יום שני, 11 באפריל 2016

לא סחבקים, הורים

גם למסיבת פורים האחרונה, שנערכה בשטח נחל אסף, הגיעו חברי סיירת "הורים ערים". מצוידים בג'יפים, ערכות עזרה ראשונה, פק"ל קפה ולבוש חם, ובעיקר בהרבה נסיון ותחושת אחריות, והכול במטרה אחת: להבטיח שבסוף הבילוי כולם ישובו הביתה בשלום. וכשהם בשטח, בני הנוער רגועים: "הסיירת נותנת לנו ביטחון" • יובל רויטמן

יום שלישי, ה-22.3, שעות אחר הצהריים. שני ג'יפים ושני טנדרים נוסעים בשדות. אחרי כמה דקות בשטח, כשעוצרים ומדוממים, אפשר לשמוע את המוזיקה שבוקעת מהרמקולים. כמה עשרות מטרים מתחתינו, באיקליפטוסים הגבוהים שפזורים בערוצו של נחל אסף, עשרות י"בניקים רוקדים במסיבת שטח פורימית. הגענו ליעד. כאן, בשבילי העפר, הג'י.פי.אס והוויז לא רלוונטיים. מה שהוביל אותנו לנקודה זו ההיכרות עם השטח והמודיעין המוקדם שקיבלו חברי הסיירת - "הורים ערים".

לא באים לחנך

בדרך כלל הם פועלים בסופי השבוע. 14 אבות ואימהות מהמועצה, שהחליטו להיות שם בשביל הנוער. כשרוב ההורים יושבים בבית וכוססים ציפורניים בהמתנה לילדיהם שישובו בשלום מהבילוי, חברי הסיירת מסתובבים בין הפאבים, ביישובים ובכבישים. הם מתמקמים במרחק מספיק כדי לא להפריע, אבל עדיין שומרים על קשר עין, למקרה שמשהו ישתבש - ומישהו או מישהי יזדקקו לעזרה.
"המטרה של הסיירת היא לא לחנך, לא לבקר ולא לשפוט", מסביר יאיר בן נתן מתלמי יוסף, שהקים את הסיירת ביחד עם ענת מורד משדה ניצן. בשנה האחרונה הם השניים שמובילים ומרכזים ביחד את פעילות הסיירת. "אנחנו לא באים להלשין. יש לנו נוער נפלא ואיכותי שעסוק במיליון דברים חיוביים ויפים ואנחנו לא רואים צורך לרגל אחריהם. האחריות שלנו היא לשמור עליהם, נטו להיות שם בשבילם".
לדברי ענת מורד, "אנחנו פה כדי להפגין נוכחות הורית משמעותית - כדי לעזור במקרה הצורך ולפקוח עין במקום שבו אין נוכחות של מבוגר. לעתים מתפתחות שיחות עם בני הנוער ועולים נושאים שלא תמיד עולים באינטראקציה עם ההורים בבית. במשך הזמן, לאחר שנבנה האמון של בני הנוער בחברי הסיירת, נוכל לחתור גם לשיח שמכוון למניעת שתייה והתנהגות מסכנת".

השטח מדבר בעד עצמו

המילים מקבלות ביטוי מיידי ומוחשי בשטח, כשהחושך יורד והמסיבה דועכת ומהוואדי מתחילים לעלות חוגגים עייפים שמחפשים דרך לחזור הביתה.  חברי הסיירת מציעים לבוש חם וכוס קפה ועושים נגלות לכביש הסמוך או למועצה, שם ממתינים להם ההורים, שלא יכולים להיכנס במכוניות פרטיות ולא מכירים היטב את השטח. הטרמפ הזה הוא מה שמונע מהחבר'ה הצעירים ללכת את הדרך הזו ברגל בחושך, ומבטיח שיחזרו הביתה בבטחה, וזו בדיוק המטרה של הסיירת.
עושה רושם שבני הנוער למדו להעריך את הרעיון: "תודה רבה שהייתם איתנו", הם אומרים בכנות. כשאני שואל קבוצת נערים שמחכה לרגע שבו נתקפל כדי לנסוע איתנו הביתה, מה דעתם על הסיירת, הם משיבים: "הסיירת נותנת לנו ביטחון".
"אין דבר יותר טוב מזה", אומר יאיר, "אוהבים אותנו. הנוער מקבל אותנו מאוד יפה, כבר הבינו שאנחנו בצד שלהם". אופיר ארז מסופה, פקח איכות הסביבה שגם חבר בסיירת, מחזק את דבריו: "אחרי שניים-שלושה סיורים הם הבינו מה הקטע". 

איך אתם מסבירים את זה?
"עברנו תהליך מאוד רציני של הכשרה. הרצאות על שתייה, עזרה ראשונה, איך לדבר עם נוער ולרכוש אמון ואיך לזהות מצבים מסוימים", אומר יאיר. "ההורים נבחרו ועברו תהליך קבלה ארוך. אנחנו מחפשים הורים
מימין: יאיר בן נתן ותמיר בוקובזה,
במהלך הסיור בנחל אסף, בפורים האחרון.
"המטרה שלנו היא לא לחנך, לא לבקר ולא לשפוט,
האחריות שלנו היא לשמור עליהם, נטו להיות שם בשבילם
שלא מתביישים להגיד שהם הורים. הנוער לא צריך מבוגר שיישב וישתה איתם, אלא מבוגר שיבוא עם ניסיון ויידע להגיד לחבר'ה הצעירים 'עד כאן - עכשיו אני אעזור לך'. שתהיה תקשורת, אבל שלא יהיו סחבקים. זה הבדל מאוד מהותי". 

מענה מציל חיים

אחת מנקודות החוזקה של הסיירת היא שיתוף הפעולה עם חובשי 'איחוד והצלה', שמקנה לה יכולת להעניק מענה מציל חיים. בסיור נוכחים תמיר בוקובזה מתלמי יוסף וגיל רפואה מישע, חובשים מאיחוד והצלה שבאמתחתם תיק רפואי עם ציוד כמו באמבולנס. "יש לנו קשר עם כל הגורמים במועצה", ממשיך יאיר. "אנחנו לא מתערבים בכל מקרה, אלא במקרים קיצוניים שיש סכנת חיים. אם נראה ילד בעילפון, או במצב של הרעלת אלכוהול, נדאג להגיע להורים או למד"א. לא נשאיר ילד בשטח ללא טיפול כשהוא בסכנת חיים".
מה המסר שלכם להורים?
"שהילדים מקבלים אותנו באהבה וברצון ולא נרתעים, וההורים הם דווקא אלו שנרתעים מלבוא ולהתנדב. חשוב שהורים יתנדבו, צריך עוד אנשים, זו פעילות מאוד חשובה". 
רגע לפני שמתקפלים ומוודאים שלכולם יש איך להגיע הביתה, יריב מורד (יבול) חוזר מאחת הנגלות שמח: "הילדים לקחו מספר טלפון של הסיירת. אמרו כל הכבוד". 







אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה