">בדומה ליוספה אך במובנים אחרים לגמרי, גם תמר פורצת את מחסומי החברה ומתמודדת בצורה מעוררת השראה עם החריגות שלה: "כבר 29 שנים, בדיוק מחצית מחיי, שאני נכה בכיסא גלגלים, אבל לא מאפשרת לזה לעצור בעדי. במסגרת העבודה שלי אני אחראית על מערך של 40 פסיכולוגים ועוד 15 סטודנטים עם מאות מטופלים. לעבודה האינטנסיבית הזאת נוסף בשנים האחרונות תהליך הכתיבה - עיסוק צדדי אמנם אבל אהוב ומשמח מאין כמוהו". </span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span></div>
עיתון 232http://www.blogger.com/profile/11592887634873547901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6779461044146170737.post-52758456990672581522017-09-11T04:04:00.001-07:002017-09-11T04:04:38.592-07:00מקפלת פלדה<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<h3 style="text-align: right;">
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">תערוכת הביכורים של שריתה פלד משדי אברהם, "עוף החול", ובה תרגום ייחודי משלה למלאכת האוריגמי היפנית, הוצגה בת"א. "כל מה שאני רואה בזיכרון מתורגם לפלדה"</span></h3>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><br /></span>
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiaJzALdC3Ere3RiCBjswk6GrAUaf_LxQngiuykff2-WSMYKzAxEbKlXI1JoHDf2LnjFhyphenhyphen68PgbTMLMeQAgfomVWnHQ91pmM6rAVdl6g97RIknruF6pilMyhSYxrTCIvwbVXJgPjC-dFbs/s1600/%25D7%25A9%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%25AA%25D7%2594+%25D7%25A6%25D7%2599%25D7%259C%25D7%2595%25D7%259D+%25D7%25A9%25D7%2599+%25D7%25A9%25D7%259E%25D7%2595%25D7%2590%25D7%259C%25D7%2599.jpg" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="1600" data-original-width="1065" height="320" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEiaJzALdC3Ere3RiCBjswk6GrAUaf_LxQngiuykff2-WSMYKzAxEbKlXI1JoHDf2LnjFhyphenhyphen68PgbTMLMeQAgfomVWnHQ91pmM6rAVdl6g97RIknruF6pilMyhSYxrTCIvwbVXJgPjC-dFbs/s320/%25D7%25A9%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%25AA%25D7%2594+%25D7%25A6%25D7%2599%25D7%259C%25D7%2595%25D7%259D+%25D7%25A9%25D7%2599+%25D7%25A9%25D7%259E%25D7%2595%25D7%2590%25D7%259C%25D7%2599.jpg" width="213" /></a></div>
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">בתאריכים 24-17 באוגוסט בילתה שריתה פלד משדי אברהם בתל אביב. במתחם 'רביעיית פלורנטין' בדרום העיר, היכן שבעבר היה חניון מכוניות וכעת ניצבים ארבעה מגדלי מגורים אופנתיים, הוצגה תערוכת הביכורים שלה שאצרה הילה תדמור - "עוף החול".</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">החול הוא המקום שממנו באה, המקום שבו אנו גרים - חבל הבשור. היא נולדה במושב מבטחים ובשנים האחרונות גרה בשדי אברהם עם בעלה רון ושלושת ילדיהם, ומבלה את מרבית שעותיה במשרד האדריכלות אקו-דיזיין שמנהלים השניים.</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">אך מה שראו מי שהגיעו לתערוכה לא היה חול, אלא פלדה - קיפולי פלדה ליתר דיוק. לדבריה, הכול החל מקיפולי האוריגאמי שיצרה עם בנה הבכור. שריתה זיהתה משהו חדש שלא היה קיים רגע לפני והחליטה לעבד את הרעיון בשלל צורות.</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">פגישה אישית עם האמן דני קראוון נתנה לה את האישור לעשות את מה שנפשה מבקשת לעשות - יצירה באש, ובשנים האחרונות החלה ליצור ולהביע את עצמה בצורה אינדיבידואלית המיוחדת לה, והפכה את האוריגמי - קיפולי הנייר הקלאסיים-היפנים והעדינים - לקיפולי פלדה, לקיפולי עוצמה אישיים משלה.</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">לדברי שריתה, פלדה מחוברת מאז ומתמיד לטבע וליקום. חשוב לה שהאמנות שלה תהיה חלק מהחיים, תהדהד, תרגש ותהיה נגישה לציבור. "כל מה שאני רואה בזיכרון מתורגם לפלדה", אומרת שריתה. "יצירה בשבילי היא נביעה אינסופית וחיבור לעץ החיים".</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">מדברי האוצרת, הילה תדמור: "עוף החול זו תערוכה שמביאה מקום חדש של צמיחה שבו נמצאת האמנית, תערוכה על סקרנות, פריצת גבולות, תעוזה ועוצמה. תערוכה על נוכחות אישית ומרחבית ועל מקום תרתי משמע".</span><br />
<span style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;">התערוכה נערכה בגלריה החברתית במתחם רביעיית פלורנטין - מתחם גדול וגולמי שמיועד לתערוכות מתחלפות, כאשר תמורת השימוש בגלריה עורך האומן אירוע לקהילה. שריתה העבירה סדנת אוריגמי לילדים.</span></div>
עיתון 232http://www.blogger.com/profile/11592887634873547901noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-6779461044146170737.post-47960310728908810322017-08-27T07:12:00.001-07:002017-08-27T07:12:05.541-07:00אבוקדו - זה כל הסיפור<div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">
<h3 style="text-align: right;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">זו לא הייתה התכנית. למעשה לא הייתה תכנית בכלל, אבל כשנמרוד מביט אחורה הוא מגלה שבמשך שלושים שנה הוא ניהל את המטע והתמחה בגידול אבוקדו. בר תכנן ללמוד גיאוגרפיה אבל מילגה טובה והנחה שלאגרונומים יש יותר עבודה העבירה אותו למסלול הזה. היום בר מעסיק את נמרוד</span></h3>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span>
<br />
<div class="separator" style="clear: both; text-align: center;">
<a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi-eY8fHYK0NquOj01RR00xFYcY4G4UjEBHN7B2ooqsq6OvbonprLAmRbemQtaIiX88z3k0UCNlpSxrbCgtkILx2SJzCd10jfnReZYOXqSQrLQM0aVzay6d-CNnWutIBWcw5E173Lx2gAY/s1600/%25D7%2591%25D7%25A8+%25D7%2595%25D7%25A0%25D7%259E%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%2593.JPG" imageanchor="1" style="clear: right; float: right; margin-bottom: 1em; margin-left: 1em;"><img border="0" data-original-height="1067" data-original-width="1600" height="213" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi-eY8fHYK0NquOj01RR00xFYcY4G4UjEBHN7B2ooqsq6OvbonprLAmRbemQtaIiX88z3k0UCNlpSxrbCgtkILx2SJzCd10jfnReZYOXqSQrLQM0aVzay6d-CNnWutIBWcw5E173Lx2gAY/s320/%25D7%2591%25D7%25A8+%25D7%2595%25D7%25A0%25D7%259E%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%2593.JPG" width="320" /></a></div>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">הסיפור של <b>נמרוד ובר חפץ</b> עם מטע האבוקדו בנירים, הוא לא האגדה העממית על אבא שמוריש לבן את המטע שלו. הוא סיפור-בדיעבד, של נקודות שמצטרפות למסלול מפותל. אפשר אפילו לפתוח אותו בסבא רבא של בר, <b>דוד צפריר (צירקין)</b>, אבי סבתו, ממקימי עין חרוד, שהיה ממייסדי ענף המשתלות בארץ. בר עוד זוכר שכסטודנט בפקולטה לחקלאות ברחובות למד מהספר שלו. גם מהצד השני הסבא רבא <b>ירחמיאל</b>, אביו של <b>בנימין חפץ</b>, ראש המועצה באשכול בשנות השישים - היה בעל משתלת הדרים. </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">נמרוד חפץ (66) נולד בנירים וכמו כל ילדי הקיבוץ של אותה תקופה עבד בחקלאות עוד מגיל בית הספר. כאשר השתחרר מהצבא התגלגל מהרפת למטע ללא תכניות ארוכות טווח. המטע והפרדס של הקיבוץ היו בשלבי דעיכה. מה שהציל אותו היה האבוקדו שהצליח ושטחיו החלו לגדול על חשבון הפרדס והמטעים שנעקרו. </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">בר זוכר את התקופה ההיא כהרפתקה יפה: "הייתי נוסע עם אבא על הווספה בכל מיני שעות מוזרות לפתוח ולסגור השקייה". אלא שבאותם ימים שניהם לא ראו את עצמם כמגדלי אבוקדו. נמרוד אמנם עשה קורס מקצועי אבל עבר לעבוד במקביל בבית אריזה בתחום האבוקדו ואחר כך משנת 2005 התגייס למנהלת סל"ע ובמשך עשר שנים סייע למפוני גוש קטיף לשקם את חייהם ולהקים את ביתם. </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">בכל אותן שנים בר עבד כנער ואחר כך כצעיר, אחרי השירות הצבאי – במטע האבוקדו. </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"ואז הגיע הרגע ללמוד באוניברסיטה" מספר בר. "נרשמתי לגיאוגרפיה. נראה לי מעניין. אבל אז יצאה הפקולטה לחקלאות בתכנית עם מלגות לגיוס צעירים ואני דילגתי ונרשמתי שם כשבוע לאחר תחילת הלימודים. אהבתי את הלימודים ואת החיים הסטודנטיאליים ואחריהם התחתנתי ועזבתי את הקיבוץ. גרנו בקיבוץ מעברות ממשקי 'גרנות' ועבדתי אצל <b>חיים ארדיטי</b> שהיה מומחה ומותג בפני עצמו. בחלוף הזמן גם ניהלתי את המטע. </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"ב-2010 חזרנו לנירים. בהתחלה עבדתי בדע"ר, בעמיעוז, בניהול המיוחד, ואחר כך התחלתי לעבוד בחממות בנירים עוד לפני שהתקבלתי כחבר. לקח לי שלוש שנים עד שהשתכנעו בנירים שאפשר להחליף את אבא באגרונום עם תעודות".</span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"אני רציתי להתחלף אבל מרכז המשק התעקש שאשאר", אומר נמרוד, ובר מוסיף: "היום הוא 'עובד אצלי' בחצי משרה ובחצי השני הוא מנהל את האבוקדו של קיבוץ גבים. </span><br />
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">"ממטע של כ-100 דונם גדלנו בשנים האחרונות ליותר מ-800. במשך עשרים שנה היה חלק מזה מטע אורגני, ובשנים האחרונות ביטלנו את המסלול הזה. אבל מי יודע, אולי זה יחזור".</span><br />
<div>
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span></div>
<div>
<div style="text-align: center;">
<span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><b style="background-color: #d9ead3;">הפסקת אש בשנת שמיטה</b></span></div>
<table cellpadding="0" cellspacing="0" class="tr-caption-container" style="float: right; text-align: right;"><tbody>
<tr><td style="text-align: center;"><a href="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi_C9RXmUQ4a7A_R2kzM_ehizfIFauitVws-RdRY6y_TuYerHX0jo-G1XOYCGykPwVVsRfNReA3GxZEzW6dbL3Mw1KTrYzOcUyyoOxM8owQj6tV76ti61tJPG-MbMkWJaRHaBL5XRVR5lM/s1600/%25D7%25A9%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%259C%25D7%2599%25D7%259D+%25D7%2590%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25A7%25D7%2593%25D7%2595.jpg" imageanchor="1" style="margin-left: auto; margin-right: auto;"><img border="0" data-original-height="873" data-original-width="1181" height="147" src="https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi_C9RXmUQ4a7A_R2kzM_ehizfIFauitVws-RdRY6y_TuYerHX0jo-G1XOYCGykPwVVsRfNReA3GxZEzW6dbL3Mw1KTrYzOcUyyoOxM8owQj6tV76ti61tJPG-MbMkWJaRHaBL5XRVR5lM/s200/%25D7%25A9%25D7%2595%25D7%25AA%25D7%259C%25D7%2599%25D7%259D+%25D7%2590%25D7%2591%25D7%2595%25D7%25A7%25D7%2593%25D7%2595.jpg" width="200" /></a></td></tr>
<tr><td class="tr-caption" style="text-align: center;"><span style="font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">יאיר עדות, משפיים, מוותיקי ענף האבוקדו בארץ <br />מסייע בנטיעת המטע בנירים, בסיום 'צוק איתן' </span></td></tr>
</tbody></table>
<div>
<span style="background-color: #d9ead3; font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span></div>
<div>
<span style="background-color: #d9ead3; font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">ב-2014 עמדה להיכנס שנת שמיטה. וחשוב היה לסיים נטיעה גדולה שתניב פרי עוד לפני שנת השמיטה הבאה. אבל הייתה פה מלחמה. כאשר נכנסה לתוקפה הפסקת האש הראשונה התגייסו משקי 'גרנות' עם קבוצה של תאילנדים שעבדו אצלם ובאו בראשותו של חיים ארדיטי הזקן וסייעו לנו לנטוע כמאה דונם בכמה ימים. עם סיום המלחמה באה קבוצה נוספת של מגדלי אבוקדו מהתנועה הקיבוצית ויחד סיימנו את המלאכה.</span></div>
</div>
<div>
<span style="background-color: #d9ead3; font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span></div>
<div>
<span style="background-color: #d9ead3; font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span></div>
<div>
<span style="background-color: #d9ead3; font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span></div>
<div>
<span style="background-color: #d9ead3; font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span></div>
<div>
<span style="background-color: #d9ead3; font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;"><br /></span></div>
<div>
<b style="font-family: Arial, Helvetica, sans-serif;"><span style="background-color: #d9ead3;">זן-פטנט. 'נגב'</span></b></div>
<div>
<div>
<span style="background-color: #d9ead3; font-family: "arial" , "helvetica" , sans-serif;">לפני מספר שנים התגלה מתחת עץ אבוקדו עץ 'זריע', כלומר עץ שגדל מגרעין אבוקדו שנשר. רק במקרה הוא לא התגלה קודם ולא נעקר. כאשר התגלה כבר היו עליו פירות. למרות שהיו מאוחרים הם דמו יותר לפירות הרגילים בשוק – עם החספוס והמבנה הקלאסי, לא כמו ה'ריד' העגול. בקיצור – מוטציה שכזו. התחלנו להרבות אותו והוא נראה מבטיח. שתלנו כבר כמה דונם ויש לנו כבר פטנט רשום שעקף את המסלול המפרך של השבחת זנים. קוראים לו 'נגב' וייקח עוד זמן עד שנדע אם הוא מגשים את הציפיות.</span></div>
</div>
<div>
<br /></div>
</div>
עיתון 232http://www.blogger.com/profile/11592887634873547901noreply@blogger.com0