יום רביעי, 19 באוקטובר 2016

אינדינגב אימפריה

ההתרגשות מאינדינגב כבר חצתה מזמן את גבולות המועצה, והפסטיבל כיום הוא חלק מרכזי במוזיקה הישראלית. שוחחנו עם כמה אנשים בתעשיית המוזיקה וניסינו להבין מהם מה הופך את אינדינגב לאחד האירועים התרבותיים החשובים בישראל • נגה גדג'. צילום: עודד נתן


בשנים האחרונות הוא כבר הפך לאחד מסימני הסתיו - החצבים פורחים, הציפורים נודדות ואלפי בני אדם מגיעים למצפה גבולות לפסטיבל אינדינגב. בתשע שנות קיומו הצליח להפוך אינדינגב לאחד האירועים התרבותיים החשובים בישראל. ההשפעה שלו חורגת מהזמן והמקום שבהם הוא מתקיים וניכרת היטב במוזיקה הישראלית.
המקום שניתן באמצעות הפסטיבל למוזיקה אלטרנטיבית שמחוץ לזרם המרכזי, השפיע על סוג היצירה הזה, שמאז אינדינגב יש לה בית והיא זוכה לחשיפה רחבת היקף. אך ההשפעה של האינדינגב לא נעצרת שם - זריקת העידוד שניתנה למוזיקה האלטרנטיבית הישראלית בזכות הפסטיבל משפיעה גם על המיינסטרים. יצירה שנשארה בעבר בשוליים מצליחה כעת לחדור למרכז - לרדיו ולטלוויזיה - בין היתר בזכות החשיפה שהיא זוכה לה באינדינגב. אנשי תעשיית המוזיקה שמעידים על השינוי שחל במוזיקה הישראלית בעשור האחרון טוענים כי יש לאינדינגב חלק בשינוי הזה.
     

סיבה לגאווה

העובדה שכל זה קורה אצלנו במועצה היא סיבה להרבה גאווה. אינדינגב נוסד על ידי תושבי המועצה - אסף קזדו במקור מגבולות ומתן נויפלד במקור משדה ניצן, ועד היום מאורגן ומנוהל ברובו על ידי אנשים משלנו: אסף ומתן, איתי דפנר מגבולות, תום גל מניר יצחק ותום גל משדה ניצן, יחד עם אסף בן דוד וניבי יהלום.

ביקשנו מאנשי תעשיית המוזיקה בישראל להסביר מהי החשיבות באינדינגב - מה הופך אותו לאירוע תרבות כל כך משמעותי.


המומחים
התחלנו ביואב קוטנר. "אינדינגב הוא אירוע חשוב", אומר לנו איש הרדיו הוותיק, "כל הזדמנות לחשוף הרכבים לא מוכרים, לתת להם במה, היא מבורכת. צריך להבין את הרקע לזה: המוזיקה המצליחה היום בעולם ובארץ היא מאוד ממוסחרת, לכן כל ניסיון לתת במה ומקום לשוליים זה דבר נורא חשוב, אחרת כולנו נהפוך למשהו מאוד מצומצם. בגלל זה אינדינגב זה דבר נהדר והלוואי שזה ימשיך".
"גם העניין של המיקום הוא חשוב - יש כאן משהו חלוצי, להביא אנשים לנגב, שעתיים נסיעה מתל אביב. גם בעניין הגיאוגרפי - כמו בעניין המוזיקלי - זה טוב להרחיב את המעגלים, זה מאוד חשוב שיש עוד מקומות לשמוע בהם מוזיקה חוץ מתל אביב".
לאינדינגב יש השפעה על המוזיקה בישראל גם בשאר 362 הימים בשנה? 
"כן. אירוע כזה משפיע על שדרנים ומבקרי מוזיקה שנחשפים ליצירה שאולי לא היו מגיעים אליה בדרך אחרת, וזה נהדר. אבל חשוב להגיד שזה עדיין בגבולות הז'אנר - פאר טסי עוד לא צריך את אינדינגב. אבל בתחום המוזיקה האלטרנטיבית יש לפסטיבל הרבה השפעה. גם על הקהל, הפסטיבל הוא יותר מההופעות עצמן - עצם העובדה ש'היינו שם' יוצרת חוויה חשובה לחבר'ה צעירים שמגלים את המוזיקה". 
ועליך באופן אישי?
"אני גיליתי המון אמנים דרך אינדינגב. המון הרכבים שאני משמיע בשנים האחרונות הגעתי אליהם כשהם הופיעו שם. גם אם לא הייתי שם בעצמי, אני נחשף אליהם דרך מה שאנשים אחרים כותבים ומדברים". 
איך זה משפיע על הלהקות שמופיעות?
"ההשתתפות בפסטיבל מאוד תורמת להתפתחות של ההרכבים שמופיעים בו. עצם זה שאתה מופיע באינדינגב זה סימן שעלית שלב. מבחינת כמות הקהל יש פה דבר שפעם לא היה - הרי צריך לזכור שאת המוזיקה האלטרנטיבית לא המציאו עכשיו, אבל פעם להקות כאלו היו מופיעות ברוקסן או בפינגווין - ושם היה מעט מאוד קהל. כל הקהל שהיה בפינגווין אי פעם לא מגיע לכמות הקהל שיש באינדינגב אחד. זה פותח הרבה אפשרויות".


מחלחל החוצה

עינב שיף מ'ידיעות אחרונות' מסכים עם קוטנר: "את החשיבות של הפסטיבל אפשר להבין כשמסתכלים על סצנת המוזיקה הישראלית לפני האינדינגב ואחריו, ורואים שאלו שני דברים שונים. לאינדינגב יש חלק בתהליך הפיכת מוזיקה שפעם נחשבה לשוליים למרכזית יותר".
האינדינגב עשה הבדל במוזיקה הישראלית?
"חד משמעית כן. כמבקר מוזיקה אני מרגיש שאני צריך להיות שם, כדי להתעדכן במה שקורה. ולא רק אני, אינדינגב נתן לאנשים - גם אנשי תעשיית המוזיקה - תחושה שקורה משהו באינדי וכדאי להתעניין בו. הפסטיבל הביא את אנשי גלגל"צ וערוץ 2 להיחשף למה שקורה במוזיקה האלטרנטיבית בארץ, ולהוציא את זה החוצה. מה ששומעים בשלושת ימים האלו מחלחל אל הגופים הממוסדים וזה משפיע לאורך כל השנה, ברדיו, בטלוויזיה ואפילו בתוכניות ריאליטי".
מה הופך את האינדינגב לכזה?
"הייתי במספיק פסטיבלים באירופה ובארה"ב כדי להגיד שהפסטיבל הזה מכובד בכל קנה מידה. ההפקה ברמה מאוד גבוהה - הסאונד, התאורה, הארגון. יש לאינדינגב דנ"א משלו, כשאת מסתובבת ברחבי הפסטיבל זה לא מרגיש כמו להיות בתוך פרסומת כמו באירועים אחרים, זה מרגיש נקי, חופשי, אווירה משפחתית וחמה. אין עוד אירוע שמשלב מוזיקת מטאל שאפשר להביא אליו ילדים ברמה של תינוקות. במיוחד במציאות של היום, להיות באינדינגב מרגיש כמו עיר מקלט".
למיקום יש חלק בזה?
"בטח. חלק בלתי נפרד מזה זה המקום שבו הפסטיבל מתקיים. אי אפשר להפריד את האינדינגב מהנגב - להוציא את אינדינגב מהנגב זה כמו להפריד נשמה מהגוף. זה מתבטא בגישה, בטמפרמנט, במזג האוויר. אם הייתי תושב הנגב הייתי מאוד גאה. הנגב צריך לשאת את האינדינגב על החזה בגאווה עצומה - אין לאף אזור בארץ פסטיבל כזה. אין לאף אזור בישראל אירוע מאופיין, מנומק, ומגובש כמו האינדינגב. קיום של פסטיבל כזה בישראל זה נס. ובהתחשב במה שעובר על עוטף עזה זה בכלל נס. והעובדה שבשנה שעברה הפסטיבל התקיים מיד אחרי צוק איתן - זה  עוד יותר נס. זה לא ייאמן שכל זה צמח מרעיון של שני חבר'ה צעירים (מתן ואסף) שחוץ מחזון ואמונה לא היה להם כלום".

נותן מקפצה

"החשיבות של אינדינגב היא בזה שהוא מציג מול הרבה אנשים הרכבים חדשים ולא מוכרים", אומר יוסי כסיף מרשת ג'. "רוב הקהל לא מכיר את ההרכבים שמופיעים וזו ההזדמנות שלו להיחשף לדברים חדשים. גם אלו שמגיעים לפסטיבל בגלל שהוא 'אין' ולאו דווקא בגלל המוזיקה, נחשפים לחומרים שלא היו נחשפים אליהם אלמלא היו באים לאינדינגב".
סצינת האינדי בישראל מושפעת מאינדינגב?
"הצלחה של פסטיבל כזה - שהיא ממש לא מובנת מאליה - חשובה לפיתוח מוזיקה אחרת בישראל. ובאמת אנחנו רואים שבשנים האחרות יש הרבה יותר אינדי מפעם".
יש לפסטיבל חשיבות עבורך כעורך מוזיקלי ושדרן רדיו?
"כן, אני כל שנה בודק מי מופיע באינדינגב, ומחפש ביוטיוב את ההרכבים שאני לא מכיר ומאזין להם. כל שנה אני עושה תוכנית מיוחדת ברדיו לכבוד אינדינגב ומארח להקות לא מוכרות, ואני בכוונה מבקש שישלחו לי את ההכי פחות מוכרים. ככה אני נחשף להרבה אמנים, וחלק מהם אני ממשיך לשדר גם אחר כך. הפסטיבל הזה פותח דלת בפני אנשי התעשייה לבדוק מה קורה, להתעדכן".
ואיך הפסטיבל משפיע על האמנים?
"זה נותן דלק לאמנים, ויש כמה הרכבים שפרצו דרך האינדינגב. נכון שאחרי שהפסטיבל נגמר רוב ההרכבים חוזרים לאלמוניות שלהם, אבל חלקם ימשיכו ואינדינגב נותן להם מקפצה. אסתר רדא, לדוגמה, הייתה בקושי מוכרת ואינדינגב הקפיץ אותה. רוב  ההרכבים שמופיעים באינדינגב מופיעים בדרך כלל במקומות מאוד קטנים, וזו ההזדמנות שלהם להיחשף מול קהל גדול. פסטיבלים כאלה נותנים רוח גבית למי שרוצה לעשות מוזיקה אחרת".

האמנים
אינדינגב, כמו שאמרו אנשי התעשייה, מהווה מקפצה להרכבים ולאמנים. ואכן, לא מעט להקות מצליחות עשו שם את צעדיהן הראשונים.
את להקת הקולקטיב אני תופסת רגע לפני שהם ממריאים לסיבוב הופעות בהודו. בשנים האחרונות הלהקה מופיעה בכל העולם וזוכה להצלחה בארץ ובחו"ל. הקולקטיב הופיעו בפסטיבלים בינלאומיים רבים, אך גם הם חושבים שאין כמו אינדינגב.
"אינדינגב הוא מוסד יקר שנעשה על ידי אנשים יקרים ואכפתיים", אומר רועי ריק סולן הלהקה, "גם הפסטיבל עצמו גדל והתפתח עם השנים, והיום הוא כבר יותר מסוף שבוע של מפלט, אלא חלק מהותי בתעשיית המוזיקה הישראלית".  
איך הגעתם להופיע באינדינגב?
"ההופעה הראשונה שלנו הייתה באינדינגב הראשון, ב-2007. אני ועידן רבינוביץ' חזרנו מחו"ל עם החלטה לרדוף אחרי העניינים המוזיקליים שלנו. שמענו שעומד להתקיים פסטיבל בנגב, אבל רשימת המופיעים כבר הייתה מלאה. בכל זאת הצקנו למארגנים, ואפילו נסענו לעזור בהקמה, ובסוף נתנו לנו להיות מופע הסגירה של הפסטיבל מול איזה עשרים איש. 
"שנה אחרי זה הופענו באינדינגב כגלגול מוקדם של הקולקטיב, כשעוד לא היו לנו עדיין שום דבר מוקלט. בשנת 2009 חזרנו מהגלות שלנו בלונדון בשביל להופיע באינדינגב ואז החלטנו גם לחזור לארץ. הופענו אחרי זה עוד שלוש פעמים בפסטיבל, עם האלבומים החדשים שלנו. אנחנו תמיד מופיעים בפסטיבל עם חומר חדש, וזה נייר לקמוס טוב לאיך ההופעה החדשה מתקבלת בקרב אוזניים טריות".
איך ההופעה באינדינגב השפיעה עליכם כלהקה?
"ההופעות בפסטיבל היו תמיד ציון דרך עבורנו, סוג של שיא, הן מבחינת כמות קהל והן מבחינת איפה שאנחנו היינו בכל שלב בקריירה. להופיע שם קידם וחשף אותנו לעוד אנשים, ובהתחלה תמיד התייחסנו לשאר ההופעות בשנה כמקפצה והזדמנות להופיע באינדינגב".

מקום שמגרה ליצור

הזמר שי צברי, הופיע באינדינגב בשלוש השנים האחרונות, יחד עם הלהקה שלו 'נבחרת הגרוב של המזרח התיכון'. "באינדינגב הייתה הפעם הראשונה שהלהקה שלי ואני הופענו מול קהל ממש גדול. עוד לא היה לנו אלבום אז וזו הייתה אחת הפעמים הראשונות שהרגשנו שאנחנו מקבלים הכרה וחשיפה יותר מבהופעות אחרות, גם בגלל כמות הקהל וגם בגלל שבאינדינגב יש תחושה שהקהל אוהב מוזיקה, וזה מורגש. ההופעה שם הייתה מאוד משמעותית בשבילי".
אתה חושב שלאינדינגב יש השפעה על האמנים שמופיעים בו?
"התפתחות של אמן תמיד מורכבת ממצבור של דברים ולא מדבר אחד, אבל אין ספק שהרבה אמנים נחשפו באינדינגב לקהל מאוד גדול וזה קידם אותם. גם מבחינה אמנותית - זה מקום שמגרה אותך ליצור בשבילו, הפסטיבל והמפגש עם הקהל נותן לאמנים חופש ותמריץ לעשייה".
אתה חושב שחלק מהעניין זה המיקום של הפסטיבל? 
"בטוח. חלק מאוד משמעותי באינדינגב זה שהוא קורה במדבר. אני באופן אישי מאוד אוהב את האזור, ויש לי גם חברים בצאלים וכיף לי להגיע לשם. כשאני נוסע דרומה, איך שאני עובר את קו קריית גת קורה לי משהו טוב, אני נרגע ושמח. החלק הזה של הנגב יש בו שקט שמאפשר לך האזנה. הפנטזיה שלי זה לבוא לגור אצלכם, ואני מאמין שזה יקרה מתישהו".

המכורים


הייחודיות של אינדינגב היא אחת הסיבות שיש לא מעט ישראלים שמגיעים אליו שנה אחר שנה, ולא מפסידים אף פסטיבל. שאלנו כמה מהם מה מביא אותם כל אוקטובר לארוז שק שינה ולהגיע לשלושה ימים למצפה גבולות.
הדר גפני (בן 32 מרמת השרון), עבר השנה לגור בברצלונה, אבל החודש היה גופו בספרד ולבו במצפה גבולות: "אני מוצא את עצמי מספר לחברים כאן בברצלונה על הפסטיבל באמצע המדבר, שתמיד רוקדים בו, וכולם תמיד נחמדים בו, ותמיד קשובים בו למוזיקה חדשה, וקורים בו רק דברים טובים".

כמה פעמים היית באינדינגב?
"שבע, מהפסטיבל הראשון. הייתי בפסטיבלים בחוץ לארץ ואינדינגב הוא אחד הפסטיבלים הטובים בעולם. בימים אלו יש מעט מאוד סיבות להתגעגע לארץ, אבל חבל לי מאוד שאני מפספס את האינדינגב השנה".
איתי סקלי (בן 46 מעמק חפר, מתכנת) מגיע לאינדינגב מהשנה הראשונה, ועוד לא הפסיד אף פסטיבל, כבר תשע שנים. 
"זה פסטיבל מעולה. מאורגן מצוין, המיקום אחלה, מזג אוויר טוב וכיף שם. זו הפכה להיות החופשה השנתית שלי, אני משאיר את המשפחה בבית ובא לשלושה ימים". 
אתה בא בשביל המוזיקה?
"כן. אני בא לשמוע מוזיקה. אני הולך להרבה הופעות גם במשך השנה ואינדינגב זו ההזדמנות שלי לשמוע המון דברים שאני רוצה לשמוע ולא שמעתי אף פעם. יש גם דברים שאני לא מכיר ושאני לא אראה בשום מקום אחר".
רעות זורמן (בת 27 מתל אביב, לומדת תואר שני בתרפיה במוזיקה), כבר הייתה בשמונה אינדינגבים.
שמונה פסטיבלים זה המון הופעות - יש הופעה שאת זוכרת במיוחד?
"קרולינה - עד אז הכרתי אותה כ'אחת מהרדיו' ויכולתי לחשוב עליה לנצח כמישהי שאני לא מתחברת אליה, אבל ההופעה שלה באינדינגב הפילה אותי ועכשיו אני מעריצה אותה".
מה גורם לך לחזור לאינדינגב שנה אחרי שנה?
"אלו שלושה ימים שהם כאילו בעולם אחר, שיש בו רק מוזיקה, ורק אנשים חמודים, ורק מנגנים באוהל, וקמים בבוקר ומכינים סלט עם אנשים שיום לפני זה לא הכרת. ההופעות באינדינגב הן ההופעות עם הקהל הכי טוב בעולם, מפרגן ואוהב".
יש לפסטיבל השפעה גם בשאר השנה?
"קודם כל אחרי הפסטיבל אני כמה שבועות ב'היי'. חוץ מזה כל פסטיבל אני מכירה אנשים שהקשר איתם נמשך כל השנה, ויוצא שיש לי חברים שהכרתי באינדינגב. מבחינת מוזיקה - נחשפתי שם להרבה מוזיקה חדשה, כמו טאטרן לדוגמה, שמאז שראיתי אותם באינדינגב התחלתי ללכת להופעות שלהם". 
אביטל פרוקופף (בת 31 מתל אביב, מנהלת תקשורת פנים ארגונית), מגיעה קבוע לאינדינגב משנת 2011. "עם השנים זה כבר הפך ממש לטקס - מרגע שנחשפים התאריך ורשימת האמנים: ההכנה הנפשית (בעיקר של הקולגות בעבודה, שלא אהיה זמינה בסופ"ש הזה), דרבון החברים להגיע, איזה הופעות בשום פנים ואופן אסור לפספס. השנה הפסטיבל היה משובח במיוחד מבחינת היצע האמנים, מה שגרם לי להתרוצץ כמו מטורפת בין הבמות". 
את מגיעה עם חברים? פוגשת שם אנשים? 
"יש לי ידיד שמגיע אתי קבוע לכל אינדינגב, וכל שנה אנחנו מוצאים את עצמנו עם אנשים אחרים במאהל, חלקם הופכים לחברים טובים גם אחר כך. זה אחד הדברים הקסומים עבורי באינדינגב שגורמים לי לחזור לשם בכל שנה. כי מעבר לעובדה שזה פסטיבל מצוין שמעניק פלטפורמה אדירה למוזיקה עצמאית, זה פסטיבל של אנשים טובים שאוהבים ומעריכים מוזיקה ויצירה. לזה כמובן יש להוסיף את הקסם של המדבר, שמאפשר ניתוק טוטאלי ליומיים וקצת מכל הכאוס של השגרה, והנה, סידרתי לעצמי התמכרות". 

תגובה 1:

  1. דרושים עובדים לעבודה קלה מהבית בהקלדה, לפרטים שלחו וואצפ למספר 054-3914652 אילן או לפלאפון 050-9557487 Avodameabait@walla.co.il

    השבמחק