גרעין ראשון של 'מאהל ומגדל' הגיע החודש לסופה, והצטרף לשכנים בחולית שם התחיל כבר המחזור החמישי של התוכנית. החבר'ה הצעירים עובדים בחקלאות ומתנדבים בקהילה, ורק שאלה אחת נותרה בלי מענה - מדוע אין מספיק חקלאים באזור שמעוניינים להעסיק אותם? • תם פרחי
20 הצעירים שהגיעו החודש לקיבוץ חולית משכימים קום מדי בוקר ויוצאים לעבודה בשדה או בחממה. לא מדובר בתאילנדים אלא בישראלים מכל רחבי הארץ, שהגיעו לאשכול כחלק מתוכנית 'מאהל ומגדל' של 'השומר החדש'.ארגון 'השומר החדש' הוקם בשנת 2007 והוא ממשיך דרכה של תנועת 'השומר' המיתולוגית. הארגון שואף לחזק את זיקתה של החברה הישראלית לאדמה ולהטמיע בה ערכים של אחריות אזרחית וערבות הדדית.
אחד ממפעליו של 'השומר החדש' הוא 'מאהל ומגדל' – תכנית המיועדת לצעירים מכל קצווי הארץ והקשת החברתית. "מדובר בחבר'ה חילוניים ודתיים, עירונים, מושבניקים וקיבוצניקים, בנים ובנות, שאת כולם מאחדת הנכונות לעבוד קשה ולתרום מעצמם לטובת הכלל", אומרת שירי מרקיש-קייזר, דוברת הארגון. הצעירים מגיעים ליישובים שונים ברחבי הנגב וחיים חיי קהילה ושיתוף לתקופה שבין חצי שנה לשנה.
באשכול נהנה עד עכשיו מנוכחותם של 'השומרים החדשים' קיבוץ חולית, שבו יצא השנה לדרך המחזור החמישי של התכנית. לפני כחודש הגיע גרעין ראשון של 'מאהל ומגדל' גם לקיבוץ סופה, וחבריו כבר מרגישים כמו בבית. בכל אחד מהקיבוצים מתגוררים כעשרים צעירים, המחלקים את זמנם בין עבודת אדמה ללימודי חברה ויהדות ולפעילויות התנדבותיות בקהילה. בשנה שעברה לדוגמה פתחה אחת הצעירות מועדון חברתי לילדי קיבוץ חולית, ומאז מתנדבים בו חברי הקבוצה בקביעות.
 |
| חברי גרעין 'מאהל ומגדל' מחולית בזמן הקטיף |
המחזור החמישי בחולית הגיע אמנם רק לפני חודשיים, אבל הקבוצה היא כבר כמעט משפחה שנייה לכל חבריה: "יש בינינו שוני עצום וסביר להניח שלולא התכנית הזאת לא היינו נפגשים לעולם, אבל למרות השוני הזה החיבור בין כולנו היה מיידי. כל חיי גרתי בתל אביב ולא הכרתי משהו אחר, אבל היום אני מרגיש שהאופקים שלי התרחבו ונפתחו. אני גם מאוד את אוהב את האזור הזה, את האווירה ואת האנשים שחיים כאן".
ומה לגבי המצב הביטחוני?
"זה יושב איפשהו בראש, אבל זה ממש לא השפיע על ההחלטה שלי להצטרף לתכנית. אם כל האנשים שגרים באזור יכולים לחיות כאן, אז גם אנחנו יכולים".
ואכן, נראה כי חברי 'מאהל ומגדל' לא נבהלים מהקסאמים והפצמ"רים, וב'צוק איתן' נשאר חלק חברי הגרעין בחולית, הגם שניתנה להם האפשרות לעזוב.
עתודה ניהולית
אחת ממטרותיה של תכנית 'מאהל ומגדל' היא להנחיל את ערך העבודה העברית ובפרט עבודת האדמה. המשתתפים מסייעים לחקלאים לעבד את אדמותיהם, ולכן מפתיע לשמוע שאחת הבעיות איתן מתמודד הארגון היא מציאת תעסוקה למשתתפי התכנית.למרבה הפלא, הדבר היחיד שמונע מהם להפוך לכוח עזר משמעותי בחקלאות הם דווקא החקלאים עצמם. "רוב החקלאים נמנעים מהעסקתם של החבר'ה, בעיקר בשל התדמית הרעה שדבקה בעבודה עברית", אומרת נעמה אדירי, מנהלת תכנית 'מאהל ומגדל'. "הם טועים לחשוב שהעובדים אינם רציניים. האמת היא שמדובר בחבר'ה מסורים וחרוצים, כוח עבודה זמין ולא פחות חשוב מכך – זול. הם מקבלים שכר מינימום, ומלבד הסעות אין צורך לכלכל אותם".
בשל חוסר נכונותם של החקלאים להעסיק את העובדים הישראלים, נדחו עשרות צעירים שביקשו להתקבל לתכנית. "למרבה הצער", מסבירה נעמה, "אנחנו נאלצים לסרב להרבה מאוד פונים פשוט משום שאנחנו לא מצליחים למצוא חקלאים שיסכימו להעסיק אותם, והרי זה אבסורד. כל הזמן מתלוננים שאין בנמצא עובדים ישראלים, וכשהם מופיעים, אין מי שמוכן לקבלם. לפרויקט הזה פוטנציאל עצום להתפתח ולהתרחב גם ליישובים נוספים, אך החזון הזה לא יוכל להתגשם במועצה אם לא נזכה לשיתוף פעולה מצד החקלאים באשכול".
החקלאים המעטים שאימצו את משתתפי התכנית בשתי ידיים מרוצים מאוד מהתוצאות. אורי פטקין מישע, שבמשקו מועסקים מזה שנתיים ארבעה עובדים, מלא הערכה לתכנית ולמשתתפיה: "באופן בסיסי אני תומך בכל צעיר שמעוניין לעבוד קשה בכלל ולעבוד בחקלאות בפרט. אסור שעובדים זרים או עובדים מהשטחים ידחקו את רגליהם של צעירים ישראלים שרוצים להתפרנס בכבוד ומסוגלים להתמודד עם הקשיים הכרוכים בעבודה".
ואיך הם עובדים?
"אחד היתרונות הבולטים בהעסקה של ישראלים היא היכולת לתקשר אתם ביתר קלות, ותקשורת טובה יותר עם העובדים היא לא פעם ערובה לתוצאות טובות יותר. צריך גם לקחת בחשבון שהעובדים הישראלים הם בסיס לעתודה ניהולית בחקלאות. אצלי, למשל, אחד מצעירי התכנית הפך למנהל ההפצה שלי. זה נכון שגרף הלמידה שלהם מתון משל עובד זר ומחייב את המעביד לגלות סבלנות יתרה, אך מרגע שלמדו את העבודה היכולת שלהם להשתלב בתפקידים ניהוליים במשק ולהפעיל מערכות טכנולוגיות מתקדמות היא טובה בהרבה. אם בעבר נדרש פועל חקלאי לדעת איך מחזיקים טורייה, היום הוא מחויב להתמודד עם בעיות מורכבות יותר. במובן זה מעניקים העובדים הישראלים למשק ערך מוסף, הן מבחינת ההתנהלות השוטפת של העסק והן מבחינה כלכלית".
